גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היזמים שמבטיחים לחולל מהפכת תלת-ממד בענף האופנה

הטכנולוגיה שפיתחה חברת Browzwear הישראלית-סינגפורית מגשימה פנטזיה של מעצבים: במקום לתפור כל בגד באינספור גרסאות ומכמה בדים, הם יכולים ליצור גרסת תלת-ממד של הבגד שגם מדמה את כל התכונות של הבד והגזרה - וזאת רק ההתחלה ● עם לקוחות כמו אדידס, וולמארט ואסוס, היזמים אביחי פלד ונעם נבו מבטיחים: עתיד האופנה הוא נקי יותר, מהיר יותר, יצירתי יותר וחכם יותר

נעם נבו ואביחי פלד / צילום: כפיר זיו
נעם נבו ואביחי פלד / צילום: כפיר זיו

עד לפני כמה שנים, למייסדים של Browzwear אביחי פלד ונעם נבו לא היה הרבה ניסיון באופנה, אבל כשהם החלו להקים סטארט-אפ בתחום התלת-ממד, שהפך מאז לחברה מצליחה עם לקוחות כמו נייקי, קלווין קליין, אסוס ואדידס, הם זיהו מהר מאוד שמדובר בענף שלא מוכן לעתיד. "בעולמות האחרים - מכוניות, מטוסים, טלפונים - רוב הדברים שקשורים לתהליך ייצור דיגיטלי קרו לפני 20 שנה. כל מה שאנחנו מייצרים לעולם האופנה קיים בתחומים אחרים כבר מזמן", אומר פלד על הכנסת התהליך הדיגיטלי לתחום חדש, "ההבדל הגדול הוא שברגע שזה יקרום עור וגידים, אז מבחינת מכירות, הפוטנציאל בעולם האופנה הוא הרבה יותר גדול מבכל תחום אחר. היום אנחנו חולשים על פחות מ-5% מהפוטנציאל של זה".

"הכי טוב להסתכל על זה בתור אח תאום דיגיטלי של הבגד האמיתי", מנסה נבו להסביר במשפט מה הטכנולוגיה של בראווזוור מספקת לחברות אופנה. "ברגע שיש בגד שהוא דיגיטלי, כל מעצב יכול להכין אותו". פלד מספר כי חברות כמו עלי באבא ואמזון, שפועלות גם בתחומים אחרים ומתרכזות במכירה אונליין, הן כמובן הראשונות לאמץ טכנולוגיות חדשות, בעוד שחברות אופנה מסורתיות וקטנות יותר, מצטרפות בהדרגה. "עד היום, כל בגד שמיוצר עדיין מושתת על סמפל (דגם מוכן של הבגד), אחרת קשה מאוד לדמיין מה הולך לצאת", ממשיך פלד, "אבל אנחנו מחליפים את הסמפל בסמפל וירטואלי ואז הכול משתנה. במילים אחרות: התלת-ממד הוא הלב של כל התהליך הדיגיטלי הזה שהחברות יצטרכו לעבור אליו".

צילום מסך מתוכנות של בראווזוור

איך נראה התהליך היום ברוב חברות האופנה?
פלד: "אנחנו בתחילת המהפכה בעולם האופנה. היום החברות מחליטות על הקולקציה שנתיים-שלוש קדימה, כי אין ברירה, התהליכים כל-כך ארוכים. התהליך של עיצוב וייצור קולקציה, למשל, מהסקיצה עד הסמפל הסופי, לוקח 50 שבועות. אנחנו יכולים לקצר אותו ל-15. היום מעצבים מסיימים ללמוד בבית הספר לעיצוב, עושים סקיצה וזורקים את זה לסינים. אבל האיור לא באמת מייצג את הבגד, כי הוא מוגבל, הוא בדו ממד, אז ממלאים את זה בטקסטים באנגלית. זה עובר תרגום לסינים וכבר בשלב הזה חצי מהכוונה הולך לאיבוד, והסיכוי שזה ייצא מה שהמעצב חשב או דמיין, הוא נמוך.

"עם התוכנה שלנו, המעצב מוציא בגד שנראה כמו בגד אמיתי וגם מתנהג ככה. המעצב יכול להביע אחד לאחד את מה שהוא מדמיין. אם מתרגמים את הסמפל הווירטואלי שלנו לסמפל פיזי ושמים אותו על בובת תצוגה, הוא ייראה בדיוק אותו הדבר. שלא לדבר על החיסכון של כל הפריטים שמלכתחילה לא יצאו לתהליך כי הבינו בשלב התוכנה שהם לא עובדים".

חדר הלבשה וירטואלי

נהוג לומר שהדרך חשובה לא פחות מהתוצאה. במקרה של בראווזוור, לא תמצאו כותרת מדויקת יותר. נתחיל מהשורה התחתונה: בראווזוור של 2018 היא חברת פרטית. כיום יש בה שלושה שותפים ואפס משקיעים. אבל במקור, היא הוקמה בשנת 2000 על-ידי אביחי פלד, נעם נבו ואלדד צגלה כחברת סטארט-אפ עם קבוצה של משקיעים פרטיים, ביניהם דב לאוטמן ומנחם עינן. בסוף 2006 עזבו היזמים את החברה על רקע חילוקי דעות ואי הסכמה על המשך הדרך. המשקיעים בחרו להמשיך להחזיק את בראווזוור כי הם האמינו ברעיון, אבל ב-2011 הוחלט לסגור אותה והנכסים של החברה, שכללו את הטכנולוגיה והפטנט הרשום, נקנו על-ידי היזמים-המייסדים פלד ונבו ושרון לין הסינגפורית - שעוד נגיע אליה בהמשך. הפעם בראווזוור נפתחה כחברה סינגפורית, אך נבו ופלד התעקשו שמרכז הפיתוח יישאר בישראל. כיום מרכז הפיתוח של החברה פועל ברעננה, המטה בסינגפור ולחברה יש גם שלוחות בינלאומיות בהולנד, בארצות-הברית, בהונג-קונג ובשנחאי.

בתחילה פיתחו בבראווזוור מוצר שונה מאוד מזה של היום. "למעשה, עסקנו במציאות וירטואלית כבר אז", אומר נבו, "היום זו באזז וורד, אבל לנו זה קרה בשנת 97'".

פלד: "הייתה לנו אז חברה שהתעסקה בתלת-ממד וחיפשנו משמעות יומיומית לתלת-ממד. חשבנו ליצור חדר הלבשה וירטואלי, שאפשר יהיה לראות אותו מקדימה, מאחורה ומהצדדים ולהביא חוויה טובה יותר לרכישת הבגדים ברשת. אבל ב-2001 הבועה התפוצצה והדברים הלכו לכל מיני כיוונים שלא צפינו מראש, אז החלטנו לשנות כיוון ולשנות את מהות התוכנה: לאו דווקא לכוון לאלה שמוכרים את הבגדים, אלא לאלה שמייצרים אותם. תמיד הייתה לנו מחשבה לבנות משהו שהוא 'אנד טו אנד' - מתחיל מהייצור ומסתיים במכירה".

נבו: "אבל השוק לא היה בשל לזה".

פלד: "הרגשנו שאנחנו דורכים במקום. נלחמנו ולא הצלחנו. היה לנו ביד מוצר שהיום נקרא "v stitcher" והוא היה המוצר שהחל להימכר איך שעזבנו, כשאדידס החלו ליישם אותו במפעלים שלהם - מה שנתן להם אז את היכולת לייצר קטלוג וירטואלי לפני שמייצרים את הבגדים. זו הייתה תחילת הדרך של כל הסיפור הזה. אנחנו הבאנו את אדידס, אבל זה קרה אחרי שעזבנו".

הקדמתם את זמנכם עם הרעיון.
"בהחלט. צריך לזכור שהסמארטפון של היום יותר חזק ממחשבי העל שקיבלנו אז מאינטל. אני הגעתי מעולם הטלוויזיה, הייתי בעבר עורך סרטים ותמיד הייתה לי את התשוקה להעביר תוכן בצורה ויזואלית. את נעם הכרתי באוניברסיטה וכבר אז התחלנו לחלום על מציאות וירטואלית. אחרי הלימודים נפגשנו בפרויקט שיזמתי עם איזו דמות מדברת ורק נעם יכול היה לעזור לי".

איך הצלחתם להביא את אדידס כל-כך מוקדם?
"מי שגרמה לזה לקרות היא שרון לין, המנכ"לית הסינגפורית שלנו היום והשותפה השלישית בחברה. ב-2003 היא פנתה אלינו, אחרי שראתה אותנו באיזו תערוכה. לא הבנו מה היא רוצה, לא היה לנו עדיין מה למכור, כל זה היה רק חזון. אבל היא הייתה המפיצה שלנו והיא זו שגרמה לדברים לקרות באדידס באסיה. היא כיתתה רגליים בין המפעלים, לימדה אותם להשתמש בתוכנה וגרמה להם להיות מסוגלים לעמוד בדרישה של אדידס. היא התחילה ב-2003, אבל זה קרה ב-2007, בדיוק כשעזבנו. ב-2011, כשהוחלט לסגור את החברה, שרון פנתה אלינו והציעה שנרכוש אותה ביחד ונפתח אותה מחדש".

לא צריך יותר דוגמניות

פלד, נבו ולין הבינו שהם רוצים להיכנס לעסק הזה בלי משקיעים, ושהם יהיו תלויים לגמרי בהכנסות. לכן הם ביצעו בדיקת היתכנות אצל אדידס ונייקי, שהיו אז הלקוחות הגדולים, וקיבלו תקופת מבחן לתקן בה את הבאגים בתוכנה. לדברי פלד, "רצינו לבדוק אם שווה לנו להיכנס לסיפור הזה מחדש. נייקי ואדידס מצדן ראו שהעסק מידרדר, אבל כל המפעלים שלהן כבר עבדו עם התוכנה, אז הן העדיפו לתת לנו הזדמנות לתקן את הבאגים. תוך שלושה חודשים פתרנו אותם וזה קודם כול קיבע לנו את ההכנסות שמהן יכולנו לחיות ולגדול. אנחנו עדיין מתעקשים שהחברה תרוץ בלי משקיעים, מהסיבה שאנחנו מבינים ויודעים מה צריך לעשות בחברה הזו ואנחנו מעדיפים שאנחנו נקבל את ההחלטות".

צילום מסך מתוכנות של בראווזוור

זה גם מה שאתה מייעץ ליזמים מתחילים?
"בהחלט. לא לרוץ לקחת השקעה אם אפשר שלא. היום כל תעשיית ההון סיכון משתנה, הרבה שנים זה הרגיש כמו הבהלה לזהב, אבל אם יש מוצר טוב, עם טאלנטים שמתמקדים במשהו שעובד, אז זה יגיע".

אקזיט על הפרק?
"אנחנו בונים חברה. יש פה אווירה, ואקזיט לא נמצא על הפרק כרגע, זו לא המטרה. נכון שכסף מדבר, אבל מי שכבר עשה את המעבר והקים חברה עם עובדים, יש לזה גם אספקטים אחרים. לאו דווקא לקחת כסף וללכת הביתה".

יש לכם כיום 500 חברות עם 4,500 משתמשים - מה מאפיין את קהל הלקוחות שלכם?
"הגיוון", פוסק פלד. "יש את המותגים, כמו נייקי ואדידס, שהיו הראשונים לאמץ אותנו וראו את זה לפני כולם, והם גם משקיעים בטכנולוגיה. ויש את וולמארט, שהם סופרמרקט-ריטייל, שמתחתיו יש ברנדים, שמתחתיו יש מפעלים. ג'ורדאש, למשל, שמייצרת עבורם את הג'ינסים, משתמשת בתוכנה שלנו. גם VF, תאגיד הג'ינסים הגדול ביותר בצפון אמריקה, שמייצר ללי, רנגלר, דוקרס, ואנס ועוד, מבוססים על התלת-ממד שלנו ומגיעים באופן קבוע לארץ כדי להשפיע על הפיתוח. יש להם תהליך שלם שמושתת עלינו. בשנה שעברה הפריט הכי נמכר של VF נעשה עם התוכנה מההתחלה עד הסוף, תוך 3 שבועות. בלי סמפל אחד. אין יותר דוגמניות שמביאים כדי להחליט אם כן או לא. הכול מיוצר בתלת-ממד ותוך ימים זה על המדפים".

ומה עם מעצבים עצמאיים?
"כיום אנחנו בעיקר נמצאים בארגונים גדולים, אצל קמעונאים או במותגים ובמפעלים שלהם. מפה מגיע תזרים המזומנים שלנו ופה אנחנו צריכים לתת את כל מה שיש לנו. אבל המעצבים העצמאיים לגמרי על הרדאר שלנו".

יש לכם גם לקוחות ישראלים?
"בארץ, התעשייה על כרעי תרנגולת. החברות לא באמת יכולות להשקיע או לשלם על טכנולוגיות. מה גם שאנחנו לא מוכרים מפה, אנחנו מרכז הפיתוח. אבל בגלל הבאזז העולמי סביבנו, עכשיו יש הרבה חברות ישראליות שמתעניינות".

מה המודל העסקי?
"יש לנו מינוי שנתי לתוכנה, שאיתו אתה מקבל הדרכה ותמיכה שהיא מוגבלת, ויש רישיון ארגוני, שכולל את כל החבילה לכל הארגון. עכשיו יש לנו גם מודל של 'אנטרפרייז לייסנס' עבור החברות הגדולות, כי מעבר לתשלום על התוכנה, מה שמתגלה היום בתהליך הזה של הצמיחה המטורפת זה שהם צריכים לקבל ליווי יותר צמוד ותמיכה טכנית. בשנתיים-שלוש הקרובות, רוב ההשקעה שלנו ושלהם תהיה באנשים שיכולים לעזור להם לגדול, צוותי לקוחות שלנו שיישבו בתוך החברות, כי החברות בעצמן לא תמיד מבינות את גודל הפוטנציאל".

ייצור לפי דרישה

אחת הסיבות לכך שמותגים גדולים וענקיות אופנה הם הלקוחות העיקריים של בראווזוור, היא שאלה החברות שירוויחו הכי הרבה מייעול התהליך - ובדרך יצמצמו את השפעתן השלילית על כדור הארץ. "כיום, תעשיית האופנה היא מהתעשיות המזהמות ביותר בעולם", אומר פלד, שניכר שהבזבוז בתעשייה הזו בלתי נתפס בעיניו. "רק 16% מהמלאי של החברות האלה יימכר במחיר מלא. השאר יימכר בסייל, ו-40%-50% ייזרקו לפח. פעם חשבנו שזה הולך למדינות עולם שלישי, אבל ממש לא הכול. חלק פשוט נשרף. התעשייה הזו נוראית במובנים של חוסר יעילות".

נבו: "חוסר היעילות מתחיל עוד קודם, בשלב העיצוב. בחברה כמו אדידס, שעובדים בה כ-400 מעצבים, מוצעים אלפי אייטמים בעונה, אבל רק 10%-15% מהם יוצאים לייצור. הבעיה היא שגם אלה שלא ייוצרו, נעשתה עליהם כמות מטורפת של עבודה לצורך סמפלים".

פלד: "היבט נוסף הוא הקטלוג הדיגיטלי. עד 2007, אדידס הייתה עורכת שתי מצגות בשנה בגרמניה, ל-2,000 קמעונאים, שהיו מגיעים לאולם ספורט ענק. הפריטים היו תלויים על הקירות או מונחים על הרצפה. היו מראים לקניינים את הגזרה, ואומרים להם תדמיינו אותה בבד הנכון, כי הבדים עדיין לא הוזמנו. בינתיים, בזכות התוכנה שלנו, אדידס החליפה הכול במצגת דיגיטלית. הקניינים רואים את הכול בדיגיטלי וההזמנות עוברות למפעלים כהדמיות תלת-ממד. ב-2013 הם כבר העריכו שחסכו 40 מיליון יורו על הצילומים".

לוטה יוריקה, מעצבת בכירה באדידס, אומרת בראיון מגרמניה כי הקשר הראשוני שלה עם בראווזוור נוצר ב-2008 או 2009. "התחלתי להשתמש בתוכנה במסגרת פיילוט עם מעצבי ליין הטניס לשנת 2012. בהתחלה השתמשתי בה רק ככלי לעיצוב, אבל די מהר התפתחו עוד שימושים, עד למצב שבו התוכנה משמשת אותנו בכל התהליך - העיצוב, ההדפסים, הפיתוח והייצור במפעלים", היא משחזרת. "כמעצבת בכירה התבקשתי כבר בשלבים הראשוניים לתת רעיונות כיצד לפתח כלי תלת-ממד שיענה בצורה הטובה ביותר על צורכי תעשיית העיצוב. היתרון המובהק של בראווזוור, הוא שהיא מאפשרת ליצור קובץ מוצר אחד שלם שכולל הכול. וזה פרייסלס. אימצנו את צורת החשיבה הדיגיטלית הזו ואנו פועלים במטרה למצוא פתרונות, לא לפחד מהם. למרות זאת, התהליך מרגיש כאילו הוא רק בראשיתו".

חברות האינטרנט הגדולות, כאמור, הבינו את היתרון שבתהליך דיגיטלי לפני כולן, והרבה חברות עדיין לא הפנימו עד כמה התחום עומד בפני שינוי. לדברי פלד, "לא כולם רואים את הזאב, שהוא החברות שהן שחקני אינטרנט טהורים - אמזון, אסוס, עלי באבא, זלנדו - כל אלה הן חברות טכנולוגיות במהות שלהן. הן כל-כך גדולות וחזקות, שכשהן מחליטות להתלבש על איזה תחום, אי אפשר לעצור אותן.

"אמזון למשל, נכנסו לפני 3-4 שנים עם מותגי אופנה פרטיים שהם מייצרים בעצמם, וב-2017 להערכתי הם כבר הכניסו 8 מיליארד דולר רק מהם", הוא ממשיך. "אמזון מחזיקים קהל שבוי, הם דואגים לספק כל מה שבן אדם רוצה לקנות. אני מנסה לשדר לאנשים בתעשייה מה זה אומר ואיך השוק שלהם הולך להיראות עוד כמה שנים".

איך היא תיראה?
"לפי הרשתות החברתיות, חברות יוכלו לדעת מה מוכר ומה לא, להסיק באופן מפולח מה אנשים לובשים, איזה צבעים, וללכת עם זה רחוק יותר מתוך ידיעה מה ימכור ומה לא. היום זה עובד לטווח של העונה הקרובה ואולי עוד עונה קדימה, אבל ככל שהדיפ לרנינג נכנס לתחום, אפשר יהיה לצפות לטווח ארוך יותר. מילות באזז כמו 'אינטליגנציה מלאכותית' ו'דיפ לרנינג' הן רלוונטיות לתעשיית האופנה, שתמיד רוצה לדעת מה יהיו הטרנדים בעוד 3-4 חודשים. את כל המידע הזה אפשר לתרגם מהר מאוד לעיצובים בעזרת מכונות. אם מעצב מקבל תחזית עם 20 צבעים, הוא יכול לתרגם את הבגד בתוכנה שלנו למאות אופציות ולהבין מה עובד".

איך להבין?
"אפשרות אחת היא שהמעצב מחליט, אפשרות שנייה היא לזרוק את הבגד לאתר. בגלל שאצלנו הבגד נראה ומתנהג כמו הבגד האמיתי, אפשר לתת לקונים להחליט. אם ההחלטה חיובית, זה יוצא לתחנה הבאה של הרובוטים לייצור ב'ספיד פקטוריז', שכרגע זו המילה האחרונה בתעשייה".

כלומר, אתה מייצר מהר ורק על-פי דרישה.
"נכון מאוד".

במקום מפעלי ענק בסין?
"התחום של ה'ספיד פקטוריז' עדיין בחיתוליו. אנחנו בקשר עם כמה כאלה, הם מתקדמים ובסוף הם יידעו לייצר כמה שיותר בגדים באופן אוטומטי ויהיה אפשר להחזיר את הייצור לכאן, למערב. נצטרך פחות תופרות ופחות עובדים בתהליך. עם הייצור בסין היום, כשהסינים כל-כך גדלים, זה כבר לא כזה זול ויעיל לייצר בסין. הסינים צריכים לייצר לעצמם והמערב יצטרך להתחיל לדאוג לעצמו. בין האינטליגנציה המלאכותית, הדיפ לרנינג והמפעלים המהירים - נמצא התלת-ממד".

