גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

לא מסתנוורים מהמשרדים החדשים: "באים אליי בגלל האדם שאני, ולא בגלל המשרד שאני נמצא בו"

בשעה שיותר ויותר בנייני משרדים נבנים בגוש דן, וסטנדרט הבנייה רק עולה, יש שמעדיפים דווקא משרד ישן וצנוע על פני חדרי ישיבות מהודרים ורחבי-ידיים • עו"ד ששי גז: "התחושה במגדלי המשרדים החדשים היא של ניכור" ● רמי לוי: "בשבילי מה שחשוב זה משרד נקי ומסודר ולא נוף לים"

עו"ד ששי גז מחוץ למשרדו \ צילום: איל יצהר
עו"ד ששי גז מחוץ למשרדו \ צילום: איל יצהר

בימים אלה מתאכלסים לא מעט בנייני משרדים חדשים בתל-אביב ובמקומות נוספים בארץ, ועוד מגדלים חדשים נמצאים בשלבים שונים של הקמה. בעוד סטנדרט הבנייה רק הולך ועולה, וגם ההשקעה בעיצוב הפנים מרקיעה שחקים, בדקנו מה מצב בנייני המשרדים הישנים, ומצאנו שעסקים רבים לא ממהרים לעזוב אותם כל כך מהר. יש גם לא מעט חברות עתירות מזומנים שלא יעזבו את הבניין הישן שהן יושבות בו לטובת שום מגדל.

אחד כזה הוא עו"ד ששי גז, המתמחה במשפט פלילי, שמשרדו ב-18 השנים האחרונות מצוי בבניין מגורים ברוב ויצמן בתל-אביב, בסמיכות לרחוב יהודה המכבי. "הרבה אנשים שמגיעים אליי מופתעים ושואלים אותי איך משרד כמו שלי נמצא בבניין מגורים ישן", מספר גז, "אבל אני לא צריך לענות כי שתי דקות אחר כך הם מרגישים בבית, ומבחינתי זה אחד הקריטריונים החשובים בבחירת משרד. אני בין האנשים הבודדים שקנו משרד עם רישיון באזור הזה שרשום בטאבו כמשרד. פעם היית צריך להוכיח שאתה גר בדירות המגורים שממנה אתה גם מפעיל משרד. לי יש משרד משלי, עם רישיון, והמשרד שלי הוא כמו בית פרטי עם ירוק מסביב, ותחושה של בית. התחושה הביתית חשובה במיוחד בתחום שבו אני עוסק".

לגז אין מחשבות לעבור למשרד יוקרתי במגדל חדש, ולא מסיבות כלכליות, אלא מבחירה. "אני אשים בצד את הקטע שמשנה מקום משנה מזל, וגם את הנושא הכלכלי שלא מהווה שום שיקול בבחירה של המשרד. אני משרד בוטיק. שלא כמו משרד עם 250 עורכי דין, אנחנו חמישה עורכי דין במשרד של 120 מ"ר. באים אליי בגלל האדם שאני, ולא בגלל המשרד שאני נמצא בו. אנחנו חיים בתקופה שבה יש חשיבות רבה לאריזה: למשרד, לרכב, אבל אליי באים לא בגלל האריזה.

"התחושה במגדלי המשרדים החדשים היא של ניכור. דקה אחרי שאתה נכנס למגדל חדש אתה מאבד את הזהות שלך. אתה אחד מעוד הרבה. אנשים שבאים אליי לא רוצים להרגיש אחד מעוד כמה, ורוצים גם פרטיות. אני אוהב את הפשטות של המשרד וגם המיקום שלו מצוין, קרוב לפארק הירקון וקרוב לבית המשפט. לא הייתי מחליף אותו בעד שום מגדל".

המשרד של עו"ד ששי גז/ צילום :איל יצהר

לא כולם רוצים חניון של כמה קומות

מלבד היתרון הכלכלי המובהק במשרדים בבניין מגורים ישן, שכרוכים בעלויות נמוכות יותר של שכר דירה, דמי ניהול וארנונה מאשר במשרדים במגדלים החדשים, ההעדפה למשרד בתוך בניין מגורים היא לא רק כלכלית. "לא כולם אוהבים להגיע למגדל משרדים, לרדת לחניון לעתים כמה קומות, לעבור דרך לובי ולחכות למעליות עם עוד עשרות אנשים", אומר אורן גלזר, בעלים ומנכ"ל משותף, מנהל החטיבה המסחרית-ארצית באנגלו סכסון. "להרבה אנשים השואו אוף לא מדבר, והם מעדיפים משרד בוטיק אינטימי גם אם הוא בבניין ישן, ולכן מדובר במוצר מבוקש. כמובן שאם מדובר בפירמות גדולות שהולכות וגדלות, משרדים ישנים ומצומצמים כבר לא מתאימים והן עוברות למגדלים".

הרגולציה שהפעילה הממשלה בנוגע למשרדים שפועלים מבנייני מגורים, הפכה את המשרדים הקיימים למוצר עוד יותר נדיר ממה שהיה. בסוף 2015 אישרה הכנסת, כחלק מחוק ההסדרים, הוראת שעה שקבעה כי במשך חמש השנים הבאות לא ניתן יהיה לקבל או להאריך שימוש חורג בדירות מגורים לשימוש שאינו למטרת מגורים. כלומר, דירות מגורים ששימשו כמשרדים, מרפאות ועוד. ההחלטה התקבלה על רקע הניסיונות להגדיל את היצע הדירות במרכזי הערים, ועל רקע אי-מתן אישור חורג, או האיסור על הארכתו, שהיה אמור להוביל להזרמת דירות נוספות לשוק, אם להשכרה למגורים או למכירה.

מחירים נבחרים

"כתוצאה מהוראת השעה, עיריית תל-אביב לא מאשרת יותר שימושים חורגים של משרדים בבנייני מגורים, אלא אם התב"ע מאפשרת זאת", מסבירה הילה לובנוב, רכזת תכנון בכירה ביחידה לתכנון אסטרטגי בעיריית תל-אביב. "צריך לזכור שמגדלי התעסוקה נמצאים באזור המע"ר הצפוני, ואנחנו רוצים לראות עירוב שימושים גם באזור הוותיק של העיר, ולכן לא נמהר לשנות יעוד משרדים למגורים למשל.

"מנגד, ישנם יזמים שמעוניינים להסב בנייני משרדים ישנים לבתי מלון, וזה משהו שהעירייה וגם משרד תיירות מעודדים ותומכים בו, מאחר שמדובר בכלי מהיר להוספת חדרי מלון שחסרים בעיר. אנחנו יודעים שהיזמים מתקשים למצוא בניינים כאלה, מה שהופך אותם למבקשים במיוחד. למרות זאת, עדיין יש ביקוש גבוה למשרדים גם בבניינים ישנים מאחר ולא לכולם יכולת כלכלית לשכור משרדים במגדל חדש".

"אין לנו סיבה לנקר עיניים"

גם חברות איתנות שעברו לאחרונה למגדלי משרדים חדשים, עשו זאת לאחר שנים שבהן מטה הנהלת החברה שכן במבנה ישן וצנוע. קבוצת דלק, למשל, ישבה עד לאחרונה ברחוב גיבורי ישראל באזור התעשייה פולג נתניה, ועברה למשרדים החדשים בהרצליה פיתוח, במטרה להתמזג עם חברת האנרגיה של קבוצת דלק שכבר שכנה קודם לכן בהרצליה. בעל השליטה בחברה, יצחק תשובה, פקד גם הוא בכל בוקר במשך שנים את משרדי הנהלת החברה בבניין הישן של הקבוצה בנתניה.

משרד עורכי הדין גורניצקי ושות', הממוקם בבניין ישן בשדרות רוטשילד בתל-אביב, צפוי גם הוא לעבור למשכנו החדש, לאחר שתושלם בניית פרויקט המשרדים החדש של חברת ויתניה ברחוב לה גארדיה, בו רכשה פירמת עורכי הדין משרדים בלמעלה מ-100 מיליון שקל.

חברת טבע מתגאה באתר שלה ש"המטה הגלובלי של החברה ומקום מושבה של הנהלת טבע, נמצא בעיר פתח תקוה, אם המושבות. פתח תקוה עצמה, המושבה הראשונה בארץ ישראל, נוסדה על ידי הרב יואל משה סלומון שהיה אביו של חיים סלומון, אחד משלושת המייסדים של גרעין החברה שלימים הפכה לחברת טבע". טבע אמנם רכשה מגרש גדול ברעננה והתכוונה לבנות עליו מגדל משרדים חדש בעלות של יותר ממיליארד שקל, אולם חזרה בה מכוונתה בשנה שעברה לאור מצבה הפיננסי הקשה.  חוזה השכירות על מתחם טבע בפ"ת צפוי לפוג ב-2020, ומעניין יהיה לראות לאן תעבור, אם בכלל.

חברה עתירת מזומנים שאינה מתכוונת להעתיק את משרדיה בקרוב היא חברת נצבא שבשליטת חיים צוף. משרדי הנהלת החברה ממוקמים בבניין נמוך ולא ממש חדש ברחוב גרניט באזור התעשייה קרית אריה בפתח תקווה. זאת, אף שהחברה היא הבעלים של מתחם האיירפורט סיטי, של מגדל נצבא ברחוב יצחק שדה פינת המסגר בתל-אביב, של בית ישראכרט, ועוד.

"המשרדים שלנו מאוד צנועים", אומר שרון תוסיה כהן, מנכ"ל משותף בנצבא. "אין לנו סיבה להוציא כספים גדולים גם כדי לא לנקר עיניים וגם כי אנחנו חברה ציבורית, ומדובר בכסף ציבורי.

"בשביל לשווק פרויקט חדש יש לנו משרדי מכירות בשטח, ואת כל העבודה השוטפת לא משנה אם נעשה ממגדל חדש בתל-אביב או ממשרד ישן בפתח תקווה. ה-DNA של החברה הוא צניעות, כולל המשכורות הנמוכות.

"הבניינים היותר חדשים מאוד מתאימים לחברות הייטק כי התכנון תואם יותר לצורת העבודה שלהם", מוסיף תוסיה כהן. "בפרספקטיבה הבינלאומית חשובה להם מאוד גם הנראות של המשרדים. והדבר האחרון הוא נושא כוח אדם, מאחר שחברות הייטק צריכות לתת ערך מוסף לעובדים שלהן כדי לגייס עובדים איכותיים.

"לעומת זאת, בתחום של נותני שירותים, כמו רואי חשבון ועורכי דין, עם הטכנולוגיה של היום עובדים הרבה באונליין ופחות באים אליהם ולכן הם לא צריכים לשלם הרבה על משרדים חדשים. אני יכול להציע להם היום במגדל נצבא בתל-אביב למשל, משרדים שזה עתה שופצו ב-65 שקל למ"ר, בנוסף לדמי ניהול בסך 20 שקל למ"ר, צמוד לתחנת הרכבת הקלה".

נצבא בהחלט לא לבד. גם חברת י.ח דימרי שבבעלות היזם יגאל דמרי, פועלת ממשרדים צנועים יחסית וישנים בנתיבות. אמנם מדובר בעיר מגוריו של בעל השליטה בחברה, אך העובדים מגיעים אליה מכל רחבי הארץ.

בבניין צנוע במיוחד בשכונת תלפיות בירושלים נמצאים המשרדים של הרשת הקמעונאית רמי לוי שיווק השקמה. "בשבילי מה שחשוב זה משרד נקי ומסודר ולא נוף לים", אומר לוי. "איך שהמשרדים נראים חיצונית זה לא משהו שמפריע לי. אני רואה משרדים של עורכי דין ורואי חשבון בתל-אביב, וזה שונה לחלוטין ממשרדים של עורכי דין ורואי חשבון בירושלים. הירושלמים הם יותר צנועים.

משרדי רמי לוי בירושלים/ צילום : רפי קוץ

"אני מניח שמי ששוכר משרדים מפוארים בתל-אביב זה חלק מהצרכים שלו כי הוא עובד עם חברות בינלאומיות ויש אצלו מבקרים מחו"ל לעתים קרובות. הצרכים שלנו הם אחרים. היינו צריכים מרכז לוגיסטי ולא משרדים מפוארים בהר חוצבים, אז הקמנו עכשיו מרלוג במודיעין שאנחנו הולכים להעביר אליו חלק מהמשרדים בירושלים, וגם אני באופן אישי אשב גם במרלוג וגם במשרדים בירושלים".

רמי לוי / צילום: איל יצהר

"קיים ביקוש לשטחים גדולים"

"אין ספק שמאות אלפי המ"ר שהתווספו לשוק במגדלים החדשים שצמחו, עשו משהו לשוק, כשחברות גדולות כמו אמזון או פייסבוק חיפשו שטחים של כמה אלפי ועשרות אלפי מ"ר", מציין גלזר. "לכן עדיין קיים גם ביקוש לשטחים גדולים וראיה לכך שמגדל עזריאלי שרונה ומגדל TOHA ברחוב תוצרת הארץ, הוקמו עם קומות בשטח ממוצע של 3,000 מ"ר.

"הרבה פעמים מעבר של חברות כאלה למשרדים חדשים יוצר תחלופה, כי השוק נמצא בתנועה. עזיבה של שוכרים מחייבת את בעלי הנכסים להתמודד עם המצב ולייצר אטרקטיביות לשוכר חדש או למניעת עזיבה של השוכר הקיים. בעקבות צמיחת ההייטק והפריחה של חברות חללי העבודה המשותפים, וכן בגלל הצמיחה הכללית בשוק, שטחים של עשרות אלפי מ"ר במגדלים חדשים מצליחים להתאכלס". 

"המשרדים הישנים הם מוצר מאוד ייחודי"

"המשרדים בתוך בנייני המגורים הישנים, לעומת המסה של מאות אלפי מ"ר שמתווספים במגדלי משרדים חדשים, זה טיפה בים", אמר אורן גלזר, בעלים ומנכ"ל משותף, מנהל החטיבה המסחרית-ארצית באנגלו סכסון. "השטחים במגדלי המשרדים החדשים הם עוד מאותו דבר, והמשרדים בתוך בנייני המגורים הישנים הם מוצר מאוד ייחודי, ויש כאלה שנמשכים רק לדבר הזה".

גלזר מעריך כי בעוד 10 שנים בנייני המשרדים הישנים בטיילת בתל-אביב יוסבו למלונאות ומגורים, וכל אזורי התעסוקה יעברו מזרחה לציר איילון ומנחם בגין. "בציר יגאל אלון יש לא מעט בניינים ישנים יחסית, וצריך גם כאלה".

"בניינים בני 50 שנה ויותר יהיו חייבים להשתנות על מנת לשמור על רלבנטיות בשוק", אומר שמאי המקרקעין גיל מעיין, מנכ"ל חברת הניהול והאחזקה מיקדן. "אנו רואים את השינוי כבר מתרחש בשטח. השינוי הזה קורה לרוב באחד משלושה כיוונים: שינוי אורבני, בידול ותוספות בנייה.

"כדי להישאר רלוונטיים בתחרות מול המגדלים החדשים והתחרות הגוברת, בעלי הבניינים המיושנים מתאימים את השימושים בהם למציאות הנוכחית. שימושים מסורתיים כמו מלאכה ותעשייה זעירה נעלמים ובמקומם נולדים מלונות בוטיק, חללי עבודה משותפים ומתחמים קהילתיים. מתרחש הליך מהיר של התחדשות עירונית בהיבטים המשלבים תרבות, עניין, עסקים וקהילה.

"מבחינת בידול ייאלצו הבניינים המיושנים 'להמציא' את עצמם מחדש, למצוא קול ייחודי ולבדל את עצמם מאחרים. נראה יותר עיצובים נועזים ושונים אשר אינם יכולים להתקיים במגדלים גבוהים שמטבעם הם הומוגניים מבחינת בנייה ועיצוב, שימושים בגגות עבור גינות, פתרונות אירוח קלים בקיץ, חזיתות 'חיות' עם גינון ורטיקלי, מערכות אקו-סיסטם לניצול, יצירה ושימור אנרגטי, ובניינים למשתמש יחיד אשר יוכלו לתת ביטוי לעולם הערכים הייחודי של אותו דייר, באופן המהווה יתרון לעומת המגדלים הגבוהים.

"במובן הבסיסי ביותר מבחינת נדל"ן, נראה צורך מיידי בהגדלת הבניינים הישנים כדי לתת מענה לגידול הטבעי של דיירים קיימים ולדרישות התפעוליות של דיירים חדשים. כיום ישנן אפשרויות לתוספות בנייה משמעותיות גם לבניינים מיושנים שלא תוכננו לכך, באופן שיאפשר את הכפלת שטחם וגובהם ואף יותר מכך, כל זאת באופן שלא יצריך את פינוי הבניין או הפסקת הפעילות הנוכחית המתקיימת בו".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.3, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

שבע המופלאות / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מיהן שתי המניות מ-7 המופלאות שמצליחות להכות את S&P 500?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

דוחות ג'נריישן: הרווח הוכפל פי יותר משלושה, הדיבידנד עלה

הזינוק ברווח מגיע בעיקר בשל עלייה בשווי של חברת התחבורה הציבורית מטרופולין, בעקבות הסדרה ענפית מול משרד התחבורה ● גם ההכנסות הוכפלו פי יותר משניים לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 202 מיליון שקל

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

צילומים: יח''צ, AP- Dan Kitwood

המחיר של שיפוץ הבנק המרכזי: 450 עובדים הולכים הביתה

בנק אנגליה מקצץ מאות משרות לפני שיפוץ המטה ● טינדר מתמודדת עם קנס על הסתרת נתונים ● והתביעה בארה"ב אחרי שמערכת AI חשבה ששקית דוריטוס זה אקדח ● זום גלובלי