יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
שנה לאחר הכישלון בהליך התחרותי הראשון, שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ הודיע היום (א') על החלטתו לצאת בהליך התחרותי השני להענקת רישיונות לחיפושי גז טבעי ונפט במים הכלכליים של ישראל. מסמכי המכרז יפורסמו בשבועות הקרובים והגשת המסמכים תתאפשר עד יוני 2019.
התהליך התחרותי הראשון של פתיחת הים לתחרות התפרסם לפני שנתיים ותוצאותיו לא היו מזהירות: רק שתי חברות ניגשו למכרז וזכו בשישה מתוך 20 בלוקים שפרסם המשרד. מדובר באנרג'יאן היוונית שממילא כבר הייתה פעילה בישראל וחברת ONGC ההודית שפתחה לאחרונה את נציגותה בישראל וטרם הצהירה לגבי מועד תחילת פעילות החיפושים בים. תהליכי החיפוש של חברת אנרג'יאן יתחיל במהלך 2019.
הפעם במשרד האנרגיה מקווים שהמכרז יניב תוצאות טובות יותר ואומרים כי כבר בשלב זה ישנה התעניינות רבה מצד חברות הענק הבינלאומיות. לדברי הגורמים במשרד, צוותי החברות הבינלאומיות מהמובילות בעולם הגיעו לישראל כדי להתעניין בחומרי המכרז, אך לא נקבו בשמות. יצוין כי בדומה למכרז הראשון, גם הפעם חברות דלק קידוחים הנמצאת בבעלות יצחק תשובה ונובל אנרג'י השותפה האמריקאית במאגרי 'תמר' ו'לווייתן' לא יוכלו להשתתף במכרז, זאת משום שהן מחזיקות בזכויות המפיקות יותר מ-20% מכמות הגז הטבעי המופקת בישראל.
לאחר ההתעניינות המועטה של המכרז הראשון, במשרד האנרגיה ניסו להפיק לקחים כדי לייעל את ההליך המכרזי גם עבור המדינה וגם עבור המשקיעים. בשונה מהמכרז הראשון ההתמודדות תהיה על מקבץ של רישיונות, כאשר כל מקבץ כזה נבנה מסביב למבנה גאולוגי מסוים.
החלטה לשווק את השטחים במקבצים של רישיונות, נועדה לאפשר התאמה נכונה יותר של אזורי החיפוש למבנים הגיאולוגים אשר עשויים להכיל מאגרי נפט וגז. אחזקת שטחים גדולים יותר, תאפשר ביצוע סקרים גאולוגים וגאופיזיים באופן מקצועי ויעיל יותר ותעלה את האטרקטיביות של השטחים ליזמים. במסגרת ההליך החדש, יוצעו 19 רישיונות חיפוש (בלוקים) בגודל של עד 400 קמ"ר כל אחד, בחמישה מקבצים בגודל מקסימלי של עד 1,600 קמ"ר כל אחד.
גם המידע הגאולוגי אותו מקבלים המשקיעים יהיה בהיקף גדול משמעותית מהמכרז הראשון ויכלול סקרים סייסמולוגים, דו-מימדיים ותלת-מידמיים. זאת, בשונה מהמכרז הקודם בו ניתן מידע כללי בלבד לחברות.
המקבצים מצויים בחלקים המרכזיים והדרומיים של המים הכלכליים, באזורים בחלקם כבר ניתנו בעבר רישיונות חיפוש, ובוצעו בהם סקרים סייסמיים ופעולות אקספלורציה אחרות המעידות על פוטנציאל אפשרי לגילוי של מאגרי הידרו-קרבונים.
נציין כי במשרד האנרגיה עדיין מבססים את הערכות הרשמיות לגבי כמות הגז הטבעי הנמצאת במימי ישראל הדוח שהוכן עבור המשרג על ידי החברה הצרפתית BeicipFranlab עוד ב-2015. על פי דוח זה כמות הגז הטבעי המצויה בקרקעית הים ושעדיין לא התגלתה היא כ-2000 BCM נוספים - כלומר פי שניים משלושת המאגרים הישראלים שכבר התגלו - תמר לוויתן וכריש-תנין.
ניתן לצפות כי התנאים הכלכליים השוררים בשווקי הנפט והגז העולמיים יתנו רוח גבית למכרז השני של משרד האנרגיה. מחירי הגז באירופה גבוהים בהרבה מהמחירים בישראל, דבר שצפוי לעודד את המשקיעים להגיע לכאן. נוסף על כך גם ברמת הרגולציה, ישנו שיפור: כשנתיים וחצי לאחר אישור מתווה הגז, ישראל מסתמנת כיום כיותר יציבה מבחינה רגולטורית מאשר בעת הפרסום המכרז הראשון.
עם זאת, למרות האופטימיות של הפוליטיקאים, האתגר המרכזי של משק הגז הישראלי הוא כבר לא מציאת הגז, אלא בעיקר מציאת קונים. זאת, בהנחה כמובן והמכרז הנוכחי יניב תוצאות טובות יותר מקודמו ובמימי ישראל יימצאו תגליות גז חדשות. כבר היום, כמחצית מתוך 1,000 BCM של הגז הטבעי שהתגלה בישראל אמורים לספק את צרכי ישראל עד שנת 2042, והיתר היא המכסה שמיועדת לייצוא, ומציאת שוק לייצוא היא כאמור עניין כלל לא פשוט.
לאחר משא ומתן של שנים נחתם רק לפני כמה חודשים חוזה ייצוא משמעותי של ישראל למצרים, אלא שלחוזה זה עדיין ישנם תנאים מתלים שטרם התקיימו במלואם. ובינתיים במצריים חברות ענק הבינלאומיות דוגמת ENI האיטלקית ממשיכות בקידוחי הים וסוקרות את קרקעית הים. רק לאחרונה נזכיר ENI העלתה את תחזית ההפקה ממאגר זור שהתגלה מול חופי מצרים לפני כשלוש שנים. בנוסף, גם התוצאות של קידוחי האקספלורציה בשדה נור הנמצא ליד זור טרם התקבלו וכזכור לפי הדיווחים הלא מאומתים בעבר מדובר היה בתגלית ענק לכאורה.
אי לכך, פרסום המכרז תואם את מדיניות שר האנרגיה לקידום צינור הגז התת-ימי שיוכל להוביל גז לאירופה - דבר שיעלה מיליארדים ובשלב זה לא בטוח שישים הנדסית.
שטייניץ אמר: "אני שמח להודיע על יציאתנו להליך תחרותי חדש לחיפוש וחשיפה של מאגרי גז טבעי במים הכלכליים בים התיכון. הליך זה נועד להמשיך את תנופת הפיתוח של משק הגז בישראל, להגביר את התחרות על ידי כניסת חברות אנרגיה בינלאומיות חדשות, ולהגדיל את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, המסתמכת היום על גז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי בייצור חשמל. מאמצים אלו מתכתבים עם ההתקדמות בפרויקט צינור הגז ישראל-אירופה, שיאפשר לנו בעתיד לשווק את עודפי הגז ליוון ולאיטליה, ודרכן ליתר מדינות אירופה".
תנאי הסף למשתתפי המכרז מבחינת ההון העצמי ואחוז אחזקת המפעיל נשארו כפי שהיו בהליך הקודם. גובה הערבות הבסיסית לכל רישיון יעמוד על 2.5 מיליון דולר. על כל בלוק נוסף, הנמצא בתוך אותו מקבץ, יתווסף סכום של 0.5 מיליון דולר, גובה הערבות המרבי לקבלת ארבעה שטחים רצופים (מקבץ) יעמוד על 4 מיליון דולר. בנוסף, לפני ביצוע קידוח, יצטרך בעל רישיון חיפוש להעמיד ערבות נוספת, בגובה 5 מיליון דולר, כפי שנקבע בהנחיות ערבויות.
לפי עקרונות ההליך התחרותי השני, רישיון חיפוש יינתן למשך תקופה של שלוש שנים. במהלך התקופה, בעלי הרישיון יבצעו את תוכנית העבודה עליה התחייבו, שעיקרה בחינת כלל השטח שקיבלו. לאחר ביצוע תוכנית העבודה יכול בעל הרישיון לבקש ארכה לשנתיים נוספות, בתנאי שיגיש תוכנית עבודה הכוללת ביצוע קידוח בלפחות אחד מהרישיונות במקבץ ותוכנית עבודה נוספת, שתאושר על ידי הממונה לענייני הנפט, ברישיונות האחרים. לאחר ביצוע הקידוח ועמידה בכלל תוכניות העבודה, ניתן יהיה להאריך את תקופת הרישיונות במקבץ בשנתיים נוספות, מקסימום 7 שנות רישיון, כפי שנקבע בחוק הנפט, בתנאי שתוגש התחייבות לקידוח בכל מהרישיונות שטרם ניקדחו עד תום תקופת הרישיון.