גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדריך למשקיע האג"ח הישראלי בעת הזו: התלבטויות ופתרונות בצידן

המדריך למשקיע הישראלי בעת הזו: לאן הולכת הריבית בארה"ב, ולאן הריבית בארץ? האם כדאי לרכוש אג"ח קונצרניות בישראל, ואם כן, אילו? כיצד הציפיות האינפלציוניות יכולות לשרת אותנו כמשקיעים? וגם: מהו כיוון הדולר כלפי השקל?

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Carlos Barria
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Carlos Barria

יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אמר שהריבית עדיין רחוקה מלהיות ברמה ניטרלית, כך שניתן לצפות לעוד 3 העלאות ריבית עד סוף 2019. הריבית תגיע ל-3%, ושם כנראה היא תעצור, אלא אם קצב האינפלציה השנתי יפרוץ את ה-2.5%.

זה אומר שהתשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ינועו בטווח של 3% עד 3.5%, ובישראל הן ינועו בהתאם, תוך צמצום הדרגתי בפער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לבין אג"ח ממשלת ארה"ב.

אבל ברור לגמרי שהחלטות הריבית תושפענה מאוד מהמידע השוטף שיתקבל לגבי שיעור האינפלציה, שיעור האבטלה, שיעור הצמיחה, שיעור עליית השכר וכדומה. ההחלטות תהיינה מושפעות גם מהסיטואציה שתתפתח בהקשר של מלחמת הסחר וגם מההשלכות של ההחלטות על השווקים המתעוררים ועל הכלכלה העולמית.

צריך להביא בחשבון גם לחצים פוליטיים מצידו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שכמו מקבילו הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, כבר התבטא בעניין נגד הפד, אבל אני לא מאמין שלחץ כזה ישפיע.

זוג תאומים: אג"ח ישראלי ואמריקאי

יש קשר הדוק מאוד בין ההתנהגות של שוק אגרות החוב של ממשלת ישראל לבין ההתנהגות של שוק אגרות החוב של ממשלת ארה"ב, או במונחים מקצועיים יותר, יש קורלציה גבוהה ביניהן.

כך למשל, התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עמדה בסוף 2017 על 2.4% וכיום היא 3.2% ובישראל: 2.4%. התשואה לפדיון בארה"ב עלתה ב- 0.8% ובישראל היא עלתה ב- 0.5%. כלומר, בשני השווקים מחירי אגרות החוב ירדו והתשואות לפדיון עלו, גם אם לא באותו שיעור.

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

אניגמה: נצמדים לאג"ח ישראלי

כיצד ניתן להסביר את הסיטואציה, שהיא איתנו מזה כמה שנים, שהמשקיעים מוכנים להסתפק בתשואה נמוכה יותר באג"ח ממשלת ישראל מאשר באג"ח ממשלת ארה"ב? כיום אג"ח ממשלת ישראל מספקות תשואה שנתית לפדיון שהיא נמוכה מהתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב לאורך כל עקום התשואה. כך, למשל, אג"ח ממשלת ארה"ב ל-3 שנים נסחרת בתשואה שנתית לפדיון של 3%, בעוד אג"ח ממשלת ישראל לאותו פרק זמן נסחרת בתשואה של 0.9%, כלומר 2.1% פחות.

זה לא היה המצב הרבה שנים. להפך, היו לא מעט שנים שאג"ח ממשלת ישראל סיפקה תשואה גבוהה יותר ולא נמוכה יותר, לפעמים 2% לשנה, ולעתים 3%, ואף יותר.

לכאורה, הסיטואציה הנוכחית היא מוזרה, שכן הדירוג של אג"ח ממשלת ישראל הוא בהחלט טוב ואף הועלה לאחרונה (AA-), ועל פניו זה מחייב מצב הפוך בתשואות. ההסבר שניתן לספק בכל זאת למצב הנוכחי הוא שקודם כל הריבית הבסיסית בישראל, זו של בנק ישראל, נמוכה ביותר מ-2% מהריבית בארה"ב, וזה גוזר עקום תשואה נמוך יותר שמתחיל גם בנקודה נמוכה יותר.

הסיבה השנייה היא ששוק האג"ח בישראל נשלט על ידי משקיעים ישראלים. אלה שבעי אכזבות מהדולר, ששערו הנוכחי מול השקל זהה למה שהיה בדיוק לפני 20 שנה. לכן הם מעדיפים תשואה שקלית נמוכה על פני תשואה דולרית גבוהה. לו הייתה מעורבות חזקה של משקיעים זרים בשוק האג"ח הישראלי, כי אז היינו מקבלים, כנראה, תמונה שונה.

ובכל זאת, הסיכון של שוק האג"ח המקומי אמנם לא בא לידי ביטוי בעודף תשואה, אבל הוא כן בא לידי ביטוי בתלילות העקום. אם נסתכל על העקום בין שנתיים ל-30 שנה, העקום בישראל הוא התלול בעולם, יותר אפילו מאיטליה, ספרד או פורטוגל.

פיצוי לא מספק בקונצרניות

המרווחים (הספרידים) באגרות החוב הקונצרניות מול אג"ח ממשלת ישראל אמנם לא נמצאים בשפל של כל הזמנים, אבל הם נמוכים מדי, ותוספת התשואה שאגרות החוב של פירמות מעניקות למשקיעים אינה מפצה על הסיכון הנוסף הכרוך ברכישתן. כל זה בהכללה, כמובן.

כך למשל, עודף התשואה השנתי (המרווח) במדדי תל בונד 20, 40 ו-60 עומד על כ-1.2% ובתל בונד שקלי המרווח עולה על 2%. לכאורה, תוספת של ממש, במיוחד על רקע של ריבית אפסית שהופכת תוספת כזו למשמעותית, אבל בכל זאת, זו תוספת שאינה אטרקטיבית בעיני.

חולשה כלכלית עתידית של המשק הישראלי, או לחלופין העלאת ריבית בארה"ב ובישראל, עתידה לגרום לירידות שערים ולפתיחת מרווחים שתהפוך השקעה כזו לאטרקטיבית, אך אנחנו עדיין לא שם.

מי שבכל זאת רוצה לקבל יותר מאשר מציעה אג"ח ממשלת ישראל, יכול לרכוש אגרות חוב בנקאיות חזקות, ובמקרה זה הוא יקבל אמנם תוספת שנתית של "רק" 0.7% יותר, אך עם רמת סיכון נמוכה הרבה יותר מאג"ח קונצרניות אחרות. אפשרות אחרת היא לרכוש אג"ח נקובות דולר של ממשלת ארה"ב או של ממשלת ישראל, וליהנות גם מפיחות, אם יתרחש.

הזמן להשקעה ב-High Yield?

המרווחים באג"ח High Yield ("אג"ח זבל") בארה"ב עומדים על ממוצע של כ-3%, שזה נראה סביר. אולם, בהתחשב במקום שהכלכלה האמריקאית נמצאת כנראה בסייקל הכלכלי לקראת האטה, ובהנחה שהריבית תמשיך לעלות בשלב הנוכחי, הרי שחברות מסוג זה ייתקלו גם באתגרי מימון וגם באתגרי השוק הריאלי. לכן אני די ניטרלי כלפי השקעה כזו ברמה הנוכחית.

האינפלציה אפסית, החששות לא

הציפיות האינפלציוניות בישראל נמדדות על ידי השוואת התשואות לפדיון (ברוטו) של אג"ח ממשלת ישראל, שהן צמודות למדד המחירים לצרכן, אל התשואות לפדיון (ברוטו) של אג"ח ממשלת ישראל שקליות שאינן צמודות, לאותו פרק זמן. הפער ביניהן משקף את מה שהשוק חושב לגבי האינפלציה העתידית.

כיום הציפיות הן שהאינפלציה השנתית ב-3 השנים הקרובות תהיה 1.3%, ב-5 השנים הקרובות 1.5%, ב-10 השנים הקרובות 1.7% וב- 25 שנים 1.9%. כלומר, הציפיות הן לאינפלציה גבוהה יותר ככל שמדובר בפרק זמן ארוך יותר. להערכתי, השוק מתמחר כאן את החשש שהאינפלציה בישראל, שעמדה בשנים האחרונות על כ-0% בממוצע, אינה מייצגת את מה שיקרה בשנים הקרובות, ובוודאי לא את מה שיקרה בטווח הארוך יותר.

חשוב להבין שאם הציפיות האינפלציוניות ל-3 השנים הקרובות עומדות על 1.3% (בממוצע שנתי), והציפיות האינפלציוניות ל-10 השנים הקרובות עומדות על 1.7% (ממוצע שנתי), המשמעות היא שהשוק סבור שהאינפלציה ב-4-10 שנים מהיום תהיה גבוהה יותר.

כל זה טוב ויפה, אבל מה השימוש שאפשר לעשות באופן מעשי בנתונים האלה?

הנתונים שמתקבלים מהשוק מייצגים את חוכמת ההמונים, את הקונצנזוס של השוק, שעשוי להשתנות כמובן מיום ליום בהתאם למחירי אגרות החוב בבורסה. שימוש אחד בנתונים עושה בנק ישראל שמעניק לנתונים האלה חשיבות רבה. הם משמשים עבורו אינדיקציה, לפחות תיאורטית, לאינפלציה העתידית בפועל, שהיא אחד הבסיסים החשובים להחלטות הריבית שלו.

כך, למשל, עלייה חזקה בציפיות האינפלציוניות יכולה להאיץ את החלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית. מובן שלבנק המרכזי יש עוד שיקולים בהחלטה והוא למשל מרכז גם הערכות אינפלציה של חזאים מהמגזר הבנקאי ומבתי השקעות ועוד. הוא גם כמובן מתחשב בשיקולי השפעת המדיניות שלו על הצמיחה ועל מחירי הדיור.

ומה לגבי המשקיעים? כאמור, השוק מייצג קונצנזוס, מעין תערובת "משוקללת" של כל מי שפעיל בשוק, אבל כל משקיע עושה את ההערכות שלו. כך למשל, מי שסבור שההערכות של השוק לגבי האינפלציה הן מוגזמות, יעדיף לרכוש יותר אג"ח שקליות, ולהפך.

להערכתי, אין כרגע סיכון להתפרצות אינפלציונית. לכן הציפיות לטווחים ארוכים יותר משקפות פרמיה אינפלציונית עודפת, אותה כדאי לקבל על ידי העדפת אג"ח שקליות על פני אג"ח צמודות.

השקל לאן: יציבות, פיחות או תיסוף?

2017 הייתה שנה של תיסוף דרמטי בשיעור של כמעט 10% של השקל מול הדולר. לעומת זאת, 2018 מסתמנת עד כה כשנה עם מגמה הפוכה, והשקל פוחת מול הדולר בשיעור של כ-6%. חשוב לציין שהפיחות התרחש דווקא בפרק זמן שבו בנק ישראל הקטין את מעורבותו ברכישת מט"ח.

מדוע אם כן זה קרה ומדוע סביר לצפות שזה מה שיקרה בחודשים הקרובים? חלק מפיחות השקל נובע פשוט מהתחזקותו של הדולר מול כמעט כל המטבעות בעולם, אבל חלק אחר וחשוב מכך נובע מזה שהאינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מזו שבארה"ב, והיא נמוכה גם אבסולוטית, מה שמאפשר לבנק ישראל להותיר את הריבית בעינה (0.1%) מזה כשלוש שנים וחצי.

בה בשעה, הריבית בארה"ב עולה וצפויה להמשיך לעלות ולעמוד בסוף 2019 על כ-3%. הפרשי הריביות בין ישראל לבין ארה"ב יוצרים ביקוש לדולרים וגורמים לגידול חד בעלויות הגידור, כלומר נטרול הסיכון (והסיכוי) המטבעי, שעומד כיום על כ-3% לשנה הקרובה. כפועל יוצא מכך, גופים מוסדיים גדולים שמשקיעים בחו"ל מעדיפים שלא לגדר את המטבע, ולהיחשף לדולר, מה שיוצר ביקוש לדולרים וללחצי פיחות.

בנוסף, העודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל, שהוא מהגורמים היותר חזקים להתחזקות השקל, אמנם קיים, אך הוא הולך ומצטמצם. ואם לא די בכך, הרי שגם החששות מפני האטה כלכלית במשק הישראלי תורמים בכיוון של פיחות, וכך גם החששות מהרעה גיאופוליטית.

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. 

עוד כתבות

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

המו"מ לעסקת חטופים: משלחת מצרית תגיע לישראל מחר

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה