גל נבו / צילום: שלומי יוסף
בתחילת יולי, רק לפני ארבעה חודשים, הודיע גל נבו על פרישה משחייה. בגיל 31 הוא כינס מסיבת עיתונאים וכשדמעות חונקות את גרונו הוא בישר על סופה של תקופה: "רציתי לכנס אתכם באופן רשמי ולהודיע שאני מפסיק להיות שחיין תחרותי. הצעד הבא שלי הוא בסטארט-אפ בעולם השחייה התחרותית. המטרה היא להביא חדשנות לספורט שאני כל כך אוהב".
גל נבו היה אחד הספורטאים הבולטים במדינת ישראל בשנים האחרונות, השחיין המעוטר ביותר בתולדות ענף השחייה בישראל. הוא זכה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר מעורב אישי באליפות אירופה בלונדון 2016, ובמדליית כסף באליפות אירופה בבריכות קצרות ב-400 מטר מעורב אישי ב-2013, ובנוסף תלויות בארון שלו שבע מדליות ארד מאליפות אירופה. הוא ייצג את ישראל בשלוש אולימפיאדות (ריו 2016, לונדון 2012 ובייג'ין 2008), התמודד מול מייקל פלפס וראיין לוכטה, וחיפה על גובה ממוצע (1.77 מ') ביכולת טכנית מצוינת ובפיניש מפתיע. את כל אלו - הכרוזים, הקהל המריע, אורות הזרקורים - הוא החליף לטובת משרד קטן, כמה עובדים, מסכי מחשב ואורות פלורסנט. ברוכים הבאים לעולם הסטארט-אפ, שאינו מלהיב באותה המידה כמו מצעד המשלחות בפתיחתה של אולימפיאדה.
הסטארט-אפ המדובר הוא SenSwim, שנועד לסייע למאמני שחייה, בין אם מאמנים של שחיינים מקצועיים ובין אם מאמני חובבים, להפוך את תהליך קידום השחיינים לחכם יותר ומבוסס ידע. אם עד כה מאמנים נדרשו לשעון עצר ולמילוי מפרך של טבלאות מעקב אחר השחיינים, מפתחי המערכת של SenSwim רוצים להפוך את המשימה לפשוטה יותר ואת התוצאות למדויקות יותר. את החברה הקימו נבו ואיש ההייטק הוותיק אבינעם ברק עוד ב-2016, אבל ההתקדמות הממשית החלה רק השנה. בפברואר הם קיבלו תמיכה של 70 אלף דולר מרשות החדשנות, ואחרי הפרישה של נבו הקצב הוגבר: לפני כחודש הצטרף הסטארט-אפ החדש לחממת TheTime וגם קיבל מימון סיד בגובה 570 אלף דולר. גל נבו התיישב בכורסת המנכ"ל, ועכשיו נותר לפתח את הטכנולוגיה ולמכור אותה למועדוני השחייה בעולם.
למדוד את השחיין בלי להפריע
הטכנולוגיה של Senswim מבוססת על מצלמות וידאו, שמצלמות את מסלולי השחייה - שלושה מסלולים לכל מצלמה. הווידאו עובר ניתוח בזמן אמת על ידי מערכת הלמידה העמוקה ופולט נתונים ברצף: מהירות, מספר תנועות, עליות וירידות למים, כל נתון רלוונטי למעקב אחר ביצועי הספורטאי. זו לא טכנולוגיה טרוויאלית - עד כה ניסו חברות למדוד את ביצועי השחקנים באמצעות חיישנים מעצבנים על גוף השחיין. לראשונה מציעה חברה טכנולוגיה שמבוססת על ניתוח וידאו בלבד. הפוטנציאל רב, אבל יעילות השיטה עדיין טעונה הוכחה.
מתי תצאו עם המוצר לשוק?
גל נבו: "התחלנו לעבוד לפני חודש, אחרי ההשקעה של חממת TheTime, כך שמן הסתם אנחנו נמצאים בשלבים התחלתיים. יש אמנם דברים שכבר פותחו, אבל יעברו עוד שישה או תשעה חודשים לפני שנוכל להוציא משהו שאפשר לקרוא לו מוצר בטא".
אתם לא חוששים שהשוק מקדים אתכם? שטכנולוגיות אחרות כבר נכנסות לשימוש?
"ברוב השוק אין עדיין שום דבר, יש סטופר ומשרוקית. בתחום הטכנולוגי יש שני כיווני פיתוח - האחד הוא של סנסורים לבישים, שמתאימים לספורטאים שנמצאים מחוץ למים, שיכולים לשים שבב בנעל או בכדור. בשחייה זה קצת יותר בעייתי, גם כיוון שזו סביבה מימית וגם משום ששחיינים לא אוהבים לשחות עם אביזרים על הגוף שלהם. הכיוון השני הוא של חברות שמתבססות על עולם הווידאו, אבל מדובר בטכנולוגיות יקרות מאוד מאוד, שמיועדות לדברים מאוד ספציפיים ולא ממש לאימון. למשל לסביבת טסטים, שבה אתה מגיע לבריכה שהמצלמות מותקנות בה, ויכול לבדוק את הזינוק שלך או לנתח שחייה של 25 מטר. זה לא משהו שאתה עובד איתו יום יום".
מה מייחד את המערכת שאתם מפתחים?
"אנחנו מציעים מערכת שמשתלבת בשגרה היומיומית של קבוצות שחייה. אנחנו רוצים מצד אחד לקחת את העולם הזה של קומפיוטר ויז'ן ושל דיפ לרנינג ולהכניס אותו ליום יום, שייתן הרבה ערך, ומצד שני שלא יפריע לרוטינה הרגילה של השחיינים והמאמנים. מה שאנחנו מתכננים זה שמצלמת וידאו אחת תכסה שלושה מסלולים של בריכה חצי אולימפית. המצלמה יושבת בגובה ארבעה מטרים מעל המים, כך שבזכות הגובה והזווית היא יכולה לקלוט את כל השחיינים, את כל מה שהם עושים, ואת כל שאר הפרמטרים שאנחנו רוצים למדוד. ברור שלא ניתן לעשות ניתוחים ביו-מכאניים של כל שחיין, אלא יותר נתונים מדידים שאפשר לראות ולקלוט אותם: זמנים, תדירות תנועות, תנועות צלילה תת-מימית - יש הרבה פרמטרים שהם מאוד חשובים בעיקר לשחיינים תחרותיים, אבל גם למי שסתם רוצה להשתפר".
ניתוח תמונה היא טכנולוגיה שיש להרבה חברות היום, מה החידוש שלכם?
"אנחנו עובדים על מודלים של למידה עמוקה שעדיין לא קיימים. אנחנו בונים רשת נוירונים ללמידה עמוקה שעוד לא קיימת, כי אף אחד עוד לא ניסה לספור תנועות שחייה על ידי וידאו - ניתוח בזמן אמת של הווידאו בלי שהשחיין יצטרך לשנות משהו בהתנהגות שלו. יש כמה חברות ישראליות שעושות את זה בתחומי ספורט אחרים, ומן הסתם אנחנו נמצאים בקשר איתם. אבל גם הם חשבו ששחייה היא תחום ייחודי ונראה שזה מרחיק אותם מזה כרגע. בהמשך, כיוון שהמצלמות שלנו כבר בבריכה, נוכל לעשות עוד דברים כמו למשל מעקב אחד משחקי כדורמים, או התרעה על טביעה".
טביעה? אתם תחליפו את המצילים?
"המערכת תוכל לתת התרעה על מישהו שנמצא במצוקה או טובע. יש כבר כמה חברות בתחום הזה אבל הן מתרכזות בבריכות פרטיות קטנות. אף אחד לא יכול כרגע לתת פתרון לבריכות ציבוריות גדולות. ברגע שאנחנו נהיה מותקנים בבריכה כזו, הדבר הטבעי יהיה להוסיף לזה מרכיב שדואג גם לביטחון".
יזמות? אפילו יותר אינטנסיבי מספורט
הערכת השוק שמציגה SenSwim אופטימית מאוד: בהתבסס על מחקר שערכה החברה, מדובר על שוק עולמי בהיקף 600 מיליון דולר בשנה, שממנה עולה שיש בעולם קרוב לחמישה מיליון שחיינים תחרותיים, ובנוסף להם 100 מיליון שחיינים חובבים, שפעילים במסגרת קבוצות אימון במועדונים שונים. לפי המחקר, יש לפחות 60 אלף בריכות בעולם שבהן מתקיימת פעילות אימוני שחיית חובבים.
השם גל נבו יכול לפתוח דלתות של מועדוני שחייה בחו"ל?
"ללא ספק, זה חלק מהעניין. יצא לי להכיר הרבה מאמנים מובילים בארה"ב, באירופה, ובטח בארץ. בגדול, המאמן הוא הצעד הראשון מול המועדון. יש מאמנים שיותר חזקים במועדון ויש פחות, אבל בלי הסכמה של המאמן זה בטוח לא יקרה".
כשחיין אולימפי, מה הן בעצם היכולות שאתה מביא לחברה שהקמת?
"אני מאפיין את המוצר ומתאים אותו לצרכי השוק, לכל סגמנט של השוק. יש הרבה הבדלים בין קולג' בארה"ב למועדון שחייה קטן בארץ, ובסוף נרצה לפנות לכולם. היתרון שלי, בלי קשר להישגים שלי בשחייה, הוא שיצא לי לשחות בהמון מסגרות כאלה בעולם, כולל קבוצות מקצועניות בארה"ב ואירופה. התנסיתי כמעט בכל הסגמנטים של השוק הזה, כך שיש לי את הידע כיצד להתאים את המוצר ואת המחיר לפתרון".
בשלב הזה עסוקים ב-SenSwim בבניית הצוות. אבינעם ברק היה מנהל חטיבת התקשורת האלחוטית באלווריון, לאחר מכן שימש כנשיא קבוצת הטכנולוגיות המעקב של Nice, שנמכרה ב-2014 ל-Battery ventures, ולאחר מכן הקים וניהל את חברת Anteo. הקשר בין השניים נוצר דרך הילדים של ברק, ששחו בבריכה עם גל נבו. "אנחנו שני אנשים שיש להם תשוקה לספורט וגם תשוקה לחדשנות ובמשך כמה שנים התחברנו", אומר נבו. הרעיון הטכנולוגי הגיע מברק, שניהל לפני כן צוותי פיתוח של ראיית מחשב. "לא היה לי מושג שהדברים כאלה אפשריים, ואז ביחד התחלנו לחדד את הפיתרון ולהתאים אותו לשוק".
עכשיו הצטרפה לחברה מנהלת המו"פ סמדר סקאלי, שהתלהבה מהרעיון הטכנולוגי ברגע שהוצג לפניה. נבו כמעט מתנצל על שאינו יכול לקחת את הפיתוח על עצמו: "יש לי רקע טכנולוגי מסוים, אבל הוא לא מספיק כדי להוביל את הטכנולוגיה. כשעשיתי את התואר בכלכלה בג'ורג'יה טק, הייתי חייב לקחת כמה קורסים במדעי המחשב. עד היום אני מלקה את עצמי על כך שלא הקשבתי יותר בשיעורים". תהליך הגיוס נמשך עם מהנדס נתונים שיפתח את מודל הלמידה העמוקה, ועם פרילנסרים מישראל ומהעולם.
יש לך תובנות על ההבדל בין להיות ספורטאי אולימפי לבין יזם הייטק?
"רמת השחיקה דומה, בפרט משום שהמקצוע הקודם שלי היה שחייה ולא משהו יותר נוצץ. זה רוטיני מאוד ושוחק אבל כל עוד יש לך מטרה ויש לך תשוקה לגביה, תמיד יש את הכוח. אני נהנה גם פה וגם פה. מי שסובלת זו אשתי: היא לא דמיינה את זה ככה. היא חיכתה שאסיים עם השחייה עד אחרי האולימפיאדה ולא דמיינה שכל כך מהר אכנס למשהו שהוא אולי אפילו יותר אינטנסיבי. אז את השאלות בעניין הזה תפנה בעיקר אליה".
בדרך כלל ספורטאים מסיימים קריירה פעילה והולכים להיות מאמנים. זה לא היה בתכנון אצלך?
"זה באמת ההמשך הכי טבעי וזה אכן מפתה. אולי זה יפתיע אותך, אבל נוצרה סיטואציה בארץ שזה היה יכול גם להיות הכי מתגמל עבורי. אם כי מדובר, כמובן, יחסית למה שהיה לי לפני כן. באמת אפשר לחיות מזה יפה, במיוחד אם אתה בא עם הרקורד שלי. כך שזה היה מאוד קשה להתנתק מהפיתוי הזה כי זה עדיין משהו שאני אוהב. אבל אפשרויות ההתקדמות שלך בתחום הזה, בטח בארץ, הן מוגבלות. לא הייתי רוצה להישען על אימון שחייה כמקור פרנסה יחיד שלי בהמשך החיים. אבל ללא ספק, אני רואה את עצמי - אם הדבר הזה יצליח ויפרוש כנפים - שבעוד 15 שנה מעכשיו אני אחזור לאמן, רק בלי התלות הפיננסית".