המספנה של טיסנקרופ בעיר הנמל הגרמנית קיל / צילום: רויטרס
ברלין. במספנות German Naval Yards בעיר הנמל קיל שבצפון גרמניה עובדים בימים אלה על בניית ארבע ספינות הקרב שאמורות להגן על אסדות הגז הישראלי בים התיכון, ושעומדות - לצד ארבע צוללות מתקדמות בעלות מיליארדי שקלים - במרכז "תיק 3000", שבו הגישה המשטרה את המלצותיה לכתבי אישום היום (ה'). הבנייה מתקדמת בקצב מהיר: תמונות שפורסמו בעיתון מקומי לפני כמה שבועות הראו את הספינה הראשונה בסדרה - במצב בנייה מתקדם - מועברת באמצעות מנופים לחלק הימי של המספנות, להמשך העבודה.
הספינות אמורות לעבור לחיל הים הישראלי החל מהשנה הבאה. שווי העסקה היה כ-430 מיליון אירו, שליש מהם סובסדו על-ידי ממשלת גרמניה, ונציג טיסנקרופ בישראל, עד המדינה מיקי גנור, היה אמור לגזור ממנה קופון של 10 מיליון אירו לפחות. החקירה המשטרתית שיבשה זאת. הכספים מוחזקים על-ידי טיסנקרופ, כפי שציינו נציגי החברה בשיחה עם "גלובס" בעבר, ולא הצטרפו ל-10 מיליון האירו שהרוויח גנור על עסקת הצוללות השישית. החקירה המשטרתית לא מנעה את קיום העסקה, למרות החשדות הכבדים לרוחב ולעומק מערכת הביטחון והממשלה הישראלית שנחשפו בהמלצות המשטרה.
אבל התמונה לגבי עסקת הצוללות העתידיות של מדינת ישראל שונה לגמרי. בניגוד לספינות הקרב, העסקה נחתמה רק אחרי שפורסמו החשדות. לפיכך, הממשלה הגרמנית, שמסבסדת בעקביות בערך כשני שלישים משווי עסקאות הצוללות וכלי השיט של מדינות ישראל מאז שנות ה-90' (שליש בסבסוד ישיר ועוד כשליש בהתחייבות לרכש גומלין), הכניסה ברגע האחרון סעיף הסתייגות למזכר ההבנות בנוגע רכישתן, שנחתם בשנה שעברה.
הסעיף קובע כי אם יימצאו עדויות לעבירות פליליות הקשורות לעצם ההחלטה לרכוש את הצוללות, "ממשלת גרמניה שומרת לעצמה את הזכות לבטל את מזכר ההבנות", לפי הודעת דובר הממשלה שטפן זייברט. יותר מכך, הסעיף שהתווסף למזכר ההבנות (שהחתימה עליו נדחתה לאחר חשיפת הפרשה בסתיו 2016) מבהיר כי הממשלה הגרמנית יכולה אף לבטל את העסקה באופן חד-צדדי, אפילו אם ישראל תצהיר כי החשדות, כתבי האישום ואולי אפילו הכרעות הדין בפרשה "אינן קשורות לשורשי העסקה".
פרנסה למספנות מול ביקורת ציבורית
לכן, להמלצות המשטרה הישראלית ולהמלצות הפרקליטות, כאשר יוגשו, יש משקל בפני עצמן, ולא רק כחלק מההליך הפלילי בישראל. יש להניח כי בגרמניה יבחנו כעת באופן עצמאי את המלצות המשטרה וכל פרסומים רשמיים אחרים, כדי לראות אם הם יכולים להרשות לעצמם להתקדם בעסקה שמצטיירת כנגועה בשחיתות לעומקה.
מצד אחד, הממשלה הגרמנית מעוניינת בעסקה, ששווייה כ-1.5 מיליארד אירו ושמספקת עבודה משמעותית למספנות שנאבקות עם איומים כלכליים בעיר הנמל קיל. מצד שני, אם המלצות המשטרה וכתבי האישום - במקרה שיוגשו - ייצרו אווירה ציבורית או תקשורתית בגרמניה נגד העסקה, או אפילו התנגשות ברורה עם הסעיף שהוכנס למזכר ההבנות, אולי לא תהיה ברירה לממשלה הגרמנית אלא לסגת מהעסקה.
ברלין הוכיחה שהיא רגישה לביקורת ציבורית בנושא יצוא נשק רק בחודש האחרון, כשקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הודיעה על השעיית כל היצוא הביטחוני (בשווי מיליארדים) לסעודיה, על רקע פרשת רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י. נכון להיום, הממשלה הגרמנית תומכת בעסקה, שהיא רואה גם כחלק ממחויבותה לביטחון ישראל, אבל הנסיבות עשויות להשתנות, ואם הקנצלרית תפרוש בקרוב מראשות ממשלת גרמניה, ההליך המתנהל בישראל יכול לספק את הסולם שבעזרתו תפסיק גרמניה את הסיוע לישראל בתחום רגיש זה.
בנוסף, יש לציין כי אחד הגילויים המעניינים ביותר בהמלצות המשטרה הוא כי גנור מונה לתפקיד נציג טיסנקרופ, במעורבות ישירה לכאורה (ו"דומיננטית" לפי המלצות המשטרה) של אבריאל בר-יוסף, המשנה לראש המל"ל ושל מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר (צ'ייני) מרום. אם נכונים הדברים, הרי יש כאן היפוך של התמונה שהצטיירה בתקשורת עד כה - גנור לא שיחד לכאורה את בר-יוסף ומרום כדי לקדם את עסקי הצוללות וספינות הקרב, אלא השניים הם אלה שדחפו למיניו מתוך "ציפייה לכאורה לקבלת תמורה מגנור במעלה הדרך עבור פועלם ונקיטת פעולות מצדם למימוש ציפייה זו" (לשון ההמלצות). החשד המתפרסם היום כי מקור השחיתות בפרשה הוא בממסד הביטחוני (בר-יוסף ומרום) - ולא בזה העסקי (גנור) - יכול גם הוא לשחק תפקיד משמעותי בהכרעה גרמנית עתידית לגבי אישור עסקת הצוללות הבאה של מדינת ישראל.
*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת הצוללות (תיק 3000) הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, וכל עוד לא הורשעו בדין, הם בחזקת חפים מפשע.