גיא מונסונגו / צילום: שלומי יוסף
6.5 שנות מאסר בפועל, פיצוי נפגעי העבירה בסך של כ-8 מיליון שקל, קנס בגובה עשרת אלפים שקל ומאסר על-תנאי. זהו העונש שגזר היום (ה') בית המשפט המחוזי בתל-אביב על גיא מונסונגו, שמוקדם יותר השנה הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע הונאה של משקיעי נדל"ן בהיקף של כ-16 מיליון שקל ובביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאת נושים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות נוספות. על כל רכיבי העונש, למעט גובה הקנס, הסכימו המדינה ומונסונגו כבר במסגרת הסדר הטיעון.
בגזר דינו קבע השופט בני שגיא כי "אין חולק כי מעשיו של הנאשם חמורים, מכוערים וכאלה שהובילו לפגיעה קשה בעשרות רבות של קורבנות עבירה... אין מדובר במעידה נקודתית, ואין מדובר בכשל חד-פעמי, אלא בתוכנית מסועפת בה התמיד הנאשם. הנאשם גרף סכומי כסף משמעותיים ביותר. מעשים כגון אלה של הנאשם ראויים לגינוי ולענישה משמעותית".
בסיום הקראת גזר הדין פנה שגיא אל מונסונגו ישירות: "יש לך הרבה מאוד על מה להצטער. אני סקפטי לגבי עברייני מרמה והיכולת שלהם לנקות שולחן ולפתוח דף חדש. מקווה מאוד שתהיה חריג בנוף הזה. מקווה שתעמוד מאחורי המילים שאמרת לפני כן (ר' בהמשך), תעשה תיקון, ושלא תתנהל בצורה מרמתית וכל-כך מכוערת".
דיון הטיעונים לעונש והקראת גזר הדין התקיימו היום, כ-3 שבועות לאחר שהשופט שגיא דחה את בקשתו של גיא מונסונגו לבטל את הרשעתו. בסוף החודש צפוי להתקיים אצל השופט שגיא דיון נוסף, שיעסוק באופן חלוקת כספי הפיצוי שיחולקו לכ-100 נפגעי העבירה כתוצאה ממעשיו של מונסונגו.
"אני לוקח אחריות מלאה"
בסיום שלב הטיעונים לעונש פנה מונסונגו לשופט, סיפר לו על הפעילות החינוכית במתקן המעצר שבה הוא לוקח חלק, ואמר: "אני לוקח אחריות מלאה. אמרתי שהיו לי שותפים, אבל שום דבר לא היה קורה בלעדיי. אני לוקח אחריות מלאה, בשיא הכנות. יש לי עכשיו תהליך של החלמה, ואני באמת צריך לתקן את עצמי. אני מבין שאם אני לא הייתי בתמונה, כל זה לא היה קורה, באלף אחוז. אני מבקש מחילה".
בהמשך דבריו מונסונגו - שיוצג בידי עורכי הדין גיל פרידמן ומלכי בליטנטל - פנה לחלק מנפגעי העבירה שישבו באולם בית המשפט ואמר להם: "אני באמת יכול להחזיר (את הכסף, מ' ב')... אני באמת אשם... לא התייחסתי ברצינות לכסף של הלקוחות, זלזלתי בלקוחות ובכסף שלהם... אני מבקש סליחה ומחילה, אני לא אנסה להגיד שהיו אתי עוד אנשים. היו או לא היו - זה לא רלוונטי, ואני האחראי הבלעדי. כשאשתחרר אני אהיה הכתובת שלכם ואענה לכולכם. אתקן את מערכת היחסים שלי אתכם. אני בטוח שרובכם סקפטיים, אבל זה אפשרי להשיג את זה. סליחה".
"אין לו כסף לקנטינה"
עו"ד רחלי חזן-פלדמן מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) הדגישה מספר פעמים בטיעוניה כי הסדר הטיעון שאליו הגיעו המדינה ומונסונגו הוא תוצאה של הליך גישור ארוך ומורכב, שבו נטל מונסונגו חלק פעיל. לדבריה, ההסדר הולם את האינטרס הציבורי וחוסך זמן שיפוטי יקר.
