גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בטר פלייס פעלה בסביבת חדלות פירעון, ולכן יש הצדקה לתבוע את בכיריה לשעבר"

כך טוענים מפרקי קבוצת בטר פלייס שקרסה, בערעורם לעליון על סילוק תביעתם נגד הדירקטורים, נושאי המשרה ורואי החשבון של הקבוצה

מפרקי קבוצת בטר פלייס מערערים לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לסלק על הסף תביעה שהגישו בגובה 200 מיליון שקל נגד דירקטורים, נגד נושאי משרה ונגד רואי החשבון המבקרים של בטר פלייס. בתביעה האשימו המפרקים את הבכירים לשעבר בניהול כושל ורשלני שהביא לקריסת בטר פלייס.

הקבוצה הובילה מיזם שאפתני לפיתוח רכב חשמלי וקרסה ברעש גדול לאחר שהושקעו בה 850 מיליון דולר. בערעור לעליון טוענים המפרקים הן נגד קביעותיו העובדתיות של השופט עופר גרוסקופף (אז שופט מחוזי) והן נגד ניתוחו המשפטי. לדבריהם, העובדה שהחברה-האם של קבוצת בטר פלייס פעלה החל מסוף שנת 2011 ב"סביבת חדלות פירעון הולכת ומעמיקה", והעובדה שהחברות-הבנות היו מצויות ב"חדלות פירעון מוחלטת", מצדיקות את הגשת התביעה.

את התביעה הגישו מפרקי החברה, עורכי הדין שאול קוטלר, סיגל רוזן-רכב, באמצעות עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי. זאת, בשם 6 חברות בקבוצת בטר פלייס. בין הנתבעים: היזם והמנכ"ל, שי אגסי; היו"ר עידן עופר, העומד גם בראש החברה לישראל שהייתה בעלת השליטה בבטר פלייס; אלוף (מיל.) משה קפלינסקי, שהיה מנכ"ל בטר פלייס ישראל; אוון ת'ורנלי, שהיה מנכ"ל החברה-האם לאחר הדחתו של אגסי; אלן גלמן, שהיה מנהל הכספים והמשנה למנכ"ל בחברה-האם; אמיר אלשטיין, שהיה דירקטור בחברה-האם ויו"ר החברה לישראל; ערן שריג, שהיה דירקטור בחברה-האם וסמנכ"ל החברה לישראל; ומשרד KPMG סומך-חייקין, ששימש כרואה החשבון המבקר של החברות-הבנות הישראליות של הקבוצה.

כלל שיקול-הדעת העסקי

בפסק דינו מספטמבר האחרון קיבל השופט עופר גרוסקופף (אז שופט מחוזי) את בקשת הנתבעים לדחות על הסף את התביעה נגדם. זאת, תוך שהוא מיישם את "כלל שיקול-הדעת העסקי" וקובע כי "תביעת מאות מיליונים" שהוגשה נגד מנהלי המיזם מהווה חוכמה שבדיעבד, וקבלתה עלולה להרתיע מפני השקעה בחברות הזנק (סטארט-אפ). בנוגע למשרד סומך-חייקין - גם נגדו התביעה נדחתה בנימוק שלא נמצאה בכתב התביעה התייחסות לשאלה מהו הנזק הנטען שהסב המשרד לחברות התובעות.

השופט גרוסקופף קבע כי גם אם התובעים יוכיחו את טענותיהם לגמרי, אין עילת תביעה נגד הנתבעים, בגלל קיומו של כלל "שיקול-הדעת העסקי". הוא הדגיש כי לפי הפרשנות שניתנה לכלל "שיקול-הדעת העסקי", אם מוכח שהחלטות עסקיות התקבלו באופן תקין - בידי מי שהיו מוסמכים לקבל אותן ותוך היעדר ניגוד עניינים, בתום-לב ובאופן מיודע ("החלטות מיודעות") - לא יתערב בהן בית המשפט ולא יטיל אחריות על מקבליהן. זאת, גם אם בדיעבד התבררו החלטות אלה, כשגויות ואף כהרסניות.

השופט גרוסקופף ציין כי קשה בעיניו לקבל את טענת המפרקים, שלפיה יש לאמץ חזקה הקובעת כי כל עסק שנקלע לחדלות פירעון, נוהל בהכרח על-ידי נושאי המשרה בצורה רשלנית. לדבריו, "ספק אם לחזקה כזו יש הצדקה, בהתחשב בכך שהמציאות העסקית כרוכה מטיבה ומטבעה בנטילת סיכונים, ואלה עשויים להתמשש גם כאשר לא נפל כל פגם בהתנהלותם של מי שהחליטו על נטילתם. לפי המחוזי, האמור לעיל נכון אף ביתר שאת כאשר עסקינן במיזם חדשני ושאפתני שלכל המעורבים בו ברור כי הצלחתו אינה מובטחת, וכי הוא עלול להיכשל גם אם ישקיעו בו את מיטב כספם, זמנם וכשרונם.

סביבה של חדלות פירעון

בערעור לעליון טוענים המפרקים כי המחוזי טעה בקביעתו, שלפיה כל עילות התביעה חוסות תחת הגנת "שיקול-הדעת העסקי". לטענתם, קביעה זו שגויה כבר במישור העקרוני, מכיוון שיש לראות בפסק דינו של השופט גרוסקופף פסק דין "תקדימי ומסוכן", שבו נעשה לראשונה ובאופן תקדימי שימוש ב"כלל שיקול-הדעת העסקי" כעילה לסילוק על הסף של תביעה אזרחית.

בנוסף טוענים המפרקים כי גם במישור המדיניות השיפוטית הראויה, פסק הדין שגוי וסותר הלכה קודמת של העליון. "פסק הדין קבע הלכה תקדימית, מסוכנת ומרחיקת לכת, שיש בה משום פגיעה בלתי מידתית (ובלתי נחוצה) בזכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות יסוד", ציינו. במישור הפרטני של נסיבות המקרה, המפרקים טוענים כי בפני המחוזי לא עמד כל צידוק לסלק על הסף את תביעתם, שהיא תביעה מורכבת הכוללת עילות תביעה שונות ומגוונות, נגד נתבעים שונים.

בערעורם חוזרים המפרקים על טענות כתב התביעה, שבו נטען כי החברה-האם של קבוצת בטר פלייס פעלה החל מסוף שנת 2011 ב"סביבת חדלות פירעון הולכת ומעמיקה", וכי במקביל היו מצויות החברות-הבנות של הקבוצה ב"חדלות פירעון מובהקת - נטולת נכסים, נטולת הון עצמי וללא כל מקורות הכנסה עצמאיים". נסיבות אלה של סביבת חדלות הפירעון עשויות, לטענת המפרקים, להיות בעלות השלכות שיש בהן להביא לשלילת תחולת כלל שיקול-הדעת העסקי.

ניגוד עניינים בין האם לבנות

המפרקים מציינים כי הדירקטורים של החברות-הבנות בקבוצה היו במצב של ניגוד עניינים בין טובת החברה-האם לבין טובת החברות-הבנות ונושיהן. מצב זה של ניגוד עניינים כשלעצמו, טוענים המפרקים, "שולל את ההגנה של 'כלל שיקול-הדעת העסקי', ומעביר את נטל ההוכחה באשר לסבירות הפעולות וההחלטות לכתפי הדירקטורים של החברות-הבנות".

בערעור נטען כי הנחת היסוד שהציב בית המשפט המחוזי, ולפיה יש לבחון את פעולות נושאי המשרה לאור כלל שיקול-הדעת העסקי, שגויה אפוא (ולכל הפחות "טעונה בירור"). לשיטתם, יש להחיל סטנדרט מחמיר יותר משיקול-הדעת העסקי - דבר שיוביל להטלת הנטל הראשוני להוכחת סבירות הפעולה על כתפי הדירקטורים.

כנסיבות נוספות העלולות לגרום לשלילת תחולת "כלל שיקול-הדעת העסקי", מציינים המפרקים את אינטרס בעלת השליטה בבטר פלייס ומשקיעיה ליטול סיכונים גדולים יותר כדי להציל את השקעתה, וכן ניגודי עניינים מובהקים במקרים שבהם קיים "ערבוב" וכפילות תפקידים בחברה האם ובחברות הבנות.

התביעה: "ניהול תאגידי רשלני - קצב שריפת המזומנים הגיע למיליון דולר ביום ויותר"

בשנת 2016, כ-3 שנים אחרי קריסתה, הגישו מפרקי קבוצת בטר פלייס לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד תביעה בהיקף של 200 מיליון שקל נגד היזם והמנכ"ל, שי אגסי; נגד עידן עופר, שהיה בעל השליטה בבטר פלייס; נגד משה קפלינסקי, שהיה יו"ר החברה; נגד עוד 19 בכירים לשעבר בבטר פלייס; נגד רואי החשבון של החברה, משרד KPMG סומך-חייקין; ונגד הדירקטורים שלה.

בתביעה האשימו המפרקים את הבכירים לשעבר בניהול כושל ורשלני שהביא לקריסת בטר פלייס. "ניהול תאגידי רשלני, רשלנות פיננסית, מעשים, מחדלים וחיווי דעה מקצועי רשלני, שאפיינו את הניהול התאגידי של הקבוצה ואת אופן קבלת ההחלטות על-ידי נושאי המשרה בה, הביאו לקריסתה", נכתב בתביעה.

לדברי המפרקים, "למרות השקעות-עתק של בעלי המניות בסכום של מעל 850 מיליון דולר, שירדו לטמיון, כשלו הנתבעים ולא נתנו מענה ניהולי, תאגידי ופיננסי אחראי, כפי שמחויב כל מנהל בעל משרה ודירקטור וכל יועץ מקצועי סביר".

בתביעה נטען כי "בשורה של החלטות ניהוליות כבדות-משקל הוצבו משקלות משמעותיות שהכבידו על התנהלות בטר פלייס ויצרו גו משפטי מורכב, שקצב שריפת המזומנים שלו הגיע למיליון דולר ביום ויותר, כל זאת עוד בטרם החל המיזם לייצר הכנסות. הנתבעים לא פעלו בדרך הראויה, הזהירה והסבירה, והתרשלו במסגרת תפקידם, עד אשר הביאו לפירוק החברות, תוך הותרת חובות אדירים לקופת הפירוק בהיקף של מאות מיליוני שקלים".

המפרקים ציינו כי הנתבעים, עופר, אגסי, קפלנסקי וחבריהם, הם מיטב אנשי העסקים והמנהלים בארץ ובחו"ל, ודווקא על רקע זה "הניהול הפיננסי התאגידי הרשלני הוא כה צורם, והסטייה ממתחם הזהירות הראוי היא כה בוטה. אין ולא הייתה סיבה שמיזם עסקי זה - שבו הושקעו כל-כך הרבה כספים, ואשר היו בו ועמדו בו לרשות הנתבעים כל-כך הרבה כלי בקרה לניהול תאגידי פיננסי אחראי - ייסגר בקול מפץ כאוטי גדול ויותיר כ-1,000 נושים גדולים כקטנים (חברות מסחריות, לקוחות ופרטים, עובדים ואחרים) ללא יכול לגבות את חובם ולממש את זכויותיהם".

עוד כתבות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

8.6 מיליארד דולר: הרכש הביטחוני ההודי הענק מישראל

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים