שיעור התעסוקה של גברים חרדים ירד ברבעון השלישי של השנה לראשונה מתחת ל-50%, כך עולה מנתונים שהפיצה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בימים האחרונים בקרב מקבלי החלטות בממשלה. על-פי הנתונים, ירד שיעור התעסוקה של גברים חרדים בני 25 עד 64 בסוף הרבעון השלישי של השנה ל-47.8% עומת 51.4% ברבעון הקודם ו-51.7% ברבעון המקביל אשתקד.
זו הפעם הראשונה ששיעור התעסוקה של הגברים החרדים יורד מתחת ל-50% מאז הרבעון הראשון של שנת 2015. היעד שקבעה הממשלה לשילוב גברים חרדים עומד על שיעור תעסוקה של 63% בשנת 2020. שיעור ההשתתפות בעבודה של גברים חרדיים (מועסקים ובלתי מועסקים) עומד על 50.7% לעומת 81% בכלל האוכלוסיה בגילים 25 עד 64.
להערכת כלכלנים, הגורם העיקרי לעצירת מגמת ההשתלבות של גברים חרדיים בשוק העבודה היא מדיניות ממשלת נתניהו הנוכחית שביטלה את התמריצים ליציאה לעבודה שהונהגו בימי ממשלת נתניהו הקודמת על-ידי שר האוצר יאיר לפיד, והחזירה את הסבסוד הממשלתי והמלגות לאברכים. כלכלנים אלה מציינים כי מגמת העלייה בשיעור ההשתתפות של נשים חרדיות בשוק העבודה נמשכה גם ברבעון האחרון וכי הנשים החרדיות קרובות מאד לסגור את הפער בשיעור ההשתתפות בעבודה בינן לבין נשים לא חרדיות.
"משרות חלקיות בשכר נמוך"
בספטמבר 2017 פרסם הכלכלן הראשי באוצר כי יש עצירה במגמת הגידול של שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים, אבל הנתון האחרון מעיד לראשונה על ירידה במה שנחשב לאתגר הגדול ביותר של הכלכלה הישראלית בטווח הארוך, לאור המגמות הדמוגרפיות המצביעות על-כך שהחרדים הם הקבוצה היחידה באוכלוסייה שחלקה צפוי לגדול בצורה משמעותית בעשורים הקרובים.
כלכלנים בממשלה העוקבים אחר תעסוקת קבוצות שונות באוכלוסיה מציינים כי "אי אפשר להסיק מסקנות מנתוני רבעון אחד", אולם לדבריהם הנתון אינו חורג מהמגמה הכללית של השנים האחרונות. "הבעיה היא שגם מי שמשתלב בשוק העבודה, נכנס למשרות חלקיות בשכר נמוך, עם שיעור קטן של בעלי תואר אקדמי. מה שמחריף את הבעיה הוא שאנחנו לא יודעים בדיוק מה קורה עם המשרות שבתוך הקהילה למשל בתחום החינוך".
הגורמים הנחשבים למשפיעים על תעסוקת גברים חרדים הם השירות הצבאי, היעדר כישורים מתאימים לשוק העבודה והיעדר תמריצים לכניסה לשוק העבודה. בהקשר זה בולטים כאמור צעדי הממשלה הנוכחית, שביטלה ב-2015 שורת תמריצים לעבודה שהונהגו בתקופתו של יאיר לפיד כשר אוצר והגדילה את תקציבי הישיבות והמלגות לאברכים.
פלוג: העלאת התעסוקה - בונוס
תוכנית מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) הצליחה להעלות את נתוני התעסוקה הכלליים ובמיוחד בקרב גברים חרדיים ונשים ערביות, כך מעלה מחקר שהציג היום (א') ד"ר עדי ברנדר בכנס במכון ון-ליר בירושלים, לרגל סיום כהונתה של ד"ר קרנית פלוג כנגידת בנק ישראל. על-פי המחקר, המענקים משפיעים לרעה רק על תעסוקת נשים חרדיות ועל כלל הנשים שבין גיל 22 ל-35, ורק במשפחות שבהן בן הזוג השני עובד (והאישה אינה זכאית). כפי שציינה פלוג, הגדלת שיעורי התעסוקה היא בבחינת בונוס בתוכנית, שמטרתה העיקרית הייתה הפחתת שיעורי העוני בקרב עובדים.
יוזמת מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) שאותה ציינו הדוברים בכנס כפרויקט הדגל של פלוג הושקה ב-2007 במטרה להתמודד עם בעיית שיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב נשים ערביות וגברים חרדים - אוכלוסיות "שלא התעקשו לעבוד בחלקן הגדול", כפי שהגדיר זאת ד"ר ברנדר מחטיבת המחקר של בנק ישראל, וזאת על רקע הביקורת על הגדלת הקצבאות כאמצעי שאינו מתמרץ השתלבות בשוק העבודה.
לדברי ברנדר, 75% מהכסף בתוכנית מענקי העבודה מגיע לאוכלוסיית היעד, שהם שני החמישונים התחתונים באוכלוסיה - "שזה הרבה יותר טוב מהתוכניות האלטרנטיביות כמו העלאת שכר המינימום, הגדלת הקצבאות או מע"מ דיפרנציאלי".
רעיון מס ההכנסה השלילי, או מענק לעובדים המשתכרים שכר נמוך כאמצעי להפחתת העוני בקרב עובדים, יושם לראשונה בארה"ב בשנות התשעים ולאחר מכן בבריטניה, אירלנד אוסטרליה ומדינות נוספות.
בשנים הראשונות של התוכנית נמתחה עליה ביקורת מכיוון שלא הייתה אליה היענות ציבורית - רק 43% מהזכאים בשנה הראשונה (2007) מימשו את זכאותם למענק עבודה. בשנים האחרונות נרשם גידול באחוזי המימוש של הזכאות למענקי עבודה והם מגיעים בשנים האחרונות לכ-70% - שיעור הנחשב כבנצ'מרק בינלאומי.
אשר לעידוד השתתפות בשוק העבודה, מראים הממצאים בעולם כי במשפחות שיש בהן בן זוג עובד אחד יש לתוכנית השפעה חיובית על שיעור ההשתתפות, אך במשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים - השפעתה שלילית ומקזזת במידה רבה את ההשפעה החיובית. בישראל, לעומת זאת, שיטת המענקים שונה בכך שהיא מבחינה בין המענק לגברים והמענק לנשים.
במהלך השנים הורחבה התוכנית לעצמאים ולאמהות לילדים בכל הארץ. החל משנת 2019, ובמסגרת תוכנית נטו משפחה שיזם שר האוצר משה כחלון, יוגדל הסכום גם לאבות עובדים ויינתן בונוס למשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים.