קניות מקוונות / צילום: SHUTTERSTOCK
אפשר להמשיך להעמיס חבילות: הפטור ממע"מ בהזמנות של עד 75 דולר מאתרי אונליין בינלאומיים יישאר על כנו - כך קבע בג"ץ בדיון שהתקיים הבוקר (ב'), לאחר שהחליט שלא להתערב במדיניות הכלכלית שהתוו שר האוצר ורשת המסים. איגוד לשכות המסחר הודיע כי החליט למשוך את העתירה.
מדובר כמובן בבשורה חיובית לצרכנים שיוכלו להמשיך וליהנות מהאפשרות שלא לשלם מע"מ על הזמנות מחו"ל במחיר של עד 75 דולר. מנגד, זו בשורה חיובית הרבה פחות עבור העותרים - היבואניות, הקמעונאיות והיצרניות המקומיות שמתקשות לעמוד בתחרות אל מול מחירי האונליין הפטורים ממע"מ.
אלה האחרונות אינן מתכוונות לוותר על המאבק וצפויות לחזור לזירה של גורמי הממשלה בניסיון לשכנע אותם לוותר על הפטור. כך או כך, ניתן להעריך כי מאמצים שכאלה, בין שבאמצעות לובי ובין שמול גורמי הממשל השונים, לא יישאו פרי עד הבחירות הבאות.
הישראלי רוכש 36 פעמים בשנה מחו"ל
נציין, כי לפי נתונים של המחלקה הכלכלית בגיאוקרטוגרפיה, סך ההוצאה של מוצרי צריכה באונליין עומדת נכון לסוף 2018 על קרוב ל-10% מההוצאה של משקי הבית על מסחר. הוצאה זו דומה לממוצע העולמי שעומדת על 9%.
לפי בדיקת משרד הכלכלה, בשנת 2017 הייתה ישראל בין 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת כמות הקונים מחו"ל. כמו כן, ישראלי רוכש באופן מקוון בממוצע 36 פעמים בשנה - תדירות גבוהה לעומת מדינות מפותחות אחרות.
"נקיים פעולות הסברה על האפליה"
את העתירה לביטול הפטור ממע"מ בקניות אונליין הגישו כאמור היבואנים ויצרנים מקומיים נגד שר האוצר, ראש הממשלה ומנהל רשות המסים בדרישה "לבטל את האפליה במע"מ". כלומר, את הפטור המוחלט ממסים בהזמנות מאתרי אונליין מקוונים מחוץ לישראל, מה שמכונה יבוא אישי, אשר לטענתם מפלה לרעה את המגזר העסקי בישראל.
התעשיינים והיבואנים, המיוצגים על-ידי איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים והתאחדות בעלי המלאכה, רצו לבטל את המציאות שלטענתם מקשה עליהם להתחרות באופן שווה במחירים בהזמנות מאתרי אונליין בינלאומיים דוגמת אמזון, אסוס או נקסט.
לפיכך, הם ביקשו לבטל את הפטור, או לחילופין להשוות אותו עבור קמעונאיות האונליין שפועלות בישראל, או בכלל על מכירות בארץ. העותרות טענו עוד כי "אם סבורות הרשויות שנדרש פטור, למשל, לשם הוזלת יוקר המחיה, אדרבא, יתכבדו ויחילו את הפטור על כלל הרכישות ולא על רכישות מחו"ל בלבד. ואם הן אינן דרושות, אז אין להעניקן ברכישה מעסקים ישראלים וזרים כאחד".
מאיגוד לשכות המסחר נמסר בהמשך להחלטת בג"ץ כי "מתוך חילופי הדברים והצגת הטיעונים בדיון שהתקיים, התרשמנו שאין לבג"ץ כוונה להיכנס לשאלות של מדיניות כלכלית המעוצבת על-ידי המדינה. מסיבה זו החלטנו לרדת מהזירה המשפטית ולהעביר את המאבק ביתר שאת מול רשויות המדינה, ולקיים פעולות הסברה מעמיקות יותר על האפליה החמורה שמתקיימת כיום נגד המגזר הקמעונאי והיצרני בישראל לטובת ספקי החוץ".