גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדריך למשקיע האג"ח הישראלי בעת הזו: התלבטויות ופתרונות בצידן

המדריך למשקיע הישראלי בעת הזו: לאן הולכת הריבית בארה"ב, ולאן הריבית בארץ? האם כדאי לרכוש אג"ח קונצרניות בישראל, ואם כן, אילו? כיצד הציפיות האינפלציוניות יכולות לשרת אותנו כמשקיעים? וגם: מהו כיוון הדולר כלפי השקל?

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Carlos Barria
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Carlos Barria

יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אמר שהריבית עדיין רחוקה מלהיות ברמה ניטרלית, כך שניתן לצפות לעוד 3 העלאות ריבית עד סוף 2019. הריבית תגיע ל-3%, ושם כנראה היא תעצור, אלא אם קצב האינפלציה השנתי יפרוץ את ה-2.5%.

זה אומר שהתשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ינועו בטווח של 3% עד 3.5%, ובישראל הן ינועו בהתאם, תוך צמצום הדרגתי בפער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לבין אג"ח ממשלת ארה"ב.

אבל ברור לגמרי שהחלטות הריבית תושפענה מאוד מהמידע השוטף שיתקבל לגבי שיעור האינפלציה, שיעור האבטלה, שיעור הצמיחה, שיעור עליית השכר וכדומה. ההחלטות תהיינה מושפעות גם מהסיטואציה שתתפתח בהקשר של מלחמת הסחר וגם מההשלכות של ההחלטות על השווקים המתעוררים ועל הכלכלה העולמית.

צריך להביא בחשבון גם לחצים פוליטיים מצידו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שכמו מקבילו הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, כבר התבטא בעניין נגד הפד, אבל אני לא מאמין שלחץ כזה ישפיע.

זוג תאומים: אג"ח ישראלי ואמריקאי

יש קשר הדוק מאוד בין ההתנהגות של שוק אגרות החוב של ממשלת ישראל לבין ההתנהגות של שוק אגרות החוב של ממשלת ארה"ב, או במונחים מקצועיים יותר, יש קורלציה גבוהה ביניהן.

כך למשל, התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עמדה בסוף 2017 על 2.4% וכיום היא 3.2% ובישראל: 2.4%. התשואה לפדיון בארה"ב עלתה ב- 0.8% ובישראל היא עלתה ב- 0.5%. כלומר, בשני השווקים מחירי אגרות החוב ירדו והתשואות לפדיון עלו, גם אם לא באותו שיעור.

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

אניגמה: נצמדים לאג"ח ישראלי

כיצד ניתן להסביר את הסיטואציה, שהיא איתנו מזה כמה שנים, שהמשקיעים מוכנים להסתפק בתשואה נמוכה יותר באג"ח ממשלת ישראל מאשר באג"ח ממשלת ארה"ב? כיום אג"ח ממשלת ישראל מספקות תשואה שנתית לפדיון שהיא נמוכה מהתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב לאורך כל עקום התשואה. כך, למשל, אג"ח ממשלת ארה"ב ל-3 שנים נסחרת בתשואה שנתית לפדיון של 3%, בעוד אג"ח ממשלת ישראל לאותו פרק זמן נסחרת בתשואה של 0.9%, כלומר 2.1% פחות.

זה לא היה המצב הרבה שנים. להפך, היו לא מעט שנים שאג"ח ממשלת ישראל סיפקה תשואה גבוהה יותר ולא נמוכה יותר, לפעמים 2% לשנה, ולעתים 3%, ואף יותר.

לכאורה, הסיטואציה הנוכחית היא מוזרה, שכן הדירוג של אג"ח ממשלת ישראל הוא בהחלט טוב ואף הועלה לאחרונה (AA-), ועל פניו זה מחייב מצב הפוך בתשואות. ההסבר שניתן לספק בכל זאת למצב הנוכחי הוא שקודם כל הריבית הבסיסית בישראל, זו של בנק ישראל, נמוכה ביותר מ-2% מהריבית בארה"ב, וזה גוזר עקום תשואה נמוך יותר שמתחיל גם בנקודה נמוכה יותר.

הסיבה השנייה היא ששוק האג"ח בישראל נשלט על ידי משקיעים ישראלים. אלה שבעי אכזבות מהדולר, ששערו הנוכחי מול השקל זהה למה שהיה בדיוק לפני 20 שנה. לכן הם מעדיפים תשואה שקלית נמוכה על פני תשואה דולרית גבוהה. לו הייתה מעורבות חזקה של משקיעים זרים בשוק האג"ח הישראלי, כי אז היינו מקבלים, כנראה, תמונה שונה.

ובכל זאת, הסיכון של שוק האג"ח המקומי אמנם לא בא לידי ביטוי בעודף תשואה, אבל הוא כן בא לידי ביטוי בתלילות העקום. אם נסתכל על העקום בין שנתיים ל-30 שנה, העקום בישראל הוא התלול בעולם, יותר אפילו מאיטליה, ספרד או פורטוגל.

פיצוי לא מספק בקונצרניות

המרווחים (הספרידים) באגרות החוב הקונצרניות מול אג"ח ממשלת ישראל אמנם לא נמצאים בשפל של כל הזמנים, אבל הם נמוכים מדי, ותוספת התשואה שאגרות החוב של פירמות מעניקות למשקיעים אינה מפצה על הסיכון הנוסף הכרוך ברכישתן. כל זה בהכללה, כמובן.

כך למשל, עודף התשואה השנתי (המרווח) במדדי תל בונד 20, 40 ו-60 עומד על כ-1.2% ובתל בונד שקלי המרווח עולה על 2%. לכאורה, תוספת של ממש, במיוחד על רקע של ריבית אפסית שהופכת תוספת כזו למשמעותית, אבל בכל זאת, זו תוספת שאינה אטרקטיבית בעיני.

חולשה כלכלית עתידית של המשק הישראלי, או לחלופין העלאת ריבית בארה"ב ובישראל, עתידה לגרום לירידות שערים ולפתיחת מרווחים שתהפוך השקעה כזו לאטרקטיבית, אך אנחנו עדיין לא שם.

מי שבכל זאת רוצה לקבל יותר מאשר מציעה אג"ח ממשלת ישראל, יכול לרכוש אגרות חוב בנקאיות חזקות, ובמקרה זה הוא יקבל אמנם תוספת שנתית של "רק" 0.7% יותר, אך עם רמת סיכון נמוכה הרבה יותר מאג"ח קונצרניות אחרות. אפשרות אחרת היא לרכוש אג"ח נקובות דולר של ממשלת ארה"ב או של ממשלת ישראל, וליהנות גם מפיחות, אם יתרחש.

הזמן להשקעה ב-High Yield?

המרווחים באג"ח High Yield ("אג"ח זבל") בארה"ב עומדים על ממוצע של כ-3%, שזה נראה סביר. אולם, בהתחשב במקום שהכלכלה האמריקאית נמצאת כנראה בסייקל הכלכלי לקראת האטה, ובהנחה שהריבית תמשיך לעלות בשלב הנוכחי, הרי שחברות מסוג זה ייתקלו גם באתגרי מימון וגם באתגרי השוק הריאלי. לכן אני די ניטרלי כלפי השקעה כזו ברמה הנוכחית.

האינפלציה אפסית, החששות לא

הציפיות האינפלציוניות בישראל נמדדות על ידי השוואת התשואות לפדיון (ברוטו) של אג"ח ממשלת ישראל, שהן צמודות למדד המחירים לצרכן, אל התשואות לפדיון (ברוטו) של אג"ח ממשלת ישראל שקליות שאינן צמודות, לאותו פרק זמן. הפער ביניהן משקף את מה שהשוק חושב לגבי האינפלציה העתידית.

כיום הציפיות הן שהאינפלציה השנתית ב-3 השנים הקרובות תהיה 1.3%, ב-5 השנים הקרובות 1.5%, ב-10 השנים הקרובות 1.7% וב- 25 שנים 1.9%. כלומר, הציפיות הן לאינפלציה גבוהה יותר ככל שמדובר בפרק זמן ארוך יותר. להערכתי, השוק מתמחר כאן את החשש שהאינפלציה בישראל, שעמדה בשנים האחרונות על כ-0% בממוצע, אינה מייצגת את מה שיקרה בשנים הקרובות, ובוודאי לא את מה שיקרה בטווח הארוך יותר.