התוכנה שלכם שואפת להחליף גם תדמיתנים ומעצבים?
נבו: "לא. אין כאן רובוטים שמחליפים אנשים, לפחות לא נכון להיום. המעצבים והתדמיתנים לא יוחלפו כל-כך מהר. זה סוג של אומנות, זה לא טכני בלבד. התעשייה הזו עובדת על המון טמפלטים, בסוף הגזרות הן אותן גזרות, אבל העיצוב הוא בידיים של המעצבים. בתוכנה, נתנו למעצבים כלים שהם רגילים להם, כדי שלא תהיה להם קפיצת למידה קשה מדי. במעבר מדו ממד לתלת-ממד הם יכולים לעשות ולא רק לדמיין כל מה שיש להם בראש - קווי חיתוך, בדים, צבעים, לוגואים, גרפיקות. בעולם הפיזי זה לוקח חודשים, אצלנו בלחיצת כפתור זה מופיע כתלת-ממד. אבל זה הולך יותר רחוק מזה. עכשיו התקדמנו לבגדים עם פרווה, כמו סוודר אנגורה למשל. הקהל עמד עם הלשון בחוץ כאילו המצאנו את הגלגל".

לא לזרז, לדייק

המעצבת של אתא, יעל שנברגר מספרת על העבודה עם בראווזוור

"לתוכנה יש את החלק של העיצוב והחלק של תדמיתנות, אני עדיין לא מיישמת את כל היישומים שלה, אבל אני יכולה לומר שרק מלהשתמש בחלק מהיישומים שלה זו כבר קפיצה אדירה בתהליך העיצוב והדיגום. בעיניי זו פריצת דרך, ממש מהפכה" - כך מתארת יעל שנברגר (53), מנהלת הקריאייטיב והמעצבת של "אתא" את התוכנה של בראווזוור, שבה היא החלה להשתמש לפני כחצי שנה.

מה מהפכני כאן בעינייך?
"בניגוד לתוכנות אחרות, התוכנה הזו מאפשרת לך לראות איך הבגד באמת נראה על הגוף. הפרופורציות של מידות הגוף משתנות ברגע, עם מקש אחד. דבר נוסף הוא הדגימה של חומרי הגלם, שמאפשרת 'לתפור' דיגיטלית את אותה השמלה מחמישה סוגי בדים ולראות מה עובד ומה לא עובד. זה מקצר את התהליך בלי שזה מביא את זה למקום הלא איכותי של האופנה המהירה".

איך היה תהליך הלמידה?
"אנשים בארץ עדיין לא מבינים מה ההבדל בין תוכנות תלת-ממד לדו ממד. צריך ללמוד איך לעבוד על זה. למעצב שיודע אילוסטרייטור יהיה קל יותר ללמוד, אבל זה לא נורא מסובך. לדעתי יהיה את הרגע שזה יהפוך להיות כמו הפוטושופ של עולם הטקסטיל והדיגום. מאוד חשוב לי להדגיש שמה שעומד מולי זה לא לזרז את התהליך, אלא לדייק אותו. התוכנה מאפשרת לדייק מאוד. כי אני רוצה בגדים שיש להם ערך, שישמשו לאורך זמן. הכוונה היא לא לייצר עוד 5,000 דגמים, אלא לדייק במוצר הסופי".

עוד כתבות

מארק צוקרברג/ צילום: שאטרסטוק

הרגולטורים בארה"ב נגד פייסבוק: חקירה נגד הרשת החברתית בחשד לטקטיקות המסכלות תחרות

רגולטורים בוושינגטון ביניהם רשות הסחר הפדרלית (FTC) שוקלים לפתוח בחקירה נגד פייסבוק על רקע הריכוזיות הרבה שיש לחברה בחלק מהפלטפורמות שלה והמוצרים שהחברה מציעה, כך לפי גורמים המעורים בפרטים בתחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" ● בעקבות הדיווח, מניית הרשת החברתית מאבדת כעת כ-2.5% במסחר בוול סטריט

נורד סטרים 2. צינור הגז של פוטין / צילום: רויטרס

"עימות חזיתי בים הבלטי": ארה"ב בדרך לסנקציות על צינור הגז "נורד סטרים 2"

בית הנבחרים האמריקאי החל בהליך הטלת סנקציות על חברות המעורבות בהקמת צינור הגז "נורד סטרים 2" מרוסיה לאירופה, בניסיון לטרפד את הפרויקט ● ארה"ב פותחת חזית כפולה: מול רוסיה - אך גם מול בעלות בריתה באירופה, ובמיוחד גרמניה

בנימין נתניהו, גדעון סער / צילום: הליכוד

מבקר הליכוד מזהיר את נתניהו וסער: לא לעשות שימוש בנכסי המפלגה ועובדי המפלגה בקמפיין

מבקר הליכוד עו"ד שי גלילי שלח הבוקר מכתב אזהרה למועמדים בפריימריז על ראשות הליכוד, נתניהו וסער, שלא לעשות שימוש בנכסי המפלגה ועובדי המפלגה בקמפיין ● למעשה, האזהרה מופנית בעיקר כלפי נתניהו, השולט כיום במנגנון המפלגתי ובנכסי התנועה

תנ"צ גיא ניר / צילום: גלובס

דרמה במשטרה: כתב האישום נגד תת ניצב גיא ניר יבוטל

לאחר סאגה משפטית של 4 שנים, המשטרה הציעה לתת ניצב גיא ניר, ראש חטיבת המודיעין לשעבר, ועוזרתו דאז רפ"ק צ' למחוק את כל סעיפי האישום נגדם, שמייחסים להם התנהגות שאינה הולמת שוטר

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

המכרז המוסדי בהנפקת המניות של כלל ביטוח: ביקוש ער שמוביל לדילול של 22% של בעלי מניות קיימים

במכרז המוסדי של הנפקת המניות החדשות של כלל ביטוח התקבלו ביקושים ערים בהיקף 900 מיליון שקל והחברה תגייס 650 מיליון שקל ● כלל תגייס עוד עד 868 מיליון שקל בכתבי התחייבויות נדחים

לארי פייג' / צילום: רויטרס

החיים שאחרי גוגל: לארי פייג' מממן חיסונים בחינם לילדי קליפורניה

פייג', שממוקם במקום השביעי בין עשירי העולם, פרש מוקדם יותר החודש מכסא המנכ"ל של אלפאבית ● פייג' מממן את החיסונים במסגרת ארגון מקומי בשם "Shoo the Flu", שמציעה זריקות חינם בבתי ספר וגני ילדים בעיר

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

פרשנות: גם ביום האחרון של הכנסת הח"כים דאגו בעיקר לעצמם. ישראל בוחרת, שוב. כך זה נראה מאחורי הקלעים

הפעם הראשונה שישראל הלכה לבחירות הייתה סבירה, הפעם השנייה הייתה טירוף, הפעם השלישית נראית כמעשה אובדני ● ככה לא מתנהלת מדינה מודרנית

כנס חירום על עתיד התיווך בישראל / צילום: איגוד המתווכים, איציק לוי, יח"צ

300 מתווכים בכנס חירום: לא לבטל את חובת רישיון התיווך

מאות מתווכים הגיעו אתמול לכנס חירום שארגן איגוד המתווכים, במחאה על כוונת משרד המשפטים לבטל את חובת רישיון התיווך בישראל ● יו"ר האיגוד איציק לוי: "המהלך הוא מחטף. לא ניתן לבטל את החוק בממשלת מעבר"

סוסון ים שנתקע בכוס חד פעמית שהושלכה לים  / צילום: נועם קוטלר

סוף סוף: עיר בישראל תאסור שימוש בכלים חד-פעמיים בחוף הים

כך לפי החלטת מועצת העיר אילת ● הקנס הצפוי לעובר על החוק - עד 730 שקל

סקר הסקרים

סקר ראשון אחרי פיזור הכנסת: כחול לבן שומרת על פער של 3 מנדטים מהליכוד

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

ניסים ברבי, דנס מנופים / צילום: תמונה פרטית, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ניסים ברבי זכה במכרז רמ"י בתנובות: ישלם עבור הקרקע 61 מיליון שקל

ברבי, מבעלי חברת "דנס מנופים בע"מ" שעוסקת בתום העגורנים, זכה בקרקע שנמצא באזור התעשייה של המושב ושמיועדת לתעשייה ● על הקרקע התמודדו 23 חברות ● בשיחה עם "גלובס" הצהיר כי "טרם החליט מה יעשה בקרקע"

ניקולס בראון ואדם נוימן / צילום: רויטרס

אדם נוימן בדרך למסך הקטן: סדרת טלוויזיה תתאר את עלייתו ונפילתו

התסריט לסדרה יהיה מבוססת על ספר, שטרם יצא לאור, של שלושה כתבי "וול סטריט ג'ורנל" ● ככל הנראה דמותו של נוימן תגולם ע"י השחקן ניקולס בראון ● עוד בתכנון: סדרה דוקומנטרית על ההתפתחויות הסוערות בחברת WeWork

הארווי ווינסטיין / צילום: אנדרו קלי, רויטרס

הארווי ויינשטיין הגיע להסדר תביעות אזרחי בגובה 47 מיליון דולר עם הנפגעות והנושים

לפי תנאי ההסכם, ויינשטיין ושותפיו לשעבר, בהם חברי מועצת המנהלים של אולפן ההפקות שלו לשעבר, לא הודו בביצוע עבירות

ההצבעה על פיזור הכנסת/  צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

פרשנות - באישון לילה, בלי ליברמן, דרעי ובנט ותחת איום של כחול לבן: כך פוזרה הכנסת בפעם השלישית בתוך שנה

ב–3:00 לפנות בוקר הופיע נתניהו לפתע במליאה, השתתף בהצבעות וחמק מיד לאחר מכן ● תחת הלחץ בוועדה המיוחדת שהתכנסה להכין את חוק פיזור הכנסת לקריאה שנייה ושלישית התקבלו החלטות שאף אחד לא חלם לאשר ● רק צדיק אחד הצביע נגד הגדלת מימון המפלגות ● פרשנות

ד"ר נורית הראל / צילום: יח"צ

יו"רית ד"ר פישר חוברת לדונרשטיין במרוץ לנשיאות התאחדות התעשיינים

אם שמואל דונרשטיין ייבחר לתפקיד הנשיא הבא של התאחדות התעשיינים, ד"ר נורית הראל תכהן כסגניתו

עסקאות מבוצעות באמצעות מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

ה-SEC תובעת יזם בלוקצ'יין ישראלי על הונאה בגיוס 42 מיליון דולר

ערן אייל, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ Shopin, שפעל באמצעות חברת UnitedData, מואשם ע"י רשות ני"ע האמריקאית כי הונה מאות משקיעים בהנפקת המטבע הדיגיטלי שביצע לפני כשנתיים ● אייל הודה באישומים פליליים בתביעה קודמת שהוגשה נגדו בניו יורק

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

מדגם: ניצחון גדול למפלגת השמרנים של ג'ונסון; המטבע הבריטי מזנק בחדות

מפלגתו של ג'ונסון זכתה ל-368 מושבים - הרבה מעל לרוב הדרוש ● ג'ונסון יוכל להקים ממשלה לבדו, מה שסולל את הדרך ליציאתה של בריטניה מהאיחוד ● ג'רמי קורבין העומד בראש מפלגת הלייבור רשם התרסקות כואבת עם 191 מושבים בלבד

השקת פרויקט הסיבים האופטיים של פרטנר / צילום: גד פרץ

עכשיו זה רשמי: האצ'יסון הגישה בקשה להיתר שליטה בפרטנר

הבקשה הוגשה למשרד התקשורת, אך היא תיבחן בעיקר ע"י משרד הביטחון ● התהליך עשוי לארוך כמה חודשים, בין היתר בשל העובדה שאין כרגע ממשלה

זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

בכיר במשרד הבריאות: "אין מישהו במערכת שיכול להחליף את רוטשטיין"

אינסידנט שהתרחש באירוע התרמה להדסה בארה"ב הביא למכתב דרישה של ארגון נשות הדסה, שבו הן דורשות להדיח את רוטשטיין ● גורמים במשרד הבריאות ציינו כי לא בטוח שלמכתב יש תוקף משפטי כלשהו, לאור העובדה שהארכת הכהונה כבר אושרה

מחשוב ענן \ צילום: שאטרסטוק

אחרי שגייסה 70 מיליון דולר: חברת סטרטוסקייל של אריאל מייסלוס נסגרת

החברה שפעלה בתחום הענן גייסה מהקרנות בסמר ואנטרה והקרנות של סיסקו, קוואלקום ואינטל ● החברה נסגרת לאחר שעסקה למכירתה לא יצאה אל הפועל