גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיאוריות שוק חופשי כבר לא שולטות, אך מרקס רלוונטי: כך השתנו לימודי העבודה ב-50 השנים האחרונות

תיאוריות השוק החופשי כבר לא שולטות ● קרל מרקס עדיין רלוונטי ● ושאלות היסוד של שוק העבודה לא השתנו, אלא רק התשובות ● פרופ' יצחק הברפלד, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת ת"א, מסביר כיצד משפיעים השינויים בשוק העבודה על תוכנית הלימודים, ומדוע יש רק חוג אחד כזה בארץ

מפעל מנועי בית שמש, 1970/ צילום: משה מילנר - לע"מ
מפעל מנועי בית שמש, 1970/ צילום: משה מילנר - לע"מ

שוק העבודה הנוכחי שונה מזה של לפני 10, 20 ובטח 50 שנה, והוא ממשיך להשתנות - הטכנולוגיה מאפשרת לעבוד מהבית, מבית קפה ובעצם מכל מקום; הגלובליזציה מובילה לניוד עובדים ותעשיות שלמות ממדינה למדינה, ופלטפורמות כמו פייבר (זירת מסחר לשירותים) מעודדת העסקת פרילאנסרים. כל התהליכים האלה מגבירים אולי את היעילות בשוק העבודה, אך גם מעלים שאלות חדשות על יחסי עובד-מעסיק ומבנה השוק, ומחייבים לנער אבק מעל סוגיות שונות בדיני עבודה.

אחת הפריזמות שדרכן אפשר לבחון את השינויים שעברו ועדיין עוברים על שוק העבודה היא החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב, שנפתח בשנת 1964. אז הכלכלה הישראלית נטתה עדיין לסוציאליזם והתבססה על ממשלה רחבה וריכוזית. שוק העבודה היה בהתאם: רוב העובדים היו מאוגדים, שעות העבודה היו מוגבלות, והם הועסקו בעיקר בחברות שמייצרות תוצרת מקומית. הדבר בא לידי ביטוי גם בתוכנית הלימודים בסוף שנות ה-60, כפי שמופיעה באתר האוניברסיטה - קורסים כמו "כלכלה שיתופית", "עיקרים בניהול חבר עובדים" ו"מדיניות רווחה וביטוח סוציאלי" נלמדו אז בחוג.

מאז הקורסים האלה פינו את מקומם לקורסים שעוסקים ב"אי-שוויון כלכלי וחברתי בישראל", "גלובליזציה בארגונים: עבודה, תרבות וזהות" ו"הון חברתי, רשתות חברתיות ושוק העבודה". לחובבי ההיסטוריה הוסיפו קורס שעוסק בשוק העבודה בתקופת המנדט. ואולם הבדלים מובהקים בתוכן הקורסים אפשר לראות גם מתחילת המאה הנוכחית. בשנת 2000, למשל, היה קורס על תעסוקה של עובדים לא-יהודים וסדנת מחקר על נשים בשוק העבודה. היום לומדים הסטודנטים על הגירה וזרים בשוק העבודה. שיעור התעסוקה בחברה הערבית עלה, וכעת לומדים על מבקשי המקלט ופליטים, וכן מהגרי עבודה מישראל למדינות אחרות.

"דגש על הסדרי עבודה חלופיים"

"השינויים הדרמטיים שהתרחשו ב-20 השנים האחרונות - השינויים הטכנולוגיים, הגלובליזציה, היחלשות כוחם של העובדים, והעלייה התלולה באי-שוויון בהכנסות - באים לידי ביטוי באופן חזק בתוכנית הלימודים", אומר פרופ' יצחק הברפלד, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב. "לשינויים האלה השפעה ישירה על עולם העבודה, ובעיקר על אופייה של העבודה ועל כוחם היחסי של עובדים ומעבידים. השאלות הבסיסיות בתחום העבודה לא השתנו: הנעת עובדים, כוחם היחסי של העובדים מול ההנהלות, צדק חלוקתי והוגנות מול העובדים. השינויים שחלו בעולם העבודה מצריכים היום תשובות שונות מאלו שניתנו לפני 20 שנה, ואנחנו מספקים תשובות עדכניות לשאלות הישנות".

האם חל שינוי בתיאוריה השלטת בלימודי עבודה?
"קשה להצביע על תיאוריה שלטת אחת. השינויים בדגשים התאורטיים מושם היום על השפעתן של תאוריות חדשות. היה מעבר מהתבססות כמעט בלעדית על 'אסכולת שיקגו' בכלכלה (שהתבססה על ההנחה של שוק חופשי) להצגת תיאוריות כלכליות וסוציולוגיות חדשות שמכירות במגבלות הכבדות שלה ומדגישות נושאים כמו התחזקות ההון עקב הריכוזיות שלו, מחסומי השוק שבפניהם עומדות קבוצות חלשות, והשפעתה של חקיקה על פעילות השוק.

"עם זאת, מקומן של התיאוריות הקלאסיות בתחום העבודה גם הוא אינו נפקד מהלימודים. התלמידים  נחשפים גם לגישות הקלאסיות כמו מרקסיזם, הניהול המדעי וגישת יחסי האנוש. לגישות אלו יש עדיין כוח הסבר רב גם בעולם העבודה העכשווי, בגלל כל השינויים שהתרחשו ב-20 השנים האחרונות".

עד כמה מגמות בשוק העולמי, כמו מעבר לעבודת פרילאנס, רלוונטיות לשוק העבודה הישראלי, ואיך זה בא לידי ביטוי בתוכנית הלימודים?
"השוק הישראלי חשוף מאוד למגמות החדשות ואימץ אותן, ואנחנו מגיבים לכך - למשל, יש דגש רב על הסדרי עבודה אלטרנטיביים (עבודה מהבית, עבודה גמישה, פרילנסרים וכו'), על ההגנה שניתן לתת לעובדים במסגרת הסדרים אלו, ועל האופן שבו ניתן לגייס ולהניע עובדים בני דור ה-Y (ילידי שנות ה-80 וה-90)".

"לימודי העבודה דועכים בארה"ב"

הברפלד מספר שבמשך הרבה שנים הציע החוג לימודים לתואר שני בלבד, אך לפני חמש שנים נפתח גם מסלול לימודים לתואר ראשון. מאז היקף הרישום למסלול זה קבוע פחות או יותר, וכ-80 סטודנטים מתחילים מדי שנה את לימודי התואר הראשון. במקביל, צומצם מספר הסטודנטים לתואר שני והדגש הוא על מחקר אמפירי. "העיקרון שעליו אנחנו שמים דגש הוא שעובדים אינם גורם ייצור בלבד, אלא הם אנשים עם שאיפות ובעלי רצון ליחס הוגן", הוא אומר. לדבריו, רבים מהבוגרים פונים לניהול משאבי אנוש. "בוגרים נוספים, מעטים מדי לטעמנו, פונים לעבודה בעמותות חברתיות שמטרתן לחזק קבוצות עובדים מוחלשות, מניעת הפליה בתעסוקה, עזרה באכיפה של חוקי עבודה ושאר מטרות הקשורות לצדק חברתי".

איך שומרים על רלוונטיות מול החברות במשק, האם יש לכם שיתופי פעולה איתן?
"נקודת המוצא שלנו היא שאנחנו לא מלמדים את התלמידים שלנו כיצד לנהל עובדים - את זה עושים במחלקות לניהול. אנחנו רואים את תפקידנו במתן כלים אינטלקטואליים, כך שהתלמידים יוכלו להבין לעומק את הנושאים והשאלות של עולם העבודה, ובשלב השני, לנסות ולהתמודד עם נושאים אלו באופן ענייני, אנושי והוגן.

"מובן שאנחנו קשובים לעולם העבודה שמחוץ לכותלי האוניברסיטה. אנחנו עושים זאת בכמה דרכים: שיתוף של מרצים אורחים בקורסים, קורסי פרקטיקום שבהם התלמידים מתארחים בארגונים לצורך הכרת נושא ספציפי (לדוגמה, ניהול משאבי אנוש וזכויות עובדים זרים) וביצוע עבודת מחקר במסגרת הארגונית שבה הם מתארחים".

מדוע בעצם צריך חוג נפרד בשביל זה?
"הנושא של לימודי עבודה בעולם מטופל, בדרך כלל, בבתי הספר של מינהל עסקים, כלכלה, משפטים, וסוציולוגיה, ואז אין טיפול הוליסטי ואינטרדיסציפלינרי בתחום. במינהל עסקים מלמדים ניהול עובדים ופסיכולוגיה ארגונית, במשפטים מלמדים דיני עבודה, בכלכלה מלמדים על שוקי העבודה, ובסוציולוגיה מלמדים תיאוריה ארגונית. כתוצאה מכך, תלמידים שנחשפים בחוג הלימודים שלהם רק לאחד הנושאים חסרים את התמונה השלמה והמלאה של עולם העבודה".

לדברי הברפלד, ברוב האוניברסיטאות בעולם אין מחלקה נפרדת ללימודי עבודה, ובארה"ב תחום לימודי העבודה בכלל נמצא בדעיכה, אך עדיין יש כמה מחלקות חזקות, למשל באוניברסיטת קורנל. "הדוגמה הטובה ביותר להיחלשות של התחום שם היא סגירתו לפני עשר שנים של מדיסון, בית ספר מוביל בתחום באוניברסיטת ויסקונסין", הוא אומר. "מצד שני, התחום עדיין חזק באוסטרליה ובאנגליה".

החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב הוא למעשה היחיד בארץ, ולדברי הברפלד יש לכך שתי סיבות מרכזיות. האחת היא שהתחומים הנפרדים של ניהול, כלכלה, פסיכולוגיה ומשפטים, המרכיבים את הבסיס ללימודי עבודה, הפכו לאטרקטיביים מאוד בקרב הסטודנטים. "הרוב מתעניינים בדיסציפלינה מוגדרת וצרה יותר מאשר בתחום האינטרדיסציפלינרי שלנו. יתרה מזאת, בשנים האחרונות הפכו נושאים 'חדשים' (שבחלקם אנחנו עוסקים שנים רבות), כגון נושאי מגדר, ארגונים ומשאבי אנוש, למבוקשים, וגם הם נוגסים מהקהל הפוטנציאלי שלנו. התחרות הזאת אחראית, כנראה, להיותנו היחידים בארץ שמציעים תוכנית שמכילה יסודות השאובים מכל התחומים הללו".

לגבי הסיבה השנייה, אומר הברפלד, "כדי להציע גישה הוליסטית ואינטגרטיבית ללימוד עולם העבודה, תוך הקפדה על היסודות האינטלקטואליים והאמפיריים העומדים בבסיסו, יש צורך גם בעמדה חברתית ברורה, ולנו יש העמדה הברורה הזאת, שהיא מרכזיותו של העובד-אדם בעולם זה. נראה שעמדה כזאת היא ייחודית בעולם של העשורים האחרונים".

עוד כתבות

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

ניחושים פיננסיים ועונשם: על הטעות ישלם הציבור הרחב

תופעות רבות שלא היו מוכרות בעבר, כמו ריבית שלילית, מחייבות ניחושים כדי להעריך את השפעותיהן ● ואולם, כשהמנחשים לא נדרשים לשלם מחיר על הניחוש, את מחיר הטעות עוד ישלם הציבור הרחב ● בשנת 2020 כדאי לעקוב באופן שוטף אחרי הפוליטיקה, כי היא זו שתקבע את כיוון השווקים

אוקסיקונטין (Oxycontin) של פרדו פארמה / צילום: ג'ורג' פריי, רויטרס

שמה של משפחת סקלאר הוסר מאוניברסיטה בבוסטון בצל פרשת משככי הכאבים בארה"ב

אוניברסיטת טאפטס בבוסטון תסיר את השם סאקלר מכל התוכניות והמתקנים בקמפוס מדעי הבריאות ● נשיא האוניברסיטה: "בהתחשב בנזק שגרמה מגיפת האופיואידים בה קשורים בני משפחת סאקלר והחברה שבבעלותם, פרדו פארמה, ברור כי המשך הצגת השם סאקלר אינו עולה בקנה אחד עם ערכינו"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

מבקר המדינה בעקבות העליון: האם נעשה שימוש בחילוטים כדי להפעיל לחץ על חשודים?

