סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן / צילום:אמיל סלמן הארץ
איגוד לשכות המסחר עתר היום (ד') לבג"ץ בבקשה שיורה על החלת החוק להסדרת מוסר התשלומים במשק גם על מערכת הבריאות. בעתירה נכתב כי החרגת מערכת הבריאות מחוק זה, שאושר בכנסת כבר לפני כשנה וחצי במטרה להיטיב עם המגזר העסקי, מפלה את הספקים של מערכת הבריאות לעומת ספקים של גופים ציבוריים המשתייכים לסקטורים אחרים.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מוביל את התנגדות מערכת הבריאות להחלת החוק על בתי החולים והקופות, בנימוק שהוא יחשוף אותם לסכנת קריסה. למרות סיכומים שהושגו בעבר בין מובילי החוק, בהם ח"כ רועי פולקמן (כולנו), לבין נציגי מערכת הבריאות, ולפיהם יגובש מתווה שיאפשר את החלת החוק על מגזר זה - מתווה כזה טרם הוגש.
את העתירה הגישו עורכי הדין משה נחמן ובנימין ברץ ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ מתל-אביב.
בעתירה נכתב כי "בנוסחו המקורי, החוק מעמיק את אי-השוויון ומחזק את הספקים הגדולים של מערכת הבריאות, שלהם איתנות פיננסית, וזאת על חשבון הספקים הקטנים שנחלשים עוד יותר - שכן אין בידם את החוסן הכללי להתנגד לעסקאות בתנאי תשלום דרקוניים וחד-צדדיים".
משלמים לפי שוטף פלוס 180
מנתונים שהובאו במסגרת העתירה, בניסיון להמחיש את משך הזמן שגופים במערכת הבריאות משהים תשלום לספקיהם, עולה כי בית החולים שערי צדק בירושלים משלם לספקים שוטף פלוס 180; בית החולים רמב"ם בחיפה משלם לספקיו בשוטף פלוס 100; קופת-החולים מאוחדת משלמת שוטף פלוס 95; שירותי בריאות כללית בשוטף פלוס 93; וקופת-החולים לאומית בשוטף פלוס 90.
"רוב ספקי הציוד הרפואי מייבאים ציוד מחו"ל בתנאי אשראי של תשלום מראש ועד 60 יום נטו לכל היותר, ונוצר להם תזרים מזומנים שלילי בין האשראי של הספק בחו"ל לזמן פירעון התשלום של המוסד הרפואי. מצב זה מצריך את הספקים למצוא פתרונות מימון יצירתיים לפעילות השוטפת של בתי העסק שלהם", נכתב בעתירה.
עוד נטען בהקשר זה כי "במצב שנוצר כיום, היבואנים הישראלים סופגים על חשבונם את הפער בעלות האשראי בין מועד התשלום ליצרן או לספק שלהם בחו"ל לבין מועד התשלום מצד הלקוח שלו הם מספקים את הסחורה - ובכך הם מסבסדים את עלות גיוס האשראי של מוסדות הבריאות בישראל".
באיגוד לשכות המסחר מתלוננים כבר זמן רב כי החרגת מערכת הבריאות החוק להסדרת מוסר התשלומים מגבילה את יכולות הצמיחה וההתפתחות של ספקים שפועלים בתחום זה, ובמקרים רבים הדבר מגביל אותם לבצע התקשרויות מקבילות בשל קשיי תזרים שנכפים עליהם: "המדינה ומשרד הבריאות נהנים מהסדר נוח ומפלה, שמאפשר להם לדחות תשלומים כראות עיניהם בעבור שירות או ציוד שסופקו במלואם ולהשתמש בספקי הציוד והמכשור הרפואי כ'בנק' לצורך קבלת אשראי", כתבו עו"ד ברץ ונחמן בעתירה.
עוד נכתב בעתירה כי "מדובר בהטלת מס בלתי חוקי על עסקים במגזר אחד בלבד, בעוד שיתר המגזרים לא נדרשים לשלם מס עקיף זה".
"אם לא תסכים, נחפש חלופה"
בעתירה נכתב אודות פנייה שקיבלו ספקים ממוסד בריאותי גדול בירושלים, ולפיה יש בכוונתו להגדיל את תנאי האשראי לספקיו ב-30 ימים נוספים, וזאת בשל אילוצים תקציביים. באותה עת, מסגרת האשראי של אותו ספק עמדה ממילא על 'שוטף פלוס 150'. לאחר שנמתחה ביקורת על החלטה זו, המוסד הרפואי איים באופן מרומז על הספק כי ימצא חלופות מתאימות למי מהספקים שלא יסכים לשינוי בלוחות הזמנים להעברת תשלומים.
לפי החוק להסדרת מוסר התשלומים במשק, רוב הגופים הציבוריים מחויבים לשלם על שירותים או ציוד שקיבלו בשוטף פלוס 30. אף שמשרד הכלכלה והתעשייה, שמתחתיו פועלת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מבקש את החלת החוק גם על מערכת הבריאות - העתירה של איגוד לשכות המסחר הוגשה גם נגדו ונגד משרד האוצר.
מנתונים שפרסם באחרונה משרד הכלכלה עולה כי מאז שהחוק נכנס לתוקף, מספר ימי האשראי הממוצע במשק ירד מ-63 ל-53. אלא שמאות הספקים שמתקשרים עם גופים במערכת הבריאות עדיין לא נהנים מהמגמה הזאת.
מטרת החוק הייתה להסיר את אחד החסמים המרכזיים שמקשים מאד על המגזר העסקי בארץ, בדגש על חברות קטנות ובינוניות.
בקיץ האחרון חתם שר הכלכלה, אלי כהן, על תקנה שמחילה את החוק גם על תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות ומוסדות להשכלה גבוהה. על-פי התקנה החדשה, גופים אלה חייבים לשלם לספקיהם בתנאי אשראי של שוטף פלוס 45.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הנתונים המוצגים אינם משקפים את תנאי האשראי הרווחים במערכת הבריאות הציבורית. מרבית הוצאות קופות-החולים ובתי החולים מוסדרות באמצעות חוקים שונים ובהם דיני העבודה וכללי ההתחשבנות במערכת הבריאות. להחלת החוק על כלל הוצאות מערכת הבריאות הציבורית יש עלות תקציבית של כ-2.5 מיליארד שקל, והמשרד בוחן, בשיתוף משרד האוצר, אפשרות להחלה הדרגתית בכפוף למקור תקציבי, וזאת על-מנת שלא לפגוע בחובה לתת שירותי בריאות איכותיים וזמינים לכלל תושבי המדינה.