גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא מכון ויצמן: "לסטרס השפעה על החיווט המוחי; יש קשר בין הלחץ של האם בהריון לבין מחלות בבגרות"

איך ייראו החיים של תינוק שנולד לאם שחיה בעוטף עזה, ומה היה קורה אם אותו ילד היה עובר לחיות בהוואי ● פרופ' אלון חן, הנוירוביולוג וחוקר מצבי הלחץ, שנכנס לתפקידו כנשיא מכון ויצמן, מגלה בראיון ראשון ל"ליידי גלובס" מה משפיע על העמידות שלנו

אלון חן / צילום: איל יצהר
אלון חן / צילום: איל יצהר

דמיינו לרגע שאתם בחופשת ספארי באפריקה. אחרי יום נסיעה ארוך שבו צפיתם בבעלי חיים במחוזותיהם הטבעיים, אתם מגיעים ללודג' שבו תעבירו את הלילה. אחרי ארוחת הערב אתם יושבים במרפסת ומפטפטים עם תייר אחר, ואז פתאום מבט בהלה מופיע על פניו. אתם מסובבים את הראש ורואים שאריה נכנס למתחם שבו אתם יושבים.

"כולנו נראה את האריה כאיום, וברגע שנקלוט את האיום הזה, המוח יפעיל את התגובה ההישרדותית למצבי לחץ. התגובה הזאת מתבטאת בשינויים מוחיים, לדוגמה, בעלייה ברמות הפחד והחרדה, בירידה בתיאבון, ובשינויים בזיכרון ובקשב; ובמקביל, גם שינויים בגוף, בקצב הלב, בלחץ הדם, ברמות הסוכר ובשיעור ההורמון קורטיזול, המשוחרר בגוף בעתות לחץ", מסביר חוקר המוח והנשיא הנבחר של מכון ויצמן למדע, פרופ' אלון חן, בראיון ל'ליידי גלובס'.

"האדם שרואה אריה נכנס לחדר, רמת הסוכר בדמו תעלה, מכיוון שהגוף 'לוקח בחשבון' שצריך עכשיו לרוץ ריצה מטורפת כדי לברוח, דבר שמחייב אנרגיה זמינה. למעשה, במצב כזה יקרו עוד דברים: עלייה ברמות הפחד, ביכולת הלמידה והזיכרון ובהטיית הקשב.

"אם, למשל, נדרשות לנו 5-10 שניות כדי לשים לב לכך שהאריה נכנס, הקשב שלנו משתנה משמעותית בעקבות הפעלת התגובה המוחית ללחץ. אם טיגריס ייכנס אחריו, נבחין בו בזמן קצר משמעותית. גם התנועתיות שלנו תשתנה: או שנקפא, או שנרוץ. במקביל, חל דיכוי של התיאבון ומערכת הרבייה. גם מערכת החיסון נכנסת במצב כזה לפעולה, ולמעשה פעילותם של רוב מרכזי המוח משתנה משמעותית ועוברת 'הדלקה' או כיבוי כדי להתמודד עם האיום".

כל המערכות יוצאות משיווי משקל?
"כן. בהפעלת התגובה המוחית למצבי לחץ, רוב המערכות יוצאות משיווי משקל כל עוד האריה נוכח. אבל אם אחרי כמה שניות קלטנו שהאיום חלף - למשל, אם זה לא באמת אריה, אלא מישהו שנכנס עם תחפושת של אריה - המערכת צריכה לעבור כיבוי ולחזור לשיווי משקל. וכאן נכנסת לפעולה מערכת שלמה של תאי עצב ומעגלים מוחיים, המבוקרים על ידי גנים וחלבונים שונים, שעוזרת להחזיר את כל המערכות (לחץ דם, דופק, רמות סוכר, רמת חרדה) לשיווי משקל. לדוגמה, אנחנו יודעים שלהורמון הסטרס קורטיזול לוקח בערך שעתיים לחזור לרמה נורמלית, ויש מצבים שבהם זה אורך אפילו יותר זמן. מבחינה רגשית, יש אנשים שנרגעים מהר ויש כאלה שפחות".

