בשבוע הבא, וזאת ההערכה העדכנית ביותר ומקורה במשרד באוצר, אלביט מערכות שבבעלות איש העסקים מיקי פדרמן תרכוש מהמדינה באופן רשמי את התעשייה הצבאית (תעש מערכות) בתמורה ל-1.9 מיליארד שקל.
● מיזוג ארוך שישתלם לכל הצדדים: תעש תהפוך ממוקדת רווח | אבישי עובדיה
במשך שלוש שנים אלביט התעקשה על רכישת תעש. היא עשתה זאת בזמן שחברות אחרות מהארץ ומהעולם נטשו בזו אחר זו את המכרז שניהלה המדינה. חלקן נטשו בחמת זעם בגלל "בעיות בתקינות ההליך" וחלקן פשוט הותשו או איבדו עניין במהלך הדרך.
גם בלי "פליטת פה מצערת" מצד מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר, אורי יוגב, שמשרד הביטחון לוחץ על אלביט לתמחר את תעש במחיר גבוה כדי שתקנה אותה - ולא בלי הבטחה שבתמורה הוא יסדר אותה עם "דברים מהצד", התהליך התאפיין בטענות על העדפת המדינה את אלביט כבעלת הבית החדשה של התעשייה הצבאית. בשני המקומות הבהירו בהזדמנויות שונות שמדובר בטענות חסרות שחר.
לא ברור אם באופן מתוזמן או באקראי, בשבוע שבו אלביט תחגוג את רכישת תעש, הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בראשות ח"כ שלי יחימוביץ' תתכנס לדיון מעקב על דוח שפרסם מבקר המדינה לפני שלושה חודשים וחצי אודות ליקויים בתהליך ההפרטה.
ספק רב אם הדיון בוועדה לביקורת המדינה ישנה משהו בתהליך שכבר הושלם. נותרו רק כמה מסמכים אחרונים שקשורים אליו ונמצאים כעת בשלבי ניסוח וליטוש אצל משפטנים. מהצד השני, הדירקטוריון של אלביט כבר אישר למנכ"ל ולנשיא, בצלאל (בוצי) מכליס בונוס נאה של 700 אלף דולר. הרכישה של תעש היא אחת הסיבות לכך.
1. תעש מתאימה לאלביט כמו כפפה ליד
איך תראה אלביט אחרי המיזוג עם תעש? בכירים בתעשיות הביטחוניות שמשרטטים קווים לדמותה של אלביט ביום שאחרי תעש, רואים חברה עם מערך שיווק מפותח ומוגבר שמוכר לצבאות העולם חבילות אטרקטיביות של פתרונות ביטחוניים, מהקצה אל הקצה.
באלביט מזהים כבר שנים ארוכות את תעש ככזאת שמקיימת את הפעילות הסינרגטית לה הם זקוקים כמו כפפה ליד, גם אם ידרשו הרחבה פה ושיפור שם.
מצדה, אלביט כבר רכשה לעצמה מעמד כזה שכמעט אין במערב חיל אוויר שמעדכן את מערך כלי הטייס הבלתי מאוישים שלו או צבא שמשדרג את תשתיות הקשר, השליטה והבקרה שלו, בלי לשבת עם אנשי השיווק והמכירות שלה לשיחה צפופה. אלביט מודעת למעמדה, והיא רוצה להרחיב משמעותית את פורטפוליו המוצרים שלה, להיות סוג של קניון ביטחוני גדול שאפשר לעשות בו מגה-עסקאות.
המיזוג עם תעש יאפשר לאלביט דריסת רגל בתחומים שעד כה היא רק חלמה עליהם, כמו רקטות מדויקות וטילי שיוט; פעילות מבטיחה בתחום ההגנה האקטיבית לטנקים ולנגמ"שים; מעורבות בכ-30% מכלל נפח הפעילות של טנק המרכבה ונגמ"שי הנמ"ר של צה"ל; פגזים מדויקים; השבחות של טנקים ורק"מ; מיגונים ועמדות נשק; ייצור של כלי רכב משוריינים ועוד.
אם לא די בכך, תעש מייצרת גם תחמושת קלה לצה"ל ולצבאות זרים, ובשנים האחרונות היא פונה לשווקים נוספים. היא הקימה קו של מוצרי פרימיום שכוללים תחמושות ייעודיות לכוחות מיוחדים וגם סוגי תחמושת שמותאמים לגחמותיו של השוק האמריקאי האזרחי, שידוע בחיבתו לנשק: ליורים בעלי מודעות סביבתית גבוהה, תעש מייעדת "תחמושת ירוקה" שהשימוש בה, כך לטענת היצרן, מלווה בפליטה מופחתת של גזים רעילים. יהיה מעניין לראות מה אלביט הולכת לעשות עם זה.
2. יסרקו את הספרים במסרקות של ברזל
המידע הפיננסי על תעש שנגיש כיום לאלביט, נשאב מחדרי המידע שפתחה החברה במסגרת הליכי ההפרטה שלה. רק אחרי שהעסקה תושלם, אלביט תנבור עמוק במספרים של תעש, ולא מן הנמנע שהיא תמצא שם הפתעות, לטוב ולרע.
הצפי הוא שתהליך המיזוג יהיה איטי וארוך. החודשים הראשונים שלו יופנו להתבוננות וללמידה עמוקה של פעילויות החברה. צוותים של משפטנים, חשבונאים וכלכלנים ינתחו כל פעילות, יסרקו את המספרים במסרקות של ברזל, יתמחרו כל בורג וישקלו שיקולים על בסיס של עלות - תועלת. על פי הערכות, מטות ומערכי שיווק יאוחדו, ובהמשך גם פעילויות חופפות.
יהיה מעניין לראות כיצד אלביט, שפיתחה שורת מוצרים מתקדמים להגנה על מטוסי נוסעים ועל מסוקים מפני טילי כתף באמצעות קרן לייזר, תתמודד עם מערכת דומה בשם "שמיים אדומים" שפותחה בתעש. ובכלל, פעילויות שיימצאו לא רווחיות, או כאלה שלא משיאות ערך מוסף - ייסגרו או יימכרו.
בתעש מועסקים כ-2,700 עובדים שיהפכו בין לילה לעובדים של אלביט. עם הבעלים החדשים שלהם, ותנאי פרישה אטרקטיביים שהוסדרו עבור מי מהם שירצה לפרוש בהמשך הדרך, הם יכולים לנשום לרווחה תוך הפנמת העובדה שהימים שבהם שכרם שולם בפיגור ומנהלי החברה נסעו לירושלים כדי לבקש מהמדינה הלוואות, נגמרו.
אתגר משמעותי לאנשי משאבי האנוש של אלביט יהיה לאפשר את המעבר הזה בצורה חלקה, תוך העצמת הערכים המשותפים של עובדי שתי החברות ובלי להתעלם מפערים בתרבויות הארגוניות שלהן.
אלביט כבר צברה ניסיון וביטחון במהלכים שהיא מובילה לרכישות ומיזוגים של חברות, בין השאר כשרכשה ב-2005 את תדיראן קשר ואת אלישרא, וב-2010 את סולתם. "כולן היו כמו יהלומים לא מלוטשים, לפעמים מלאכת הליטוש ארכה זמן אבל כל אחת מבין החברות היא מנוע צמיחה של הקבוצה", אומר בכיר בתעשיות הביטחוניות.
בינתיים, התחזיות מעודדות: משרד הביטחון שיגר באחרונה לתעש הזמנה של רקטות מדויקות בכמה מאות מיליוני שקלים, והוא ימשיך להזרים לה הזמנות נוספות במסגרת המהלך שמקדמים שר הביטחון, אביגדור ליברמן והרמטכ"ל גדי איזנקוט להקמת חיל הטילים של צה"ל.
התכנית של ליברמן מדברת על רכישת רקטות בהיקף של כ-7-8 מיליארד שקל ב-10 שנים, בעיקר מתעש. מי אמר שהסבלנות לא משתלמת.
3. תחרות קשה בבית ובעולם
השוק הביטחוני הישראלי ישלט לאחר השלמת המיזוג בידי שלוש חברות מרכזיות - אלביט-תעש שבשליטת פדרמן ושתי חברות ממשלתיות, התעשייה האווירית ורפאל.
אלה שמחפשים סדר והיגיון בענף נוטים לסווג את תע"א כזאת שפעילותה מוטית לתחומי המל"טים, הלוויינים, המטוסים והטילים; רפאל כחברה שליבת עיסוקה בטילים מתקדמים, מערכות להגנה אקטיבית ומערכות יירוט של רקטות וטילים ואילו אלביט המורחבת, ביבשה ועוד פעילויות רבות נוספות שהפכו אותה למה שהיא היום.
המיזוג הזה, על פי חלק מהערכות, ירתיח את התחרות בין החברות הישראליות, תחרות לוהטת ממילא שמתקיימת בשווקים הבינלאומיים ומלווה בסקנדלים ובושות.
