השר לשעבר מודי זנדברג / צילום: איל יצהר
"כוכבי" פרשת הצוללות (תיק 3000) הם ארבעה: עו"ד דוד שמרון, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו; מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר מרום (צ'ייני); סגן ראש המל"ל לשעבר, תא"ל אבריאל בר-יוסף; ועד המדינה מיקי גנור.
אבל כמה מ"דמויות המשנה" בעלילה המפותלת של מסכת השוחד לכאורה הם מעניינים לא פחות. אחד מהם הוא השר לשעבר אליעזר (מודי) זנדברג.
בסיכומי המשטרה את חקירת תיק 3000 נאמר לגביו של זנדברג כי על-פי החשד, בעת שכיהן כיו"ר קרן היסוד, פעל זנדברג לקידום ענייניו של גנור כנציג התאגיד הגרמני בישראל, תוך ניצול תפקידו ומעמדו הציבורי בעבר ובהווה, לצורך "פתיחת דלתות" עבור גנור וקבלת מידע מעובדי ציבור ומנבחרי ציבור בהקשר לעסקאות כלי השיט - וזאת בתמורה לכספי שוחד לכאורה שקיבל מגנור במספר פעימות ובסך המצטבר לכדי למעלה מ-100 אלף שקל.
זנדברג, שכיהן כשר התשתיות וכשר המדע והטכנולוגיה, היה מעורב - לא בעת כהונתו כשר - בייצוג חברת המספנות הקוריאנית שהפסידה לתאגיד הגרמני טיסנקרופ במכרז על ייצור כלי השיט עבור ישראל. לפי החשד שנחקר, זנדברג ייצג את החברה הקוריאנית אך פעל דווקא לטובת אינטרסים של טיסנקורפ וגנור, שהיה נציגו של התאגיד הגרמני בארץ.
לאחר מעצרו של זנדברג בספטמבר 2017 טען סנגורו דאז, עו"ד יובל זמר, כי "יש לנו מחלוקות עם המשטרה ברמת העובדות. גנור מפרש את הדברים בצורה שונה מכפי שהם קרו באמת, ולכן האינטרס שלנו הוא שהמשטרה תסיים את החקירה, ואין לי צל של ספק שהתיק נגד זנדברג יסגר". בינתיים זה לא קרה.
אחרי המלצות המשטרה, והואיל וגם זנדברג עצמו לא מכחיש שייעץ לגנור, נראה כי גורלו המשפטי של זנדברג בתיק הזה צפוי לקום וליפול בעיקר על שאלה אחת מרכזית - האם יעלה בידו לשכנע את הפרקליטות שמערכת יחסיו עם גנור לא הייתה קשורה כלל ועיקר לתפקידו הציבורי, אלא נעשתה בנפרד וללא קשר לתפקיד. כדברי סנגורו עו"ד זמר באחת מהארכות המעצר: "מודי מכיר את גנור, הוא נתן לו ייעוץ, אבל הכול היה גלוי וברור. גנור הפך לעד מדינה, וכרגע הוא מנסה לגרור לקלחת הזו את כל מי שהכיר ומכיר".
זנדברג מקווה שאם הוא יצליח לשכנע בכך את הפרקליטות, הוא לא יועמד לדין בגין שוחד וגם לא בגין מרמה והפרת אמונים - עבירות שבהן הוא חשוד ושקשורות לפעולות בניגוד לדין של אישי ציבור.
זנדברג עשוי לנסות ולבסס את טיעוני ההגנה שלו על העובדה, התמוהה בדיעבד, שבתפקידו כיו"ר קרן היסוד מאוקטובר 2010 עד מארס 2018 הוא שימש רק ב-70% משרה, ואילו המדינה התירה לו להמשיך ולהקדיש את 30% הנותרים לעסקים פרטיים. הערבוב הזה, שהיה לכל הפחות מוזר, הביא לכך שבלי להסתיר ובלי להסביר, זנדברג לקח על עצמו תפקיד ציבורי - גיוס כספים מתורמים ברחבי העולם כאחד מהנציגים הרשמיים של המוסדות הציוניים - והותיר לעצמו את המרווח, 30% ולא טיפה פחות, לעשות עסקאות כלכליות מהצד. לא עסקאות למען המדינה, עסקאות למען מודי זנדברג.
קרן היסוד, שהיא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל - למעט ארצות-הברית - לאיסוף תרומות לבניין הארץ. מהמידע שהגיע לידינו עלה כי "מוסד השנור הלאומי שפוצל מהסוכנות" שימש לכאורה כמעט כזרוע יחסי הציבור של זנדברג.
כך, בסינגפור, למשל, היה זנדברג חלק ממיזם ייעוץ לחברות סטארט-אפ ישראליות המעוניינות לחדור לשוק הסינגפורי. בחומרים פרסומיים של גוף שעוסק בתחום בשם "macroVpoint", עיטר פרצופו של זנדברג את קטעי הווידאו המזמינים יזמים ישראלים להשתתף בוועידה שנתית במדינה. הוא הוצג באותם פרסומים בשמו, תחת התואר יו"ר קרן היסוד, ואם אנשי המיזם סגרו עסקה כלשהי - זנדברג גזר קופונים. זנדברג טס לסינגפור, השתתף באירועים, צירף אליהם את שגרירת ישראל במדינה - והכול במקביל ותוך שימוש בתפקידו כיו"ר קרן היסוד, שמטעמו הוא ייצג שם גם את העם היהודי.
אך לא רק עסקים בסינגפור. זנדברג ישב במועצה המייעצת של חברת מגלן טכנולוגיות הגנת מידע, הוא שימש כדירקטור בדור כימיקלים יצרנית דלקים, וחקירת פרשת הצוללות חשפה שזנדברג גם היה נציגה בארץ של מספנת יונדאיי הדרום-קוריאנית, חברה שהפסידה במכרז הצוללות לטיסנקורפ הגרמנית.
עו"ד ירון קוסטליץ, פרקליטו של השר לשעבר זנדברג, מסר בתגובה: "אני משוכנע שהפרקליטות תגיע למסקנה כי אין מקום להגיש כתב אישום נגד מר זנדברג, וכי לא נפל בו דופי".
*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת הצוללות (תיק 3000) הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, וכל עוד לא הורשעו בדין, הם בחזקת חפים מפשע.