"יבואן גדול של אוטובוסים, שהוא חבר מרכז ליכוד, מנסה לטרפד דיונים שמתקיימים בוועדת הכספים על רכש הגומלין בתעשייה. יש לחץ להפסיק את הדיונים האלה, ולא בכדי חברי כנסת מהליכוד לא נמצאים כאן", אמר היום (ב') בצהריים ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) במסגרת דיון סוער שקיימה ועדת הכספים של הכנסת בעקבות החשש לביטול חובת רכש הגומלין מצד חברות זרות במשק הישראלי במכרזים של המדינה. לוי הוסיף: "מותר לי להגיד את הדברים, יש לי חסינות פרלמנטרית".
לוי אמר את הדברים במסגרת דיון שעסק בהחלטות שקיבלו בחודשים האחרונים משרדי התחבורה והאוצר, לבטל את חובת רכש הגומלין במכרזי האוטובוסים, כך שחברות זרות ימכרו אוטובוסים לחברות התחבורה הציבורית בארץ בלי לקיים רכש גומלין בתעשייה הישראלית.
לוי ויו"ר שדולת התעשייה בכנסת ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) ביקרו בחריפות את החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו וטענו כי הוא מטרפד ומכשיל את תכניות רכש הגומלין בתעשייה. ביקורת נמתחה גם על כך שהחשכ"ל נעדר מהדיון: "זה זלזול, הוא לא סופר אותנו ולא מטריח את עצמו למסור דין וחשבון לכנסת. אם כך מתנהלים הדברים, מעתה אכשיל כל בקשה להעברות תקציביות מצד האוצר", אמר לוי.
נחמיאס ורבין אמרה: "אנשים במשרד האוצר החליטו ששימור התעשייה הישראלית הוא לא אינטרס לאומי ומכאן הפגיעה ברכש הגומלין".
בדיון השתתפו גם תעשיינים מרכזיים בתעשיית האוטובוסים, בהם ניר פוזנר וחגי שלום מהמפעלים הארגז ומרכבים, שהזהירו כי ביטול רכש הגומלין יחבל קשות בתעשייה הישראלית, תוך פיטוריהם של מאות עובדים בפריפריה.
מנהלת הרשות להשקעות זרות ולשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) שבמשרד הכלכלה והתעשייה, זיוה איגר, אמרה במסגרת הדיון כי "בשנים האחרונות יש טרנד של הוצאת מכרזים מהמדינה לספקי חוץ, כך שמדובר ברכש של שירותים, ובהם לא מוחלת החובה לקיים רכש גומלין כפי שמחייב החוק. לפי התכנית הרב שנתית, 106 מיליארד שקל יושקעו במכרזים עתידיים בעיקר בתחומי התחבורה והאנרגיה והם מנוהלים בידי משרד האוצר".
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש אמר כי "התפתח כאן טרנד כזה שיועצים משפטיים מנחים את משרדי הממשלה כיצד לעקוף את החוק. ניכר שעכשיו יש את 'אליפות העולם' כיצד כל אחד עושה כדי לא לכבד את החוק. כל מדינה מגנה על התעשייה שלה, כך ארה"ב, הודו, גרמניה ועוד ועוד, וכאן, אנחנו מתגאים בכך שהתעשייה האווירית פותחת מפעל בהודו. מה יישאר כאן?".
גורמים באוצר הגיבו לאחר הדיון כי החשב הכללי חזקיהו כלל לא הוזמן אליו וכי הוא שיגר לקראתו שני נציגי מהאגף שלו, שהשתתפו בדיון. הגורמים אמרו כי משרד האוצר אינו מתנגד לרכש גומלין וכי הוא מקיים מגעים עם משרד הכלכלה ועם הרשפ"ת אודות אופן הביצוע של רכש זה במסגרת מכרזי התשתית הגדולים שצפויים בשנים הקרובות.
הדיון הסוער המשיך ועסק במשבר בתעשיית המלט, על רקע מאבק ההישרדות של מלט הר טוב והקריאה של התעשיינים להגביל את יבוא המלט מטורקיה ומיוון ובסוגיות נוספות שמעיקות על התעשייה.
ח"כ איל בן ראובן (המחנ"צ) התייחס מצדו לסוגיה אחרת שמעוררת דאגה רבה בתעשיות הביטחוניות, בעקבות הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי ולפיו סעיף שמאפשר להמיר רבע מהסכום בשנה, יבוטל. במצב זה, משרד הביטחון יוכל למצות את כל כספי הסיוע הביטחוני, כ-3.8 מיליארד דולר בשנה רק מחברות אמריקאיות וזאת תוך פגיעה נרחבת ביכולת הרכש שלו מהתעשיות הישראליות: "אם הסכם הסיוע לא ישונה, חברות ביטחוניות קטנות ייסגרו בשל מצב זה, ואלפי עובדים יאבדו את מקומות העבודה שלהם", הוא הזהיר: "קבלני משנה שלנו יעתיקו פעילות למקומות אחרים, בלי שיהיה לנו מענה לייצור בשעת חירום ובזמן מלחמה. לצערי הרב, המדינה לא עשתה שום פעולה בנושא הזה ויש פחד בתעשיות".
הדיון הסוער הסתיים כשהיו"ר ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הורה ליועצת המשפטית של ועדת הכספים לנסח חוק חדש שיסדיר את חובת רכש הגומלין תוך ביטול דרכי ההתחמקות מהחלתו על חברות שמתקשרות בצורה ישירה ובצורה עדיפה עם משרדי הממשלה: "יש כאן טריק ואני מרגיש שמנסים לעבוד עלינו. לא ניתן שכמויות כל כך גדולות של עובדים ילכו הביתה. אני לא ממליץ לאף אחד לעבור טיפול כירורגי וממוקד של ועדת הכספים".