חשוב להבין שאם הציפיות האינפלציוניות ל-3 השנים הקרובות עומדות על 1.3% (בממוצע שנתי), והציפיות האינפלציוניות ל-10 השנים הקרובות עומדות על 1.7% (ממוצע שנתי), המשמעות היא שהשוק סבור שהאינפלציה ב-4-10 שנים מהיום תהיה גבוהה יותר.

כל זה טוב ויפה, אבל מה השימוש שאפשר לעשות באופן מעשי בנתונים האלה?

הנתונים שמתקבלים מהשוק מייצגים את חוכמת ההמונים, את הקונצנזוס של השוק, שעשוי להשתנות כמובן מיום ליום בהתאם למחירי אגרות החוב בבורסה. שימוש אחד בנתונים עושה בנק ישראל שמעניק לנתונים האלה חשיבות רבה. הם משמשים עבורו אינדיקציה, לפחות תיאורטית, לאינפלציה העתידית בפועל, שהיא אחד הבסיסים החשובים להחלטות הריבית שלו.

כך, למשל, עלייה חזקה בציפיות האינפלציוניות יכולה להאיץ את החלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית. מובן שלבנק המרכזי יש עוד שיקולים בהחלטה והוא למשל מרכז גם הערכות אינפלציה של חזאים מהמגזר הבנקאי ומבתי השקעות ועוד. הוא גם כמובן מתחשב בשיקולי השפעת המדיניות שלו על הצמיחה ועל מחירי הדיור.

ומה לגבי המשקיעים? כאמור, השוק מייצג קונצנזוס, מעין תערובת "משוקללת" של כל מי שפעיל בשוק, אבל כל משקיע עושה את ההערכות שלו. כך למשל, מי שסבור שההערכות של השוק לגבי האינפלציה הן מוגזמות, יעדיף לרכוש יותר אג"ח שקליות, ולהפך.

להערכתי, אין כרגע סיכון להתפרצות אינפלציונית. לכן הציפיות לטווחים ארוכים יותר משקפות פרמיה אינפלציונית עודפת, אותה כדאי לקבל על ידי העדפת אג"ח שקליות על פני אג"ח צמודות.

השקל לאן: יציבות, פיחות או תיסוף?

2017 הייתה שנה של תיסוף דרמטי בשיעור של כמעט 10% של השקל מול הדולר. לעומת זאת, 2018 מסתמנת עד כה כשנה עם מגמה הפוכה, והשקל פוחת מול הדולר בשיעור של כ-6%. חשוב לציין שהפיחות התרחש דווקא בפרק זמן שבו בנק ישראל הקטין את מעורבותו ברכישת מט"ח.

מדוע אם כן זה קרה ומדוע סביר לצפות שזה מה שיקרה בחודשים הקרובים? חלק מפיחות השקל נובע פשוט מהתחזקותו של הדולר מול כמעט כל המטבעות בעולם, אבל חלק אחר וחשוב מכך נובע מזה שהאינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מזו שבארה"ב, והיא נמוכה גם אבסולוטית, מה שמאפשר לבנק ישראל להותיר את הריבית בעינה (0.1%) מזה כשלוש שנים וחצי.

בה בשעה, הריבית בארה"ב עולה וצפויה להמשיך לעלות ולעמוד בסוף 2019 על כ-3%. הפרשי הריביות בין ישראל לבין ארה"ב יוצרים ביקוש לדולרים וגורמים לגידול חד בעלויות הגידור, כלומר נטרול הסיכון (והסיכוי) המטבעי, שעומד כיום על כ-3% לשנה הקרובה. כפועל יוצא מכך, גופים מוסדיים גדולים שמשקיעים בחו"ל מעדיפים שלא לגדר את המטבע, ולהיחשף לדולר, מה שיוצר ביקוש לדולרים וללחצי פיחות.

בנוסף, העודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל, שהוא מהגורמים היותר חזקים להתחזקות השקל, אמנם קיים, אך הוא הולך ומצטמצם. ואם לא די בכך, הרי שגם החששות מפני האטה כלכלית במשק הישראלי תורמים בכיוון של פיחות, וכך גם החששות מהרעה גיאופוליטית.

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. 

עוד כתבות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר