ביהמ"ש העליון מוודא שתביעות ייצוגיות יהיו מהותיות וחשובות
תביעה ייצוגית / צילום: פוטוס טו גו
לאחרונה נתן בית המשפט העליון פסק דין עקרוני, שקובע כי במצב בו התובע מסתלק מהתביעה, יכול בית המשפט לפסוק כי התובע לא יקבל כל גמול. זאת, בניגוד למצב שהיה קיים עד היום, כאשר פעמים רבות תובע שהגיש תביעה ייצוגית ובא-כוחו היו יכולים לקבל סכומים בהיקפים של עשרות אלפי שקלים אם החליטו לבסוף להסתלק מהתביעה. הסתלקות מתביעה איננה זהה להסכם פשרה בתביעה. הסכם פשרה הוא הסכם המחייב ומזכה את כל חברי הקבוצה המיוצגת, למעט מי שהודיע במפורש על רצונו להיות מוחרג. הסתלקות, לעומת זאת, איננה מונעת הגשת תביעה זהה נגד הנתבע באותה עילה בדיוק (אלא על-ידי תובע אחר).
אין ספק, כפי שציין גם בית המשפט העליון בפסיקתו, בחשיבותן של תביעות ייצוגיות ככלי ל"אכיפה פרטית" המביא תועלת לציבור, וביחד עם זאת - גם בהיבט החיובי של מתן תמריץ כלכלי לתובע ולבא-כוחו לקבלת סכומים ניכרים, כאשר התביעה הייצוגית (או הפשרה שהושגה בה) הביאו תועלת לקבוצה המיוצגת או לציבור. די אם נעיין בתביעות ייצוגיות שהתקבלו (או בהסכמי פשרה שהושגו בהן) כדי להיווכח בכך שתביעות שכאלה הניבו תועלת לציבור בסכומי-עתק.
ואולם על אף זאת, השכיל בית המשפט בהחלטתו להקשות על תובעים ובאי-כוחם לקבל תגמולים כספיים במקרה של הסתלקות מתביעה. זאת מאחר שהמצב הקיים הוביל לכך ש"משתלם" להגיש תביעה ייצוגית, גם כאשר מדובר בתביעה בעלת סיכויים קלושים או בעניין חסר חשיבות.
פסק דינו של בית המשפט העליון יוצר איזון נכון בין האינטרסים השונים ועוזר לענף התביעות הייצוגיות. מי שנתבע בתביעה ייצוגית בסכום שלפעמים יכול להיות גבוה מאוד - מוצא את עצמו בדילמה, גם כאשר התביעה היא תביעה קלושה; עלויות הייצוג המשפטי הן גבוהות, והחשיפה הכלכלית והתדמיתית - לנוכח סכום התביעה הגבוה - היא משמעותית גם אם סיכויי התביעה נמוכים. הגשת תביעה ייצוגית יכולה להוות ממש "אקדח לרקה" של הנתבע.
כך התפתחה הפרקטיקה של "הסתלקות מתוגמלת" שבה מקבלים התובע ובא-כוחו גמול בעבור הסתלקותם מן התביעה. אם אישור בית המשפט לתגמול כזה - תגמול שהוא פרי של הסכמה בין בעלי הדין - היה אישור אוטומטי ורחב-היקף, היה הדבר יוצר תמריץ חיובי להגשת מבול של תביעות ייצוגיות, כולל תביעות-סרק ואף תביעות סחטניות ממש, מתוך ידיעה שהנתבע ירצה לקנות את הסיכון בתמורה יחסית קטנה - כדי לחסוך את הוצאות ההתדיינות והחשיפה הנלווית אליה.
כאשר בית המשפט הגביל עד מאוד את הסמכות של בית המשפט לאשר תגמול כזה, הוא יצר "פילטר" ראוי, לפיו רק תביעות שאינן תביעות-סרק, וכאלה שהניבו תועלת כלשהי לקבוצה על אף ההסתלקות - יוכלו לזכות את התובע בגמול.
התוויית דרך זו שנעשתה על-ידי בית המשפט העליון היא נכונה, כדי לוודא שכלי התביעות הייצוגיות, שהוא כלי חשוב מאין כמוהו - יישאר כזה ולא ייפגע מהצפה של תביעות בלתי ראויות, אלא ייוחד לתביעות מהותיות וראויות, המצדיקות בירור רציני בבית המשפט. יש לקוות שאין הדבר מצביע על תנועת מטוטלת לכיוון הלא נכון, שתביא לכך שהדרך תיחסם גם בפני תביעות מוצדקות.
■ הכותב הוא שותף מייסד במשרד נחושתן יוגב.