ג'ואנה שילדס / צילום : ענבל מרמרי
חצי השנה האחרונה, נראה שהברונית ג'ואנה שילדס, העומדת כיום בראש חברה ששואפת להשתמש באינטליגנציה מלאכותית כדי ליצור תרופות חדשות ולהתאים לאנשים טיפולים ייחודיים, נמצאת בדיוק במקום שבו היא רצתה להיות כל חייה. היא בת 56, ואחרי שנים ארוכות בשירות כמה מהחברות הגדולות והידועות ביותר בתעשיית ההייטק העולמית, ועוד חמש שנים כשרה בממשלת בריטניה, היא חשה בימים אלו שהיא באמת מסייעת להפוך את העולם למקום טוב יותר.
שילדס, שהשתתפה בשבוע שעבר בוועידת ראש הממשלה לחדשנות, שנערכה בשיתוף מרכז פרס לשלום וביוזמת משרד התרבות והספורט, נחשבת כבר שנים לאחת הנשים המשפיעות ביותר בסצנת הטכנולוגיה העולמית - כשמאחוריה תפקידים כמו המנהלת האזורית של פייסבוק ושל גוגל באירופה, אפריקה והמזרח התיכון. ב-2013 הגרדיאן מיקם אותה במקום השישי ברשימת המשפיעים הטכנולוגיים שלו, ה-BBC קבע שהיא אחת ממאה הנשים החזקות ביותר בבריטניה, ומגזין קומפיוטר וויקלי מיקם אותה בפשטות במקום הראשון בתחום.
אלא שהכיבוד האמיתי (והתואר "ברונית" שנלווה אליו) הגיע רק בהמשך. על אף היותה ליברלית שגייסה 300 אלף דולר למען מסע הבחירות השני של נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, בקיץ 2014 מינה אותה ראש הממשלה הבריטי לשעבר דיוויד קמרון השמרן, לשרת הבטיחות באינטרנט. תפקיד שבו היא המשיכה לכהן גם בממשלתה של תרזה מיי. במסגרת התפקיד הובילה שילדס בין השאר יוזמה להגנה על ילדים ברשת ופעלה בכוח משימה שנועד לצמצם את השפעותיהם של גופים קיצוניים בקהילה.
בשנים האחרונות אפשר היה לקרוא בין השורות את הביקורת החריפה של שילדס על החברות שבהן היא עבדה בעבר. מבלי לזלזל חלילה בסכנות מפדופילים ומג'יהדיסטים, לשיטתה, הסכנה האמיתית שנובעת מהרשתות החברתיות היא זו שבאה לידי ביטוי בבחירות 2016 בארצות הברית, ברצח העם במיאנמר, בלינצ'ים בהודו ובשלל אירועים אחרים, והיא - ביכולתן לשמש ככלי להסתה, הקצנה ולביצוע מניפולציות חסרות תקדים בדעת הקהל.
כששילדס דיברה, למשל, על הסכנות האפשריות של אינטליגנציה מלאכותית, היא דיברה על הצורך "להילחם בחברות טכנולוגיה מונופוליסטיות ששכחו לשאול ולענות על שאלות רציניות בתקופה מוקדמת יותר של האינטרנט", וקבלה על כך ש"עם הרעב לכסף מגיעות סכנות. הפכנו לתלויים בטכנולוגיה אחת או פלטפורמה אחת ששולטות בנו".
כשאני שואל אם היא מרגישה אשמה בגלל תרומתה להפיכתה של פייסבוק למפלצת חובקת כול שהיא הפכה להיות, היא לא פוסלת את האפשרות. "אני לא יודעת אם אני מרגישה אשמה. עזבתי את פייסבוק לפני שש שנים, כך שהרבה מהבעיות שאנחנו רואים היום, רק התחילו אז. עזבתי כשהכול היה שם רק שמש וקשתות. אנשים לא חשבו ככה על פייסבוק לפני שש שנים, אבל כשנכנסתי לממשלה התבהר לי מאוד לאן אנחנו צועדים.
"אם תסתכל על דברים שכתבתי ועל נאומים שנשאתי בתקופה שבה הייתי בממשלה, תראה שהנפתי דגלי אזהרה. אמרתי לכולם להתעורר. הם לא הקשיבו לי. אני חושבת שהייתי כמו קסנדרה (דמות מהמיתולוגיה היוונית שאפולו קילל אותה בכך שאיש לא יאמין לנבואות הזעם שלה).
"צעקתי כל הזמן 'היי, תסתכלו לפה! קורים פה דברים רעים!', אבל זה נראה כל-כך רחוק וכל-כך נדיר, שאני חושבת שאם מישהו הסתכל על מה שאמרתי מזווית של ניהול סיכונים, הוא אמר לעצמו 'ובכן, יכול להיות שיהיה עלינו סיפור רע בעיתונות ליום אחד, אבל זה לא יזיק לנו, אז פשוט ניתן לזה לעבור'. אני חושבת שעכשיו אנחנו בתקופה אחרת לגמרי ושהתעשייה של הרשתות החברתיות נמצאת במשבר קיומי".
"הם אמרו - זה תחת שליטה"
את השימוש ברשתות החברתיות למניפולציה על דעת הקהל שילדס מגדירה כמרושע, וכשאני שואל אותה אם פייסבוק עצמה היא חברה מרושעת, היא פורצת בצחוק. "עבורי זו ישות לא מוגדרת, אז היא לא יכולה להיות מרושעת. זה דבר, נכון?".
אבל הוא נשלט על-ידי אנשים.
"תראה, אני אומרת את הדברים הללו שנים ואיש לא שם לב אליהם. אבל כשהסיפורים הללו יצאו (כמו שערוריית קיימברידג' אנליטיקה) שאלתי את עצמי מדוע כולם כל-כך מופתעים, כי אני דיברתי על הדברים הללו מלא זמן. אני זוכרת שהייתי בכנס DLD בשיא הפופולריות של דאעש, כשהם גייסו את כל הבחורים הצעירים הללו מאירופה. נתתי שם נאום ממש חריף ואמרתי בו 'תראו, אנחנו פיתחנו כלים של אינטליגנציה מלאכותית שיכולים לזהות דפוסים, ופשוט ניתן לכם אותם ותשימו אותם על הפלטפורמה שלכם' - והם אפילו לא נתנו לנו גישה ל-API".
הם אמרו מדוע הם לא הסכימו?
"הם אמרו 'זה תחת שליטה'. 'אנחנו מבינים את הבעיה'. 'אנחנו עובדים על זה'. וזה היה לפני כמעט שלוש שנים והנה אנחנו עם אותם נושאים".
הסיבה שפייסבוק אפשרה לשערוריות כמו קיימברידג' אנליטיקה להתרחש - כפי שאפשר להבין בין דבריה של שילדס - היא שבאותה תקופה, החברה לא ראתה צורך בהחלת מדיניות כוללת שתבטיח שמידע על-אודות גולשים לא ייצא מהפלטפורמה. "אני חושבת שבכל פעם שעלה נושא מסוים על סדר היום, הם הלכו ותיקנו אותו, אבל שהם פשוט לא עמדו בקצב", היא אומרת.
וכיום?
"היום אני כבר לא בעניינים. עזבתי את פייסבוק לפני שש שנים, ואני מרגישה שאני רוצה להתמקד בלעשות שוב דברים טובים. עבדתי חמש שנים בלי לקבל שכר (בממשל) ועשיתי את זה כי ידעתי שיש לי סט של כישורים - ושהגיע הזמן לתרום אותם, וקיבלתי הזדמנות לעשות את זה. הרגשתי שבאופן אישי הייתי צריכה לעשות את זה. אני לא יודעת למה. אני לא חושבת שזאת הייתה אשמה אלא יותר תחושה של לשרת את הציבור. שזה הדבר הנכון לעשות. אם תעבור על נאומים שנתתי בשנים האלו, תראה שניסיתי. באמת ניסיתי. אתה חייב להיות אדם טוב ואני מנסה. אתה חייב להיות מסוגל להיכנס למיטה בלילה ולשים את הראש שלך על הכרית ולדעת שלא פגעת באף אחד, ושעשית את הדבר הטוב ביותר שאתה יכול, ושהפכת את העולם למקום טוב יותר".
ולארי פייג' וסרגיי ברין ומארק צוקרברג ישנים טוב בלילה לדעתך?
"אני לא יודעת".
אני מזכיר לשילדס שהיא אמרה פעם שהיא אינה מצפה מחברות הטכנולוגיה הגדולות להתנדב לשלם מסים, ושיש לפעול כדי לאלץ אותן לעשות זאת, ואז שואל אותה אם היא סבורה שאותן חברות מסוגלות לפקח על עצמן בתחומים אחרים. "הנה הבעיה", עולה על פניה חיוך מריר. "אלו חברות בינלאומיות וכל ממשלה מנסה לגרום לדברים לעבוד ככל יכולתה. וזה לא עובד".
ואיך זה יכול לעבוד?
"זה תלוי במידת ההבנה בטכנולוגיה של המחוקקים בכל מדינה ועד כמה השר שמופקד על התחום שולט במה שקורה בתעשייה, וזה הרי משתנה ממדינה למדינה. אם התקשורת היא הממלכה הרביעית, הן הממלכה החמישית. אני לא יודעת אם ניתן לשנות את זה, ואני לא רואה איך ניתן לעשות את זה משום שלאף ממשלה אין סמכות שחוצה מדינות.
"אנחנו, למשל, עבדנו עם האינטרפול כדי לעצור פדופילים, וזה עובד, אבל פדופיליה זה נושא שכולם תומכים במלחמה נגדו בעוד שההשפעות המרושעות הללו הן לא משהו שמישהו יכול לשלוט בו. אם אתה יודע להשתמש בהן, אתה יכול גם להשתמש בהן לרעה. יש דרכים להילחם בתופעות כמו ההתערבות בבחירות בארצות הברית, אבל אני לא רואה את הרצון. אתה רואה את הרצון? אני לא. צריך להיות רצון כדי לעשות את זה".
"שינוי בתעשיית התרופות"
רצון לעשות דברים אחרת, יש לשילדס בשפע בימים אלה. אחרי שנים שבהן ניהלה מערכות שמהותן שאיבת מידע אישי ממיליארדי אנשים ותרגומו לכסף, כיום היא פועלת באמצעות BenevolentAI, על מנת לנתח הרים של מידע רפואי כדי להפיק ממנו תובנות שישפרו בצורה מהותית את חייהם של אנשים או פשוט יצילו אותם.
BenevolentAI שהיא מנהלת ממוקמת בלונדון, מעסיקה 230 איש והגיוס האחרון לקופתה (בסך 200 מיליון דולר) שיקף לה שווי שוק של כשני מיליארד דולר. בפעילות שלה, שילדס רואה לא פחות מאשר פוטנציאל לתיקון חברתי. "אם כולם תורמים את המידע שלהם, על-פי תפיסת העולם שלי הם ראויים לקבל סוג של פיצוי", היא אומרת. "אני לא יודעת איך זה יעבוד, אבל תחשוב על זה. אנשים תורמים לבסיס הידע של חברות גדולות ומאפשרים להן לעשות רווחים עצומים, אז מדוע שהם לא יקבלו בחזרה משהו שיאפשר להם לחיות באמצעותו. מה שצריך, זה שהמידע שלנו יהיה שלנו. כשאתה הולך לרשת חברתית ואומר לה שאתה רוצה את המידע שלך חזרה, הם ימחקו אותו, אבל הם כבר למדו ממנו הרבה. האלגוריתם שלהם השתפר באמצעותו וזה אומר שהם כבר לקחו ממך משהו. גם אם אתה מכבה כל מכשיר שיש לך עכשיו, השארת אחריך טביעת רגל דיגיטלית גדולה ועשירה שעזרה לחברות הללו".
כששילדס מתבקשת להסביר כיצד אינטליגנציה מלאכותית תשנה את עולם הרפואה, היא קודם כול מצטנעת. "זה עולם חדש עבורי, כי אני נמצאת בו רק חצי שנה ויש בזה משהו שמעורר ענווה. אני עובדת בתחום הטכנולוגיה כל חיי המקצועיים - כבר 35 שנים - אבל אף פעם לא עסקתי במשהו כל-כך חשוב כמו לנסות ולרתום את הטכנולוגיה הזאת לגילויים מדעיים שיובילו לטיפולים חדשים במחלות.
"זה חדש לגמרי עבורי, וזה גורם לי לעבוד קשה. 85% מהעובדים של החברה שלנו הם מדענים או מהנדסים, והם מביאים איתם לחברה גישה מולטי-דיסציפלינרית שהופכת את העבודה למעניינת מאוד. פיתחנו תהליך שמתחיל בקבלת מידע ומסתיים בהפיכתו לתרופה שתגיע למרפאה. הפלטפורמה החישובית שלנו מאפשרת למדענים לבדוק את ההיפותזות שהם מעלים ואז לממש את הכימיה שבבסיס שלהן. זה מאוד מרשים".
איך זה בעצם עובד?
"אם למדען יש רעיון מסוים והוא רוצה לחקור נושא שעשוי להיות קשור למחקר קודם שהוא קרא עליו, זה מאפשר לו להסתכל על גרף הידע בצורה שונה. בכל יום מתפרסמים עשרת-אלפים מאמרים מדעיים. כיצד יכול מדען אחד לקרוא את כולם ולהבין את כל המידע שנמצא בהם ולעשות את כל החיבורים ביניהם? זה הרי בלתי אפשרי. צריך יכולות בלתי אנושיות כדי לעשות את זה, אבל האלגוריתמים שלנו יכולים לקרוא את כל הנתונים הללו ולחבר אותם כך שהמדענים יוכלו להקטין מאוד את שיעור הכישלון בתחום הזה.
"אנחנו מדברים לא רק על קריאה של נתונים בטבלאות, אלא גם על קריאה של מאמרים בשפה טבעית. כשלמדענים יש את החיבור הזה למידע, הם מתחילים לשאול שאלות כמו 'האם יכול להיות שהגן הזה קשור לחלבון ההוא ואיך זה עשוי להשפיע על ההיפותזה שלי?'. הרעיונות שלהם נבחנים על המערכת באמצעות מודלים מתוחכמים, ואז אפשר ממש לבדוק את הדברים אצלנו במעבדה או במעבדות של חברות תרופות".
אז זה אומר שיש לכם שאיפה להפוך בעצמכם לחברת תרופות?
"במידה מסוימת. אנחנו סוג של ממציאים מחדש את איך שהתעשייה הזאת תעבוד בעתיד. אני חושבת שבתקופה הזאת יש שינוי פרדיגמתי בתעשיית התרופות, ואני מקווה שהענקיות יעבדו איתנו, כי הן מומחיות בלהביא את התרופות לשוק ובלעשות ניסויים קליניים. זה לא משהו שאנחנו יכולים לעשות לבד. בחלק הזה בתהליך אי אפשר באמת לקצר".
הרציונל הכלכלי שמאחורי שיטת הפעולה של BenevolentAI ברור. "לפעמים לוקח לחברות התרופות הגדולות 15 שנים להגיע לתרופה מאושרת לשימוש, ההשקעה הממוצעת במחקר ופיתוח בתעשייה הזאת עומדת על 2.6 מיליארד דולר לתרופה ושיעור הכישלונות לאורך הדרך מגיע ל-97%. אנחנו רוצים לצמצם את כל הפרמטרים הללו בצורה משמעותית מאוד. מה שיש לנו זה כל מיני כלים שעובדים ביחד.
"זו בעצם סביבה חדשה שלא קיימת בשום מקום אחר, ושנועדה לעודד גילוי מדעי. בחברות תרופות גדולות המדענים עובדים בקבוצות חשיבה כדי לפתח היפותזות ולבחון אותן, אבל אצלנו אנחנו עושים את זה בזמן אמיתי. זה מעלה את הסיכוי שאפשר יהיה להגיע למציאת טיפול ספציפי מאוד לקבוצה של חולים ולעשות את כל זה בפרק זמן הרבה יותר קצר, כך שהמודל הכלכלי של כל הדבר הזה הרבה יותר יעיל מזה של חברות התרופות הגדולות".
בחברה של אפי ארזי
שילדס אומנם נראית כמי שנולדה אל סטטוס האצולה הטכנולוגית האמריקאית, אבל נקודת הפתיחה שלה רחוקה מאוד מכך. היא נולדה באזור נידח של צפון מדינת פנסילבניה שבארצות הברית למשפחה שהיא מגדירה כ"צנועה". אביה ייצר במרתף הבית חלקי חילוף ממתכת למכוניות, והיא מספרת שעל כפות רגליה עדיין אפשר לראות צלקות שנוצרו מדריכה על שבבי מתכת שהיו פזורים על מדרגות הבית.
למזלה, שילדס הייתה תלמידה טובה, ולאחר שסיימה קולג' המשיכה לתואר שני בניהול והתוודעה לראשונה להבטחה הגדולה של האינטרנט. היא הקימה סטארט-אפ בתחום האופנה, שנועד לאפשר למותגים להתאים את צבע השיער, העיניים והעור שלהם לבגדים של מעצבים מסוימים, אולם הכישלון היה מוחלט. לאחר הניסיון הכושל, היא עברה לעבוד בדלויט וכתבה תוכנית עסקית לחברת NDC שעוררה התפעלות באפי ארזי המנוח, הישראלי שייסד את סאייטקס.
כשהיא מעודדת מההצלחה ומשוכנעת שהעתיד נמצא בטכנולוגיה, דחסה שילדס הצעירה את כל רכושה לאולדסמוביל שלה, נהגה בעצמה לקליפורניה והחלה לדפוק על דלתות בעמק הסיליקון. היא מצאה את עצמה עובדת עם ארזי במשך העשור הבא בחברה Efi, והתקדמה במעלה ההיררכיה עד שהפכה לסגנית נשיא בחברה. ב-1997 היא מונתה למנכ"לית Veon, שפיתחה תקנית ותוכנות לווידיאו ובסופו של דבר נרכשה ב-2000 על-ידי פיליפס.
החלק הבריטי בחייה של שילדס החל לפני 18 שנה, כשהיא הגיעה לממלכה לנהל את הפעילות הלא אמריקאית של רילנטוורקס - החברה שהמציאה את האפשרות להזרים ברשת אודיו-וידיאו. בעלה לשעבר שלא רצה לעזוב את ארצות הברית, נשאר בצד השני של האוקיינוס, ושילדס נחתה בעיר הגדולה עם בנה התינוק. היא חברה שוב ל-EFI כדי למכור לנטוורק אפליינסס, חברת הצפנה שמנכ"ל החברה פיתח תמורת 272 מיליון דולר.
זמן קצר לאחר מכן, שילדס נחטפה לגוגל וניהלה את עסקי החברה באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה. היא הופקדה על קידום ליבת ההכנסות של החברה דאז - adsense - ועל ביצוע רכישת וחתימת שותפויות כדי לקדם מוצרים נלווים שעם השנים הפכו לחלק משמעותי בחוויית המשתמש של כולנו: ג'ימייל, גוגל מפות, גוגל ניוז, גוגל ספרים ועוד.
בסוף 2006 פנתה אל שילדס קרן ההון סיכון בנצ'מרק קפיטל והציעה לה להוביל רשת חברתית בשם בבו, ולאחר שזו נרכשה על-ידי AOL ב-2008, היא עברה לניו יורק לזמן קצר כדי להטמיע את הפלטפורמה במערכות של הענקית האמריקאית. שנה לאחר מכן גייסה אותה שריל סנדברג, חברתה והקולגה לשעבר בגוגל, לאחד התפקידים הבכירים ביותר בפייסבוק: סגנית נשיא לענייני אירופה, המזרח התיכון ואפריקה.
שילדס שבה ללונדון ובתקופתה בתפקיד חיזקה בצורה ניכרת את כוחה של הרשת החברתית האמריקאית בחלקים אלו של העולם (כמיליארד משתמשי פייסבוק היו בתחום אחריותה) ויצרה שותפויות עם גופי מדיה וטכנולוגיה רבים מספור.
הצלחותיה של שילדס בתפקיד הבכיר, היותה דוברת רהוטה וחדה, וגם העובדה שהיא אמריקאית בלונדון, משכו אליה תשומת לב לא מעטה. היא הוכתרה ב-2011 על-ידי מגזין Wired הבריטי כאדם המשפיע ביותר על הטכנולוגיה בממלכה. המיתוג הזה, לצד השם שיצא לה כאדם נעים ולבבי שנוח לעבוד איתו, גרמו באוקטובר 2012 לראש ממשלת בריטניה דאז, דיוויד קמרון, להציע לשילדס לקחת על עצמה את ניהול מיזם טק סיטי, שנועד להפוך את בריטניה לכוח עולה במפת הטכנולוגיה העולמית.
