הפרויקט באור-יהודה / צילום: הלית ינאי-לויזון
בשבוע שעבר השמיעה האגודה לזכויות האזרח קול זעקה: "מבצע גינדי לעמיתי חבר בפרויקט באור-יהודה נגוע באפליה". בעקבות זאת פנתה רשות מקרקעי ישראל לגינדי החזקות בבקשה לעצור את מכירת הדירות לעמיתי חבר באור-יהודה עד לבירור שיקיימו עם החברה היזמית בנושא.
מדובר בפרויקט שבו כ-80% מיחידות הדיור משווקות במסגרת מחיר למשתכן, ורק 20% מיחידות הדיור הותרו לזוכים במכרז, לשווק לקהל הרחב. יחידות הדיור שמשווקות במסגרת מחיר למשתכן כפופות לתנאים שקבעה הממשלה והזוכים בהן נקבעים כידוע במסגרת הגרלות.
לגבי יחידות דיור שמשווקות בשוק החופשי נוהג המנהל לכלול הערה והתראה כדלקמן: "החוכר מתחייב להימנע מלנקוט אפליה פסולה בעת שיווק יחידות דיור והוא מצהיר בזאת כי הוא יודע שאם יפר התחייבות זו, המחכיר יהיה רשאי, מבלי לפגוע מכל סעד אחר העומד לזכותו על פי דין, לבטל חוזה זה ו/או לדרוש ולקבל ממנו פיצויים מוסכמים בשיעור של 15% מהערך היסודי של המגרש בצירוף הפרשי הצמדה בין המדד היסודי למדד המחירים לצרכן האחרון שיהיה ידוע במועד התשלום ולא יהיו לו כל טענות ו/או דרישות ו/או תביעות כלפי המחכיר במקרה כזה".
וזאת עושה רשות מקרקעי ישראל מתוך ניסיון העבר, עת החליטו יזמים וזוכים שונים לעשות מעין "ועדות קבלה" שונות ולמכור יחידות דיור רק לסוגי אוכלוסיות מסוימות.
בכך קמה טענה צודקת כלפי המדינה, שמכרה אמנם הקרקעות, אך בעקיפין היא מאפשרת אפליה שכזאת, ולכן הוכלל הסעיף הזה, שהוא סעיף סטנדרטי ודי צודק להבנתי.
מה קרה במקרה של גינדי באור-יהודה?
רוב יחידות הדיור קשורות למחיר למשתכן ובוודאי לא לחברי חבר, אלא לזכאי משרד השיכון. לגבי אותן דירות שהותר לשווק לקהל הרחב, להבנתי, עשתה גינדי את מה שמותר לה בהיותה בעלת הרכוש, שהוא החלק היחידי למעשה במכרז, עליו היא תוכל להרוויח.
אז היכן ההיגיון לדרוש ממנה להימנע מעסקה רווחית שהיא עושה? האם באמת עסקה לחברי חבר, היא אפליה?
האם אין כאן הגזמה בעניין ההתערבות בעסקיו של היזם?
קיימות עשרות עסקאות בשוק הישראלי, ולא רק של דירות, אשר בהן עושים מבצע או הנחה לחוג רוכשים מסוים, האם גם כאן יטענו שזאת אפליה?
אני מזכיר עוד, שלגבי רוב יחידות הדיור המשווקות במחיר למשתכן, די הגבילו את היזם שזכה בהן, והוא מחויב למוכרן לפי נוהל קפדני ומחייב.
יתרה מכך- אם אותן יחידות דיור לא נמכרות בשל היעדר רוכשים במחיר למשתכן, עדיין חלות על היזם מגבלות נוספות למכירה החוצה, ולפי השינויים האחרונים (ראו החלטה 1572 האחרונה למשל) הוא מחויב להציע את הדירות האלה למחוסרי דיור וכו', במחירים מוגבלים שנקבעו במכרז.
לכן, ראוי הוא לנסות ולצמצם את הרגולציה וההחמרה בעניין זה, לפחות לגבי החלק הקטן ביח"ד המשווק לשוק הרגיל.
נראה גם שברמ"י עצמו היו ערים לזהירות הזאת, ולפי הפרסומים, הרשות לא קבעה את עמדתה הנחרצת, אלא ביקשה לשמוע את עמדת היזמים בקשר לטיעוני האפליה.
■ עו"ד דוד בסון שותף במשרד עורכי הדין הרטבי, בורנשטיין, בסון העוסק בנדל"ן.