גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוזר בדרך להיות יו"ר לאומי? הקרב על הראשות נפתח מחדש, והמוסדיים מנסים לגבש מועמד משלהם

ל"גלובס" נודע כי לאחרונה פנתה יו"ר רשות ני"ע למפקחת על הבנקים כדי שתשקול לשנות את האופן שבו בעל מניות מוסדי יוכל להשפיע ולהיות מעורב בבחירת דירקטורים בבנקים ● עוד נודע כי בית השקעות גדול פנה לפיקוח בבקשה לאפשר לו להציע מועמד לתפקיד יו"ר לאומי ● בין המועמדים: ראש רשות ני"ע הקודם, שמואל האוזר

שמואל האוזר / צילום: יונתן בלום
שמואל האוזר / צילום: יונתן בלום

1. 

מי שהמונח 'אקטיביזם מוסדי' נראה לו תוקפני מוזמן להחליף אותו ב'אקטיביות של מנהל כספי ציבור'. כך או כך, זה כבר כאן כדי להתחזק - הפעם בחסות ובתמיכת הרגולטורים הפיננסיים שמסמנים נכונות להשיל את המגבלות שהציבו עד היום. דירקטוריון לאומי - תאגיד ענק, בנק גדול, אחד משלושת הגדולים ללא גרעין שליטה - עשוי להיות הראשון שיושפע מהתערבות גופים מוסדיים מקומיים במינוי ישיר ואקטיבי של דירקטורים, גם במינוי היו"ר (הסיפור לגמרי לא נגמר), וגם בתיאום עמדות ביניהם שיקבל מעמד חוקי, שקוף וברור.

אפשר לומר שסימני האקטיביות העכשווית של בתי השקעות בלטו בעניין דירקטוריון בזק ופז. אלא שאלה חברות ציבוריות שאינן בנקים, מה שאומר תלות בשתי רגולטוריות: הממונה על ההגבלים וראש רשות ניירות ערך, שנראה כי הן מעודדות את האקטיביות, בעוד שבבנקאות, בלאומי, כבר מחויבת הסכמה חד-משמעית של הרגולטור השמרני מכולם - הפיקוח על הבנקים. מנהלי כספי ציבור גדולים מזמן שאפו לנמרצות אקטיבית בכלל ומול הבנקים בפרט - שכן כולם מחזיקים חבילה כבדה של מניות שלהם - אבל הרגולציה עצרה אותם.

המלכוד של המוסדיים

2.

עכשיו מגיעה נקודת הכרעה: מתקדם איחוד עמדות בין יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר מיכל הלפרין, וגם המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שתצטרך להביא לשינוי בהוראת נוהל בנקאי תקין 312 - הסעיף שהגביל עד היום מעורבות מוסדיים בבנקים. אל השלוש אפשר להוסיף את היו"ר החדש של הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, משה גל. הוא, כך מאמינים ומבינים בשוק המוסדי, שוקל, במסגרת סמכותו, לאפשר סבב נוסף של אסיפה כללית בלאומי לבחירת דירקטורים, ובהזדמנות הזו להוסיף מועמדים חיצוניים שיתאימו לתפקיד היו"ר (הבחירה הסופית היא של הדירקטוריון). זאת בנוסף לשלושת הדירקטורים בפועל - שמואל בן צבי, אוהד מראני וד"ר סאמר חאג' יחיא שכבר מסומנים כמועמדים וכבר מתקוטטים ביניהם ותופרים חליפות.

דוד ברודט מסיים את תפקידו כיו"ר הבנק ביוני 2019. האסיפה הכללית שבחרה דירקטורים, וגם דחתה את המועמד יורם טורבוביץ' שיועד על-ידי הוועדה לתפקיד היו"ר, התקיימה בתחילת אוקטובר השנה. זו אמורה הייתה להיות האסיפה הכללית האחרונה לפני מינוי היו"ר. התוכנית, המגובה בחוק, היא לנצל סבב נוסף של בחירת דירקטורים בלאומי לקיום אסיפה כללית כבר ליוני 2019 שגם תעלה שמות לתפקיד. 

לפתח הזה מתכננים גופים מוסדיים להיכנס ולהתחיל להשפיע על ניהול הבנק עבור כספי הלקוחות שלהם. הפעילות שלהם כבר החלה. ברקע: לאחרונה פנתה יו"ר רשות ניירות ערך למפקחת על הבנקים במכתב שבו ביקשה שבנק ישראל ישקול את האופן שבו מגדירים "איש קשור" כשמדובר במציע שהוא בעל מניות מוסדי, מנהל כספי ציבור. שכן בעצם האפשרות להשפיע ולהיות מעורבים בבחירת דירקטורים ישתפר פוטנציאל הממשל התאגידי ותשתפר השפעת הציבור על הבנק שהוא מחזיק בו. עוד נודע, כי גם בית השקעות גדול פנה לפיקוח על הבנקים בבקשה לאפשר לו להציע מועמד תוך גמישות בתוצאה של "איש קשור".

3. 

במקביל, בהנחה שמשהו ייצא מכל זה והמוסדיים יוכלו להתערב בהצעה ובבחירת דירקטורים, יש כבר שמות של מועמדים חדשים. אישים מוכרים ובכירים. בעיקרון כולם נפגשים עם כולם, חלק הציעו את עצמם לגופים מוסדיים, חלק כבר קיבלו פניות מגופים מוסדיים. הבולט מביניהם - והכול כמובן בתנאי שהרגולציה תאפשר את זה - הוא שמואל האוזר, ראש רשות ניירות ערך הקודם, שלא יכול היה להציג בזמנו מועמדות לוועדת פרוקצ'יה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, שכן זו החלה דיוניה לפני שהסתיימו חודשי הצינון שלו.

4.

"אלטשולר שחם מסירה את המועמד שלה לדירקטוריון לאומי" - זו הייתה הכותרת ב"גלובס" ב-10 ביוני השנה. בית ההשקעות הזה, שהחזיק ב-5% ממניות הבנק, הציג מועמדות של דירקטור לאסיפה הכללית של הבנק. אלא שהוא נאלץ למשוך את הצעתו אחרי שבכירים בלאומי 'רעננו' את זיכרון המנהלים במגבלות הוראה 312. על-פי הוראות הפיקוח, היה ונבחר דירקטור שהוצע על-ידי מי מבעלי המניות - פרטי, חברה או גוף מוסדי המחזיקים יותר מכמות מסוימת של מניות - הרי ברגע הבחירה הופך המציע ל"גוף קשור" לבנק.

המשמעות היא שכל עסקה שתבוצע על-ידי הגוף הזה עם הבנק, גם כאשר מדובר בכספי העמיתים, תצטרך להיבחן ברמה גבוהה של אפשרות ניגוד עניינים ולעבור אישור של ועדת הביקורת של הבנק. כלומר: נגמרה האפשרות לעבוד באופן שוטף עם הבנק. במגבלה זו לא יכול אף בית השקעות לעמוד לנוכח מגבלות הקוטן של השוק הבנקאי בישראל. זה אומר שאף בית השקעות, חברת ביטוח, פנסיה וגמל לא יכולים אף פעם להציע דירקטור ולהשפיע על הניהול, למרות שהם מייצגים את האינטרס של רוב בעלי המניות. כלומר, הציבור ששולט בבנק. לזה יש להוסיף את האיסור למחזיקי חבילת מניות או המייצגים שלהם לחבור יחדיו ולהציע דירקטור, אלא אם התקבל אישור מיוחד מהממונה על ההגבלים העסקיים.

בעיית השיתוק המוסדי, האי-יכולת להשפיע גם בבנקים ללא גרעין שליטה, החמירה לאחרונה, בעיקר לנוכח האפליה לרעה של הישראלים מול הזרים. זה קרה באסיפות הכלליות של דיסקונט ולאומי, כאשר בדיסקונט הציגה ועדת המינויים את מועמדותו של ירום אריאב לדירקטור בכוונה שיהיה היו"ר; ובלאומי הציגה הוועדה את יורם טורבוביץ' לדירקטור בכוונה שיהיה היו"ר.

אלא שבשני המקרים האסיפה הכללית דחתה את המועמדויות. שתיהן. מי שהכריע היו גופי ההשקעה הזרים. הם קיבלו את חוות הדעת של נציג הפרוקסי, חברת הייעוץ ISS, איחדו הצבעות והורידו את המועמד של ועדת המינויים. מבחינת החוק הגופים הזרים יכולים גם לתאם ביניהם, גם להציע דירקטורים משלהם, של כל אחד או של כמה ביחד, וגם להפעיל את כוחם המשותף לבחור בו. שכן המגבלות של נוהל בנקאי 312, אפילו שהן חלות גם עליהם, בכלל לא מעניינות אותם. להם יש בנקים אחרים, הם בלתי תלויים במערכת הבנקאית הסגורה שבה תלויים המוסדיים הישראלים. למה הם לא עשו את זה עד היום? כי זה לא עניין אותם.

לאחרונה בהחלט מדובר על כך שאחרי ההצלחה שלהם להכריע את גורל מועמדי יו"ר לאומי ודיסקונט הם קיבלו תיאבון ועשויים להציע מועמדים לדירקטוריונים בבנקים ללא גרעין שליטה - אם מעצמם ואם בתיאום מוסדיים מקומיים.

עמדתה של הממונה על ההגבלים כבר מצאה ביטוי בהיתר קודם (פטור לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים) שניתן לאיגוד בתי ההשקעות בנובמבר 2017. אמנם לא לבנק, אבל היא אישרה תיאום הצבעה בדירקטוריון במטרה לייצר ולחזק את כוח הציבור המיוצג על-ידי המוסדיים. ציבור שלמרות שנחשב למיעוט הוא בעצם רוב. זאת, כל עוד "שיתוף הפעולה נוגע לעניינים שלא מצויים בליבת התחרות". עמדת הלפרין ברורה: היא יכולה לאשר תיאום חד-פעמי. היתר פרטני, לאירוע פרטני וחד-פעמי. הממונה סימנה שאיננה תומכת בתיאום מתמשך.

דובר בנק ישראל מסר בתגובה כי "הוראות הפיקוח בנושא נועדו למנוע ניגודי עניינים ויצרו מנגנוני בקרה מפצים כנגד מצבים כאלו. ההשפעה של הוראות הפיקוח על הנכונות של מוסדיים להציע דירקטורים לבחירה תיבחן על-ידי הפיקוח, בין השאר לאור פנייה של רשות ניירות ערך בנושא".

עוד אומר דובר הבנק המרכזי, שמדברר גם את ועדת המינויים, כי "מועד האסיפה הבאה ייקבע על-פי החוק וזה צפוי להתרחש לאחר סיום כהונתו של היו"ר הנוכחי. לכן הדירקטורים שיומלצו על-ידי הוועדה למיני דירקטורים במקצה הבא ייכנסו לדירקטריון רק אחרי שייבחר יו"ר חדש". יצוין, כי עמדה מוצהרת זו נוגדת לשיחות שערכו גורמים בשוק המוסדי שמאמינים שהם עדיין יכולים להשפיע על זהות היו"ר הבא.

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה כי "מעגל פיקוח של בעלי מניות אקטיביים מפחית את הצורך בקיומו של מעגל פיקוח רגולטורי הדוק ואת הסיכון לכשלי ממשל תאגידי. לאקטיביות של משקיעים מוסדיים פוטנציאל תרומה חיובי לממשל תאגידי טוב בחברות, ובוודאי בחברות נעדרות שליטה שבהן יש להם השפעה מוחשית יותר לאור היעדרו של בעל שליטה. אפשר ללמוד מפעילות משקיעים מוסדיים בארה"ב ובאירופה שפועלים כמשקיעים אקטיביים ולא מהססים לפעול ולהשפיע בנושאים החשובים להם ולציבור המשקיעים שלהם ואשר עומדים על סדר היום". 

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%, מחירי הנפט מזנקים

עליות באירופה ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות