גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שנה לפיצול ערוץ 2: האגו ניצח, הרייטינג ירד, והצופים הפסידו

שנת הפיצול הראשונה לא היטיבה עם מחזיקות הרישיון: הן השקיעו הרבה יותר, מכרו פחות ובשורה התחתונה הפסידו המון כסף ● גם שוק הפרסום לא השתנה באופן דרמטי ● ומה עם הצופה? יש לו היום הרבה יותר תוכניות בישול בפריים-טיים

רשת, קשת וערוץ עשר
רשת, קשת וערוץ עשר

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בעוד כשבוע, שנה לאחר שערוץ 2 התפצל והפך לשני ערוצים מסחריים נפרדים, צפויה מועצת הרשות השנייה לקבל החלטה שתכריע האם לאשר לשתיים מתוך שלושת הזכייניות של הטלוויזיה המסחרית להתמזג. נראה שהמונח "כרוניקה של מוות ידוע מראש" ייטיב לתאר את הסיטואציה שאליה נכנסו בעלות הרישיון בנובמבר לפני שנה כשבשוק העריכו שאין היתכנות כלכלית לשלושה זכיינים מרוויחים. ובכל זאת, כדור השלג התגלגל מהר מאוד ורחוק.

המיזוג אמור היה להשפיע לא רק על בעלות הרישיון אלא גם על מפרסמים וחברות פרסום, ולא פחות חשוב מכך - על הצרכן. הצופה בבית. היום, בדיוק שנה אחרי כאמור, ננסה להבין מה קרה לכל הצדדים במשולש הזה.

לא רק ששוק הטלוויזיה לא גדל - הוא קטן

קשת ורשת הגיעו ליום הראשון של הפיצול, 1 בנובמבר 2017, כשהן חמושות בלוח שידורים יקר ומושקע עם מיטב המותגים שניתן היה לגייס באותה העת ונחישות מצד שתיהן לכבוש את המשבצת שפעם הייתה של ערוץ 2. לאורך כל השנה הן השקיעו מאמצים ניכרים בתוכן, והתוצאה באה לידי ביטוי בנתח הרייטינג המסחרי מתוך כלל עוגת הרייטינג שגדל מ-44% ל-47%. כמו כן, הרייטינג המצרפי של הערוצים המסחריים גדל בכ-9% בפריים-טיים וב-13% לכלל היום.

קשת מובילה ברייטינג בשעות הפריים-טיים

האם העובדה שהערוצים המסחריים יצרו ביחד יותר רייטינג אומרת שגם יותר כסף נכנס לקופתם? ממש לא. לכאורה, היצע הפרסום גדל משמעותית: השנה היו בשוק יותר דקות פרסום שנוצרו מכך שבמקום שני ערוצים מסחריים קיימים שלושה, אבל מבחינת שוק המדיה מדובר בנתון שהוא כמעט חסר משמעות. מה שמשמעותי הוא נקודות הרייטינג שבעלות הרישיון מייצרות אל מול הביקוש שעולה מהשוק.

כשבוחנים את השנה ברזולוציה של כמה נקודות רייטינג נמכרו מתגלה נתון מפתיע: בין 2016-2017 (עד 30 בנובמבר) נמכרו בערוץ 2 ובערוץ עשר מיליון ו-332 אלף נקודות רייטינג. בדיוק באותו פרק זמן של שנת הפיצול נמכרו מיליון ו-311 אלף נקודות - מה שמשקף ירידה של אחוז וחצי. כלומר, שלושת הערוצים המסחריים יחד לא מכרו יותר נקודות משני ערוצים מסחריים בשנה שקדמה לה. מדוע? כי ההוצאה לפרסום בישראל לא גדלה, שוק הפרסום בארץ מצוי בסטגנציה כבר שנים ובשנים טובות במיוחד הוא גדל בשיעורים זעומים, ולא פחות משמעותי - משנה לשנה התקציבים שמופנים לדיגיטל הולכים בעיקר לגוגל ולפייסבוק. כך שבשורה התחתונה, למרות שהטלוויזיה הציעה השנה יותר נקודות רייטינג, היא לא משכה יותר כסף והכסף שכבר הוקצה לה התחלק בין יותר ידיים.

לפני הפיצול, הציפייה הייתה שמלאי הדקות ומלאי הרייטינג יגדלו והמחירים יירדו בהתאם, מה שיאפשר למפרסמים חדשים להיכנס לטלוויזיה על חשבון הדיגיטל. אך הציפייה הזו לא התממשה - מפרסמים חדשים לא נכנסו, תקציבי הטלוויזיה של רוב המפרסמים הגדולים קטנו ואילו מחירי הפרסום בטלוויזיה לא עלו.

אז נכון שאין ספק שקשת ורשת נדרשו ליותר השקעה בלוחות השידור, אבל קשה להעריך בכמה בדיוק התייקרו הלוחות. ההוצאה על הלוחות אולי לא הכפילה את עצמה, אבל גם עלות נוספת של 30% ללא שעוד כסף נכנס היא דרמה.

כך שבשורה התחתונה, קשת ורשת השקיעו הרבה יותר כסף על לוחות השידור שלהן אבל מכרו פחות נקודות רייטינג בכלל הטלוויזיה המסחרית, ושוק הטלוויזיה לא רק שלא גדל - הוא אפילו קטן.

10 התוכניות המובילות בפריים-טיים 1.11.17־28.10.18

האסים של רשת לא הוכיחו את עצמם

בשוק שכולם מפסידים בו כסף קשה להכתיר מנצח כי בסופו של דבר הניצחון הוא ניצחון פירוס, ולכן נשים בצד את ההיבט של רווח והפסד ונתייחס למונחים של נתח שוק.

אין ספק שבעלת הרישיון שמנצחת במונחים של רייטינג ונתח שוק היא קשת שהשכילה לבצע כמה מהלכים שהעניקו לה יתרון כבר בשלבים הראשונים. זה התחיל בנחישות לקבל כמעט בכל מחיר את המספר 12 בשלט; המשיך בקמפיין שבו היא ניכסה לעצמה את מהדורת החדשות (למרות שבפועל אותה מהדורה בדיוק משודרת ברשת ובקשת); עבר לטעות של רשת שוויתרה על "התוכנית הכלכלית" של קרן מרציאנו שהתבררה כמקפצה מצוינת לחדשות, ונגמר בלוח שידורים שכנראה קלע טוב יותר לטעמו של הקהל.

ולראיה, במבחן התוצאה - הרייטינג - הלוח של קשת אכן הצליח לפגוע לטעמם של הצופים ורואים זאת היטב בטבלת התוכניות המובילות, כש-7 מתוך 10 התוכניות הן של קשת. לכך מצטרפת ההובלה המוחלטת של החברה ברייטינג של החדשות שמהווה מקפצה מצוינת אל תוכניות הפריים-טיים - שם נמצא רוב הרייטינג ורוב הכסף. רשת מנצחת אמנם את הבוקר, אבל מדובר בנחמת עניים.

את התוצאות רואים היטב גם בחלוקת העוגה בין רשת לקשת: בחודשים הראשונים שלאחר המיזוג התחלק הפריים-טיים בין 44% לקשת ל-38% לרשת. החלוקה הראשונית אולי לא החמיאה לרשת, אבל בשוק היא נתפסה כסבירה. כשחלפו החודשים, ובעיקר כשרשת נכנסה לתקופת המיזוג עם ערוץ עשר, החלק היחסי של קשת הלך ותפח, זאת לעומת ירידה משמעותית בנתח של רשת שעמד בחודש האחרון על כ-31%.

קשה שלא לשים לב שהנטייה לכיוון של קשת גברה בחודשים האחרונים שבהם הייתה רשת מצויה עמוק בתוך שיחות המיזוג עם ערוץ עשר. יש להניח שתרמו לכך טעויות כמו הבחירה לשדר את התוכנית "The Four" (דה פור) במקום "אקס פקטור", אבל חשוב גם לזכור שהתהליך שהחברה עברה עם המיזוג הוא מטלטל ויש להניח שהוא פגע בפוקוס הניהולי.
לכאורה, אפשר להגיד שרשת נכנסה לסיבוב הזה עם לא מעט אסים בשרוול: ארסנל של מותגי תוכן בינלאומיים שהוכיחו את עצמם כחביבים על הקהל כמו "המרוץ למיליון" או "האח הגדול", אבל היא יוצאת מהשנה האחרונה חבולה כשהנתח השנתי שלה בפריים-טיים עומד 34% בלבד לעומת 44% של קשת.

מה שאומר שקשת (מבחינת נקודות הרייטינג) מחזיקה כמעט את מחצית המלאי בשוק. מאחר שמדובר בזכיין שמחירי הפרסום שלו גבוהים יותר, המשמעות היא שמבחינה כספית קשת מחזיקה היום מחצית מהכסף שמופנה לטלוויזיה - אולי אפילו יותר. ולכן, אם יש מרוויחה מהסיבוב הזה הרי זאת קשת שהפכה להיות הגורם הדומיננטי בשוק.

אבל הפיצול השפיע לא רק על רשת וקשת שנפרדו מהקונספט של מדורת השבט, אלא גם על ערוץ עשר ששילם מחיר גבוה אם כי צפוי. הערוץ למוד הטלטלות הגיע אמנם בשנה שלפני המיזוג לשיווי משקל בין ההוצאות להכנסות ומצא לעצמו נישה ייחודית ומבודלת מהמתחרים בערוץ 2, אבל השינויים בשוק גבו ממנו מחיר כבד - מנתח ברייטינג (שר) של 35% מלפני הפיצול הוא ירד ל-22%.

עם זאת, ביצועי הרייטינג של הערוץ לא נפגעו כאמור, אך מאחר שהרייטינג המצרפי בשוק עלה, החלק היחסי של ערוץ עשר בעוגה ירד. מה שאומר שהוזרם לחברה פחות כסף - ובאופן משמעותי.

המפרסמים: לא חל שינוי דרמטי

על פניו, הפיצול אמור היה להיות שעתם היפה של המפרסמים שמצאו את עצמם מול שלושה זכיינים במקום שניים מה שלכאורה אמור לתת להם יותר כוח מיקוח. גם ההשקעה המאסיבית בלוחות השידור נועדה כדי להגדיל את סך הצפייה ולהביא לקהלים חדשים. ואכן, חברות המדיה מדווחות כי הגיוון בתוכניות אכן הביא לקהלים נוספים שלא צפו לפני כן בערוצי טלוויזיה מסחרית אלא באפשרויות אחרות כמו כבלים, נטפליקס וכדומה, או כאלה שלא צפו כלל בטלוויזיה.

בפרמטרים שמעניינים את המפרסם חל שיפור: הרייטינג עלה, הגמישות גדלה, הביקושים התפזרו יותר טוב על פני השנה, היו מעט תקופות של עודפי ביקוש שבהם לא היה ניתן להכניס פרסום, ואפילו המחירים - בניגוד למצופה - לא ירדו. כך שאפשר לומר שהמיזוג לא יצר שינוי דרמטי עבור המפרסמים.

עם זאת, נעלמה להם מדורת השבט כפי שהם הכירו עד אז, עם תוכניות שמניבות בשגרה רייטינג של 30% ומעלה. זה לא אומר שתוצאות הקמפיינים יותר נמוכות, אבל זה כן אומר שהאימפקט - אותו בום גדול שבו כמויות גדולות של אנשים נחשפים בבת אחת לאותו המסר - נחלש.

פלורליזם של תוכן? ההבטחה לא התממשה

על פניו, הפיצול אמור היה להביא תכנים חדשים שיפנו לקהלים חדשים. אבל בפועל, אולי יש תוכניות חדשות בגלל שרשת וקשת נאבקות על אותה המשבצת, אבל הן שייכות לאותו אזור חיוג - בידור להמונים. בעלות הרישיון החליטו להיכנס זו בזו חזיתית והציפייה לקבל סוג אחר לגמרי של תוכן לא התממשה, וכך נוצר מצב שבו הגיוון הוא בין תוכנית ריאליטי של בישול לתוכנית ריאליטי אחרת. כך שבמקום ערוץ 2 של 2017, שנת 2018 הביאה למצב של ערוץ 2 כפול 2, כאשר ה"השלמות" הגיעו מערוץ עשר ומתאגיד השידור.

יצטרכו לקבל החלטות קשות

בעת כתיבת שורות אלה לא ברור מה תהיה תוצאת השימוע הנערך בימים אלה במועצת הרשות השנייה, ואם בסופו של דבר האישור המיוחל למיזוג בין רשת לערוץ עשר יינתן. אבל, בין שהמיזוג יאושר ובין שלאו, הולך ומתבהר כי ההתנהלות שאפיינה את השנה הראשונה לא תחזור על עצמה. ברשת, ואולי גם בקשת, יצטרכו לקבל החלטות קשות.

עם הפיצול שאפו שתיהן לאכלס את המשבצת שהייתה עד אז בערוץ 2, כלומר, טלוויזיה בידורית יקרה. כעת, הסבירות ששני הערוצים ימשיכו להתנהל כך היא לא גבוהה וסביר להניח שאחד מהם יפנה לסוגי תוכן משלימים כמו אקטואליה, דוקומנטרי או דרמה, וישאיר את שעות הפריים היקרות יותר למתחרה השני, גם במחיר של ויתור על החלום לנצח באחוזי הרייטינג.

זכייניות ערוץ 2 לשעבר הביאו לשנת הפיצול הראשונה הרבה מאוד אגו במלחמה על מי יביא יותר רייטינג, אבל המשמעות של רייטינג יותר נמוך לאחד הצדדים אינה בהכרח שהוא מרוויח פחות. הפערים ברייטינג בין תוכנית יקרה לזולה אל מול ההשקעה הנדרשת לא תמיד משחקים דווקא לטובת התוכנית שמייצרת רייטינג גבוה. כלומר, לעיתים יותר כלכלי לשדר תוכנית שהפקת פרק בה עומדת על 250 אלף שקל ומניבה 12% רייטינג, מתוכנית שעלות פרק בה מסתכמת במיליון שקל ומניבה 18%. תוכניות זולות שעושות פחות אבל עולות הרבה פחות יהיו כנראה הכרח המציאות.

עד עכשיו זו הייתה מלחמת התשה. קשת ורשת נכנסו לזירה באגרופים שלופים בתקווה שבשלב כלשהו אחת משתיהן תרים ידיים, תוותר ותזוז הצידה. שתיהן ירו בכל התותחים הכבדים בתקווה להכריע את המלחמה מתוך הבנה שלאורך זמן לא ניתן יהיה להמשיך כך. סביר להניח שאלמלא האגו הן יכלו לעשות זאת בהשקעה כספית יותר קטנה ובחשיבה אסטרטגית איך הן משלימות זו את זו במקום להתנגח.

ובכל זאת, אין ספק שהיה צורך לעלות עם לוחות מושקעים בחודשים הראשונים של הפיצול כדי לייצר הרגלי צפייה ולקבע את הרושם אצל הצופים. האם היה צורך להוציא כל-כך הרבה כסף על כך? לשפוט זאת כעת זו חוכמה בדיעבד.

עוד כתבות

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

פרסומים לדירות חדשות כשהמחיר המצוין הוא למ''ר / צילום: צילומי מסך

במקום סכום כולל לדירה, מפרסמים מחיר למ"ר: מה עומד מאחורי השינוי השיווקי

עוד ועוד חברות שמוכרות דירות נוקבות במחיר למ"ר, ולא במחיר של הדירה ● המספרים האלה היו בדרך כלל שמורים לשמאים ולאנשי מקצוע, ולא לקהל הרחב ● המטרה: לעשות סטנדריטזציה למחירים ● מומחים: "המגמה כבר חורגת מתחום תל אביב"

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירוק; הדאו בשיא כל הזמנים, מניית אמזון צנחה אחרי הדוחות

נעילה ירוקה בבורסות אירופה ● אמזון צנחה אחרי דוחות מעורבים שפרסמה אתמול: החברה עקפה את התחזיות בשורת ההכנסות, אך פספסה קלות בשורת הרווח למניה ● גוגל הצטרפה לירידות לאחר פרסום הדוחות, וביטקוין רשם את אחת הצלילות החדות בתולדותיו וירד ל-65 אלף דולר, במהלך היום רשם התאוששות קלה וטיפס חזרה מעל 70 אלף דולר

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מצא כי 100 עורכים בכירים בוויקיפדיה פועלים בנחישות כדי לייצר נרטיב אנטי־ישראלי מובהק - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ●  הערך "ציונות", שעורר סערה בעבר ואף הוגבל לשינויים לפני שנה, ייפתח החודש שוב, והצדדים מתכוננים לחידוש הקרבות ● כשמודלי AI מסתמכים על האנציקלופדיה השיתופית - האיום הופך גדול הרבה יותר