סטנלי פישר / צילום: איל יצהר
הבוקר (א') נערך בירושלים אירוע פרידה לרגל סיום תפקידה של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בהשתתפות נגיד בנק ישראל לשעבר והמשנה לנגיד הפד לשעבר פרופ' סטנלי פישר, שצפוי להשתתף גם באירוע הפרידה הרשמי שייערך לפלוג מחר במוזיאון ישראל ולשאת בו נאום.
בכנס השתתף גם נגיד בנק ישראל לשעבר ד"ר יעקב פרנקל, המכהן כיום כיו"ר קבוצת הבנקאות העולמית JP Morgan Chase. שמו של פרנקל הועלה לאחרונה כמועמד אפשרי לנגיד בנק ישראל הבא, אך פרנקל אמר כי האפשרות אינה רלוונטית.
הכנס נערך במכון ון-ליר בירושלים, ואת התכנית שלו הכינו ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל, יחד עם ראש חטיבת המחקר של הבנק, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי. החלק הראשון של הכנס עסק בייעוץ כלכלי לממשלה בסוגיות של אי-שוויון וצמצום פערים, והחלק השני יתמקד במדיניות מוניטרית.
פרנקל ופישר השתתפו במושב שעסק במדיניות מוניטרית ומשטר יעד האינפלציה לצד נגיד הבנק המרכזי של ברזיל, אילן גולדפיין; נגיד הבנק המרכזי של צ'כיה, יירי רוסנוק; המשנה לנגיד הבנק המרכזי של שוודיה, מרטין פלודן; והמשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג. את המושב הנחה פרופ' ראובן גרונאו מהאוניברסיטה העברית, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל. שוודיה וצ'כיה נחשבות לכלכלות דומות לזו של ישראל מבחינת גודלן וביצועיהן, בעוד הכלכלה הברזילאית מייצגת את הכלכלות הגדולות.
בחלק הראשון של הכנס השתתפה גם לורנס בון, הכלכלנית הראשית של ארגון ה-OECD, שהרצתה על צמיחה מכלילה במדינות הארגון. בכירים בבנק הרצו בחלק זה בין היתר על השפעת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) על תעסוקת הזכאים ובני זוגם ועל בעלות על דירות של הדיור הציבורי ואיכות השכונות. פלוג נחשבת ליוזמת רעיון הנהגת מס ההכנסה השלילי בישראל בתקופה בה שימשה ראש חטיבת המחקר של הבנק.
מי שחשב שהריבית לא תעלה - דפוק
"השיקול של כיצד העלאת הריבית בארה"ב תשפיע על מדינות אחרות בעולם לא רלוונטי מבחינת הפדרל ריזרב", כך אמר היום נגיד בנק ישראל והמשנה לנגידת הפד לשעבר סטנלי פישר, בכנס פרידה מהנגידה קרנית פלוג במכון ון-ליר בירושלים. "אם מישהו (בעולם) באמת חשב שהריבית (בארה"ב) תישאר אפס לנצח, ובנה על סמך זה את המדיניות שלו - אז הוא דפוק (Nuts). הייתה מדינה שכל הזמן ביקשה מאיתנו לא להעלות את הריבית אבל אותה מדינה היו לה הרבה מדינות שכנות שהיו שמחות מאוד אם היא תוריד בעצמה את הריבית".
פישר הוזמן לדבר במושב על מדיניות מוניטרית של בנקים מרכזיים לצד נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל ונגידי הבנקים המרכזיים של ברזיל וצ'כיה והמשנה לנגיד הבנק המרכזי של שבדיה. הוא הפגין מצב רוח הומוריסטי ופתח בתלונה על-כך שנהגי המוניות בישראל מתבלבלים בינו לבין פרנקל. "אני אסיר תודה להיות בחזרה בישראל ואסיר תודה על-כך שאני כבר חבר במועצת הפד כי אני ממש לא מתגעגע לשאלות שהיו שואלים אותי פה כמו (עובר לעברית) "נו, מתי תעלו ריבית?", "מה דעתך על הנגידה?", מה דעתך על ביבי?".
פישר התמקד בדבריו בתיאור התפתחות והשיקולים שמאחורי מדיניות הריבית של הפד. "בפד אתה תחת הפצצה מתמדת כי כל חברי הקונגרס רוצים כותרות ואוהבים לתקוף את הפד וקשה מאד להגיע להסכמות איתם. אבל כפי שפרנקל, פישר וקרנית יודעים אתה חייב לדבר עם חברי כנסת כדי להגיע להסכמות. מה שמדאיג אנשים הוא האם נעלה את שיעורי הריבית ואז נוריד אותם. זה נקרא 'שנאת העלאת ריבית' (Interest rate rise aversion) - זה מושג טכני שהמצאתי כרגע".
פישר הרחיב בנושא נגיד הבנק לשעבר בן ברננקי שהוסיף את יעד התעסוקה ליעד יציבות המחירים שלפיו קובע הפד את שער הריבית הרצוי. "יש היום מצב שמעולם לא הבינו אותו לעומק. מעולם לא היה לנו יעד יציבות מחירים גלובלי. היה את סטנדרט הזהב. לרוב המדינות בעולם יש יעד אינפלציה של 2%, ואם תשאל ברחוב מה אתה מצפה שתהיה האינפלציה בעוד עשר שנים התשובה תהיה 2%. אני חושב שזה בעל ערך. אבל אין יעד של תעסוקה. אנחנו היום ב-3.7% או 4.4% תלוי באופן המדידה - אבל אם נחצה אותו אף אחד לא יתרגש מכך. העניין הוא שאם היום שיעור האבטלה נמוך מהיעד אז לכאורה אפשר להעלות ריבית אבל אנשים חוששים לפגוע בתעסוקה. אנחנו יודעים מהניסיון בארבעה מתוך חמשת המיתונים האחרונים היה צריך להעלות את הריבית מוקדם יותר".
בהמשך דבריו תיאר פישר את הקמת הפד והמליץ על הספר America's bank המתאר את הנסיבות שהובילו להקמתו. "הסיפור על הפד מרתק. האנשים במערב ארה"ב לא רצו שהאנשים במזרח ישלטו בו. החקלאים רצו ריבית אפסית אבל הנשיא ווילסון (שהקים את הבנק המרכזי) חשב אחרת".