גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירון בלוך מציג: כך רוקנתי את רפורמת שטרום מתוכן

הבורסה חושפת את פגיעת חוק הריכוזיות, והסכם ה"ברטר" בין לאומי קארד ללאומי חושף את האמת על הרפורמה בבנקאות

ירון בלוך/ צילום:עמרי מירון
ירון בלוך/ צילום:עמרי מירון

1.

ספק אם שמו של ירון בלוך מוכר לציבור הרחב, שאינו חלק מהברנז'ה הכלכלית. בלוך כיהן עד לאחרונה כמנכ"ל לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות המאוד פעילה של בנק לאומי. "פעילה" זה אומר שעל פי החוק מותר לבנקים לרכוש עד 20% ממניות של חברות ריאליות וההשקעה הבולטת, אחת מני רבות, היא בסופרפארם. זה אומר דבר פשוט: במאבק התחרותי המתחדש בשוק הפארם, עם רכישת ניו-פארם על ידי שופרסל, ברור מהו האינטרס של לאומי. כל הערבוב הזה בין בנקאות לעסקים ריאליים מעולם לא היה בריא, ומי שחושב שהחוק שהגביל את הבנקים רק עד 20% מהמניות של חברות פתר את הבעיה, ועוד בשוק קטן כמו ישראל, טועה ומטעה.

חוק שכר הבכירים בסקטור הפיננסי החריג באופן מוזר חברות בנות של תאגידים פיננסיים כמו לאומי פרטנרס וסוכנויות ביטוח. זה אפשר לבלוך להרוויח יותר מרקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי. בשנת 2017 הייתה עלות השכר של בלוך כ-4.3 מיליון שקל, קרוב ל-360 אלף שקל בחודש. בלוך היה זה שניהל את המו"מ למכירת חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד לקרן ורבורג פינקוס והאיץ לחתום עם הקרן כמה ימים לפי הדד-ליין הרשמי להגשת הצעות אחרונות שקבע לאומי. המכירה הייתה בהתאם לתנאים שקבעה ועדת שטרום להגברת התחרותיות בשוק הבנקאות. בלוך, שמכהן כיו"ר לאומי קארד, פרש כאמור לאחרונה מקבוצת לאומי. ההערכות הן שהוא יעבור לצד שהוא ניהל איתו מו"מ - ורבורג פינקוס, או שימשיך לכהן כיו"ר לאומי קארד או שיכהן כנציגה של ורבורג פינקוס בישראל. ייתכן שהשיהוי בהודעה הרשמית על מעברו נובע ממראית העין: גם בלוך מבין שחצייה מהירה לקרן שניהל איתה מו"מ נראית רע מאוד, גם אם היא חוקית למהדרין.

חלק מהעניין או רוב העניין הוא סביב הכסף. סביר להניח שבלוך לא יסכים לרדת מרף השכר שלו בלאומי. הוא ירצה כמובן יותר. זה טבעם של דברים. או שיקבל שכר יותר גבוה כיו"ר לאומי קארד, או שיקבל שכר יותר גבוה כנציג ורבורג פינקוס בישראל ו/או שיקבל חבילת אופציות או מניות בלאומי קארד שתתורגם להרבה כסף בעתיד.

אבל הכסף של בלוך הוא ממש לא העניין פה. העניין החשוב הוא שבלוך ממחיש עד כמה רפורמת שטרום, כצפוי, מרוקנת מתוכן. בעסקה המקורית, בלוך דאג שתהיה אופציה ללאומי לרכוש חלק קטן מלאומי קארד כדי ליצור זהות אינטרסים ושותפות בין שני הגופים. הפיקוח על הבנקים פסל זאת, אבל זה לא אומר שזהות האינטרסים לא נשמרה בדרכים אחרות. השבוע חשפה עירית אבישר, כתבת הבנקאות של "גלובס", את יחסי התן-קח הצפויים בין בנק לאומי ללאומי קארד לאחר ההפרדה. אז הנה, בקליפת אגוז, עסקת הברטר בין שני הצדדים: לאומי ימשיך לתת ללאומי קארד מימון זול, יבצע ללאומי קארד הקדמת תשלום בגין העסקאות של לקוחותיו והכי חשוב - הוא התחייב להנפיק מספר מינימלי של כרטיסי לאומי קארד (כלומר, מה שהיה הוא שיהיה. לאומי יפיץ בעיקר כרטיסי לאומי קארד בשנים הקרובות). ב"תמורה", יקבל לאומי מגבלות בהעברת מידע על לקוחות הבנק ללאומי קארד (חסם לתחרות בין שני הצדדים).

