קנאביס רפואי \ צילום: שאטרסטוק
סקר שערכו חוקרים מהמרכז הרפואי איכילוב בקרב רופאי כאב בכל רחבי הארץ, ותוצאותיו פורסמו בכתב-העת המדעי "Journal of Pain Research", בחן את העמדות של רופאי כאב בישראל בנוגע לרישום קנאביס רפואי. ישראל נחשבת לאחת החלוצות בתחום השימוש בקנאביס רפואי בצורה מסודרת, ולכן גם הקהילה המחקרית העולמית בתחום ביקשה ללמוד מן המתרחש כאן בנושא.
בסקר השתתפו כשני שלישים מתוך 79 רופאי הכאב בישראל. 95% דיווחו כי הם רושמים קנאביס, ואילו 5% נמנעים מכך לחלוטין. זאת למרות שרק 63% מאמינים כי מטופל במרופאי הכאב בישראל מהם סבורים כי מדובר בטיפול יעיל במידה בינונית או גבוהה. מן הנותרים 32% בכל זאת האמינו כי הטיפול יעיל במידה מעטה, ורק 5% ציינו כי להערכתם הוא חסר תועלת לחלוטין. כמו כן 5% טענו כי הוא מזיק - כנראה אלה אותם הרופאים שחושבים שהטיפול לא מועיל ואף מזיק ולכן אינם רושמים אותו כלל. במדגם של 79 איש מדובר בארבעה רופאים.
רוב הרופאים הרושמים קנאביס, כ-2/3 מהם מהמדגם, ציינו כי נתקלו בתופעות לוואי קלות כתוצאה מהטיפול. כשליש ציינו כי נתקלו בתופעות לוואי חמורות במספר חולים בודדים. 12% מהרופאים העריכו כי מדובר בטיפול שהינו מזיק יותר מאופיאטים (התרופות מרשם הנפוצות היום לניהול כאב כרוני, שעבורו ניתנים גם רוב המרשמים לקנאביס), אך רוב הרופאים העריכו כי האופיאטים מזיקים יותר. כיום האופיאטים מקובלים כטיפול קו ראשון לכאב כרוני, ואילו הקנאביס נחשב לטיפול קו שני. לאור הממצאים הללו, ייתכן ורוב רופאי הכאב היום מעדיפים לנסות קנאביס לפני הטיפול באופיאטים. בחלק האישי יותר של השאלון 45% מרופאי הכאב בישראל כתבו כי היו מעדיפים טיפול בקנאביס רפואי מאשר באופיאטים במקרה שהם או בני משפחתם יסבלו מכאב כרוני. זאת, כאמור בניגוד להנחיות הרפואיות הקיימות ולמדיניות משרד הבריאות המחייבת
רוב המשיבים העריכו כי 15% מהמטופלים בקנאביס מפתחים התמכרות מסוימת לחומר. הם לא נשאלו לגבי התמכרות לאופיאטים, אך חומרים אלה נחשבים לממכרים מאוד.
ההתוויות השכיחות היותר למתן הטיפול בקנאביס על-ידי רופאי הכאב הן: כאב שנובע מפגיעה עצבית כרונית, כאב ממקור סרטני, כאבי פרקים קשים וכאב כרוני עמיד למגוון רחב של טיפולים מקובלים. רוב הרופאים סברו כי אין להציע את הטיפול לסובלים ממחלת נפש פסיכוטית קשה כגון סכיזופרניה, כמו גם לנשים בהריון או מניקות ולחולים ומתחת לגיל 18.
הרופאים נשאלו לגבי קלות רישום הקנאביס והשגתו על-ידי החולים. רק 9% סברו כי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות עובדת על-פי קריטריונים מקצועיים ברורים, מתוקפים ומעודכנים. 80% ציינו כי הם עצמם לא קיבלו הכשרה מספקת אודות קנאביס כטיפול רפואי.
לבסוף, כ-54% מרופאי מהכאב בישראל ציינו על סמך ניסיונם במעקב אחר חולים המשתמשים בקנאביס לאורך תקופות ארוכות, הם תומכים בלגליזציה של קנאביס, לאו דווקא לתחום הרפואי.
ד"ר חגי שרון, רופא בכיר במכון כאב ובמכון סגול לתפקודי המוח במרכז הרפואי איכילוב תל-אביב, אשר הוביל את המחקר, אומר כי "בישראל מספר מאד מצומצם של רופאים מומחים מרכז את הטיפול בקנאביס רפואי. לניסיונם המצטבר יש משמעות רבה. הסקר המדובר מהווה בעצם 'דעת מומחים' ראשונה מסוגה באשר לטיפול בקנאביס רפואי בקונטקסט של כאב כרוני".
ד"ר שרון מדגיש כי למרות שרוב הרופאים רושמים את הטיפול ומאמינים בו כתחליף לאופיאטים לפחות בחלק מן המקרים, הרי ש: "לאור הידע המוגבל בתחום ומידת הזהירות, כמו גם לאור העובדה כי אין בידינו תכשירים רפואיים באיכות טובה של מוצרי קנאביס , ברור כי הסיכונים ותופעות הלוואי בשימוש מתמשך ממשיכים להיות הדאגה העיקרית של כל מי שרושם טיפול זה לחוליו. יש עדיין להשתמש בו במשורה.
"חלק ניכר מהמאמץ המחקרי כעת צריך להיות מכוון לזיהוי גורמי סיכון ואוכלוסיות רגישות אשר בהן הטיפול עשוי להיות מזיק במיוחד. בכל מקרה אין ספק שמדובר בנושא מעורר מחלוקת, אשר מערב מגוון אינטרסים לא מדעיים ולא רפואיים, וכזה שבו הידע המדעי הקיים לוקה מאד בחסר, והדבר משתקף במגוון הדעות והפרקטיקות הנהוגות על-ידי רופאים שונים".
ד"ר סילביו בריל, מנהל המכון לטיפול בכאב באיכילוב מוסיף כי "אין כיום תרופה אחרת ברפואה המערבית אשר ניתנת בצורה דומה לזו בה ניתן קנאביס - למרות הכשרה לקויה, חוסר וודאות באשר לתכשיר הסופי שהחולה מקבל, חוסר עדויות מדעיות בסטנדרט מקובל והעדר מידע מבוסס מספיק אודות סיכונים ותופעות לוואי. כיון שכך יש להשקיע מאמצים רבים במחקר, הדרכת מטופלים והכשרת רופאים. חשוב להזכיר בהקשר זה כי הדבר הנכון הוא כי הרופא הרושם את הטיפול יהיה מומחה במחלתו של החולה ומכיר את החולה הספציפי, ובמקרה של כאב כרוני רופא מומחה ברפואת כאב, ולא רופא אשר הכשרתו היא בנוהלי רישום קנאביס בישראל".