וכשהמערכת לא יודעת לכבות את עצמה בצורה נורמלית?
"זו סימפוניה של תיאומים, גן אחד שמפעיל את השני, שמכבה את השלישי. אנחנו כבר יודעים שאם מתערבים במעגלים המוחיים האלה, אפשר לגרום לאורגניזמים (אנשים או עכברים) להגיב באופן שונה. אנחנו יכולים לגרום להם לא לפחד בכלל, או להפוך אותם למאוד חרדתיים. בשנים האחרונות גילינו שיש גנים שאחראים על כיבוי התגובה למצבי לחץ - עכבר שאין לו את הגנים האלה יחזור לשגרה, לשיווי משקל, בתוך שבוע, ולא כעבור שעתיים".

פרופ' אלון חן, ראש המחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, חוקר כבר 17 שנה את מנגנוני הלחץ והתגובות המוחיות שהוא מעורר. "ההגדרה היותר רחבה של לחץ היא 'תוצאה של כל אתגור של מערכת שיווי המשקל שלך'. זה אומר שגורמי הלחץ מגוונים מאוד. הם יכולים להיות נפשיים לגמרי, או שהם יכולים להיות פיזיולוגיים, אבל שניהם יפעילו מערכות מוחיות ועצביות דומות, ולעתים אפילו זהות. אם אצל אנשים בריאים רמת הסוכר היא באזור 100, אצל אנשים המצויים בלחץ, הרמה יכולה להיות 160-180, רק בשל הפעלת התגובה המוחית למצבי לחץ ואיום".

חן מספר על הרצאה שנתן לפני כמה שנים בבית אבות שגרים בו אנשים שעברו את מלחמת העולם השנייה. "כשאמרתי שהחיים המודרניים מאוד מלחיצים ויש המגדירים זאת כמגפה, הקשישים הסתכלו עליי ואמרו לי: 'החיים המודרניים מלחיצים? אתה יודע מה עברנו בשנות ה-40? לא היה מה לאכול, לא היו תרופות, לא היה כלום'. זה מלמד אותנו שקודם כל, לחץ זה עניין של תפיסה. זה משהו מאוד אינדיבידואלי ומותאם תקופה. היום אם לוקחים לנו את הסלולרי, אנחנו נלחצים שלא נצליח לדבר עם המטפלת של הילדים במשך כמה שעות. פעם היו שולחים מכתב, והיה לוקח לו חודש להגיע לחזית".

זה אומר שלחץ הוא גם עניין חברתי.
"אין ספק שזה מושפע גם מגורמים חברתיים. המארג החברתי משפיע מאוד על גורמי הלחץ וגם על התגובה שלנו ללחץ. שיימינג ברשתות החברתיות, למשל, הוא גורם לחץ נורא שלא היה קיים עד לפני עשור. חשוב לזכור שאנשים שונים קולטים את הדברים אחרת. אם אכניס עכבר לכיתה, חלק יצעקו, חלק ירימו וילטפו וחלק יברחו. אנשים קולטים ומגיבים ללחץ באופן שונה. זה תלוי ברקע, בחשיפה מוקדמת וברמת ההתאמה. כלומר, אם כל יום ייכנס אלייך אריה לחדר ותביני שהוא רק עושה סיבוב והולך, כבר לא תפעילי את תגובת הלחץ באותה עוצמה. אותו דבר בעבודה - אם כל יום תיחשף לאותו גורם, אתה תפתח מנגנונים שיפחיתו את תגובתך לגורם הלחץ. בסופו של דבר, למידה וחשיפה מאוד משפיעות על התגובה".

"הדבר הכי יעיל להתמודדות עם לחץ הוא פעילות גופנית או מדיטציה". פרופ' אלון חן / צילום: איל יצהר

לפתח מחלה תלוית לחץ

הגורמים שקובעים כיצד נגיב ללחץ ואיך נתמודד איתו במהלך החיים נקבעים, בחלקם, עוד בשלב העוברי. "לסטרס יש השפעה על החיווט המוחי שלנו במהלך ההתפתחות", מסביר חן. "היום אנחנו יודעים שיש קשר בין הלחץ שהאמא חוותה במהלך ההריון לבין מחלות בבגרות. אנחנו גם יודעים שלחץ במהלך ההריון יכול לגרום ללידה מוקדמת, ולעלייה בסיכון שהעובר יפתח בבגרות מחלות מטבוליות וגם מחלות נפש, כמו דיכאון וחרדה.

"ניקח, לדוגמה, אישה בהריון שחיה באזור עימות, כמו עוטף עזה או אזורי מלחמה באפריקה, על רקע התקפות שיוצרות מתח רב ומתמשך. מבחינה התפתחותית, למרות שהאם לא בהכרח חושבת על כך במודע, היא רוצה שהעובר שמתפתח ברחמה יהיה מותאם באופן מיטבי לסביבה החיצונית, כי אז הוא ישרוד טוב יותר. כדי שזה יקרה, היא 'משדרת' לעובר, 'כאשר אתה מתכנת את המוח ואת הגוף, כדאי שתהיה קטן וזריז, כדי שתוכל לברוח במהירות ולהסתתר, ובה בעת, חשוב שרמת הקשב שלך תאפשר לך לסרוק את הסביבה ולזהות סכנות'.

"נניח שהילד הזה נולד ועבר לתל אביב, והוא מגיע לכיתה א'. הוא בכיתה עם 40 ילדים וצריך לשבת שמונה שעות על כיסא, ולהקשיב למורה. אבל הוא 'תוכנת' להסתכל מסביב כל הזמן, ולחפש גירויים וסכנות. הוא לא מסוגל לשבת שמונה שעות ולהקשיב לאותה מורה. ייתכן שהילד הזה יוגדר כסובל מהפרעות קשב, אבל הוא נורמלי לחלוטין, הוא פשוט עבר 'תכנות' - סוג של התאמה - לסביבה אחרת. אם נכניס את הילד הזה לבית ספר פתוח, הוא יהיה סופרסטאר".

אם נחזור להריון, לשליה יש תפקיד מרכזי בהתפתחות המוח.
"השליה היא הקשר בין האם לעובר. במצבי לחץ יש עלייה ברורה ועקבית של ההורמון קורטיזול, שהוא חלק מהתגובה המוחית-גופנית למצבי לחץ. בהריון את לא רוצה שהמוח המתפתח של העובר ייחשף לעליות וירידות תכופות של ההורמון הזה, משום שהוא נקשר לקולטן שנמצא כמעט בכל תא בגוף, ולפיכך משפיע על רמתם של הרבה גנים וחלבונים.

"האבולוציה פיתחה פילטר אנזימטי בשליה, ובכל פעם שהאנזים פוגש בקורטיזול, הוא מפרק אותו והופך אותו לקורטיזון, שזו הצורה הלא פעילה של קורטיזול. העניין הוא שיש גבול ליעילות של הפילטר הזה, אם האם נמצאת בסביבה מלחיצה ורמות הלחץ גבוהות, האנזים לא יצליח לעשות את העבודה, והעובר ייחשף לרמות גבוהות של קורטיזול, דבר שעלול להעלות את הסיכון שלו לחלות במחלות שונות בבגרותו. אגב, ליקריץ הוא מעכב מאוד חזק של האנזים הזה, ולכן יש רופאים שממליצים לא לאכול אותו במהלך ההריון".

ידוע שגם לסביבה יש תפקיד משמעותי.
"אם יש לי תאום זהה, ואנחנו נושאים את אותו מטען גנטי בדיוק, אבל מפרידים אותנו בלידתנו כך שאני אגדל באזור עימות, כמו עוטף עזה, ואחי התאום הזהה יגדל בהוואי ויגלוש על הגלים כל היום, הסיכוי שאני אפתח מחלה תלוית לחץ הוא גדול לאין שיעור, בהשוואה לסיכון שאחי יחלה במחלות אלה.

"פה נכנסת האפיגנטיקה, שמגדירה את ההשפעה של הסביבה על התבטאות הגנים שלנו. אנחנו במעבדה תרמנו רבות להבנת המנגנונים האפיגנטיים שמתווכים בין הלחץ, שהינו גורם סביבתי, לבין המטען הגנטי שלנו. לאחרונה הראינו את חשיבותן של מולקולות שונות של מיקרו RNA לבקרה תקינה של תגובת המוח למצבי לחץ, ולדרך שבה שינויים במולקולות אלה יכולים להוביל להתפתחות מחלות פסיכיאטריות כגון דיכאון וחרדה. הגילויים האלה הובילו לפיתוח גישות חדשות לטיפול אפשרי באנשים הסובלים מדיכאון וחרדה, שאינם מגיבים לטיפולים קיימים".

דיכאון כסימפטום של לחץ

ה'רומן' של פרופ' חן, 48, נשוי ואב לשניים, עם הביולוגיה, החל כבר בילדות. נוכח העובדה שכבר 17 שנה הוא חוקר את מנגנוני התגובה ללחץ, מתבקש לברר האם יש כאן איזשהו גנרטור אישי. "אני לא אדם שסובל מסטרס. אני חושב שהצבא תרם לעיצובי. שירתתי בצנחנים, והגישה שלי בחיים זה שהכול צריך להיות בבלאנס, לאזן דברים, בדרך כלל קיצוניות היא לא טובה. לא בריא לאכול כל היום מקדונלד'ס, וגם לא בריא לעבוד 20 שעות. טוב להיות עם הילדים, להיות לבד וגם להיות עם בת הזוג.

"קריירה אקדמית במדע היא קשה מאוד - היא תחרותית, ויש בה הרבה כישלונות. רוב הניסויים שאנחנו עושים לא עובדים, ולפעמים ההיפותזות שאנחנו מניחים לא נכונות. זה עולם מאוד מלחיץ ולפעמים גם מתסכל, ובסופו של דבר הוא מסנן את האנשים. מי שלא עומד בלחץ הזה, לא נשאר במערכת".

יש הבדל בין גברים לנשים בתגובה לסטרס?
"התגובה ההורמונלית (קורטיזול) וההתנהגותית שונה בין נשים לגברים. לדוגמה, רמת הקורטיזול אצל נשים גבוהה יותר מאשר אצל גברים, במצבי מנוחה ולחץ כאחד. באופן מפתיע, גילו שאצל נשים התגובה היא נורמלית, ואצל גברים, רמת הקורטיזול מדוכאת על ידי הורמון המין הזכרי טסטוסטרון. ההבדלים האלה תורמים לשוני הרב בשכיחות של מחלות כגון חרדה ודיכאון, שבקרב נשים גבוהה פי שניים או שלושה בהשוואה לגברים".

מה שמביא אותנו לשאלה האם גברים ונשים צריכים לעבור טיפול תרופתי זהה.
"רוב המחקרים המדעיים שנעשו עד היום, בוצעו בזכרים. הסיבה היא בעיקרה כלכלית - בזכרים יש קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. אבל אם עובדים עם חולדות נקבות או עכברות, המחזור המיני שלהן נמשך ארבעה ימים בקירוב, ובכל יום אנחנו נמצאים בשלב אחר במחזור. לכן, על כל קבוצת ניסוי בנקבות יש צורך בארבע קבוצות ביקורת, וצריך גם לשלוט במחזור המיני, כי הוא משפיע על ההורמונים ועל המוח - מה שמתבטא בהתנהגות שונה. ועם זאת, בשל ההבדל בשכיחות של מחלות בין גברים לנשים, ברור שיש חשיבות רבה מאוד לביצוע ניסויים גם בנקבות כדי להבין את מקור ההבדלים האלה, שמצויים בשורש השונות שביניהם.

"לחץ הוא כנראה הגורם הסביבתי המשפיע ביותר על מגוון מחלות. למשל, במצבי לחץ, מערכת החיסון פחות יעילה, מה שמותיר את הגוף יותר פגיע. כשהגוף והמוח עסוקים בהישרדות, גם אם בימינו פחות מדובר בהישרדות פיזית ממשית, יש להם פחות משאבים לדאוג לתחזוקה שלו. ישנן מחלות שהודגם שהן קשורות ללחץ יותר מאחרות, כמו דיכאון וחרדה, כולל פוסט-טראומה.

"מכיוון שקיים קשר ישיר ומוכח בין תקלות בבקרה של תגובת המוח למצבי לחץ, לבין התפתחות של מגוון מחלות פסיכיאטריות, חשוב להבין את המנגנונים המוחיים המתווכים בין הלחץ לתגובות הביולוגיות. העובדה שאין הבנה מלאה של התהליכים האלה מסבירה את היעילות החלקית בלבד של התרופות הקיימות לטיפול בדיכאון ובחרדה".

