אינטל / צילום: שאטרסטוק
לא לחינם מבקשות אינטל ומובילאיי להתמקד בעתידן בטווח הבינוני והארוך. ההובלה של אינטל בתחום השבבים למחשבים הניידים והנייחים אמנם בלתי ניתנת לערעור, ובימים אלה היא מטילה את יהבה יותר ויותר על הדאטה סנטרים והעולם הארגוני, אך בשנים האחרונות נדמה היה שאין לה מנועי צמיחה חזקים באמת באופק, שיאפשרו לה לפחות לשמור על מעמדה - אם לא לחזק אותו. יוצא הדופן הוא תחום המעבדים לאינטרנט של הדברים (IoT), שהוא בעל פוטנציאל לחברה, אך נמצא עדיין בחיתוליו ולא ברור עד כמה יהפוך למרכזי בעסקיה. בתחומים אחרים ומשמעותיים היא נכנסה למשחק באיחור, והכוונה היא בעיקר לבינה המלאכותית.
עדות לכך ניתן היה לראות בכנס המפתחים של ענקית השבבים אנבידיה, המתחרה באינטל. הכנס התקיים בחודש שעבר בגני התערוכה בתל אביב, ומי שהסתובב בו נתקל במארז מחשב נייח מעוצב בשם DGX. הכיתוב על גבי הבמה שעליה הוצב המחשב המוזהב - "מחשב הבינה המלאכותית האישי" - הסתיר את אחת הדרמות הגדולות של עולם המחשוב בשנים האחרונות, שבה אנבידיה, חברת נישה בתחום השבבים שהתמחתה בעיקר בכרטיסים גרפיים למחשבים נייחים וניידים, פרצה פתאום קדימה. אפילו לאחר הירידות החדות שספגה בשבועות האחרונים, שווי השוק של אנבידיה עומד עתה על כמחצית משווי השוק של אינטל . הזינוק המטורף הזה, מחברת נישה אל מרכז הבמה, מזכיר מעט את זה שעשתה חברת נישה איכותית אחרת, אפל שמה.
הכנסותיה של אנבידיה גדלו תודות למכירת מעבדים גרפיים לשוק כריית המטבעות הקריפטוגרפיים, אך עובדה זו מסתירה את הדרמה האמתית מאחורי הזינוק שלה: הפיכתה למובילת המחשוב בתחום הבינה המלאכותית. שנת 2012 הייתה השנה שבה במקביל לקפיצת מדרגה מחקרית-יישומית, התגלה שניתן להשתמש במעבדים הגרפיים של החברה לשם ביצוע יעיל של משימות למידה עמוקה מורכבות, תת-תחום חשוב ומרכזי בתוך התחום הכללי של בינה מלאכותית, וליצירת רשתות נוירונים לומדות ההולכות ומתפתחות תוך כדי פתרון אתגרי מחשוב הנחשבים מסדר גבוה. מאז, רשתות נוירונים מלאכותיות (ANN - Artificial Neuron Networks) הפכו לבסיס הטכנולוגיה של סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית.
התוצאה הייתה שמתחום שעסקו בו רק גופי מחקר, אוניברסיטאות וחברות ענק בסדר גודל של ממשלות, בינה מלאכותית הפכה לפוטנציאל מסחרי אדיר שכל סטארט-אפ יכול לשלוח את ידיו אליו, וחשוב מזה - להיות בלב העשייה באחד התחומים הטכנולוגיים המבטיחים ביותר. בין היתר, טכנולוגיית הבינה המלאכותית של אנבידיה נמצאת בלב תעשיית הרכב האוטונומי המתפתחת במהירות מסחררת. צריך להבין זאת ולזכור היטב: כשאומרים "רכב אוטונומי" מתכוונים בעצם בעיקר לבינה מלאכותית.
אינטל כמעט נתפסה עם המכנסיים למטה, ולא בפעם הראשונה. בפעם הקודמת היה זה כאשר הענקית לא הבינה את גודל השעה עם פריצת מהפכת הסמאטרפון, והפסידה את השוק העצום לחברת נישה אחרת - קוואלקום. היום כמעט מחצית מההכנסות ממכירות מעבדים סלולריים הן של קוואלקום. אינטל בכלל לא במשחק.
אך הפעם אינטל לא התכוונה להרים ידיים, והגיבה באגרסיביות: זה היה הרקע לעסקת הענק לרכישת מובילאיי בשנה שעברה, כמו גם לרכישת חברת Nervana ב-2016. עסקת מובילאיי הזאת העניקה לאינטל את הזדמנות חייה להישאר על המגרש בעולם מעבדי הבינה המלאכותית, שבו הייתה עלולה להיות מובסת. מובילאיי מצידה קיבלה את מה שפרופ' שעשוע הגדיר כ"גב התעשייתי" לפעול בשוק, שעל פי התחזיות יהיה שווה 7 טריליון דולר בשנה עד 2050.
בזכות מובילאיי, אינטל קיבלה מן המוכן מקפצה אל לב התחרות על הסטנדרטיזציה של מחשוב הרכב האוטונומי, ומקפצה אל התחרות מול טסלה, שנפרדה ממובילאיי לטובת פיתוח עצמי של מערכות בינה מלאכותית. יתרה מכך: העובדה שפלטפורמת הפיתוח של מובילאיי כה מגוונת, בשל הצרכים המורכבים של הרכב האוטונומי, עשויה למצב את אינטל במקום מרכזי גם כבעלת פלטפורמת פיתוח לבינה מלאכותית, שתיתן פייט לפלטפורמת "קודה" של אנבידיה. האסטרטגיה הזאת אולי לא תשפיע על תוצאותיה של אינטל ברבעונים הקרובים, אבל תעצב את דרכה בשנים שלאחר מכן.
אחרי שאמרנו את כל זה, צריך לזכור: הסיפור הזה גדול הרבה יותר מתחרות עסקית בין תאגידי שבבים אמריקאיים. בצד השני של העולם הוציא משרד המדע והטכנולוגיה של סין קול קורא שאפתני בתחום הבינה המלאכותית, שמטרתו ליישר קו עם ארה"ב עד 2021 ולהפוך למובילה עולמית עד 2030. הקרב חובק העולם על השבבים שיניעו את עולם ה-AI עומד להיות אחד הסיפורים הטכנולוגיים הבולטים של השנים הבאות, ומה שאנחנו רואים כאן הוא רק את תחילתו של מרוץ חימוש.