אבירם סושרד / צילום: איל יצהר
אני: בעל יכולת השפעה על אחרים, יודע לעמוד מול קהל, זה בא לי בטבעיות. רגליי נטועות בקרקע. מעשי, הישגי, אבל הראש בעננים
משפחה 1: אנחנו רומנים במאה אחוזים. סבא וסבתא מצד אבא מבוקרשט היו סוחרי עורות ופרוות ושינו את שם המשפחה מ"סוייחר" לסושרד. אחותו של סבא למדה רפואה בפריז, והיא הצליחה להבריח אותם לצרפת, וב-1946, כשלאבא מלאו שלוש, הם עלו ארצה והגיעו לשכונת חליסה בחיפה, שם שוכנו בבית ערבי נטוש. סבא מצא עבודה ב"של", שהפכה לפז ברבות הימים
משפחה 2: הצד של אמא הגיע מדורוחוי, משפחה מרובת נכסים שספגה אבדות קשות במלחמה. סבתא הייתה במחנה עבודה בטרנסניסטריה והצליחה להימלט משם וסבא גר תקופה ארוכה במלונה של כלב. לא שמעתי את הסיפורים הנוראיים מהם, אלא רק בעדות שסבתא נתנה לארכיון ספילברג. אחרי המלחמה הם חזרו להיות ביחד ונתנו להם אופציה לעבור לניו יורק או לפלסטינה. הם הגיעו לטירת הכרמל שבה סבא ניהל סופרמרקט. אמא כבר נולדה בישראל
משפחה 3: ההורים נפגשו בחוף השקט בחיפה כשאבא היה חייל. הוא אהב לשוט בחסקה, אמא הייתה מיס חיפה. אחרי שהתחתנו הוא עבד כהנדסאי באלסינט, שנקנתה לימים על-ידי פיליפס, וקיבל מדליית הצטיינות. כשנכנסתי לחברה היו כאלה שזכרו אותו
ילדות: קריית אליעזר, חיפה. משפחת רוזנטל, רוני ואחיו ליאור, שחקני הכדורגל, היו שכנים שלנו ולידם גר ניסים סימון, הבן של ברי סימון, שהיה חבר טוב שלי. ביסודי הייתי פרוע ובקושי למדתי, וכשנכנסתי לתיכון בריאלי יישרו אותי. סיימתי מגמה ביולוגית מדעית בהצטיינות
דסטין: מבחינתי היא עדיין אשתי. היא הייתה נהגת אוטובוס במחנה הקיץ בארה"ב, התחלנו בקשר מרחוק אחרי שחזרתי לארץ, וכשלמדתי שם התחתנו. יש לנו שלושה ילדים. נפרדנו לפני פחות משנה ושנינו גרים ביוקנעם
שירות צבאי: אחרי שקרעתי רצועה ברגל בהכנה לקורס חובלים, הגעתי למשטרה צבאית - חיל שאני אוהב ומשרת בו עד היום במילואים. אחרי השחרור נשלחתי כמדריך למחנה של ילדים יהודים בארה"ב מטעם הסוכנות, שם פגשתי את אשתי
ליאור סושרד: אחי הקטן. אנחנו משפחה מאוד מלוכדת. ליאור התחיל להתעניין בחייזרים וכוכבים, להעלים דברים ולהחזיר אותם, מוקדם מאוד. ככל שהתבגר, התמקצע ואנחנו דאגנו לו, רצינו שילמד תואר כדי שיתפרנס, אבל ההורים נתנו לו תמיכה מלאה. הוא היה אלוף במתמטיקה ופיזיקה אבל פחות אהב ללמוד. היום הוא מופיע מול שועי עולם. הייתי במופעים שלו בווגאס, עם ברברה סטרייסנד, טסנו לגוגל קאמפ במסוק שלקח אותנו למעין "טד", שם הוא הופיע עם מתיו מקונהי, אמל קלוני וג'יזל. מתים עליו. הוא צנוע, הוא מבין שזה זמני. אחי הבכור, טלמור, גר בארה"ב. הוא יזם וסטארט-אפיסט
קריירה: במהלך הלימודים עבדתי במחלקת התברואה של העירייה ופיניתי זבל - יופי של כסף. אחרי שסיימתי את התואר בארה"ב התלבטתי אם להישאר לעבוד שם ואז נודע לי שג'ונסון את ג'ונסון מחפשים עובדים בישראל, אז חזרתי
ג'ונסון את ג'ונסון: התחלתי כנציג מכירות של ציוד רפואי בתחום הגינקולוגיה בצפון ובכל פעם שרציתי לעזוב, קודמתי ונשארתי. אחרי 12 שנים כיהנתי כמנהל החטיבה הכירורגית בארץ ועזרתי לפתוח נציגויות של החברה באירופה. מאוד נהניתי מהעשייה שם וכשהגיעה ההצעה לנהל את פיליפס היה לי קשה רגשית
פיליפס אלקטרוניקס 1: תאגיד הולנדי בינלאומי בן 130 שנה, שהתבסס בעבר על נורות ליבון וטלוויזיות, והיה מחלוצי הרנטגן. ב-2011 התקבלה החלטה אסטרטגית לשנות את המיקוד למכשור רפואי, מתוך אמונה ששוק הבריאות יצמח בצורה פנומנלית. החברה קטנה יותר, אבל רווחית פי שניים
פיליפס אלקטרוניקס 2: בנוסף לניהול התחום המסחרי, המכירות, השיווק והפיתוח העסקי, אנחנו מעורבים בפעילות בינלאומית במדינות מתפתחות ונחשבים כיצואן ישראלי, בעיקר למדינות אפריקה. יש לנו מפעל ייצור בחיפה ואנחנו שותפים בחממת סנארה ונצ'רס עם טבע