אחד החיכוכים הבלתי נמנעים יהיה בין רפאל לבין אלביט, במסגרת התחרות על מכירת מערכות הגנה לטנקים ולנגמ"שים. החיכוך הזה, עוד עלול להעלות גיצים מסוכנים, על רקע שאיפתן של שתי החברות למכור בהיקפים גדולים מערכות ייחודיות שמספקות לטנקים שמתמרנים בשדה קרב הגנה מפני טילי נ"ט ורקטות RPG.
תעש ורפאל מקדמות בלהט התקשרויות לקראת מכירת מערכות ההגנה שלהן לצבא האמריקאי, לא בלי עקיצות הדדיות. למנהלי רפאל אין ספק שנציגיהם עוד יפגשו את נציגי השיווק את אלביט במכרזים עתידיים, וספק אם מישהו מוכן להתחייב על כך שלא ידלקו מדורות מיותרות בין הצדדים.
אם לא די בכך, החברה הממוזגת תחל לייצר דור חדש של מוצרים שיתבסס על הידע המשותף של שתי החברות. גורמים בשוק הביטחוני העריכו הדור החדש יתפוס כ-15% מהמכירות השנתיות.
אלא שרפאל לא יושבת בצד בחיבוק ידיים. אחרי שההסתייגויות שהעלתה נגד מכירת תעש לאלביט נדחו, היא נערכת לבאות ומנסה להתבסס בשוק חדש שבו היא לא פעלה עד כה: מל"טים טקטיים וחימושים משוטטים.
ההצעה שהניחו באחרונה רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו לרכישת חברת המל"טים אירונאוטיקס, משקפת את השאיפות של רפאל בכל הקשור לשוק זה. אם לא תרכוש את אירונאוטיקס, היא תנסה לרכוש חברה אחרת שפועלת בתחום.
כך, לשוק המל"טים והחימושים המשוטטים בעולם, שאלביט והתעשייה האווירית נחשבות בו דומיננטיות ומקיימות בו תחרות יצרית, עשוי להיכנס שחקן ישראלי חדש שינסה לנגוס בנתח: "זה יהיה שוק עצבני, תזזיתי ויצרי. הלוואי שהחברות ישכילו לשמור את הכביסה המלוכלכת בבית. עד עכשיו הן לא מקבלות ציון גבוה בסעיפים שקשורים להקפדה על האווירה התחרותית", אומר בכיר במערכת הביטחון.
4. מעבר לדרום ו-2 מיליארד שקל
אלביט צפויה להיצמד ללוחות הזמנים הנקובים בתכנית להעתקת הפעילות שמתקיימת בתעש שברמת השרון לרמת בקע שבנגב עד שנת 2022. התמריץ הוא השיפוי שמבטיחה לה המדינה על הוצאות הפינוי והבינוי שלה בפועל.
במסגרת הסכם המכירה של תעש, המדינה לא הותירה את סוגיית המעבר לנגב לשיקול דעתו של הרוכש, וקבעה לו לוחות זמנים ברורים ליישום תכנית המעבר לרמת בקע. הרוכש בתמורה מזוכה על ההוצאות הכרוכות במעבר לאחר ביצועו. בתעשיות הביטחוניות מעריכים את היקף ההוצאות הצפוי של אלביט במסגרת המעבר בכ-2 מיליארד שקל - שאותם היא תקבל בגמר המעבר לנגב.
המתחם החדש ברמת בקע יוקם במקום שכבר משמש שדה ניסויים של תעש, ומפעלי היצור החדשים ייבנו מן המסד ועד הטפחות על שטח ענק של 52 אלף דונם, תוך חידוש ושדרוג של מערכי יצור.
לקראת המעבר הצפוי לנגב, אלביט התקשרה עם סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף (במיל') יאיר נוה, שיוביל מטעמה את הפרויקט המורכב.
המפגש הקודם בין נוה לתעש היה ב-2013, כששר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, מינה אותו ליו"ר החברה, אך הוועדה לבחינת מינויים בכירים בחברות הממשלתיות פסלה אותו. הסיבה הייתה שבאותה עת נוה עדיין לא השתחרר מצה"ל באופן רשמי - והוועדה מצאה שיש בכך ניגוד עניינים. נוה סרב להשתחרר מצה"ל, אפילו לא לרגל ראשות דירקטוריון תעש, כדי שיוכל להתמודד בהמשך על תפקיד הרמטכ"ל.
עם השלמת המעבר ופינוי מתחם רמת השרון, אלביט-תעש תמסור למדינה 6,000 דונם ובאופן שמאפשר בנייה של כ-40 אלף יחידות דיור.
הקרקע, שזוהמה במשך שנים במסגרת פעילות יצור אינטנסיבית של תעש עוד תידרש לעבור טיהור יסודי, בעלויות של עוד כמה מיליארדים.