גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדריך למשקיע האג"ח הישראלי בעת הזו: התלבטויות ופתרונות בצידן

המדריך למשקיע הישראלי בעת הזו: לאן הולכת הריבית בארה"ב, ולאן הריבית בארץ? האם כדאי לרכוש אג"ח קונצרניות בישראל, ואם כן, אילו? כיצד הציפיות האינפלציוניות יכולות לשרת אותנו כמשקיעים? וגם: מהו כיוון הדולר כלפי השקל?

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Carlos Barria
יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Carlos Barria

יו"ר הפד, ג'רום פאוול, אמר שהריבית עדיין רחוקה מלהיות ברמה ניטרלית, כך שניתן לצפות לעוד 3 העלאות ריבית עד סוף 2019. הריבית תגיע ל-3%, ושם כנראה היא תעצור, אלא אם קצב האינפלציה השנתי יפרוץ את ה-2.5%.

זה אומר שהתשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ינועו בטווח של 3% עד 3.5%, ובישראל הן ינועו בהתאם, תוך צמצום הדרגתי בפער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לבין אג"ח ממשלת ארה"ב.

אבל ברור לגמרי שהחלטות הריבית תושפענה מאוד מהמידע השוטף שיתקבל לגבי שיעור האינפלציה, שיעור האבטלה, שיעור הצמיחה, שיעור עליית השכר וכדומה. ההחלטות תהיינה מושפעות גם מהסיטואציה שתתפתח בהקשר של מלחמת הסחר וגם מההשלכות של ההחלטות על השווקים המתעוררים ועל הכלכלה העולמית.

צריך להביא בחשבון גם לחצים פוליטיים מצידו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שכמו מקבילו הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, כבר התבטא בעניין נגד הפד, אבל אני לא מאמין שלחץ כזה ישפיע.

זוג תאומים: אג"ח ישראלי ואמריקאי

יש קשר הדוק מאוד בין ההתנהגות של שוק אגרות החוב של ממשלת ישראל לבין ההתנהגות של שוק אגרות החוב של ממשלת ארה"ב, או במונחים מקצועיים יותר, יש קורלציה גבוהה ביניהן.

כך למשל, התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עמדה בסוף 2017 על 2.4% וכיום היא 3.2% ובישראל: 2.4%. התשואה לפדיון בארה"ב עלתה ב- 0.8% ובישראל היא עלתה ב- 0.5%. כלומר, בשני השווקים מחירי אגרות החוב ירדו והתשואות לפדיון עלו, גם אם לא באותו שיעור.

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

אניגמה: נצמדים לאג"ח ישראלי

כיצד ניתן להסביר את הסיטואציה, שהיא איתנו מזה כמה שנים, שהמשקיעים מוכנים להסתפק בתשואה נמוכה יותר באג"ח ממשלת ישראל מאשר באג"ח ממשלת ארה"ב? כיום אג"ח ממשלת ישראל מספקות תשואה שנתית לפדיון שהיא נמוכה מהתשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב לאורך כל עקום התשואה. כך, למשל, אג"ח ממשלת ארה"ב ל-3 שנים נסחרת בתשואה שנתית לפדיון של 3%, בעוד אג"ח ממשלת ישראל לאותו פרק זמן נסחרת בתשואה של 0.9%, כלומר 2.1% פחות.

זה לא היה המצב הרבה שנים. להפך, היו לא מעט שנים שאג"ח ממשלת ישראל סיפקה תשואה גבוהה יותר ולא נמוכה יותר, לפעמים 2% לשנה, ולעתים 3%, ואף יותר.

לכאורה, הסיטואציה הנוכחית היא מוזרה, שכן הדירוג של אג"ח ממשלת ישראל הוא בהחלט טוב ואף הועלה לאחרונה (AA-), ועל פניו זה מחייב מצב הפוך בתשואות. ההסבר שניתן לספק בכל זאת למצב הנוכחי הוא שקודם כל הריבית הבסיסית בישראל, זו של בנק ישראל, נמוכה ביותר מ-2% מהריבית בארה"ב, וזה גוזר עקום תשואה נמוך יותר שמתחיל גם בנקודה נמוכה יותר.

הסיבה השנייה היא ששוק האג"ח בישראל נשלט על ידי משקיעים ישראלים. אלה שבעי אכזבות מהדולר, ששערו הנוכחי מול השקל זהה למה שהיה בדיוק לפני 20 שנה. לכן הם מעדיפים תשואה שקלית נמוכה על פני תשואה דולרית גבוהה. לו הייתה מעורבות חזקה של משקיעים זרים בשוק האג"ח הישראלי, כי אז היינו מקבלים, כנראה, תמונה שונה.

ובכל זאת, הסיכון של שוק האג"ח המקומי אמנם לא בא לידי ביטוי בעודף תשואה, אבל הוא כן בא לידי ביטוי בתלילות העקום. אם נסתכל על העקום בין שנתיים ל-30 שנה, העקום בישראל הוא התלול בעולם, יותר אפילו מאיטליה, ספרד או פורטוגל.

פיצוי לא מספק בקונצרניות

המרווחים (הספרידים) באגרות החוב הקונצרניות מול אג"ח ממשלת ישראל אמנם לא נמצאים בשפל של כל הזמנים, אבל הם נמוכים מדי, ותוספת התשואה שאגרות החוב של פירמות מעניקות למשקיעים אינה מפצה על הסיכון הנוסף הכרוך ברכישתן. כל זה בהכללה, כמובן.

כך למשל, עודף התשואה השנתי (המרווח) במדדי תל בונד 20, 40 ו-60 עומד על כ-1.2% ובתל בונד שקלי המרווח עולה על 2%. לכאורה, תוספת של ממש, במיוחד על רקע של ריבית אפסית שהופכת תוספת כזו למשמעותית, אבל בכל זאת, זו תוספת שאינה אטרקטיבית בעיני.

חולשה כלכלית עתידית של המשק הישראלי, או לחלופין העלאת ריבית בארה"ב ובישראל, עתידה לגרום לירידות שערים ולפתיחת מרווחים שתהפוך השקעה כזו לאטרקטיבית, אך אנחנו עדיין לא שם.

מי שבכל זאת רוצה לקבל יותר מאשר מציעה אג"ח ממשלת ישראל, יכול לרכוש אגרות חוב בנקאיות חזקות, ובמקרה זה הוא יקבל אמנם תוספת שנתית של "רק" 0.7% יותר, אך עם רמת סיכון נמוכה הרבה יותר מאג"ח קונצרניות אחרות. אפשרות אחרת היא לרכוש אג"ח נקובות דולר של ממשלת ארה"ב או של ממשלת ישראל, וליהנות גם מפיחות, אם יתרחש.

הזמן להשקעה ב-High Yield?

המרווחים באג"ח High Yield ("אג"ח זבל") בארה"ב עומדים על ממוצע של כ-3%, שזה נראה סביר. אולם, בהתחשב במקום שהכלכלה האמריקאית נמצאת כנראה בסייקל הכלכלי לקראת האטה, ובהנחה שהריבית תמשיך לעלות בשלב הנוכחי, הרי שחברות מסוג זה ייתקלו גם באתגרי מימון וגם באתגרי השוק הריאלי. לכן אני די ניטרלי כלפי השקעה כזו ברמה הנוכחית.

האינפלציה אפסית, החששות לא

הציפיות האינפלציוניות בישראל נמדדות על ידי השוואת התשואות לפדיון (ברוטו) של אג"ח ממשלת ישראל, שהן צמודות למדד המחירים לצרכן, אל התשואות לפדיון (ברוטו) של אג"ח ממשלת ישראל שקליות שאינן צמודות, לאותו פרק זמן. הפער ביניהן משקף את מה שהשוק חושב לגבי האינפלציה העתידית.

כיום הציפיות הן שהאינפלציה השנתית ב-3 השנים הקרובות תהיה 1.3%, ב-5 השנים הקרובות 1.5%, ב-10 השנים הקרובות 1.7% וב- 25 שנים 1.9%. כלומר, הציפיות הן לאינפלציה גבוהה יותר ככל שמדובר בפרק זמן ארוך יותר. להערכתי, השוק מתמחר כאן את החשש שהאינפלציה בישראל, שעמדה בשנים האחרונות על כ-0% בממוצע, אינה מייצגת את מה שיקרה בשנים הקרובות, ובוודאי לא את מה שיקרה בטווח הארוך יותר.

חשוב להבין שאם הציפיות האינפלציוניות ל-3 השנים הקרובות עומדות על 1.3% (בממוצע שנתי), והציפיות האינפלציוניות ל-10 השנים הקרובות עומדות על 1.7% (ממוצע שנתי), המשמעות היא שהשוק סבור שהאינפלציה ב-4-10 שנים מהיום תהיה גבוהה יותר.

כל זה טוב ויפה, אבל מה השימוש שאפשר לעשות באופן מעשי בנתונים האלה?

הנתונים שמתקבלים מהשוק מייצגים את חוכמת ההמונים, את הקונצנזוס של השוק, שעשוי להשתנות כמובן מיום ליום בהתאם למחירי אגרות החוב בבורסה. שימוש אחד בנתונים עושה בנק ישראל שמעניק לנתונים האלה חשיבות רבה. הם משמשים עבורו אינדיקציה, לפחות תיאורטית, לאינפלציה העתידית בפועל, שהיא אחד הבסיסים החשובים להחלטות הריבית שלו.

כך, למשל, עלייה חזקה בציפיות האינפלציוניות יכולה להאיץ את החלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית. מובן שלבנק המרכזי יש עוד שיקולים בהחלטה והוא למשל מרכז גם הערכות אינפלציה של חזאים מהמגזר הבנקאי ומבתי השקעות ועוד. הוא גם כמובן מתחשב בשיקולי השפעת המדיניות שלו על הצמיחה ועל מחירי הדיור.

ומה לגבי המשקיעים? כאמור, השוק מייצג קונצנזוס, מעין תערובת "משוקללת" של כל מי שפעיל בשוק, אבל כל משקיע עושה את ההערכות שלו. כך למשל, מי שסבור שההערכות של השוק לגבי האינפלציה הן מוגזמות, יעדיף לרכוש יותר אג"ח שקליות, ולהפך.

להערכתי, אין כרגע סיכון להתפרצות אינפלציונית. לכן הציפיות לטווחים ארוכים יותר משקפות פרמיה אינפלציונית עודפת, אותה כדאי לקבל על ידי העדפת אג"ח שקליות על פני אג"ח צמודות.

השקל לאן: יציבות, פיחות או תיסוף?

2017 הייתה שנה של תיסוף דרמטי בשיעור של כמעט 10% של השקל מול הדולר. לעומת זאת, 2018 מסתמנת עד כה כשנה עם מגמה הפוכה, והשקל פוחת מול הדולר בשיעור של כ-6%. חשוב לציין שהפיחות התרחש דווקא בפרק זמן שבו בנק ישראל הקטין את מעורבותו ברכישת מט"ח.

מדוע אם כן זה קרה ומדוע סביר לצפות שזה מה שיקרה בחודשים הקרובים? חלק מפיחות השקל נובע פשוט מהתחזקותו של הדולר מול כמעט כל המטבעות בעולם, אבל חלק אחר וחשוב מכך נובע מזה שהאינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מזו שבארה"ב, והיא נמוכה גם אבסולוטית, מה שמאפשר לבנק ישראל להותיר את הריבית בעינה (0.1%) מזה כשלוש שנים וחצי.

בה בשעה, הריבית בארה"ב עולה וצפויה להמשיך לעלות ולעמוד בסוף 2019 על כ-3%. הפרשי הריביות בין ישראל לבין ארה"ב יוצרים ביקוש לדולרים וגורמים לגידול חד בעלויות הגידור, כלומר נטרול הסיכון (והסיכוי) המטבעי, שעומד כיום על כ-3% לשנה הקרובה. כפועל יוצא מכך, גופים מוסדיים גדולים שמשקיעים בחו"ל מעדיפים שלא לגדר את המטבע, ולהיחשף לדולר, מה שיוצר ביקוש לדולרים וללחצי פיחות.

בנוסף, העודף בחשבון השוטף של מדינת ישראל, שהוא מהגורמים היותר חזקים להתחזקות השקל, אמנם קיים, אך הוא הולך ומצטמצם. ואם לא די בכך, הרי שגם החששות מפני האטה כלכלית במשק הישראלי תורמים בכיוון של פיחות, וכך גם החששות מהרעה גיאופוליטית.

■ הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. 

עוד כתבות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?