ביטוח סיעודי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
רפורמת הסיעוד יוצאת לדרך: שר האוצר משה כחלון ושר העבודה והרווחה חיים כץ סיכמו על תוספת כוח האדם הדרושה לרפורמה. בשבוע שעבר הודיע הביטוח הלאומי כי הוא מעכב את ביצוע הרפורמה, שהייתה אמורה להתחיל ב-1 בנובמבר, בגלל סירוב האוצר להגדיל את מספר התקנים.
במשרד האוצר טענו כי כוח אדם נוסף דרוש כדי לטפל בכמות הבקשות לשינויים (למשל מעבר לגמלה כספית), אך לביטוח הלאומי יש שנה לגייס את האנשים כדי לעמוד בחוק ולכן אפשר לצאת לדרך ולסכם את מספר התקנים בשלב מאוחר יותר. מנגד, בביטוח הלאומי טענו כי כוח האדם דרוש באופן מיידי. הסיכום בין שני השרים הוא על הגדלת מיידית של 101 תקנים, ו-100 תקנים נוספים בהמשך יישום הרפורמה. יעל אגמון, רכזת צוות רווחה וביטוח לאומי במשרד האוצר אף האשימה את מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר כי הוא "משתמש ברפורמה בסיעוד כבת ערובה על מנת להגדיל את שכר העובדים, ואת התקינה במוסד לביטוח הלאומי וזאת על חשבון אחת האוכלוסיות הנזקקות ביותר".
שר האוצר משה כחלון: "העלויות הגבוהות של טיפול סיעודי עלולות למוטט משפחות שלמות. האחריות שלנו כמדינה לתת רשת ביטחון כלכלית לאותם קשישים סיעודיים ולבני משפחותיהם שעובדים קשה ומשלמים מסים כל חייהם. אני מברך על ההסכמות עם שר הרווחה שיאפשרו לרפורמת הסיעוד לצאת לדרך. יותר מדי משפחות חיכו יותר מדי שנים לרפורמה הזו, ואנחנו נעשה הכול כדי לוודא שתצליח."
שר העבודה והרווחה חיים כץ: "אני מברך על ההסכמות עם שר האוצר. הגדלת שעות הסיעוד תסייע בשיפור השירות לאזרחים הוותיקים. רמת הזכאות הגבוהה תגיע לכ-5,000 שקל ותקל בנטל הכלכלי על בני המשפחה של החולים הסיעודיים".
הרפורמה, שתיושם בהדרגה במשך שלוש שנים, רלוונטית ל-170 אלף קשישים. הרפורמה כוללת ביטול של ברירת מחדל, כלומר הקשיש הסיעודי יוכל לבחור את הסיוע שמתאים לו מבין כמה אפשרויות שיוצגו בפניו - חלק מהסיוע לקשישים יוכל להינתן כגמלה כספית, והסיוע יינתן בקהילה או בבית, בהתאם לצורכי הקשיש. כמו כן, הורחבו מספר רמות הטיפול מ-3 ל-6 כדי שהסיוע יהיה ברמה יותר מדויקת ולא יינתן סיוע עודף למי שלא צריך, במטרה להעביר את הכספים למי שצריך סיוע בהיקף גבוה יותר ממה שניתן עד כה.