שילדס צללה לתפקיד בכל כוחה, ואכן הצליחה ליצור בלונדון סצינת סטארט-אפים רוחשת ומצליחה. במקביל, היא זכתה ללא מעט מן התארים המחמיאים שהוזכרו קודם לכן.
המהפכה הנשית שבדרך
אף שהיא הגיעה לעמדות הרמות ביותר במגוון החברות שבהן עבדה לאורך השנים, שילדס, שקידום נשים בתעשיית ההייטק קרוב מאוד ללבה, מתריעה בפני נשים שלא ייקחו דוגמה מאיך שהיא התנהלה בצעירותה.
למה היא מתכוונת? הסיפור ששילדס ממש לא גאה בו, אבל אומרת שבאותה תקופה פשוט לא יכלה לנהוג אחרת, אירע לפני 19 שנים. היא הייתה בצירים שלפני לידת בנה היחיד, אך מצאה לנכון לנהל בטלפון משא-ומתן עסקי על מכירת החברה שבה היא עבדה באותה עת, כשהיא בדרך לבית החולים. "לא הייתי צריכה לספר את הסיפור הזה ואני חושבת ששדדתי מעצמי את הרגע היפה הזה שלא ניתן לקבל בחזרה. אני תמיד אומרת את זה לנשים. ידעתי את זה ממש אחרי שזה קרה".
אבל חמישה ימים אחרי הלידה חזרת לעבוד.
"כי לחצו עליי לעשות את זה. גברים ונשים. ניהלתי אז חברה, וזה היה לא נוח להיות בהיריון. המסרים שקיבלתי היו 'נתנו לך אפשרות להיות מנכ"לית, אז איך את מעיזה להתרבות? אנחנו צריכים תוצאות!'. זה היה אומנם ב-1999, אבל זה לא היה מרומז. אלו היו מילים ברורות מאוד שאמרו אנשים בדירקטוריון".
כיום, אומרת שילדס, נשים בעולם המערבי חיות באווירה שבה קשיים כמו אלו שהיא חוותה הם נחלת העבר. "אני חושבת שאנחנו חיים בתקופה יותר הגיונית. ברוב המדינות - לצערי לא בארצות הברית - גברים יכולים לצאת לחופשת לידה. החברה משתנה ומבינה את זה, וככל שיותר גברים ייקחו חופשות לידה, כך ייטב".
שילדס אומרת שבמשך השנים סבלה מלא מעט הטרדות מיניות גם בתעשייה שמחזיקה מעצמה אליטיסטית ותרבותית יותר מאחרות. "עד שהגעתי למעמד מסוים היה לי די קשה", היא מודה. "אני זוכרת שפעם אחת לא קיבלתי קידום כי דחפתי מישהו לאחור. ממש פיזית. הוא היה אמור לקדם אותי, אבל אחרי שזה קרה, הוא הביא לתפקיד בחור שהוא הכיר בטיסה ונתן לו את התפקיד שהוא הבטיח לי.
"זה סיפור שממש השפיע על הקריירה שלי ועיכב אותה במשהו כמו שנתיים בגלל שאמרתי לא. ומה יכולתי לעשות? פשוט להמשיך הלאה כי זו הייתה עבודה טובה. לא עשיתי עם זה כלום כי לא ידעתי מה לעשות והייתי מפוחדת והמומה. זה היה ממש לא הוגן. היום הייתי אומרת משהו, אבל מה שאני מקווה זה שעם כל הפרסום שיש היום, גברים פשוט יבינו שהם לא יכולים לעשות דברים כאלו יותר. זה חייב להיפסק.
"היתרון במצב הנוכחי הוא שגברים אמורים להבין שהם יכולים להיות בסכנה, שאפשר לחשוף אותם. נשים צריכות להבין מה הגבולות שלהן ולומר כשמישהו חוצה אותם מיד כשהן מרגישות לא בנוח. אם הן לא יעשו את זה בהתחלה, זה מדרון חלקלק. אולי יגידו להן שהן רגישות מדי, אבל למי אכפת? אם את מרגישה לא נוח בסיטואציה, ככה את מרגישה".
חיזוי, זיהוי ועיבוד | בינה מלאכותית בשירות הרפואה
חיזוי תוצאות טיפול
חברת GND Healthcare פיתחה תוכנה להנדסה לאחור ולסימולציה לעתיד שאמורה לספק לרופא המטפל אינדיקציות טובות יותר לגבי תגובתם של מטופלים ספציפיים לתרופות או לטיפולים מסוימים. לאחר שהרופא מזין לתוכנה את נתוניו של החולה, הוא משווה אותם עם בסיס נתונים עצום ומחפש בו קשרים חבויים מהעין. כך, למשל, ניתן לחזות אם קיומו של גן מסוים אצל החולה מפחית או מגביר אפקטיביות של תרופה מסוימת.
זיהוי עצמים ותהליכים
חברת Insilico Medicine פועלת בתחום זיהוי המבנים המולקולריים, כדי למצוא את המקור הביולוגי למחלה. המשימה המורכבת נעשית באמצעות מנוע שמייצר תמונות בעלות מראה אמיתי והאלגוריתמים מתוגמלים לאחר זיהוי נכון. באמצעות היכולות הללו יכולה התוכנה בשלב מאוחר יותר לסרוק במהירות כמויות אדירות של מידע ויזואלי כדי לאתר בהם אנומליות. החברה משתמשת בשיטה בתחומים כמו אונקולוגיה, פיברוזיס והזדקנות.
עיבוד נתונים מקדים
בסוף השנה שעברה השיקה חברת BioSymetrics את אוגוסטה - תוכנה לאנליזה ומציאת קשרים של נתונים ביו-רפואיים ובריאותיים עם תהליכים עסקיים קיימים באמצעות למידת מכונה. החברה טוענת שיכולת זו תקדם את השימוש של יוזמות אינטליגנציה מלאכותית ברפואה מדויקת, בגילוי תרופות חדשות וביישומים עתיידים שיפותחו על בסיס נתונים רפואיים.
מהפכת התרופות הבאה?
את המודל הכלכלי של BenevolentAI בראשותה, ניתן להגדיר כאספקת שירותי היפותזות. אלו נבדקות מראש ואז עוברות לחברות התרופות הגדולות, שלוקחות את המודלים הממוחשבים לעבודה במעבדה. "יש פה רעיון של שותפות מועילה כי אנחנו יכולים להיות המנוע היצירתי שלהן ולספק להן היפותזות מזוקקות שייבחנו", אומרת שילדס. "בנוסף, אנחנו יוצרים עם החברות הללו שותפויות סביב מוצר מסוים. למשל, אם יש להן תרופה מסוימת והן מחפשות אינדיקציה חדשה, אנחנו יכולים להשתמש במערכת שלנו כדי לאתגר הנחה ולאתר היכן אפשר למצוא אינדיקציה לתרופה חדשה.
"כל זה עובד כבר היום ויש לנו כמה פרויקטים שעברו כבר לשלב הכימיה. עד סוף השנה יהיו לנו ממצאים מהמעבדה על ארבע היפותזות שאנחנו בוחנים ויש לנו עוד כמה פרויקטים עם שותפים חיצוניים".
שילדס אומרת שהיא מקווה שהשינוי שהיא חוזה לתעשיית התרופות עקב המודל של החברה שלה יקרה תוך פחות מעשור. "בעוד חמש שנים, למשל, אני חושבת שמספר התרופות שנמצאות בפיתוח בכל רגע נתון יהיה גבוה בצורה משמעותית. הטכנולוגיה הזאת תאפשר ליצור ולהתאים תרופות לקבוצה ספציפית של בני אדם.
"עד כה, המצב היה שהיית זקוק להמון ניסויים כדי להתאים את התרופה שלך למספר גבוה ככל שניתן של חולים בעוד שבשטח היית נתקל במציאות מסוג שונה: לאותה מחלה יש מופעים שונים מאוד אצל אנשים שונים, כך שאם תרופה מסוימת עובדת בשבילי, היא לאו דווקא תעבוד בשבילך. אנחנו רוצים לדעת מדוע משהו מסוים עובד אצל חולה מסוים. להגדיר את המבנה המולקולרי ולדעת מה אפשר ליצור כדי שזה תמיד יעבוד אצל אותו אדם... כרגע יש בעולם 350 מיליון בני אדם, שסובלים מכ-9,000 מחלות נדירות שלא מפתחים עבורן תרופות כי זה לא כלכלי משום שיש כל-כך מעטים מהם. הטכנולוגיה שלנו תאפשר לפתח תרופות שיתאימו לחלק מהאנשים האלו".