איזה יופי! כך הצדדים עושים זה לזה נעים בגב, שומרים יחדיו על האינטרסים המשותפים ומרוקנים מתוכן את המילים היפות, הדיונים המרתוניים וההצהרות המפוצצות על תחרות "לטובת הצרכן" והיסטוריה בבנקאות. לא תחרות, לא היסטוריה, רק היסטריה ודמגוגיה של פייק ניוז. ואחרי כל הפייק ניוז, יש ריל ניוז: האיש שאחראי על שמירת האינטרסים המשותפים עומד לעבור לצד הקונה כדי לשמור מקרוב שהאינטרסים המשותפים אכן יישמרו, כי כך הוא גם ישלשל לכיסו כמה שיותר כסף.

2.

רפורמת שטרום בבנקאות, שהתרסקה על קרקע המציאות ועלולה להזיק יותר מכפי שתועיל לצרכנים, אינה היחידה שזה קרה לה. קדמו לה ועדת בכר וועדת הריכוזיות. בשתיהן היה מעורב מאוד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. הבעיה היא מאוד פשוטה: רגולטורים שמעולם לא ניהלו עסק מתקשים לנתח את ההתנהגות האנושית במשק כה קטן, את האינטרסים המשותפים, ומעדיפים לרדוף אחרי כותרות ואחרי תיאוריות יפות של תחרות יש מאין.

הנה עוד דוגמה: בשבוע שעבר פרסמה הבורסה מחקר על תוצאות ועדת הריכוזיות. קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר בבורסה, כותב שם בפתיח ש"מטרת החוק הייחודי, שאין לו אח ורע במדינות אחרות בעולם, הייתה להגביל מבנה פירמידלי של חבורת החזקה לשתי שכבות בלבד". כתבתי פה לא מעט על החוק הטיפשי הזה: לא רק שהוא עשה מהומה על לא מאומה, כי קיפול שכבות בתאגידים הוא עניין טכני ואיננו משפיע כהוא זה על יוקר המחיה ועל הציבור (וגם אפשר לעקוף אותו באמצעות חברות זרות), לא רק שנוצר בלבול מכוון בין ריכוזיות ענפית לבין ריכוזיות משקית (בריכוזיות ענפית יש רגולטורים שאמורים לטפל, כמו רשות ההגבלים, רשות שוק ההון, הפיקוח על הבנקים ועוד), אלא שהמחקר של אברמוב מוכיח מעל לכל ספק שהייתה לחוק תרומה שלילית. הוא משתמש במילה "פגיעה נרחבת של חוק הריכוזיות" ומתכוון למחיקה של חברות בהקשר של הכיסוי הבורסאי של המשק. בחלק מהחברות שנמחקו ונותרה פעילות בחברות האם הבורסאיות, אמנם לא נפגע הכיסוי הבורסאי של קבוצות אלה. אבל אברמוב מביא דוגמאות למצב שבו בהחלט נפגע הכיסוי הבורסאי כמו, למשל, כלל תעשיות וחברות נוספות.

כלומר, מה שקרה הוא שהחוק גרם לצמצום השקיפות לציבור בחלק מהחברות שנמחקו מהבורסה, ושקיפות היא הרי הדבר הבסיסי ביותר בכיסוי חברות. כשאין מידע, אתה בערפל - ריכוזיות של ערפילים. ויש עוד דוגמה להשפעה שלילית של חוק הריכוזיות: אתם ודאי עדים למאבק בחברת פז, בין המנכ"ל לדירקטוריון שלו. הסיבה לכך היא אחת ויחידה - חוק הריכוזיות אילץ את צדיק בינו להיפרד או מהבנק הבינלאומי או מפז ולהשאיר אחד מהשניים לשלטון מנהלים (וגם לו יש חסרונות, כמו לשלטון של בעלי שליטה). הוא החליט להיפרד מחברת הדלק. לפחות חוק הריכוזיות ייצר למדורים הכלכליים אינספור כותרות. גם זה משהו.

עוד כתבות

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר הוועד של הכללית: "להוציא את מאבקי הכוח והתככים שלכם אל מחוץ לשערי בתי החולים"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

קרן הגידור של אנשי השוק הוותיקים שמככבת עם תשואה של 31% מתחילת השנה. ומה עשו המתחרות?

הבורסה טסה במחצית הראשונה של השנה, וחלק מקרנות הגידור המקומיות התקשו להדביק את הפער ● מי בכל זאת כיכבה, מה מגלות התשואות של השנתיים האחרונות ומה צפוי בהמשך? ● "הסרנו איום של עשרות שנים שהלך והתעצם בשנתיים האחרונות"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביה"ד קבע: רכיב לא מוצדק יכול להפוך תלוש שכר לפיקטיבי

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

שבוע המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה חיובית על רק ההתקדמות במו"מ עסקת החטופים ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם