גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנפץ חלומם של יורשי קרסו ומטלון להשבת 490 דונם בחוף מנדרין בת"א

יותר מ-70 שנה לאחר שחלקות מקרקעין של המנוחים משה קרסו ומשה יצחק מטלון הופקעו לצורכי ציבור אך לא מומשו ככאלה, דרשו יורשיהם להורות על זכותם לרכוש מהמדינה את הקרקע - בין היתר בטענה כי ההפקעה נעשתה בכפייה ● כעת סתם העליון את הגולל על תקוותם של היורשים לקבל נתח מהקרקעות, ששוויין עשרות מיליוני שקלים

הקרקעות ליד מלון מנדרין בתל-אביב / צילום: שלומי יוסף
הקרקעות ליד מלון מנדרין בתל-אביב / צילום: שלומי יוסף

יורשיהם של שתיים מהמשפחות העשירות והמשפיעות בישראל - משפחת קרסו ומשפחת מטלון - הפסידו בשבוע שעבר למדינה באופן סופי ומוחלט בקרב שניהלו לקבלת קרקעות בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים באזור החוף בהרצליה. איך זה קרה? הסיפור הזה מתחיל כעשור לפני קום המדינה ומגולל סאגה שנמשכה מעל 70 שנה.

בשנת 1938, רכשו משה קרסו ומשה יצחק מטלון ז"ל, שלוש חלקות מקרקעין הסמוכות לחוף הים התיכון (באזור המוכר כיום כסביבת מלון מנדרין), בשטח כולל של 490 דונם. בשנת 1943 יזמו המנוחים תוכנית לביצוע פרצלציה בחלקות שבבעלותם, שבמסגרתה חולקו השטחים שנרכשו למספר רב של מגרשים וחלקות. לצורך כך, נרשמו מספר חלקות בייעוד דרכים על-שמו של הנציב העליון (הקרקעות הופקעו מבעליהן לצורך סלילת כבישים).

לאחר קום המדינה, ב-1948, נכנסה המדינה בנעלי הנציב העליון. כך, שהבעלות על המקרקעין נרשמה על-שם המדינה; ובמשך שנים לא נעשה בהם שימוש לצורכי ציבור. בשנת 1961 השתנה ייעוד המקרקעין, במסגרת תוכנית פיתוח, והייעוד הציבורי שלהם בוטל.

חלפו 71 שנה ממועד הפרצלציה, ו-53 שנה ממועד שינוי הייעוד של המקרקעין, ובשנת 2014 הגישו יורשיהם של המנוחים עתירה מינהלית שבה ביקשו מבית המשפט להורות על זכותם לרכוש את החלקות מידי המדינה, מכוח הוראת סעיף 195(2) לחוק התכנון והבנייה. הסעיף מעניק לבעל הקרקע המקורי זכות קדימה לרכישת הקרקע שהופקעה מידיו, במקרים שבהם הקרקע נרכשה לצורכי ציבור בתמורה, ושונה ייעודה לאחר מכן תוך נטישת המטרה הציבורית.

בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה; אך המדינה ערערה לבית המשפט העליון וניצחה. היורשים לא ויתרו וביקשו מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בפרשה.

בימים אלה שם בית המשפט העליון סוף לסאגה הנדל"נית והמשפטית, וסתם את הגולל על חלומם של היורשים של שתיים מהמשפחות החזקות והעשירות במשק הישראלי, לקבל בחזרה נתח מהקרקעות באזורי החוף, מגרשים שהם מהמבוקשים ומהיקרים בארץ.

"המדינה הפרה חובתה לנהוג בצדק ובהגינות"

בלב המחלוקת המשפטית בין יורשי משפחות קרסו ומטלון למדינה, עמדו שתי שאלות: הראשונה הייתה - האם היורשים התעוררו מאוחר מדי עם דרישותיהם לקבל את הקרקעות בחזרה, ולכן העתירה לוקה בשיהוי ובהתיישנות כטענת המדינה?

השאלה השנייה סבבה סביב הסוגיה - האם העברת המקרקעין לנציב העליון נעשתה מרצון או בכפייה. שאלה זו היא שהכריעה את גורלה של כל המחלוקת. תחולתו של סעיף 195(2) לחוק התכנון והבנייה - המאפשר ליורשים לרכוש בחזרה את החלקות שבמחלוקות מידי המדינה, אם אכן שונה הייעוד שלטובתו הופקעה - תלויה בשאלה אם המקרקעין הועברו לנציב העליון מרצון או בכפייה.

ככל שההעברה נעשתה שלא בכפייה, אין תחולה לסעיף 195(2), ורואים את בעל המקרקעין שהועברו כמי שהזיקה שלו למקרקעין נותקה; ואז גם אין חשיבות לזניחת המטרה הציבורית.

המדינה טענה כי המקרקעין הועברו לידיה בהעברה רצונית ולא כפויה, לאחר שהמנוחים יזמו את תוכנית הפרצלציה, והרוויחו ממנה. לטענת המדינה, נוכח חלוף הזמן רובץ על היורשים נטל כבד, שהולך ומתגבר עם השנים, להוכיח שהעברת המקרקעין נכפתה על המנוחים, אך בית המשפט המחוזי העביר את הנטל דווקא אל כתפי המדינה, ולבסוף קבע כי מהאינדיקציות הראייתיות שהוצגו לו עולה, שהעברת המקרקעין נכפתה על המנוחים.

אך הניצחון המתוק של היורשים לא נמשך זמן רב, היות שהמדינה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון; ולא בכדי. מדובר בחלק מהקרקעות המבוקשות והיקרות במדינה המצויות על קו החוף במרכז הארץ (בגוש דן), באזור מנדרין וחוף התכלת.

בערעור טענה המדינה, בין היתר, כי נטל ההוכחה לכך שהמקרקעין הועברו בכפייה, היה צריך להיוותר על כתפי היורשים. עוד נטען בערעור כי לפסק הדין עשויות להיות השלכות רוחב בדמות תחולה נרחבת ובלתי הולמת של סעיף 195(2) לחוק, וכי היה ראוי לדחות את עתירת היורשים גם עקב שיהוי והתיישנות זכות התביעה בחלוף עשרות שנים מאז שינוי הייעוד בשנת 1961.

מנגד, טענו היורשים כי המנוחים נאלצו להעביר את המקרקעין לנציב העליון לצורך סלילת דרכים, ובהינתן שהדרכים לא נסללו, והמקרקעין עומדים ריקים - הם זכאים לקבל אותם בחזרה, ולמדינה אין זכות חוקית ומוסרית להתעשר מן המקרקעין הללו. עוד נטען כי אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי כי "העברת המקרקעין לא נעשתה בהסכמה טהורה, אלא בהסכמה שכפייה בצידה, שנועדה לשרת מטרות ציבוריות ראויות כאמור כחלק מהתב"ע הקיימת".

לשיטתם של היורשים, לא חלה התיישנות משום שהמדינה לא מילאה את חובתה להודיע להם על זכותם לרכוש את המקרקעין, ואין נפקות לשיהוי משום שחלוף הזמן לא גרם למדינה נזק. בנוסף נטען כי המדינה הפרה את חובתה לנהוג בצדק ובהגינות, והיא איננה פועלת באופן עקבי כאשר היא מסרבת להשיב את המקרקעין לידיהם, משום שבמקרים הפוכים היא דורשת להשיב לידיה מקרקעין, שלא נעשה בהם שימוש שמגשים את ייעודם.

שופט העליון, יצחק עמית, בהסכמת השופטים ג'ורג' קרא ויעל וילנר, ציין כי המפתח לסיום המחלוקת הוא התשובה לשאלה - האם ההעברה נעשתה מרצון או בכפייה; אך התשובה לכך אינה פשוטה. במקרה הנוכחי, צוין, הקושי להבחין בין הסכמה לכפייה מתעצם נוכח חלוף הזמן. "מאז העברת המקרקעין ועד היום חלפו למעלה מ-70 שנה. המציאות העובדתית והמשפטית עברה תמורות רבות. ממרחק הזמן, קשה לספק תשובות ברורות לשאלות העובדתיות שמתעוררות בתיק זה:

"מה בדיוק היה מעמדן החוקי של התוכניות, מה התכליות שעמדו בבסיסן, ומה היו השלכותיהן המעשיות על הזכויות במקרקעין; מה הרוויחו המנוחים מתוכנית הפרצלציה ומהעברת המקרקעין; האם וכיצד התנהל משא-ומתן בין המנוחים לבין השלטונות בתקופת המנדט; על איזה רקע נולדה תוכנית הפרצלציה, מה הוביל אליה ומה היו השלכותיה. הערפל הכבד ממאן להתפזר גם לאחר עיון במכלול הראיות שהוגשו".

חלפו יותר מ-50 שנה עד להגשת העתירה

השופט עמית הוסיף כי השאלה שדורשת הכרעה היא - האם נפגעה זכות הקניין של המנוחים - היות שאילו העבירו את הקרקע מרצונם, כדי לקדם אינטרס שלהם, לא ניתן לזהות פגיעה כלשהי בזכות הקניין, ולכן אין לקבל את הטענה כי הפגיעה בקניין מטילה מלכתחילה את הנטל על המדינה. נקבע כי נטל ההוכחה להשיב על שאלה זו מוטל על כתפיו של הטוען לזכות מכוח סעיף 195(2) לחוק. כלומר, על היורשים; אשר נוכח עשרות השנים שחלפו במקרה, הנטל אכן כבד.

צוין כי זאת לא רק משום הכלל הבסיסי של "המוציא מחברו עליו הראיה", או בשים לב לנזק הראייתי שנגרם בחלוף הזמן, אלא גם במישור המהותי. השופט תהה ושאל - "המשיבים (היורשים, א' ל"ו) באים בטרוניה כי רשויות המנדט (!) כפו על המנוחים להוציא מתחת ידם חלקות מקרקעין, שהיו מיועדות למטרה ציבורית שלא מומשה מעולם. אם כך, מדוע הטענה נשמעה מפיהם לראשונה רק בשנת 2012, עובר להגשת העתירה?".

בית המשפט העליון הוסיף כי בבסיסו של סעיף 195 עומדת ההכרה של המחוקק בזיקה הקניינית בין המקרקעין לבין בעליהם המקוריים; ו"בנסיבות שבהן הבעלים עומדים מנגד, ויורשיהם נזעקים לדרוש את המקרקעין בחזרה רק אחרי עשרות שנים, יש קושי להכיר בזיקה הנמשכת שלהם למקרקעין".

עוד נקבע כי חלוף הזמן משמש אינדיקציה ראייתית נוספת לצורך השאלה אם העברת המקרקעין נכפתה על המנוחים, ו"בענייננו", כתב השופט עמית, "יש בכך כדי להעיד על ניתוק הזיקה הקניינית מנקודת מבטם של המשיבים". השופט ציין עוד כי גם בית המשפט המחוזי נתן דעתו לכך, אך לא זקף זאת לחובת היורשים משום שלא הוכחה ידיעתם על שינוי הייעוד בשנת 1961.

נימוק זה הוגדר על-ידי השופט עמית כ"לא משכנע", מפני שתוכנית הר/253א פורסמה ברשומות כדין, ולמרות זאת חלפו למעלה מיובל שנים - מאז פרסומה ועד להגשת העתירה של היורשים. עוד דחה השופט את טענת היורשים כי חלה על המדינה חובה להודיע להם על אודות שינוי הייעוד.

מוריאל מטלון/ צילום: איל יצהר

היורשים ביקשו לקיים דיון נוסף - ונדחו

בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי עצם קיומן של הוראות שמסמיכות את רשויות התכנון להקצות חלק מהקרקע לייעוד ציבורי, אינו מספיק כדי להוכיח במידה מספקת שהעברת המקרקעין נכפתה על המנוחים, וכי עשרות השנים שחלפו מקשות להבין את השתלשלות העניינים ואת מערכת היחסים בין המנוחים לבין שלטונות המנדט הבריטי.

השופט: "אני נכון להניח כי הקצאת שטחים לצורכי ציבור הייתה תנאי הכרחי לאישור תוכנית הפרצלציה, שחילקה שטחים נרחבים לחלקות ולמגרשים קטנים. עם זאת, המנוחים לא הראו שהייתה כוונה של שלטונות המנדט להפקיע את המקרקעין. כאן מתחדדת שאלת הרצון החופשי והכפייה: המנוחים רצו לקדם את תוכנית הפרצלציה, ולצורך זה 'נאלצו' להפריש שטחים לדרכים, לטובת צורכי הציבור".

על רקע כל השאלות הללו הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי היורשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח את זכותם ב-490 הדונמים שביקשו לרכוש מהמדינה מחדש, מכוח סעיף 195(2) לחוק.

היורשים לא השלימו עם ההכרעה האמורה, וביקשו מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בעניינם, כשהם טוענים כי בפסק הדין שניתן נגדם נקבעו שתי קביעות העומדות בסתירה להלכה קודמת שנפסקה בבית המשפט העליון: האחת, הקביעה כי "עצם קיומן של הוראות שמסמיכות את רשויות התכנון להקצות חלק מהקרקע לייעוד ציבורי, אינו מספיק כדי להוכיח במידה מספקת שהעברת המקרקעין נכפתה על המנוחים" ; והשנייה היא כי לא הייתה חובה על המדינה להודיע למבקשים על אודות שינוי ייעוד המקרקעין.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, דחתה את הבקשה לקיים דיון נוסף בפרשה. זאת, תוך שהיא קובעת כי עיון בפסק הדין מלמד כי בית המשפט לא ביקש בפסק הדין לחדש הלכה בכוונת מכוון ובמפורש, אלא יישם את ההלכה הפסוקה לעניין תחולתו של סעיף 195(2) על הנסיבות הקונקרטיות של המקרה.

בכך סתמה השופטת סופית את הגולל על חלום הקרקעות היוקרתיות של יורשי המשפחות העשירות במשק. 

משה קרסו/ צילום: תמר מצפי

היורשים - שמות מוכרים ובולטים במשק הישראלי

משפחת קרסו היא מהמשפחות העשירות ביותר בישראל, בעלת השליטה בסוכנות רנו, ניסאן ודאצ'יה בישראל באמצעות קבוצת "בני משה קרסו" וכן בחברת קרסו נדל"ן. שורשי המשפחה באצולת הממון הספרדית הוותיקה של ישראל, שהגיעה לכאן בשנות ה-20 של המאה הקודמת.

גם משפחת מטלון היא מהמשפחות העשירות במדינה, והוותיקות שבהן ונחשבת לאחת ממקימות היישוב היהודי בארץ. בין היתר, הקימה המשפחה את קריית מטלון בפתח תקווה, על-שמו של משה יצחק מטלון. המשפחה ציינה לאחרונה 200 שנה לעלייתו לארץ-ישראל של אהרון מטלון, שהגיע ליפו ב-1817 בשיירת גמלים מבגדד וביסס כאן את משפחתו, שהייתה אחת המשפחות הראשונות בתל-אביב. משה מטלון, היה עורך הדין היהודי הראשון ביפו בשנת 1900, אך בהמשך עשה הסבה והפך לקבלן, הנחשב לאחד מבוני תל-אביב. הוא הקים את רחוב מטלון, שנקרא על-שמו.

את המאבק להשבת המקרקעין היוקרתיים שהופקעו מידי אבות המשפחות קרסו ומטלון, ניהלו בשנים האחרונות 20 יורשיהם, אשר חלק מהם שמות מוכרים ובולטים במשק הישראלי. בין היורשים שהובילו את המאבק נמצאים שלמה קרסו, יואל קרסו ומשה קרסו, ומצד משפחת מטלון הובילו עו"ד משה מטלון ועו"ד מוריאל מטלון, לשעבר השותף-המנהל של פירמת גורניצקי, אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בארץ. 

עוד כתבות

קניון חדש ברהט  / הדמיה: יח"צ

מרכז מסחרי IN, שוק OUT: רני צים ומידאס ישקיעו 51 מיליון שקל בעיר הבדואית רהט

זאת כחלק מפיתוח הפעילות במגזר הערבי תחת המותג SEVEN ● הפרויקט, שנמצא עדיין בשלבי תכנון, ייבנה על שטח של כ-17 אלף מ"ר ויכלול כ-9,000 מ"ר שטחי מסחר

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

שולץ על הנפקת האג"ח של טבע: "הביקוש החזק ממחיש את האמון באסטרטגיה ובסיכויים הפיננסיים שלנו"

טבע הבטיחה אתמול גיוס של 2.1 מיליארד דולר בהנפקת איגרות חוב בחו"ל, לאחר שביקשה בתחילה לגייס 1.5 מיליארד דולר בלבד ● האג"ח הונפקו בריבית של 7%-6% ללא ביטחונות

נכס של סטרווד ווסט./ צילום: מצגת החברה

סטרווד ווסט מסתבכת: לאחר שמחזיקי האג"ח פתחו בהליך משפטי, נאלצת להתמודד עם טענות של נושה מובטח בארה"ב

לדברי חברת הנדל"ן האמריקאית הנסחרת בת"א, הטענות לא אמורות לפגוע מהותית בעסקיה, אבל נראה שבשוק סקפטיים לגבי זאת, והאג"ח שהנפיקה, בהיקף של יותר מ-900 מיליון שקל, נסחרו היום בירידה של יותר מ-3% למחיר המשקף הפסד של כ-60% למשקיעים בהנפקה

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בת"א: טבע צנחה ב-4.4%, אופקו זינקה ב-8%

מניית בנק פועלים איבדה כ-2% לאחר הדוחות ● גילת זינקה ביותר מ-5%, ישראכרט ושטראוס עלו ב-2.6% לאחר פרסום דוחות הרבעון השלישי ● וול סטריט נסוגה מהשיא בצל האיום של טראמפ בהטלת מכסים נוספים אם סין לא תחתום על הסכם

גיימרית / צילום: Shutterstock

גוגל השיקה את הפרויקט השאפתני של גיימינג בענן ומפתחת 450 משחקים

מעתה יוכלו גיימרים לשחק במשחקים באיכות גבוהה בדפדפן כרום ובמכשירי פיקסל, ללא צורך בחומרה יקרה ומתקדמת ● השירות טרם זמין בישראל

מערב העיר הרצליה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הותמ"ל אישרה היום את תוכנית קרית שחקים בהרצליה

התוכנית כוללת 1,650 יח"ד שייבנו ב-7 מגדלים בני 22-60 קומות, שטחי תעסוקה ומסחר ומרכז תחבורה מטרופוליני

בניין הבימה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ההצגה ממשיכה? ההסתדרות תסייע בתשלום משכורות לעובדי הבימה

על רקע המשבר שמאיים על עתיד התאטרון הלאומי, נפגשו יו"ר ההסתדרות ומנכ"לית הבימה ● במהלך הפגישה סוכם כי ההסתדרות תסייע בתשלום שכר העובדים באמצעות הקרן למפעלים במצוקה ● בר-דוד: "לא אתן יד לכך שהתאטרון הלאומי ייסגר במשמרת שלי"

דב קוטלר / צילום: גדי דגון, יח"צ

המנכ"ל החדש מתחיל לנקות: ירידה של 22% ברווחי בנק הפועלים ברבעון

הבנק, בניהולו של המנכ"ל הטרי דב קוטלר, רשם ברבעון השלישי רווח נקי של 736 מיליון שקל ● הירידה באה בין היתר מירידת ערך של כ-63 מיליון שקל בגין ההשקעה בבנק פוזיטיף הטורקי ומהוצאה של 76 מיליון שקל כתוצאה ממדד מחירים לצרכן שלילי

כספומט ביטקוין. 5 כספומטים בלבד בישראל  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מספר הכספומטים לרכישת ביטקוין צומח בעולם - והפיקוח עליהם צפוי להתהדק

מספרם של כספומטי הביטקוין צמח ב-46% מתחילת 2019, וכשני שלישים מהם פועלים בארה"ב, לפי נתוני אתר Coin ATM Radar ● רשות המסים האמריקאית מעלה חששות בנוגע לציות של כספומטים אלה לכללי הפיקוח

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בהשקת מערך ההסעים החדש, "נעים בסופ"ש" / צילום: איל יצהר, גלובס

"נעים בסופ"ש": מערך ההסעים של מטרופולין גוש דן יוצא לדרך

הבוקר השיקו ראשי הערים את מערך ההסעים החדש, "נעים בסופ"ש", שיחל לפעול ברחבי גוש דן בסוף השבוע הקרוב, ובמסגרתו יופעלו 6 קווים על פני יותר מ-500 תחנות ● חולדאי: "אני מקווה שהצעד הבא יהיה הקמת רשות תחבורה מטרופולינית"

חגיגות יום הרווקים של עליבאבא / צילום: Aly Song, רויטרס

כמה כסף הוציאו הישראלים ב"יום הרווקים הסיני" האחרון?

38.4 מיליארד דולר ב-24 שעות - זה הסכום האסטרונומי שגרפה לקופתה עליבאבא הסינית ב"יום הרווקים הסיני" שהתקיים ב-11.11.19 ● מה הייתה מנת חלקם של הישראלים?

נפגעי הקורקינטים - 19 בנובמבר 2019

אתמול באיכילוב: 10 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים, מתוכם 4 אושפזו

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

ירי רקטות לעבר מישראל לאחר חיסולו של בהאא אבו על-עטא / צילום: רויטרס

אין ולא תהיה דרך למגן את כל הבתים בארץ מהתקפות הרקטות

הגיע הזמן לומר לאזרחים ביושר: אין ולא תהיה דרך להוסיף לכל הבתים הישנים בישראל מקלט שאפשר להגיע אליו בשניות ● דעה

יצחק תשובה/ צילום: איל יצהר

ישראמקו ותמר פטרוליום פנו לממונה על התחרות בגלל סירוב שותפותיהן ב"תמר" לאשר עסקה עם חברת החשמל

ישראמקו, תמר פטרוליום, דור גז ואוורסט תשתיות, המחזיקות יחדיו ב-53% מהזכויות במאגר, טוענות כי שותפותיהן למאגר, דלק קידוחים ונובל אנרג'י, מונעות תיקון הסכם לאספקת גז בין תמר לחברת החשמל בשל האינטרסים שלהן במאגר המתחרה לוויתן

 

אילוסטרציה: shutterstock

וול סטריט נסוגה מהשיא בצל הדיווח כי "השלב הראשון" של הסכם סחר לא יקרה השנה

המדדים המובילים בוול סטריט נסוגו מהשיא בצל הדיווח שמאפיל על הציפייה להשגת הסכם בין סין לארה"ב ● בסנאט האמריקאי הועברה הצעת חוק התומכת במפגינים בהונג קונג, מה שהוביל את סין להאשים את ארה"ב בהתערבות בענייני פנים ● בורסות אירופה ננעלו בירידות ● הנפט קפץ על רקע עלייה נמוכה מהצפוי במלאי בארה"ב

נתניהו ומנדלבליט/  צילום: אלכס קולומויסקי / ידיעות אחרונות

מומחי ההגנה של נתניהו: למה לדעתנו סיקור חיובי איננו שוחד

בשימועים בתיקי רה"מ הציגו פרקליטיו חוות דעת מיוחדת שכתבו חמישה מומחים למשפט בכירים, נתן לוין, אבי בל, ריצ'רד הידמן, יוסף טיפוגרף ואלן דרשוביץ, ולפיה אסור לפרקליטות להתערב בנעשה בתקשורת • כעת, ערב החלטת היועמ"ש הם מבקשים להשיב למבקרים ● דעה

הפרשת קרקעות חקלאיות / צילום: תמר מצפי

אחרי 20 שנה: רשות המסים חויבה להכיר בביטול עסקת מקרקעין

ועדת הערר קבעה כי הסכם למכירת קרקע ב-1997 לא יצא אל הפועל, ולכן רשות המסים צריכה לבטל את שומת המס שהוציאה בגינו

דנה עזריאלי.  "אני לומדת מכולם"  / צילום: איל יצהר

בחמישייה הפותחת של הבורסה: קבוצת הנדל"ן עזריאלי כבר בשווי של 32 מיליארד שקל, לאחר עוד דוח חזק

הרווח הנקי צמח ברבעון השלישי ב-9% ל-289 מיליון שקל ● מתחילת השנה רשמה הקבוצה שיערוכי נכסים ב-175 מיליון שקל, בעיקר מפעילות המשרדים, שתרמו לזינוק של 30% ברווח בתקופה זו ל-990 מיליון שקל

הנסיך אנדרו / צילום: רויטרס

הנסיך אנדרו פורש מפעילות ציבורית בשל פרשת אפשטיין: "מתחרט על הקשר עמו"

בנה של המלכה אליזבת השנייה' שספג ביקורת לאחר ששמו נקשר עם עבריין המין והמיליארדר האמריקני ג'פרי אפשטיין, אמר כי הפרשה גרמה נזק לעבודת משפחת המלוכה בבריטניה ● אנדרו, שמכחיש כי נפגש עם נערה בת 17 לפני שני עשורים, אמר בהודעתו כי יסייע לרשויות שיחקרו את הפרשה

ערן יעקב/ צילום: ליאב פלד

מנהל רשות המסים: "אנחנו בפער של 2 מיליארד שקל מיעד גביית המס"

ערן יעקב אמר את הדברים בכנס לשכת סוכני הביטוח באילת ● יעד גביית המס השנה עמד על 317 מיליארד שקל, ולדברי מנהל רשות המסים, "לפי שעה נראה שאם נגבה 315 מיליארד שקל – זה יהיה הישג גדול"