תופעת החילוטים המוגזמים שמבצעת המדינה ואשר נחשפה ב"גלובס", ממשיכה לטלטל את מערכת החוק • לאחר שורת פסיקות של בית המשפט, שהגבילה את האצבע הקלה על ההדק של הרשויות, מגיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ומקים לתחייה דו"ח גנוז על הנושא של קודמו בתפקיד

איילת שקד / צילום: מארק ניומן, לע"מ

איילת שקד בטור מיוחד ל"גלובס": "ההסתדרות גורמת נזק למשק"

הכוח של ההסתדרות הוא חסר היגיון; החקיקה שמסדירה את פעולתה היא קיצונית ויוצאת דופן בהשוואה לעולם בכוח הלא פרופורציונאלי שמקבלת ההסתדרות לעומת הכוח שמקבלים שאר השחקנים במשק ● דעה

אביגדור ליברמן / צילום: טל שניידר, גלובס

ליברמן: "לצערי הולכים לבחירות, רק נס חנוכה יכול עוד לעזור"

חבר הכנסת אמר הבוקר כי אין לו כוונה לשבת בממשלה צרה, וכי נתניהו וגנץ "קיבלו את ההחלטה ללכת לבחירות בעיניים פקוחות" ● עוד ציין כי לא יחתום על טפסי ה-61 לאף אחד מן הצדדים

סיאטה נאדלה, ריצ’רד ניקסון, ג’רמי קורבין / צילום: רויטרס

עכשיו זה רשמי: 4 ימי עבודה בשבוע טובים לכולם

מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת פוליטיקאים מפזרים הבטחות למעבר לשבוע עבודה מקוצר ● בינתיים, חברות שהפחיתו את שעות העבודה השבועיות או היומיות מדווחות על עלייה בפריון העבודה

דן בודנר, מנכ"ל ורינט / צילום: איל יצהר

הלחץ עבד: ענקית הטכנולוגיה ורינט מתפצלת לשתי חברות - אזרחית וביטחונית

הפיצול מגיע מספר חודשים לאחר שבעלת מניות מיעוט בחברה טענה שאין סינרגיה בין העסקים, אך ורינט דחתה את טענותיה ● למתחרה נייס זה עבד היטב: ב-2015 היא יצאה מהתחום הביטחוני ומאז שווייה יותר מהוכפל

האחים אמיר יעקובי פיני יעקובי / צילום: אריק-סולטן

בדרך להסדר נושים חדש? ביהמ"ש הוציא צו הקפאת הליכים זמני לאורתם סהר

אורתם סהר הנדסה, אורתם סהר תשתיות ובנייה ומליבו בנייה מבקשות לשנות את הסדר הנושים הנוכחי שלטענתן אינו מאפשר את המשך ניהולן של החברות

 

 

ריקול בסדרת מוצרי פסטה של המותג הפרטי של שופרסל / צילום: יח"צ

שופרסל מודיעה על ריקול לעשרות מוצרי פסטה של המותג הפרטי

הסיבה: חשד להימצאות חרקים זעירים ● החרקים נמצאו במספר אריזות ממוצרי הפסטה של המותג הפרטי בתוצרת "ברוטו" איטליה

שי ניצן, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

מהישיבה ועד כתב אישום נגד ראש הממשלה: מי אתה שי ניצן?

פרקליט המדינה, שי ניצן, מסיים את תפקידו בקרוב, ומפנה את השולחן לקראת סיום הקדנציה בהגשת כתבי אישום חסרי תקדים ● כך הפך נער הישיבה לאיש המכריע בתיקי השחיתות החמורים בתולדות המדינה ● האזינו

אליעזר מרום (צ'ייני), מיקי גנור ודוד שמרון / צילומים: אבי אוחיון - לע"מ, כדיה לוי, יונתן בלום

כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון

מפקד חיל הים לשעבר וכן עד המדינה שחזר בו יואשמו בשוחד בכפוף לשימוע בתיק הצוללות המכונה "פרשה 3000", דוד שמרון, מקורבו של רה"מ נתניהו, יואשם בהלבנת הון ● כל הפרטים

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

זהירות, האטה לפניך: אם לא יקרה שינוי גם החגיגה בשווקים תיגמר

קצב הצמיחה בכלכלות החזקות מאט, אך הביצועים של השווקים השנה היו בין הטובים בשנים האחרונות ● אם לא יקרה שינוי, גם החגיגה בשווקים תיגמר ● כדי שיקרה השינוי שיאפשר את המשך הביצועים הטובים, צריך להבין מה היו הסיבות להאטה בצמיחה בשנתיים האחרונות