אפשר לאבחן דיכאון בבדיקה רפואית?
"לא קיים כיום ביומרקר למחלת הדיכאון. הדרך היחידה לאבחן אם יש לך דיכאון היא לשבת ולדבר איתך, ולמלא שאלונים. אין שום בדיקה, מסריקת מוח ועד בדיקת דם. ביומרקר יכול להיות כל דבר, גם מוליכות עור או תנועת עיניים, או כמה פעמים את מסתכלת בווטסאפ - אבל עדיין לא מצאנו משהו שמעיד על מתאם אמין וחזק עם דיכאון.

"יכול להיות שלי ולך יש אותם סימפטומים של דיכאון, ובדיוק אותה הפרעת שינה, אבל המנגנון שמוביל למחלה שלנו שונה לגמרי. זה פועל גם הפוך: יכול להיות לנו אותו מנגנון בדיוק, אבל כל אחד מאיתנו יראה סימפטומים אחרים. לדוגמה, את תראי דיכאון וקצת חרדה, ואני אראה בעיקר חרדה וקצת דיכאון. פעם הכניסו את הכול לאותה קטגוריה, היום ידוע שיש ספקטרום רחב וקומורבידיות (מצב שבו קיימת מחלה אחת או יותר מעבר למחלה המרכזית, ש"פ). כלומר, קיימת בעיה חלקית בהגדרות, וגם בעיה גדולה מאוד בהבנת המנגנונים".

מה אנחנו יכולים לעשות, חוץ מלהיעזר בתרופות, כדי להתמודד עם הסטרס?
"פעילות גופנית וכל פעילות העשרה, יכולה להיות יעילה בתחום זה, כיוון שבעכברים הוכח שהיא מגבירה יצירת תאי מוח חדשים באזורים רלוונטיים כמו ההיפוקמפוס. זו יכולה להיות פעילות מסוגים שונים - מדיטציה, עבודה בגינה או קריאת ספר. בסופו של דבר, מה שצריך זה להגביר את החלק של הדברים שמרגיעים אותך בחיים. לדעת לאזן את הלחץ, ולא לתת לו להשתלט על חייך. עם זאת, חשוב לציין שבמצבים מסוימים אין ברירה וחייבים להשתמש בתרופות, ולכן חשוב להמשיך לחקור ולהבין את המוח, ולפתח תרופות יעילות יותר.

"בסופו של דבר אנחנו צריכים להבין את המוח יותר טוב במצב נורמלי ובמצב פתולוגי. בעשור האחרון, חברות התרופות צמצמו את פעילותן בתחום זה, אחרי שהשקיעו מיליארדים בלי תוצאות משביעות רצון. אולי זה נובע מכך שהניסויים לא נועדו להבנת מנגנונים, אלא למציאת פתרונות לסימפטומים בדרכים של ניסוי וטעייה. בשנים האחרונות חברות התרופות תומכות יותר במחקר האקדמי, והיום גם יש חזרה של חברות אלה לתחום, בשל הצורך והביקוש לפתרונות תרופתיים נוספים ויעילים. הביקוש הזה נובע מכך שלפי דיווחים והערכות של גורמים שונים, כ-40% מכלל האוכלוסייה ייחשפו לדיכאון במהלך חייהם".

עוד כתבות

כיכר אתרים. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: תמר מצפי, גלובס

חסרי המזל של מחיר למשתכן והצעירים ששבים הביתה. כותרות הנדל"ן

מדוע עוד ועוד צעירים חוזרים הביתה ● איך פגעה הקורונה בחלק מזכאי מחיר למשתכן ● ההחלטה של בית המשפט העליון ששולחת את עיריית תל אביב לפרסם מכרז על חניון כיכר אתרים ● ומדוע הוטל עיצום כספי על חברת אלדד פרי

העיתונאי אבישי בן חיים מותקף בהפגנה מול בית ראש הממשלה. עיתונאים מותקפים ואף אחד לא עומד לדין / צילום: צילום מסך חדשות 13

כדי להגן על עיתונאים ועל הדמוקרטיה אין צורך בחקיקה פלילית מיוחדת

מכון החשיבה "זולת" יצא ביוזמה לקבוע עבירה פלילית חדשה בחוק העונשין נגד מי שתוקפים עיתונאים • היוזמה נועדה למטרה ראויה, אבל היא מיותרת • הטיפול בנושא יכול וצריך להיעשות באמצעות הגברת האכיפה בהסתמך על הוראות החוק הקיימות, וגם באמצעות חינוך והסברה

לצעירים נגמרים מקומות העבודה בעקבות המשבר הכלכלי והאבטלה מזנקת / צילום: כדיה לוי, גלובס

מענק לכל אזרח: כמה כבר קיבלו והאם יש סיבה לדאגה אם הכסף עדיין לא הגיע?

מתוך כ-6.5 מיליארד שקל שולמו עד כה כ-61.4% ● המענק של 750 שקל למבוגרים שולם עד כה למחצית מהזכאים

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר, גלובס

הממשלה תאשר ביום ראשון את מתווה הסיבים האופטיים

בזק הסכימה להיערך לפרויקט הסיבים בעקבות התחייבות ממשרד תקשורת לבטל הפיצול בין ספק לתשתית באינטרנט

רועי רגרמן, מנכ”ל קבוצת חמת / צילום: יואב פרידלנד

רועי רגרמן, מנכ"ל חמת: "האתגר המרכזי הוא האי ודאות"

אתגר המנכ"ל עם רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת, על ההסתגלות לעולם החדש שאחרי התפרצות הקורונה

משפחת רותם / צילום: איל יצהר, גלובס

"הבן שלי אמר לי: מה, אמא, זה מה שתעשי עכשיו? תהיי מנקה?"

טל רותם, יזמת בתחום התיירות, מצאה את עצמה ללא הכנסה עם סגירת השמים. היום היא עובדת בניקיון. "אנשים מסביבי אמרו לי 'תמציאי את עצמך מחדש, תהיי יצירתית'. מהר מאוד הבנתי שאין פה שום יצירתיות. אני צריכה כסף דחוף" ● פרויקט מיוחד

חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מאז מרץ ועד היום / צילום: איל יצהר, גלובס

האם אתם מספיק עשירים כדי לשרוד את הקורונה? האזינו

משפחות ממעמד הביניים משרטטות את הנפילה הכואבת מאז איבדו את מקור פרנסתן במרץ ועד היום ● "רבים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני" ● פרויקט מיוחד

מירי רגב, הליכוד / צילום: תמר מצפי, גלובס

מפגינים ניתוק? החוק לא אוסר לכבות סלולרי בהפגנה

ארגוני זכויות אדם ממליצים למפגינים בבלפור על דרכים להתחמק ממעקב • השרה רגב טוענת שזו עבירה על החוק, אלא שאין שום סעיף שמחייב לאפשר איכון, או בכלל להסתובב עם מכשיר טלפון

ד"ר ירדן לוינסקי / צילום: גלית לוינסקי

"כולנו במצב של טראומה מתמשכת": הסבר פסיכיאטרי למה שקורה לנו בקורונה

הפסיכיאטר ירדן לוינסקי מסביר מה קרה לנפש שלנו בקורונה, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתגבר, ולמה בישראל מתקשים למצוא במה להיאחז ● "בכל העולם יש חוסר ודאות, אבל פה רבים אחד עם השני ומייצרים כאוס" ● פרויקט מיוחד

יואב גלנט / צילום: איל יצהר

גלנט מציג את מתווה החזרה ללימודים: "פתיחת השנה תלווה בקשיים רבים"

שר החינוך מקיים מסיבת עיתונאים, בה הסביר כי תכניתו לפתיחת שנת הלימודים עשוייה להעלות קשיים בתחילת דרכה ● "לא הכל יהיה משולם, אמצעי הקצה לא יגיעו לכולם", אמר. הצהרתו מגיעה יממה לאחר שנעדר מהתכנסות ועדת החינוך

הקרקע נשמטה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הקרקע נשמטה: כך נראים החיים של חמש משפחות ממעמד הביניים שאיבדו את פרנסתן

הם ניהלו חיים נוחים וטובים עם הכנסה קבועה ויציבה, ואז פרצה המגפה ● חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מחודש מרץ ועד היום ● "רבים ממעמד הביניים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני"

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Associated Press

נערכים לבחירות בארה"ב: האקרים ינסו לפרוץ למכונות ההצבעה

גורמים של ביטחון לאומי בארה"ב מזהירים מפני איום על הבחירות מצד מדינות יריבות ● מקורות ביון אמריקאים אומרים שרוסיה בדקה מערכות הצבעה של מדינות בארה"ב בבחירות לנשיאות ב-2016 ● החשש מפני בלאגן בנובמבר הביא את אחת היצרניות לאפשר להאקרים לאתר פרצות

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הסתיים השלב המרכזי במכרז הסלולר לתדרי דור חמישי

שלוש המתמודדות יקבלו כל אחת 10 מגה בתחום תדרי ה-700 מגה הרץ ● הסכום טרם פורסם אך ההשערה היא שהוא בהתאם להערכות משרד התקשורת

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילום: Associated Press

סביבת נתניהו: "הצ׳ט בוט לא חוזר. מדובר בהודעה ישנה"

המתיחות הפוליטית מגיעה לשיא: גולשת טענה כי קיבלה הודעה מראש הממשלה המזמינה אותה לתמוך בו בבחירות. אך אנשי הקמפיין של נתניהו טוענים בתוקף כי מדובר בפעילות ישנה

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דוברות האוצר, רפי קוץ

למה מפלס החששות בבנק ישראל בעלייה ומדוע באוצר מעדיפים לגייס כסף מעבר לים

כדי לממן את הגירעון התופח צריך לגייס כסף גדול, אבל ייתכן שבאוצר פונים יותר מדי להלוואות יקרות בחו"ל • בינתיים בנק ישראל צופה שהגרוע מכל עוד לפנינו בכל הקשור לכלכלה הריאלית ונוקט צעד שעשוי דווקא לפגוע במאמץ להגדלת האשראי • שלוש הערות על המשבר הפיננסי

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: ONATHAN ERNST, רויטרס

טראמפ חתם על צו נשיאותי נגד עסקאות עם טיקטוק ו-WeChat

הצו ייכנס לפועל תוך 45 יום ● בעקבות הצו, מניית טנסט (Tencent) חברת האם של WeChat צוללת ביותר מ-7%

ראשי הסיעות החרדיות, השרים יעקב ליצמן ואריה דרעי ויו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני בישיבת תיאום / צילום: דובר סיעת יהדות התורה

ליצמן, דרעי וגפני: לא נשתף פעולה עם הקדמת בחירות

שלושת ראשי הסיעות החרדיות בכנסת כינסו היום ישיבה לתיאום עמדות נוכח משבר התקציב, שבסופה הכריזו כי "העברת תקציב מדינה הינה צו השעה"

נטלי טישלר / צילום: איל יצהר, גלובס

"חזרתי לחדר הנעורים שלי, אני בעלטה"

נטלי טישלר עבדה כמפיקת אירועים וליצנית רפואית עבור 18 אלף שקל בחודש ● משבר הקורונה הותיר אותה ללא הכנסה ואילץ אותה לחזור לבית אמה: "לימדו אותי לשמור כסף לבן ליום שחור. שנים שילמתי ביטוח לאומי, אז למה הכסף לא חוזר אליי?" ● פרויקט מיוחד

יואב גלנט \ צילום: איל יצהר

שר החינוך גלנט הבריז מישיבת ועדת החינוך, היועמ"ש נזף בו

ח"כ משה ארבל התלונן בפני היועץ המשפטי לממשלה  על כך ששר החינוך יואב גלנט בחר להיעדר מישיבת ועדת החינוך בנושא פתיחת שנת הלימודים ● המשנה ליועמ"ש לעניינים חוקתיים השיב: "אי התייצבות עובדי מדינה להזמנת ועדה של הכנסת מהווה עבירת משמעת"

יובל כהן, מראשי פורטיסימו ויו"ר טלרד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קרן פורטיסימו במו"מ לרכישת חברת השירותים המוניציפליים המחזיקה בסלופארק בכ-200 מיליון שקל

מ.ג.ע.ר מספקת שירותי גבייה ופיקוח עירוני לרשויות מקומיות ומחזיקה בחברת סלופארק ● בעלי השליטה בחברה, יורשי דן דוד, נכשלו באחרונה בהצעת רכש שהגישו לחברת לידר השקעות