ביחס לגובה הקנס שיש להשית על מונסונגו - שעליו לא הסכימו הצדדים - טענה נציגת המדינה כי "חשוב מאוד שיוטל על הנאשם קנס משמעותי. ראשית משום שהעונש שהוסכם עליו הוא בתחתית מתחם הענישה, ושנית מכיוון שמדובר בעבירות שכל תכליתן הוא בצע-כסף... נכון להיום הנאשם לא תרם דבר לתיקי הקורבנות חוץ מהבטחות".
בא-כוחו של מונסונגו, עו"ד פרידמן, טען כי יש להימנע מהקנס. "הפיצוי שעליו הוסכם (8 מיליון שקל - מ' ב') הוא סכום כסף גבוה מאוד. אני מוכן להעיד, כמי שליווה אותו בחודשים האחרונים, שהוא עשה כל שביכולתו כדי לנסות להשיג את הכסף, אבל לא הצליח".
בהמשך דבריו סיפר עו"ד פרידמן על מצבו הכספי של מונסונגו כיום. "מדובר באדם שאין לו כסף לקנטינה. המשפחה שלו לא תומכת בו. כל כסף שיושג, עדיף שיינתן לטובת הפיצוי", אמר.
בסופו של דבר, כאמור, החליט בית המשפט להשית על מונסונגו קנס בגובה 10,000 שקל, שישולם ב-10 תשלומים שווים. השופט שגיא התייחס בגזר דינו לטענות כי מונסונגו הוא חסר כל. "הליכי התפיסה שבוצעו בתיק זה הותירו את הנאשם, הלכה למעשה, חסר כל, וממילא כל סכום שיתקבל על-ידו, יועבר ישירות לפיצוי המשמעותי שנפסק לקורבנות העבירה", ציין. על אף זאת, השופט שגיא קבע כאמור כי כן יושת על מונסונגו קנס כספי, נמוך יחסית, "וזאת בהתחשב בסכום הפיצוי המשמעותי שנקבע בהסכמה וביתר רכיבי הענישה".
גביית "דמי רצינות"
גיא מונסונגו הודה והורשע, במסגרת הסדר הטיעון, בכך שהוא פעל למכור זכויות פרויקטים בנדל"ן, על אף שידע כי הם לא ייצאו לפועל. זאת, בין אם בשל כך שלא הייתה לו זכות חוזית בפרויקטים, ובין אם בשל כך שמעולם לא הגיש בקשות להיתרי בנייה בעניינם.
לפי כתב האישום המתוקן שבו הודה, מטרתו של מונסונגו הייתה לקבל לידיו במרמה "דמי רצינות" עבור הפרויקטים ממספר גדול ככל האפשר של לקוחות. דמי הרצינות שגבה מונסונגו ממעל ל-100 לקוחות נעו בסכומים של בין אלפי שקלים ל-200 אלף שקל עבור כל לקוח. מונסונגו הודה והורשע בכך כי השתמש בכסף זה לצרכיו האישיים הרבים והשונים, ולא למטרות שלשמן התקבל.
כמו כן, מונסונגו שיווק באופן אגרסיבי את הפרויקטים באמצעות הקמת מערך מכירות משומן וגדול, פרסום הפרויקטים באינטרנט, בעיתונים ובמסרונים ושכירת משרדי פאר שתכליתם הייתה לשוות אמינות ורצינות לשיווק.
מונסונגו הודה גם כי יצר ערבוב בין החברות השונות שהקים או השתמש בהן, באופן שהקשה על הלקוחות לדעת מול איזו חברה נכרת החוזה שעליו חתמו. בנוסף, לאחר הכרזתו כפושט רגל, פתח מונסונגו מספר חברות באמצעות "אנשי-קש" שונים, זאת במטרה להסוות את העובדה שהוא הבעלים בפועל של החברות והנהנה מרווחיהן.
לפי כתב האישום המתוקן, כאשר חלק מהלקוחות ביקשו לבטל את עסקת הקנייה, מונסונגו הפעיל עליהם לחץ, בעצמו או באמצעות סוכנים, שלא לבטלה. זאת, באמצעות שכנוע והבטחות רבות שאין מאחוריהן דבר. בחלק מהאירועים מונסונגו אף איים בפתיחת הליכים משפטיים נגדם.
מעלליו של מונסונגו במספר פרויקטים נחשפו במוסף הנדל"ן של "גלובס" כבר בדצמבר 2015. בנובמבר 2016 שודרה בערוץ עשר כתבת תחקיר נוספת על מספר מיזמים ששיווק מונסונגו תוך הצגת מצגי-שווא.