לוגו הבנק הלאומי של אוסטרליה / צילום: רויטרס

בנק באוסטרליה לא יספק הלוואות לעסקים הפוגעים ברווחת בעלי החיים; האם ישראל הבאה בתור

הבנק האוסטרלי הלאומי (NAB) הודיע כי לא יספק הלוואות לעסקים המפרים סטנדרטים של רווחת בעלי חיים ● עמותת 'אנימלס': "יש לקוות שגם בישראל המגזר העסקי יפנים שיש לו אחריות כלפי בעלי החיים ויותר תאגידים יאמצו מדיניות הכוללת התחייבות לשיפור הגנת בעלי-חיים"

ג’ולי סוויט, מנכ”לית אקסנצ’ר / צילום: רויטרס

מתמודדים על תפקיד בתוך החברה? תהיו נחמדים ליריבים

המינוי של ג'ולי סוויט למנכ"לית ענקית הייעוץ אקסנצ'ר יכולה לסמן את האסטרטגיה לבכירים: מועצות מנהלים מעדיפות לקדם אנשים שמפרגנים לחבריהם לעבודה

ערן יסעור, מוריס קאהן, רוני צארום, מתי כוכבי ואתי עמיעד  / צילום: פרי מנדלבוים

מוריס קאהן מתריע: "אם לא ניזהר, נהיה אפיזודה היסטורית חולפת"

וגם: קבוצת הראל מציעה לעובדים: צמצום היקף העבודה ל-4 ימים בשבוע

 

שר התיירות יריב לוין / צילום: יהודה עשור, יח"צ

במידה ולא תוקם ממשלה, מענקי משרד התיירות לחברות תעופה נמצאים בסכנה

האם תקציב המענקים לחברות התעופה (250 אלף אירו לקו בשנה) יסתיים כבר בחודש הבא? ● לפי שר התיירות: "אם לא תקום ממשלה זה אוי ואבוי. התנופה בענף התיירות נמצאת בסכנה ענקית אם ניכנס ל-2020 בלי תקציב התוצאה המיידית תהיה שתקציב השיווק ייעלם"

ערן פרץ / צילום: תמונה פרטית

"רשימת הקשיים ארוכה. להיות עצמאי זה לחיות תמיד באי ודאות"

ערן פרץ בעל משרד לייעוץ כלכלי ומימוני, הוא בן 36 וחושב שהוא לא יוכל לדעת לעולם מה תהיה ההכנסה שלו בחודש העוקב ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

חברת אדמונד דה רוטשילד ניהול נכסים תשלם מע"מ בהיקף כ-35 מיליון שקל בישראל

בת"א דחה את בקשתה של החברה להטיל עליה מע"מ אפס, היות והיא מספקת שירותים לקבוצת רוטשילד העולמית, שהנה "תושב חוץ" ● התקבלה טענת רשות המסים לפיה החברה מספקת שירותים גם לתושבי ישראל בישראל, לקוחות מוסדיים ולקוחות פרטיים ישראלים, וחייבת במע"מ בשיעור מלא

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

היועמ"ש על מינוי מ"מ לפרקליט המדינה: "איני מעוניין בעימות עם אוחנה, אך לא אתפשר על עקרונות שלטון החוק"

בדברים שנשא בכנס בחיפה, התייחס אביחי מנדלבליט למחלוקת עם שר המשפטים בנוגע לשאלה מי יהיה מ״מ פרקליט המדינה במקום שי ניצן ● "משקלה של עמדת היועץ המשפטי יהיה רב ומשמעותי"

שר האוצר משה כחלון, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, ראש עיריית שדרות, אלון דוידי בחנוכת פרויקט מחיר למשתכן  / צילום: דביר מלכה

הממשלה תאריך את מחיר למשתכן גם לשנה הבאה; בספטמבר 53% מהדירות החדשות שנמכרו היו במחיר למשתכן

כדי לממן את הארכת מחיר למשתכן יקצה משרד השיכון 36 מיליון שקל מתקציב הפיתוח ומוסדות הציבור