"אני צופה כי הביטקוין יגיע למחיר של מיליון דולר עד לסוף שנת 2020. אם אני טועה, אוכל את ה@@@ שלי". את התחזית הפרועה הזאת צייץ בטוויטר לפני קצת פחות משנה, בסוף נובמבר 2017, ג'ון מקאפי, מייסדה המיליונר של ענקית תוכנות האנטי-וירוס, הנקראת על שמו.
כשבועיים לאחר אותו ציוץ גס, נסק מחירו של הביטקוין לשיא של כמעט 20 אלף דולר. ואולם, שנת 2018 לא האירה פנים למטבע הדיגיטלי המוביל, שמחירו הנוכחי נע סביב 6,300 דולר. הביטקוין, שצנח בכ-70% משיאו, נושא כיום שווי שוק של כ-110 מיליארד דולר. אבל האם ערכו של הביטקוין מתמצה בשוויו הכספי בלבד?
מה שהתחיל לפני 10 שנים בתור חזון ל"מערכת שיתופית לכסף אלקטרוני" וזכה להגדרה "מטבע דיגיטלי מבוזר", הפך עם הזמן לטכנולוגיה שמאתגרת את האינטרנט עצמו. "הספר הלבן" (White Paper) של הביטקוין - המסמך בן 9 העמודים ו-3,000 המלים, שפורסם ב-31 באוקטובר 2008 (בזמן שמיליוני אנשים בעולם חגגו את ההאלווין - ליל כל הקדושים) על ידי המחבר סטושי נקמוטו, שזהותו נותרה עד היום בגדר תעלומה - שימש בסיס לגל של חדשנות פיננסית חסר תקדים.
10 שנים לאחר מכן, נותרו לא מעט שאלות פתוחות בנוגע למורשת שהשאיר אחריו ממציא הביטקוין. האם יש להתייחס לספר הלבן של הביטקוין כאל מסמך מנחה או "חוקה", שעל פיה יתפתחו המטבעות הדיגיטליים גם בעתיד? ואולי זהו בגדר ציון דרך היסטורי, שכבר אינו רלוונטי לתעשיית הבלוקצ'יין שצמחה בעקבותיו?
עקב האכילס של המוסדות הפיננסיים
מה שברור הוא שכוחו של המסמך הזה, שבו הוצג לראשונה הרעיון היסודי של הביטקוין, טמון בעיקר בפתרון החדשני שהוא הציע לנקודת התורפה של כל העברת תשלום דיגיטלי - איום "הניצול הכפול", או "הבזבוז הכפול" (באנגלית "Double Spending"). ניצול כפול הוא בעצם שיטת הונאה, שבה הכסף הדיגיטלי מנוצל יותר מפעם אחת, באמצעות זיוף רישומי התנועות או הבעלות על הכסף. עקב האכילס הזה הוא כמובן אחד החששות הכבדים של כל מוסד פיננסי.
עד להמצאת הביטקוין, היה בלתי אפשרי עבור מערכת דיגיטלית להוכיח, ללא שימוש בגורם מתווך, שאף משתמש בה אינו מבצע ניצול כפול של כסף. למרות ההתפתחות של טכנולוגיית תשלומים דיגיטליים שקדמה לביטקוין, בכל העסקאות שבוצעו עד אז דרך האינטרנט, עדיין נדרש צד שלישי מהימן (שכל הצדדים לעסקה ייתנו בו את אמונם), כמו בנק, רשות ממשלתית או חברת כרטיסי אשראי, כדי להוכיח שהכסף "אמיתי".
איך פתר הביטקוין את הבעיה הזאת? על פי "הספר הלבן" של הביטקוין, הוא "משתמש בשרת חותמות-זמן שיתופי מבוזר כדי ליצור הוכחה חישובית של הסדר הכרונולוגי של פעולות". בשורה התחתונה, הטכנולוגיה הזאת, הידועה בשם "בלוקצ'יין", אכן הוכחה כמוצלחת - ועד היום, עשור לאחר המצאתו, לא הצליח איש לזייף ביטקוין (או לזייף בעלות על ביטקוין), אף שרבים ניסו לעשות זאת.
מעמד המטבע שנוי במחלוקת
ואולם, החדשנות של הביטקוין אינה מתמצה רק בפתרון בעיית ההונאות במערכת הפיננסית הקיימת. על ידי ביטול הצורך בגורם מתווך בכל העברת כספים, הביטקוין יצר בסיס לבניית כלכלה חדשה ושיתופית של כסף דיגיטלי, ללא בנקים ולא כל גוף מרכזי.
ב-3 בינואר 2009, שלושה חודשים לאחר פרסום "הספר הלבן", הפיץ סטושי נקמוטו את תוכנת הביטקוין, שמממשת את הפרוטוקול שהציג במסמך. באמצעות התוכנה נכרו 50 הביטקוינים הראשונים ונוצר הבלוק הראשון בשרשרת, "בלוק בראשית", שממנו צמח הבלוקצ'יין של הביטקוין. בבלוק הראשון שתל סטושי נקמוטו רמז לכלכלה הישנה, שאותה בא הביטקוין להחליף, כשהטביע בבלוק כותרת מהעיתון של אותו יום: "נגיד הבנק המרכזי של בריטניה על סף חילוץ נוסף לבנקים". וכך יצא לדרך המטבע הדיגיטלי המבוזר הראשון בהיסטוריה.
עשור לאחר מכן, בעולם יש כבר יותר מ-2,000 סוגים שונים של מטבעות דיגיטליים, שצמחו בעקבות הביטקוין. מחיר הביטקוין, שהיה אפסי עד 2009 (והגיע לערך של דולר אחד רק בפברואר 2011), עומד כיום על כ-6,300 דולר ליחידה, אחרי שנפל בכמעט 70% מהשיא שאליו הגיע בדצמבר 2017. שוויו של כלל שוק המטבעות הדיגיטליים נאמד כיום ביותר מ-200 מיליארד דולר, כאשר שווי השוק של הביטקוין לבד הוא כ-54% מהסכום הזה. הביטקוין נסחר כיום במאות זירות מסחר בעולם, ובבלוקצ'יין שלו נרשמות בממוצע יותר מ-250 אלף תנועות ביום.
גם אם העניין של המשקיעים בביטקוין דעך השנה, לאחר הירידה בשוויו, וגם אם המטבע הדיגיטלי נותר שנוי במחלוקת בדעת הקהל ובקרב כלכלנים ורגולטורים, ההתעניינות של יזמים ומפתחי תוכנה בטכנולוגיה של הביטקוין לא גוועה, ואלפי סטארט-אפים בעולם, וגם בישראל, עוסקים בה בהתלהבות. האם התעשייה הצומחת הזאת תמשיך בדרכו של "הספר הלבן" של הביטקוין ותצליח לחולל מהפכה כלכלית עולמית ברוחו של סטושי נקמוטו? ימים יגידו. בינתיים, אנחנו ב"גלובס" ממשיכים לעקוב אחרי השוק המעניין הזה.
"אם אין לך ביטקוין, אין לך פנסיה"
בספר "ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך", שיצא לאור השנה, התייחס המחבר, דעאל שלו, להתפתחות הביטקוין ולשאלות מעניינות העולות סביבו. בשיחה עם "גלובס" הפגין שלו, מנכ"ל חברת הפינטק STP house, ביטחון רב באשר לעתידו של הביטקוין.
הבנקים עוד כאן, הביטקוין לא תפס את מקומם. האם הוא הצליח להגשים את החזון של מייסדו?
"אני חושב שהביטקוין מצליח ומתקדם בחזון שלו. מעטים האמינו שבתוך 10 שנים הוא יתפוס מקום כל כך משמעותי, וששוויו יגדל ביותר ממיליון אחוז בפחות מ-10 שנים, או פי 10 בשנתיים האחרונות.
"הביטקוין לא נועד לסלק את הבנקים מהעולם, ודאי לא בתוך 10 שנים. הוא נועד קודם כל לשנות את מאזן הכוחות ולתת הרבה יותר כוח לכל אחד מאיתנו, במערכת פיננסית שאינה כפופה לבנקים ואינה דורשת מאיתנו לתת אמון בצד שלישי, כמו המדינה או הבנקים. בכך הביטקוין הצליח, ולראיה, עשרות מיליוני אנשים בעולם כבר מצביעים בעדו בפועל במעשים שלהם. הבנקים עוד פה, והם פה כדי להישאר. אני לא נגד הבנקים".
מתי יוכל הביטקוין להחליף את השקל?
"כל מי שקנה ביטקוין ומבין במה מדובר, ולא קנה אותו רק כמכשיר ספקולטיבי, יכול מהר מאוד להבין שביטקוין זה כסף טוב, לעומת כסף פיאט (מטבע ריבוני, כמו שקל, אירו או דולר; ר"ק), שהוא כסף רע.
"ערך הביטקוין לא נשחק באינפלציה, המטבע הרבה יותר נדיר, והוא לא כפוף לפוליטיקה ולגחמות שלטוניות. כסף פיאט הוא שביר בהגדרתו. מי שמחזיק בביטקוין יודע שאם הוא צריך לקנות משהו או להוציא הוצאה כספית יומיומית, עדיף לו להוציא שקלים ולשמור על הביטקוין שלו, פשוט כי הביטקוין הוא כסף טוב יותר.
"לכן, השימוש העיקרי של הביטקוין כיום הוא ל-Hodl, שיכול אותיות של המילה Hold, שהפך לביטוי סלנג בעולם הקריפטו, ומשמעותו נאמנות לביטקוין ללא קשר לתנודות בשוק, כאמצעי לשמירת ערך (Store of value). ולכן, אנחנו לא רואים גידול בשימוש בביטקוין כאמצעי תשלום, אלא גידול בהחזקות בביטקוין לאורך זמן. אבל אחרי המשבר הכלכלי הגדול הבא שיפרוץ בעולם, כשכספי הפיאט שוב יאכזבו את האנשים, הם יוכלו לראות איזה מטבע שמר על ערך ואיזה לא - ואז לא תהיה להם ברירה, אלא לעבור לביטקוין".
מה צפוי להיות ערכו של הביטקוין בעוד 10 שנים?
"אני צופה גידול משמעותי בשווי הביטקוין בעתיד, אבל מה שיותר מעניין מהשווי זה ההשפעה הכלכלית והחברתית שלו. הביטקוין מאפשר להכניס לתוך המערכת הפיננסית 4 מיליארד בני אדם בעולם שעד היום נעדרו ממנה, שהם נטולי חשבונות בנק. הביטקוין צפוי לחולל צונאמי כלכלי, שלא תלוי בגחמות של נגיד בנק מרכזי כזה או אחר.
"נקודה נוספת היא שהביטקוין הולך ונעשה נדיר יותר וקשה יותר להשגה, בגלל פרוטוקול התוכנה שלו", מסביר שלו. "מדי ארבע שנים התגמול על כריית הביטקוין קטן במחצית (השיעור הנוכחי הוא 12.5 ביטקוין לבלוק, וביוני 2020 השיעור יקטן ל-6.25 ביטקוין לבלוק, ולאחר מכן בשנת 2024 ל-3.125 ביטקוין וב-2028 ל-1.56 ביטקוין וכן הלאה). אם היום נוצרים מדי יום 1,800 ביטקוינים חדשים ביום, אז בעוד שנתיים הקצב יקטן ל-900 ביום, ובעוד 6 שנים ל-450 ביום וכן הלאה.
"כשאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה של הכסף בעולם, ככל שמטבע היה נדיר יותר, הוא שמר טוב יותר על ערכו. לכן, הזהב כבר 5,000 שנה הוא אמצעי מצוין לשמירת ערך, והביטקוין אפילו טוב יותר מהזהב - ככל שיעבור זמן, הוא יהיה קשה יותר להשגה. בסופו של דבר, לביטקוין יש מכסה סופית של 21 מיליון מטבעות בלבד, ומתוכם עד היום כבר נכרו כ-17.3 מיליון מטבעות".
שלו מוסיף כי "הביטקוין שונה מאוד מכל גדודי המטבעות הדיגיטליים האחרים שהגיעו אחריו, אפילו שהטכנולוגיה שלו בקוד פתוח וניתנת להעתקה. יש כוח עצום לכמות המשתמשים של הביטקוין, וכבר אין שאלה מי יהיה המלך בשוק הזה. מי שבוחר כיום לא לקנות ביטקוין, בעצם מקבל החלטה כלכלית שהיא לדעתי לא אחראית. אני אומר: 'אם אין לך ביטקוין, אין לך פנסיה".
"מה שדחף את הביטקוין זה הריבית הנמוכה"
ד"ר אביחי שניר, כלכלן מהמכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי, קצת פחות אופטימי בנוגע לביטקוין. "היכולת להשתמש בביטקוין בעסקאות גדולות מצטמצמת והולכת, ככל שהפיקוח עליו מתהדק", הוא אומר. "כיום חלק גדול מההשקעה בביטקוין לא נעשית דרך המטבע עצמו, אלא דרך המערכת הפיננסית - למשל, באמצעות חוזים עתידיים הנסחרים בבורסות בארה"ב".
האם הביטקוין יוכל פעם להחליף את המטבעות הממשלתיים?
שניר: "כדי ש-21 מיליון ביטקוין, שזאת המכסה המקסימלית של המטבעות, יוכלו להשתוות לטריליוני הדולרים שיש כיום בשוק, השווי של כל ביטקוין צריך להיות עצום. ספק רב אם הוא יוכל להחליף אי פעם את הדולר".
ערך הביטקוין צפוי לגדול ב-10 השנים הבאות?
"אנחנו רואים כיום גידול בשימוש בטכנולוגיה של הביטקוין, בבלוקצ'יין, שיש לה יישומים נוספים מעבר לתשלומים. אבל מבחינת שווי הביטקוין, בחודשים האחרונים לפחות, הוא נשאר פחות או יותר באותה רמה. התנודתיות של מחיר הביטקוין ירדה במידה רבה הודות לכניסת מוסדות פיננסיים לשוק המטבעות הדיגיטליים.
"כדי שערך הביטקוין יקפוץ משמעותית, צריכה להיות בריחה ממטבע של מדינה. אנחנו רואים, למשל, שכאשר טורקיה נכנסת למשבר, אז הביקוש לביטקוין שם עולה. מה שדחף את הביטקוין לשיאים שלו זה הריבית הנמוכה ותחושה של חוסר יציבות בשווקים הפיננסיים. בארה"ב עכשיו המגמה היא להעלות ריבית, וזה לא טוב למחיר הביטקוין".
העובדה שקצב האינפלציה של הביטקוין ידוע מראש, לא תעלה את ערכו בעתיד?
"עליית הערך תלויה בביקוש. מכיוון שהיצע הביטקוין ירד וילך, בהתאם לפרוטוקול שלו, עמלות המסחר בו צפויות דווקא לעלות - וזה פחות טוב למחיר שלו".
"נכון שהביטקוין הוא סוג של נכס פיננסי בטוח, ובמובן הזה הוא דומה לזהב. אמנם הזהב מצליח לשמור לאורך זמן על ערכו, אבל אנחנו לא רואים עלייה עצומה בשוויו. היתרון בהחזקה בביטקוין, כמו בזהב, הוא רק בתקופות של חוסר ביטחון כלכלי.
"כמו שרואים בהלה לזהב בתקופה שהדולר או שמטבעות ממשלתיים אחרים נחלשים, כך גם ניתן לראות בריחה למטבעות דיגיטליים. ונצואלה, למשל, ניסתה עכשיו להנפיק את המטבע הדיגיטלי (פטרו) בניסיון להיחלץ מהאינפלציה שהיא שקועה בה.
"למרות זאת, אני מעריך שהביטקוין יישאר איתנו גם בשנים הבאות", מדגיש שניר. "המחיר שלו יהיה תנודתי, ויהיו כאלה שיפסידו וכאלה שירוויחו ממנו, אבל הוא לא ייעלם".
מילון הביטקוין
מתוך ״ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך״ / דעאל שלו
■ ביטקוין - Bitcoin
מטבע מבוזר, קריפטוגרפי, המורכב מ-100 מיליון יחידות סטושי (Satoshis). סימול הביטקוין הוא BTC או XBT.
■ בלוקצ'יין - Blockchain
ספר חשבונות ציבורי, שבו כל התנועות נכתבות באופן כרונולוגי, פומבי ומבוזר. הספר בנוי משרשרת של בלוקים הכוללים תנועות. כל בלוק מצביע על הבלוק לפניו על ידי הכללת תוצאת פונקציית הגיבוב של כותרת הבלוק הקודם בחישוב ערך הגיבוב של הבלוק החדש.
■ חצייה - Halving
בפרוטוקול הביטקוין, כמות התגמול עבור כריית בלוק פוחתת ב-50% כל 210 אלף בלוקים (כל 4 שנים בערך). בגלל שיטת החצייה, כמות האספקה הכוללת של ביטקוין מוגבלת ל-21 מיליון בלבד, ואספקתם כתגמול תסתיים בשנת 2140 בערך.
■ כרייה - Mining
תהליך של מציאת ערך גיבוב תקין לכותרת בלוק על ידי הרצת מיליוני גרסאות של טקסט הכותרת, עד שמתקבל ערך גיבוב נמוך מערך המטרה. התהליך צורך חשמל רב וחומרה ייעודית. עבור הכרייה מקבלים הכורים תגמול בצורת ביטקוין חדשים ועמלות כרייה.
■ מפתח פרטי - Private key
מספר בן 256 ביט המאשר פעולות ומוכיח את הבעלות על המטבעות. המפתחות הפרטיים לרוב מאוחסנים באופן מוצפן בארנק הביטקוין.
■ סטושי נקמוטו - Satoshi Nakamoto
שם העט של ממציא הביטקוין, שזהותו אינה ידועה. ברשות סטושי נקמוטו יותר ממיליון מטבעות ביטקוין שמעולם לא נעשה בהם שימוש.
■ פונקציית גיבוב - Hash function
פונקציה הממירה מידע בכל אורך למידע באורך קבוע הנקרא ערך גיבוב, באופן שלא ניתן לניבוי או ל"הינדוס לאחור". פרוטוקול הביטקוין משתמש בשתי פונקציות: SHA-256, לחיפוש ערך הגיבוב, ו־RIPEMD-160, לחישוב כתובת הארנק.