שוק בירידות / צילום: שאטרסטוק
חודש אוקטובר התאפיין בירידות שערים חדות, בעקבות הערכות בשוק כי תימשך העלאות הריבית בארה"ב, וחששות לגבי המשך הצמיחה בכלכלה העולמית. אלה, יחד עם האי-ודאות בגזרה הגיאופוליטית, השפיעו ישירות על קרנות הנאמנות. כך, בסיכומו של חודש אדום ורווי תנודתיות חדה, שאפיינה את מרבית אפיקי הנכסים המרכזיים, למעט הדולר, "תעשיית קרנות הנאמנות השיגה תשואה שלילית ממוצעת של 1.25% בחודש אוקטובר", לדברי בית ההשקעות מיטב דש, כך ש"התשואה מתחילת השנה מגיעה ל-0.5%".
"הסיפור המרכזי של חודש אוקטובר הינו התרסקות קרנות הנישה", אומר גורם בכיר בשוק קרנות הנאמנות, שמציין, בין היתר, כי לתפיסתו, "לאורך השנה דובר רבות על הטרנד החם של עולם קרנות הנאמנות - קרנות מחקות על מדדי תתי-סקטורים מסקטורי הטכנולוגיה. למעשה, האפיק שגייס את מרבית הכסף בתעשיית הקרנות היו אותן קרנות מחקות, שהתנפחו תוך זמן קצר להיקף מנוהל של מעל 4 מיליארד שקל, כשהגיוסים נתמכו בעליות חדות במיוחד של אותן קרנות".
"אולם", הוא אומר עתה, "כפי שקורה לא אחת בשוק קרנות הנאמנות, קרנות הנישה שעולות מהר יודעות לרדת באותה המהירות, ואף יותר, מה שמעורר חשש שחלק ניכר מהציבור נחשף לאותם מדדים בשלבים מאוחרים, ולא מספיק ליהנות מהעליות החדות". בהקשר זה הוא מספר, כי "מרבית הקרנות שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר באוקטובר הן קרנות מחקות שהונפקו בחודשים האחרונים ואין להן עדיין היסטוריית תשואה מתחילת שנה".
"שונות אדירה בין הגופים"
בכל אופן, הפדיונות המצרפיים בתעשיית קרנות הנאמנות הסתכמו באוקטובר בכ-1.2 מיליארד שקל, הגם שאין נתוני רשות ני"ע בגלל תיקון 28 - שבמסגרתו תעודות הסל משנות את אופיין והופכות לקרנות סל. מתחילת השנה מדובר על פדיונות מצרפיים של כ-2 מיליארד שקל ברמה מצרפית.
בדיקת נתוני השחקנים בשוק קרנות הנאמנות, ללא שקלול שוקי תעודות הסל וקרנות הסל - לאחר שכבר נעשו עד כה 4 מתוך 10 פעימות ליישום תיקון 28 - מלמדת כי "יש שונות אדירה בגיוסים ובפדיונות בין הגופים המנהלים בשוק", לדברי גורם בכיר אחר בשוק קרנות הנאמנות.
אותו גורם מסביר בהקשר זה, כי "יש גופים שפודים בהיקף אדיר מצד אחד, ומהצד השני יש גופים שמגייסים באופן חריג גם בשנה של פדיונות. זה קורה בגלל שהשנה השוק מאוד תנודתי וזה יוצר מנעד בתשואות - דבר שמוביל לכך שהכסף זורם מגוף אחד לאחר. על כן, השנה יותר מתמיד אפשר לומר שבשוק הנאמנות אין נאמנות - היועצים לא זוכרים לך במערכות הדירוג את מה שהיה, והדירוג הכמותי הוא חזות הכל".
למה הוא מכוון בדבריו? מניתוח תמונת הגיוסים-פדיונות נכון לסוף חודש אוקטובר נראה, כי בין הגופים שסובלים יותר מפדיונות ממשיכים להיות גופים שבשנה שעברה הובילו את טבלאות הגיוס, כדוגמת סיגמא, איילון ואנליסט. החודש הצטרף גם אי.בי.אי לרשימת הפודים הגדולים של החודש (הגם שהוא בולט מעלה ברשימת המגייסים מתחילת השנה). לצדם של אלה בולטים בתחתית הטבלה החודשית גם אלטשולר שחם ואלומות.
לגבי אלטשולר שחם נציין, כי חוו חודש לא טוב באוקטובר, כפי הנראה בדומה למה שקרה להם גם בגמל ובהשתלמות, שם הם עלולים להציג תשואות נמוכות ביחס למתחרות העיקריות, של יותר ממינוס 2.5% (על פי הערכות בשוק).
כך, באוקטובר עברו אלטשולר שחם קרנות נאמנות לפדיונות מתחילת שנה, לאחר שהיו עם גיוסים מתחילת השנה, וזאת לאחר תקופה ניכרת יותר של פדיונות (שעומעמה במקצת הודות לרכישת קרנות הנאמנות של מנורה מבטחים). עם זאת, הפודה הגדול מתחילת השנה ממשיך להיות ילין לפידות, שממשיך לחוות קשיים גם בשוק קופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
מנגד, יש גופים מגייסים באוקטובר - 9 גופים שכאלה שעבורם החודש החולף היה חיובי והם רשמו גיוסים של לפחות 23 מיליון שקל (רוטשילד) ועד לסך של 527 מיליון שקל (מיטב דש).
למעשה, חודש אוקטובר היה במידה רבה חודש של גדולים, שנתפסים בשוק כסופרמרקטים שמציעים שורה ארוכה של קרנות נאמנות. למי הכוונה? לשחקן הגדול ביותר בשוק, מיטב דש, שגם מוביל את טבלת המגייסים מתחילת השנה הודות לאוקטובר, שבסיכומו עקף במקצת את אי.בי.אי בטבלת ההצטיינות מתחילת השנה. עוד מדובר בשחקנים גדולים מסורתית אחרים - מגדל שוקי הון, הראל פיא ופסגות (בסדר יורד). אחריהם נמצאים בין המגייסים באוקטובר פורסט, מודלים, תמיר פישמן, מור וכאמור - רוטשילד.
לגבי הגופים שהזכרנו לעיל נוסיף כי הראל עקפו בסוף אוקטובר את אלטשולר שחם כשחקן החמישי בגודלו בשוק. מודלים כבר כמעט ומאיים לעבור בשווי נכסים מנוהל את אילים, שממשיך לחוות איבוד נכסים מסיבי, וכבר מתקרב להפוך למנהל הקרנות הקטן ביותר בשוק (שלא כולל גופי קרנות שבהוסטינג). לגבי אילים נציין, כי בית ההשקעות פדה באוקטובר כ-148 מיליון שקל, כך שבשקלול התשואה שהציג הוא החזיק בסוף אוקטובר בנכסים בשווי של כ-1.65 מיליארד שקל - לאחר שבשיאו אשתקד החזיק בנכסים בשווי של כ-10.8 מיליארד שקל.
מפת המגייסים והפודים מתחילת השנה
כך אנו מגיעים למפת המגייסים והפודים מתחילת השנה, שכאמור מאופיינת בשונות אדירה. מצד אחד המגייסים הגדולים, מיטב דש ואי.בי.אי - שגייסו מתחילת השנה יותר מ-3 מיליארד שקל, כל אחד, ואחריהם מגדל שוקי הון, הראל פיא ותמיר פישמן (שגייסו כל אחד יותר מ-1.3 מיליארד שקל מתחילת השנה), ומודלים, קסם של אקסלנס, פורסט וסיגמא (שגם במגייסות מתחילת השנה).
מהצד השני ישנם חמישה גופים עם פדיונות של "רק" מאות מיליוני שקלים מתחילת שנה (אלטשולר שחם, רוטשילד, מור, אפסילון ופסגות), ועוד חמישה גופים שפדו מעל מיליארד שקל כל אחד בעשרת החודשים הראשונים של השנה. הפודים הגדולים הם אנליסט, קרנות איילון (ששייכות לבית ההשקעות איילון, שיצא לדרך עצמאית ושכבר אינו חלק מקבוצת הביטוח איילון), אלומות, אילים וילין לפידות. שני הגופים האחרונים פדו מתחילת השנה כ-2.7 מיליארד שקל וכ-3 מיליארד שקל, בהתאמה.
בכל מקרה, הנתונים האמורים לגבי הקרנות האקטיביות-המסורתיות, הקרנות הכספיות והקרנות המחקות, מתפרסמים עתה, ולמעשה עד סוף השנה, ללא שנלווים אליהם בעבר גם נתוני תעודות הסל (שהופכות בימים אלה לקרנות סל).
ככל הידוע חברות תעודות הסל לא ישחררו את נתוני הגיוסים-פדיונות ובקרנות הסל התפעול עדיין לא מה שיהיה, וכך נוצר ערפל סביב הגיוסים-פדיונות הכוללים בשוקי קרנות הנאמנות ותעודות הסל, שבסוף השנה הנוכחית יהפכו למקשה אחת.
כך קורה ש"הבלגן של הפעימות להפיכת שוק תעודות הסל לשוק קרנות סל" יצא לדרך, ובינתיים הגופים לא מדווחים על תעודות סל ועל קרנות סל. מציאות זו אפילו הביאה את רשות ני"ע - שמפקחת על קרנות הנאמנות ועל תעודות הסל - לשנות עד סוף השנה את מתכונת הדיווח שלה על נכסי קרנות הנאמנות ולבטל את הדיווח היומי לטובת דיווח ספורדי מדי תקופה.