גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סופה של ה"הסתלקות המתוגמלת", וטוב שכך

ביהמ"ש העליון מוודא שתביעות ייצוגיות יהיו מהותיות וחשובות

תביעה ייצוגית / צילום: פוטוס טו גו
תביעה ייצוגית / צילום: פוטוס טו גו

לאחרונה נתן בית המשפט העליון פסק דין עקרוני, שקובע כי במצב בו התובע מסתלק מהתביעה, יכול בית המשפט לפסוק כי התובע לא יקבל כל גמול. זאת, בניגוד למצב שהיה קיים עד היום, כאשר פעמים רבות תובע שהגיש תביעה ייצוגית ובא-כוחו היו יכולים לקבל סכומים בהיקפים של עשרות אלפי שקלים אם החליטו לבסוף להסתלק מהתביעה. הסתלקות מתביעה איננה זהה להסכם פשרה בתביעה. הסכם פשרה הוא הסכם המחייב ומזכה את כל חברי הקבוצה המיוצגת, למעט מי שהודיע במפורש על רצונו להיות מוחרג. הסתלקות, לעומת זאת, איננה מונעת הגשת תביעה זהה נגד הנתבע באותה עילה בדיוק (אלא על-ידי תובע אחר).

אין ספק, כפי שציין גם בית המשפט העליון בפסיקתו, בחשיבותן של תביעות ייצוגיות ככלי ל"אכיפה פרטית" המביא תועלת לציבור, וביחד עם זאת - גם בהיבט החיובי של מתן תמריץ כלכלי לתובע ולבא-כוחו לקבלת סכומים ניכרים, כאשר התביעה הייצוגית (או הפשרה שהושגה בה) הביאו תועלת לקבוצה המיוצגת או לציבור. די אם נעיין בתביעות ייצוגיות שהתקבלו (או בהסכמי פשרה שהושגו בהן) כדי להיווכח בכך שתביעות שכאלה הניבו תועלת לציבור בסכומי-עתק.

ואולם על אף זאת, השכיל בית המשפט בהחלטתו להקשות על תובעים ובאי-כוחם לקבל תגמולים כספיים במקרה של הסתלקות מתביעה. זאת מאחר שהמצב הקיים הוביל לכך ש"משתלם" להגיש תביעה ייצוגית, גם כאשר מדובר בתביעה בעלת סיכויים קלושים או בעניין חסר חשיבות.

פסק דינו של בית המשפט העליון יוצר איזון נכון בין האינטרסים השונים ועוזר לענף התביעות הייצוגיות. מי שנתבע בתביעה ייצוגית בסכום שלפעמים יכול להיות גבוה מאוד - מוצא את עצמו בדילמה, גם כאשר התביעה היא תביעה קלושה; עלויות הייצוג המשפטי הן גבוהות, והחשיפה הכלכלית והתדמיתית - לנוכח סכום התביעה הגבוה - היא משמעותית גם אם סיכויי התביעה נמוכים. הגשת תביעה ייצוגית יכולה להוות ממש "אקדח לרקה" של הנתבע.

כך התפתחה הפרקטיקה של "הסתלקות מתוגמלת" שבה מקבלים התובע ובא-כוחו גמול בעבור הסתלקותם מן התביעה. אם אישור בית המשפט לתגמול כזה - תגמול שהוא פרי של הסכמה בין בעלי הדין - היה אישור אוטומטי ורחב-היקף, היה הדבר יוצר תמריץ חיובי להגשת מבול של תביעות ייצוגיות, כולל תביעות-סרק ואף תביעות סחטניות ממש, מתוך ידיעה שהנתבע ירצה לקנות את הסיכון בתמורה יחסית קטנה - כדי לחסוך את הוצאות ההתדיינות והחשיפה הנלווית אליה.

כאשר בית המשפט הגביל עד מאוד את הסמכות של בית המשפט לאשר תגמול כזה, הוא יצר "פילטר" ראוי, לפיו רק תביעות שאינן תביעות-סרק, וכאלה שהניבו תועלת כלשהי לקבוצה על אף ההסתלקות - יוכלו לזכות את התובע בגמול.

התוויית דרך זו שנעשתה על-ידי בית המשפט העליון היא נכונה, כדי לוודא שכלי התביעות הייצוגיות, שהוא כלי חשוב מאין כמוהו - יישאר כזה ולא ייפגע מהצפה של תביעות בלתי ראויות, אלא ייוחד לתביעות מהותיות וראויות, המצדיקות בירור רציני בבית המשפט. יש לקוות שאין הדבר מצביע על תנועת מטוטלת לכיוון הלא נכון, שתביא לכך שהדרך תיחסם גם בפני תביעות מוצדקות.

■ הכותב הוא שותף מייסד במשרד נחושתן יוגב. 

עוד כתבות

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

המשנה לנגיד בנק ישראל: "לשקל הדיגיטלי תהיה השפעה על התחרות בבנקים"

אנדרו אביר אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כי בשבועות הקרובים בנק ישראל יוציא לדרך פרויקט טכנולוגי משמעותי, כחלק מתהליך בחינת ההיתכנות להנפקת מטבע דיגיטלי ● לפי התוכנית של בנק ישראל, "השקל הדיגיטלי יהיה פלטפורמה לחדשנות"

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ''לית מרכז המו''פ של AT&T בישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

סגנית נשיא AT&T העולמית: שלושה אנשים יושבים בחדר וממציאים מוצר שנוגע במיליוני אנשים - זה התבלין הסודי שלנו בישראל

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המו"פ של AT&T בישראל, אמרה בכנס TECH IL של גלובס כי מה שייחודי בדנ"א של ההייטק הישראלי הוא "הפיוז'ן שקיים פה בין סטארט-אפים לחברות גדולות, החינוך לטכנולוגיה, המיקס של חוש הישרדות ומנהיגות שמפתחים בצבא"

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המנכ"לית שתקבל מיליונים בזמן שמחזיקי האג״ח יחטפו תספורת

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

מטוס של חברת איזי ג'ט / צילום: מיכל רז חיימוביץ

איזי ג'ט בהודעה דרמטית: מבטלת את הטיסות לישראל עד סוף אוקטובר

אתמול הודיעה איזי ג'ט על השהיה זמנית של הפעילות לתל אביב וממנה עד 21 באפריל, אולם כבר אמש באתר החברה לא היה ניתן להזמין כרטיסים עד אוקטובר. כעת הגיע האישור הרשמי ● וגם: אילו חברות זרות מחדשות את הטיסות לישראל?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

כלכלנים מעריכים: איך תשפיע העלייה באינפלציה על הריבית?

האינפלציה הפתיע את התחזיות המוקדמות כשעלתה לשיעור של 2.7% במרץ ● הכלכלנים הבכירים מנתחים את הנתונים ומסבירים את ההשפעה הצפויה על מתווה הריבית של בנק ישראל ● חן הרצוג, כלכלן ראשי ב-BDO: "חלק משמעותי מעליית המדד נובע מהתאמה חד-פעמית של המס על סיגריות וטבק"

השופט בדימוס ד''ר עדי זרנקין / צילום: פאול אורלייב

בן הבורר הוא בכיר בחברה מתחרה - האם זו עילה לפסילתו?

ביהמ"ש דחה את בקשת קבוצת סיגמא לפסול את הבורר ד"ר עדי זרנקין, שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, בשל טענה לחשש לניגוד עניינים, מאחר שבנו מכהן כבכיר ומחזיק במניות של חברה מתחרה לחברה שבלב המחלוקת

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 ירד בכ-1.1%

מדד ת"א 35 צלל ב-1.2% ● מדד המחירים לצרכן בישראל יפורסם הערב, מה צופים הכלכלנים? ● BDO: "המתיחות מול איראן תשפיע על שוק הנפט" ● בזכות מאזניהן החזקים, בוול סטריט צופים תשואת יתר ל"שבע המופלאות" ● וגם: 10.5 טריליון דולר - שיא בשווי הנכסים שמנהלת בלקרוק

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

יאיר ארז, מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו / צילום: יונתן בלום

150 ק"מ של רכבת: עוד לא היה בישראל פרויקט כזה. הכירו את הצעיר שאחראי עליו

יאיר ארז סולד מפוליטיקה, אך תמיד ידע שהוא רוצה לחולל שינוי דרך המגזר הציבורי ● כיום הוא מנהל צוות החלוץ של רשות המטרו: "רוצה כבר לראות את העבודות יוצאות לדרך" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

מגרש מכבי יפו לשעבר / צילום: תמר מצפי

מעט הצעות ומחיר נמוך בתל אביב: אקרו ואשדר זכו במכרז - 412 דירות במכבי יפו

הזכייה במכרז היא על שטח שהיה בעבר של אצטדיון מכבי יפו בתל אביב תמורת 378.5 מיליון שקל ● מדובר בסכום נמוך ב-149.5 מיליון שקל ממחיר השומה שעמדה על 528 מיליון שקל

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

אלונה בר און, מו''ל גלובס בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

בפתח כנס TECH IL של גלובס, הציגה מו"ל העיתון את העשייה של מדור הטק שלו וכן ציינה את השאיפה להציע לקוראים "מזון בריא למוח" ● בר און הציגה גם את תהליך דירוג 10 הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס, המבוסס על בחירות של קרוב ל־90 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בענף ההייטק הישראלי

ג'ו וג'יל ביידן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

נתוני המס חושפים: ביידן ורעייתו הרוויחו קרוב ל-620 אלף דולר ב-2023

הנשיא האמריקאי והגברת הראשונה דיווחו על הכנסה ברוטו של 619,976 דולר ב-2023 ● לפי אתר החדשות אקסיוס, בני הזוג שילמו 146,629 דולרים למס ההכנסה הפדרלי - מדובר בשיעור מס של כ-24% ● בניגוד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ביידן מקפיד לפרסם את דוחות המס שלו מאז שכהונתו התחילה

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

מייסדי חברות Ermetic, Snappy ו-Pecan, שדורגו בעבר / צילומים: איל יצהר, אלעד מלכה

רווח במקום צמיחה: תובנות מהסטארט־אפים המבטיחים של השנים הקודמות

לקראת חשיפת 10 חברות הסטארט־אפ המבטיחות של גלובס לשנת 2024 ביום חמישי הקרוב, בדקנו מה אפשר ללמוד מחברות שדורגו פה בעבר וכעת מתמודדות עם מציאות שונה בחוץ ● "המשקיעים נוהרים להשקעה במספר מצומצם יותר של חברות, אך בעלות איכות גבוהה יותר"

מסמך סודי חושף: תפקידה של איראן בתדלוק ההפגנות נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האופוזיציה האיראנית חשפה מסמך לפיו איראן עומדת מאחורי הפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העולם, ביקרות על התפקוד של גנץ, גלנט ונתניהו והצעד הבא שארה"ב צריכה לעשות אחרי המתקפה האיראנית ● כותרות העיתונים בעולם 

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה