גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בינה מלאכותית תעשה לנו את העבודה השחורה? תשאלו את מסנני התכנים בפייסבוק

העובדת שתבעה בחודש שעבר את פייסבוק על כך שלא סייעה לה להתמודד עם היקפים עצומים של תוכן רעיל הפנתה זרקור למעמד חדש של עובדים בסביבה היברידית, המשלבת בינה מלאכותית ואנשים ● הם ממלאים תפקידים רגישים, אבל נדרשים להכשרה בסיסית בלבד ומקבלים שכר נמוך

מארק צוקרברג / צילום: Leah Millis, רויטרס
מארק צוקרברג / צילום: Leah Millis, רויטרס

השבוע שיגר מנכ"ל-מייסד אמזון והאיש העשיר בעולם ג'ף בזוס מסר מרגיע: רובוטים לא יחליפו אותנו. בזוס התפרץ לדלת פתוחה בדיון שמתנהל באינטנסיביות כבר יותר מעשור. מתי ואיך יתממש הגל הנוסף של המודרניזציה ויביא להחלפה מסיבית של עובדים אנושיים ברובוטים מיומנים.

"יכולה הייתה להיות לנו עבודה רבה עם היינו נפטרים מדחפורים. אפשר להיפטר מאתי חפירה, ולהכריח אנשים לחפור עם כפיות. זה לא יהפוך את החברה שלנו לעשירה יותר", אמר בזוס באירוע צדקה לארגון FIRST, והזכיר שטכנולוגיה היא מהותית לשיפור תנאי העבודה ויעילות תהליך הייצור, אבל היא גם משנה את האופן שבו אנחנו תופסים עבודה.

הדוגמה אולי מעט דרמטית, אבל היא לא רחוקה מהמציאות. אמנם האוטומציה בעשורים האחרונים שוחקת את המקצועות הרפטטיביים, אלו שדורשים מכוח העבודה לבצע משימה אחת ויחידה כמו עטיפת קרמבו או הברגת דלת מכונית, אבל במקביל היא מאפשרת (ומחייבת) מאותו כוח עבודה לייצר תהליכים מתוחכמים יותר שכוללים שיתוף פעולה בין האדם למכונה ומביאה לידי ביטוי ברצפת המפעלים אינטליגנציה חברתית ורגשית של עובדים שפעם נחשבו נחותים. כך הבינה המלאכותית מייצרת עולם חדש של עבודות ואולי מטשטשת מעמדות.

העובדת שתבעה את פייסבוק

בשימועים שנערכו בעקבות פרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה בקונגרס ובסנאט באפריל האחרון, שם המנכ"ל-מייסד מארק צוקרברג את כל יהבו על תוכנות של בינה מלאכותית כדי להשתלט על הרשת החברתית הגדולה בעולם. "אנחנו מפתחים כלי בינה מלאכותית שיכולים לאתר דברי שטנה והסתה, ומסמנים אותם למשגיחים אנושיים", הוא אמר שוב ושוב לנבחרי הציבור ששאלו אותו איך הוא מצליח להשתלט על עשרות מיליוני פוסטים ביום.

צוקרברג השתמש בבינה מלאכותית כקצפת בעוגה של הכחשות. כלי שלכאורה יבטיח לו תרופה לתפקוד הלקוי של החברה. זאת אף שבפועל מי שמחזיק במילה האחרונה הם בני האדם. אלו משמשים כפועלים חרוצים ובני החלפה שתפקידם להבטיח את קיומו של מרחב מוגן מפני דברי הסתה, שנאה ואלימות.

היום עובדים בפייסבוק 7,500 אלף איש ברחבי העולם בסינון תכנים. מדובר על עובדים בדרגות שכר נמוכות עם הכשרה מקצועית בסיסית, שכל מה שהם צריכים לעשות זה לשמש בורר חיצוני ל-10 מיליון פוסטים בממוצע ביום שמסומנים על ידי משתמשים או מערכות המחשב של החברה כלא ראויים. מדובר על מספר שצמח בשנה האחרונה ביותר מ-100% וצפוי להמשיך ולגדול כל עוד פייסבוק, כמו גם פלטפורמות אחרות, ימשיכו לצמוח. איך קרה שדווקא במקום שבו הבינה המלאכותית הייתה אמורה למלא את תפקיד האדם עדיין נסמכים כל כך על האדם?

הסיבה היא פשוטה: המכונות לא רגישות מספיק כדי לקבל החלטות צנזורה. יש תפקידים שהם רגישים מדי במהותם, גם אם מבחינה טכנולוגית אינם מורכבים מאוד, והשארת הגורם האנושי, בהשקעה לא גבוהה מדי, עשויה להביא תועלת עצומה לחברה. 

עיקר העלות היא על העובד. הנה, בספטמבר האחרון תבעה אחת מאותן אלפי עובדות של פייסבוק, שאחראית על סינון התכנים בפלטפורמה, את החברה. היא טענה שהחשיפה המתמשכת לתחתית של התחתית של האינטרנט הכניסה אותה לתעוקה נפשית קשה והיום היא סובלת מפוסט טראומה (PTSD). המתלוננת, סלינה סקולה, טענה שפייסבוק לא הגנה או סייעה לה ולאלפי העובדים האחרים להתמודד עם מידע עצום ומטריד שכלל רציחות, התאבדויות, עריפות ראש ואונס. אף שהיה ידוע על הקושי בתפקיד.

עובדים ללא צווארון

פייסבוק, יוטיוב ואחרות הן לא היחידות שמתנהלות בתוך מציאות שבה עובדים אנשים לצד מכונות ועובדי צווארון כחול לפתע מתברגים בחברות ותפקידים שנראים במבט חטוף כמו עבודות צווארון לבן. בחברות הרכב השונות, שבהן כמעט כל תהליך הייצור עבר אוטומציה, מגייסים לא פחות אנשים בעלי הכשרה בסיסית לתפקידים רגישים שמכונות היו יכולות להשלים. לא רק כדי לפקח, אלא גם כדי לראות אם יש היכן לשפר ולשנות.

בחברת המחקר אקסנצ'ר, שלוקחת חלק פעיל בשיח בכל הנוגע להשתנות סביבת העבודה בעידן הבינה המלאכותית, טוענים שההבחנה בין הצווארונים הופכת לא רלוונטית. הכוונה היא לא לרעיון "הצווארון החדש" שמתייחס להכשרה מועטה ומעמד גבוה. העבודות חסרות הצווארון אינן מתייחסות להכשרה כזו או אחרת, אלא ייחודן בכך שהן מתרחשות בסביבת עבודה היברידית לגמרי וכלול בני אדם שעובדים לצד מכונות. התהליכים האלו כבר מתרחשים ומקומות העבודה רק צריכים לזהות את התפקידים שיחזקו את פעילות המכונה באמצעות רגישות ואינטואיטיביות אנושית.

זאת אומרת שהטיעונים על עתיד העבודה שנמסרים באופן בינארי - רובוט או אדם - רחוקים מהמציאות. בפועל, גם אם מכונות משתלטות על צורה של פעילות אנושית, הן לא מסמנות את קץ התפקיד הספציפי של עובד הצווארון הכחול (או הלבן) אלא שינוי בו, לעתים רק בניואנסים דקים. אולי יהיו משאיות אוטונומיות, אבל נהגי המשאית עצמם חשובים גם כדי לפקח על המטען ועל העומסים ומתמודדים עם הביורוקרטיה של תחנות השקילה.

אקסנצ'ר אינה הראשונה שמשתעשעת ברעיון העובדים ללא צווארון (ביטוי שהיה שמור עד לא מזמן לאמנים). מכון מרקל השתמש בביטוי עוד ב-2015 בספר שכותביו הם מנכ"לים מובילים בתעשייה האמריקאים כמו הווארד שולץ מסטארבקס, ג'ף ווינר מלינקדאין ורוברט זואליק מגולדמן זאקס. בהקדמה הם מציינים כי "השיטה הקיימת של תיעוד ומיון כישרון מיושנת. צווארון לבן, צווארון כחול - אלה היררכיות שלא משקפות כישורים כראוי".

בדלויט הגדירו את העובדים חסרי הצווארון כמגמה המשמעותית ביותר של שוק העבודה בשנתיים הקרובות. להערכתם, יותר ויותר חברות ינסו לעצב מחדש עבודות כדי לממש היטב ככל הניתן סביבת עבודה היברידית במה שהם מכנים "לולאה אחת של פרודוקטיביות". כך, למשל, אותם בנקאים, סוכני ביטוח או השקעות אולי יוחלפו על ידי רובוטים בכל מה שנוגע להערכות סיכונים או ניהול חשבונות, אבל יזכו לפנאי רב יותר לשמור על קשר אישי עם הלקוחות; עיתונאים לא יצטרכו להשקיע זמן בכתיבת ידיעות חדשותיות לקוניות ויתפנו לעריכת תחקירים מקיפים; ורופאים לא יבזבזו זמן במילוי שוטף של מרשמים ויוכלו להקדיש זמן רב יותר למטופלים נזקקים.

ההיסטוריה חוזרת

זו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שרובוטים מאיימים להחליף עובדים בעשרות אלפים. מלבד עלייתו של פס הייצור, התרחש בשנות השמונים והתשעים גל ענק של אוטומציה במפעלים ברחבי העולם שייעל את תהליך הייצור, העלה את הדרישה לעובדים בעלי כישורי מחשב אבל שחק את הביקוש לעובדים זוטרים ומחק משרות לעובדי הצווארון הכחול. באותה תקופה הטכנולוגיה אומצה בברכה בלי יותר מדי סערת רגשות או דיון אינטלקטואלי על משמעות הייצור ועמל הכפיים. העבודה פשוט נעלמה, טכנולוגיה ואוטומציה הפכו בלא כוונה ראשונית לברכה עבור אלו בעלי האמצעים.

היום הדיון יצרי הרבה יותר ועולים ממנו דרישות כמעט גסות לפתרונות. בחלקו משום שהגל המהפכני הצפוי הבא מדבר על מכונות הרבה יותר מתוחכמות שמצליח להזין דמיון דיסטופי על השתלטות כוללת על המין האנושי. אבל בעיקר משום שלראשונה עבודות ששייכות למעמד הצווארון הלבן בסכנת הכחדה. דוח של הפורום הכלכלי העולמי מעריך כי שיבושים עתידיים בשוק העבודה, בכללם עלייתה של הבינה המלאכותית, יובילו לאובדן של יותר מ-5.1 מיליון משרות לפני 2020. שני שלישים ממשרות אלו יהיו של עובדי הצווארון הלבן. זו רק תמונה חלקית. מכון Paw מעריך שסך הכול רק 25% מהמשרות שיימחקו בגל הנוכחי עד 2030 יהיו שייכות לצווארון הלבן.

אף שזהו שיעור קטן יחסית, עדיין מדובר על אוכלוסייה חזקה במיוחד, עובדים מקצועיים שהכשרתם כוללת זמן רב ובדרך כלל גם להשכלה גבוהה. ביניהם מתכנתים, מהנדסים, יועצי השקעות, סוכני ביטוח, בנקאים, רופאים ואפילו עיתונאים. מקצועות רווחיים של בני המעמד הבינוני והגבוה, אותם אנשים שמעצבים את סדר היום החברתי והכלכלי ועם גישה משמעותית לבעלי כוח. זה לא צריך להפתיע שהחשש הנוכחי לאובדן משרות זוכה לשטף היסטרי של כותרות מאיימות (ספציפיות) בעיתונות המובילה כמו "הרובוטים בדרך לוול סטריט" ("ניו יורק טיימס"); "הכן את עצמך: רובוטים יחליפו בקרוב את הרופאים ("פורבס"); "מפתחים מתכנתים את עצמם מהעבודה" ("אטלנטיק"); או "מרצים באוניברסיטה הישמרו לכם, הרובוטים באים להחליף אתכם" ("וושינגטון פוסט").

העבודות ה"נחותות" כמעט שלא זוכות לכותרות מאיימות. במקומן אנחנו מקבלים בעיקר מידע חיובי או יבש על שיפור המציאות היומיומית שלנו בעקבות גל האוטומציה המתקרב. כותרות כמו "רובוטים יחלקו דואר בנורבגיה (CNET); "המחסן הראשון בעולם שמנוהל רק על ידי רובוטים - מודל לעתיד" (CNBC); או "למה רובוטים יבנו את ערי העתיד" (BBC).

למרות ההבדל בסיקור, העתיד צופן לכל סוגי העובדים מעבר למקומות עבודה היברידיים. מכונות יוכלו לשחרר עובדי צווארון כחול ולבן למשימות יצירתיות יותר ובעלות משמעות רגשית וחברתית גבוהה יותר ולשנות את הדרך שבה עובדים ינצלו את הזמן שלהם, אבל בינתיים יש גם מי שמשלמים מחיר במעבר. 

עוד כתבות

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים