פרילאנסרים. עובדים קשה, בכל מיקום אפשרי / צילום: shutterstock
שפה היא חלק מעיצוב המציאות, אבל בתקופות כאלה של מציאות המשתנה במהירות לוקח לשפה זמן להתאים את עצמה, לייצר מילים חדשות שיתארו את העולם החדש. בהעדר מילים מתאימות, אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים לא נכון את המציאות. ראו לדוגמה את העובדים החדשים שהם כבר לא שכירים במשרה מלאה אבל גם לא עונים להגדרות של עצמאי. יש ביניהם עובדים בחוזים זמניים, עובדי פרילאנס, יזמים, עובדי ה-gig economy (כלכלת החלטורה כפי שנהוג לתרגם זאת), ומי שהם גם וגם וגם. הם עובדים באופנים שונים ובמקומות שונים, והם ומשנים את האופן שבו עבודה, צוותים וארגונים פועלים, אבל השפה עדיין חסרה מילים לתאר אותם. הטור הזה מנסה לעשות סדר בצורות העבודה החדשות.
■ עצמאי, בהגדרה הוויקיפדית שלו, הוא אדם שהכנסותיו הן מפעילות עסקית עצמאית משלו ולא מעבודתו כשכיר אצל מעסיק. העצמאי הוא הבוס של עצמו. לקוחותיו יכולים להגדיר לו מהו המוצר או השירות שהם רוצים לקבל ממנו, אבל לא את האופן שבו הם מיוצרים. במקרים רבים, עצמאים מגדירים לעצמם מהו התוצר שלהם ומספקים אותו למי שזקוק לו. ממשלות מגדירות באופן הזה את מי שאין לו מעסיק. בארה"ב, עובדים אלו ממלאים טופס מס הכנסה 1099 והמונח "כלכלת 1099" הפך להיות חלק מהטרמינולוגיה בשיח על התופעה שבה יותר ויותר עובדים, חצי מהם בכלל שכירים, מרוויחים אפילו דולר אחד כעצמאים.
לא חסרות תפיסות מוטעות לגבי מיהו עצמאי. רבים עדיין תופסים אותו כבעל מקצוע חופשי המחזיק משרד פיזי, עורך דין או בעל עסק עם כתובת. מי שעיסוקו עובר דרך ישות וירטואלית כמו אתר אינטרנט נתפס לעיתים כמי שאין לו עבודה "אמיתית". נסו לקבל הלוואה, משכנתה או כרטיס אשראי ותגלו שאם אתם עצמאיים, אתם מוגדרים בסיכון גבוה.
■ פרילאנסר (באנגלית Freelancer, סוֹפֵר בִּלתִי תָלוּי. עשוי להתפרש גם כמשתתף חופשי) מוגדר עובד עצמאי הנותן שירותים מקצועיים למשימות מוגדרות מראש וללא מחויבות לטווח ארוך ללקוח יחיד. היום יותר ויותר אנשים מגדירים את עצמם כך, במילה שעדיין אין לה תרגום לעברית, כדי לשדר גמישות ועשייה מגוונת עבור לקוחות שונים. גמישות היא שם המשחק כאן - האפשרות למגוון לקוחות, מוצרים או שירותים; גמישות בניהול הזמן, המקום ואופן העבודה. עובדי פרילאנס עובדים לרוב ממקומות שונים - בית, בית קפה ובשנים האחרונות גם חללי עבודה שיתופיים ומשרדי הלקוחות.
מי שמורגל במשרה של שמונה עד חמש במשרד עשוי להתבלבל ולחשוב שעובדי פרילאנס לא עובדים באמת, לא עובדים קשה, וזה בסדר לבקש מהם לתת את השירות שלהם ללא תשלום. מהצד האחר, אם להיות הוגנים, כל כך קל היום לתלות שלט וירטואלי ולהגדיר את עצמך "פרילאנסר", עד שקשה ללקוחות לדעת מי באמת נותן ערך מקצועי ומי רק מתנסה עד הדבר הבא.
■ יזם, בשונה מעצמאי או מפרילאנסר, לא מציע מוצר או שירות קיימים אלא רעיון או פתרון חדשני שפותח באופן עצמאי. יזם עצמאי, Solopreneur, מונח שאפילו לא קיים עדיין בוויקיפדיה, הוא יזם שפועל לבד, עסק של אדם אחד. ואכן לא מעט עצמאים מגדירים את עצמם בעל עסק , תיאור שתואם קצת יותר את העולם הישן. אנחנו נוהגים לחשוב על בעל עסק כעל מי שמוכר מוצר או שירות, לעתים דרך פעילות פיזית ובעזרת עובדים, אבל אנחנו רואים היום יותר ויותר עסקים של אדם אחד, Nonemployer Firms או One Person Company. על פי הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב , זן העובדים הזה צמח ב-58% בתוך 15 שנה, לעומת גידול של 11% בארגונים עם עובדים. יש מי שמבדיל בין בעל עסק לפרילאנסר בכך שבעל עסק לרוב מציע היקף מוגדר של מוצרים או שירותים, בעוד פרילאנסר גמיש יותר לסוג הפרויקטים שהוא יכול לספק ללקוח.
■ סלאשרס (Slashers, אנשי הקו המפריד, על שם הסימן "/" המופיע בתואר שלהם) הם האנשים שמנהלים תיק קריירה המורכב מכמה קריירות מקבילות, כמו כתב/צלם/מרצה, או מעשייה בצורות שונות של העסקה, זמניות אפילו, בתחומי עיסוק שונים. אולי זו תולדה של הצורך להוריד עוד משוט למים, לקיים כמה קריירות בשלבים שונים של מחזור החיים, כדי שעם השקיעה של אחת, נדע להצמיח את הבאה. אולי זו דרך להרחיב תחומי עשייה או לגוון ולהגמיש את חיי העבודה. אצל רבים, השילוב הזה מתחיל כבר בזמן שהם עובדים כשכירים. הם מפתחים עסק צדי, שיכול גם להתחיל בהתנדבות או תחביב.
פלטפורמות עם שם רע
צורות העבודה החדשות צוברות תאוצה. בארה"ב, אחד מכל שלושה אמריקאים עובד היום במתכונת גמישה. יותר מ-60% עושים זאת מבחירה ושיעור דומה מדווח שהוא מוצא את העבודה באמצעות הענן. על פי נתוני OECD, בשוק האירופי המשותף מדובר בכ-16% המוגדרים עצמאים ובישראל כ-12%. אף אחת מצורות העשייה האלה איננה חלטורה.gig economy, כלכלת החלטורה, הוא השם שניתן לצורות העבודה שנולדו על גבי פלטפורמות שמחברות בין צורך למי שיכול למלא אותו, בפעימות קצרות ועם תשלום על פי פעימה. בעולם שעדיין שומר על זכויות השכיר באשר הוא שכיר ולא העובד באשר הוא עובד, יצא לפלטפורמות האלה שם רע משום שנלוו אליהן צורות העסקה חסרות זכויות עובדים בסיסיות.
בהיעדר שפה מתאימה, אנחנו מכניסים בסל אחד שכותרתו "חלטורה" את הנהג של Uber, את מרכיב הארון של איקאה מ-Taskrabbit, את ה-Slasher שעובד כמהנדס שכיר ובמקביל מקים מבשלת בירה כעיסוק צדי, ואת היזם או הפרילאנסר בעלי היכולות הייחודיות והמבוקשות שלא יבואו לעבוד אצלכם במשרה מלאה גם אם תרצו. והגיע הזמן שנפתח שפה לא שיפוטית, שתיתן מקום לצורות העבודה החדשות ותבחין ביניהן, כדי שנדע מה עוד צריך להשתנות בסביבות העבודה, בחקיקה, בתנאים הסוציאליים, ביחסי העבודה.
יש חפיפה רבה בין פרילאנסר ליזם ועצמאי, ואולי אתם בכלל מוצאים את עצמכם ביותר מהגדרה אחת. הרי העובדים של העולם החדש מגדירים את עצמם דרך הערך שהם מביאים ולא דרך האופן שבו הם מועסקים. ללקוח הפוטנציאלי שלכם כנראה לא חשוב מי הבוס שלכם (אתם) אלא מה מובטח לו לקבל אם ישכור את שירותכם. לכן הרבה יותר חשוב שתבינו איזה ערך ייחודי אתם מבטיחים, מי צריך את מה שיש לכם לתת, ואיך הוא קורא לזה כשהוא מחפש אדם או שירות. זו כנראה לא תהיה מילת החיפוש "פרילאנסר" או "יזם". מה כן? כדאי לכם לשאול את מי שהגיע אליכם, זו דרך מצוינת ללמוד איך מצאו אתכם ולמה. ובכל מקרה, ודאו שאתם יודעים להציג את עצמכם, את הערך שלכם, ודברו בביטחון, בלי התנצלות. בסופו של דבר, האופן שבו יתפסו אתכם תלוי רק בכם. אם תיקחו את עצמכם ברצינות, גם אחרים יעשו זאת.
■ הכותבת היא יועצת אסטרטגית, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com