1. הנופים
בכל האתרים שתגלשו בהם מחכים לכם נופים מרהיבים, והחוויה של גלישה במורדות השלג כשלמטה מנצנץ אגם כחול מהיפים בעולם, כמו אגם קווינסטאון (Queenstown) או וואנקה (Wanaka), היא חוויה שקשה להשתוות לה. מכיוון שכמעט בכל האתרים, מקומות הלינה הם מחוץ לרזורט עצמו, תלונו בערי התיירות הסמוכות כמו קווינסטאון או אוהקונה (Ohakune), שהן ציוריות ויפהפיות ומהוות תוספת מיוחדת.
2. הכול הפוך
בניו זילנד לא רק שנוהגים בצד ההפוך של הכביש, ולא רק שכשאצלנו יום אצלם לילה, גם הקיץ שלנו הוא חורף אצלם. לחובבי סקי העונות ההפוכות הן יתרון עצום, כי כשבארץ החום והלחות של יולי-אוגוסט בלתי נסבלים ובאירופה אתרי הסקי בחופשת קיץ, מחכה לכם ארץ חלומות חורפית בקצה השני של העולם, שבה עונת הסקי מתחילה בחודש יוני.
יותר מכך: בכל שנה בחודש יולי מתקיים בעיירה קווינסטאון שבאי הדרומי פסטיבל חורף שמח, שכולו סובב סביב סקי ותחרויות גלישה, ונוהרים אליו סלבריטיז מכל העולם. באתר קארדונה אלפין רזורט (Cardona Alpine Resort) שבעיירה וואנקה הסמוכה יש בחודש אוגוסט תחרות בינלאומית של "אאודי קווטרו וורלד צ'מפיונשיפ", עם מגרש אולימפי של קפיצות וצוותים של סנואו-בורד מכל העולם.
3. שחור ולבן, קר וחם
באי הצפוני תתאפשר לכם חוויית היפוך נוספת: אתר סקי שנמצא על ראשו של הר געש פעיל שבשמורת הטבע המפורסמת טונגרירו. האדמה שמתחת לשלג היא אדמה וולקנית שחורה, ואם רואים את המראה מלמעלה, כיפת שלג על לוע וולקני, הוא פשוט עוצר נשימה (כמובן שאם יהיה חשש מהתפרצות, תהיינה מספיק התראות מראש, כך שאין פה סיכון לעוף לשמיים על גל של לבה בוערת). ועוד בונוס שיש אם מגיעים לאזור גיאו-טרמי זה: הוא משובץ במעיינות חמים טבעיים. אין כמו לטבול במעיין חם בתוך הטבע אחרי יום של גלישה בקרח.
4. כולם מדברים אנגלית
נכון שברוב האתרים התיירותיים בעולם, מרבית נותני השירות דוברים אנגלית, אבל נעים לבלות חופשה בלי לשבור את השיניים יותר מדי, מרגע הנחיתה ועד העלייה חזרה למטוס הביתה. ניו זילנד היא ארץ דוברת אנגלית, ולרוב הישראלים כולל ילדיהם זהו יתרון. העובדה שמבינים כמעט כל מה שנאמר נותנת הרבה שקט נפשי.
5. האנשים
ואם כבר מדברים על תקשורת, לא רק השפה קובעת. האנשים של הארץ שבה מבקרים הם חלק לא קטן ממה שעושה את השהות בה כיפית. הניו זילנדים הם נחמדים, נקודה. תפגשו פה אנשים חמים, פתוחים ומתעניינים, שייזמו איתכם שיחות וישרו אווירה חברית, איתם ועם תיירים אחרים, כך שתוכלו להכיר אנשים אפילו תוך כדי הנסיעה ברכבל וליצור קשרים.
6. בטיחות המתקנים
מבחינת גודלם ועובי השלג, אתרי הסקי בניו זילנד אומנם פחותים ביחס לאירופה וליפן, וחלק מהמעליות ישנות יותר, אך הם מתוחזקים למופת. השלטים ברורים, המסלולים, אף שהם קצרים יחסית, מטופלים היטב ויש תותחי שלג שידאגו שהמסלול יהיה טוב והגלישה תהייה מספקת (ממוצע הגובה האנכי הוא בסביבות 400-700 מטר). ישנן גם חברות המציעות חבילות הלי-סקי: טיסה במסוק עם מדריכים שגולשים ביחד עם הקבוצה כולל כל הציוד הנחוץ ואפילו ארוחת צהריים.
7. רמת השירות
ישנם תמיד מספיק אנשי צוות, כשעולים במעליות, יהיו כמעט תמיד שלושה אנשים מקצועיים לפחות שיעזרו לכם. לא יהיה מצב שבו לא תמצאו נציג של האתר בכל נקודה חשובה, שיעמוד לשירותכם בחביבות ובאדיבות וברוב המקרים ייענה מיידית ויפתור את הבעיה. הם לא מתרגשים מבקשות מיוחדות, ואכפת להם שיהיה לכל הנופשים "גוד-טיים".
8. ספורט אקטרים
ניו זילנדים ידועים בהערצתם לכושר הגופני, מה שאומר שיהיו באתר אופציות ורמות שונות של כושר, כולל רמות מתקדמות מאוד. בכל אתר סקי יש לפחות סנואו-פארק אחד שיש בו את כל הרמות. בפרט יש לציין את הסנואו-פארקס באתרי הסקי של The Remarkables והקארדונה. לכן, חשוב להקפיד ולבדוק את הסימון של המסלולים כי הוא שונה מאירופה. למשל - מסלול אדום, שנחשב במקומות רבים ל"בינוני", נחשב בניו זילנד כמסלול אוף-פיסט ומתאים רק לאלה שמנוסים בגלישה כזו. המסלולים השחורים מתאימים כאן למתקדמים מאוד, המכונים advanced. בנוסף, תמיד תהיינה לא רחוק מאתר הסקי גם פעילויות אקסטרים נוספות כמו סירות מרוץ (ג'ט-בואטס), באנג'י או צניחות חופשיות.
9. טיולים בסביבה
אף אחד לא מגיע לניו זילנד רק כדי לעשות סקי. זה רחוק מדי ויקר מדי, ויהיה בזבוז לא לשלב את חופשת הסקי עם אטרקציות והרפתקאות נוספות, או למען הדיוק - לשלב את הטיול בניו זילנד עם חופשת סקי.
באי הדרומי תוכלו לעשות טיולי יום לטבע אפילו בחורף, ואפילו כמה טרקים קצרים אם יש לכם ציוד ואתם מנוסים בהייקינג (אם כי בחורף, אתרים מרכזיים כמו המילפורד, הרות'ברן והקפלר סגורים עד סוף אוגוסט ולפעמים עד ספטמבר, וטרק בחורף המצריך לינה בשטח לא תמיד מומלץ. בכל מקרה, רצוי לבדוק היטב את תנאי מזג האוויר).
רוב אתרי הסקי יהיו פתוחים עד סוף ה"לייבור וו'יקאנד" שחל לקראת סוף אוקטובר, אבל רשמית, הראשון בספטמבר נחשב תחילת האביב, כך שבעוד אתרי הסקי יהיו עדיין פתוחים, תוכלו לטייל במקביל גם במקומות אחרים, שם הפריחה במלוא אונה. באי הצפוני תהיו קרובים לרוטורואה וטאופו, והפארקים הגיאו-טרמיים היפהפיים בסביבה, עם האדמה המעשנת וצבעי הגופרית השונים.
10. גלישה בממלכת "שר הטבעות"
אולי מספיקה הכותרת בלי להכביר מילים. רק תחשבו על לחזור לארץ ולספר לכולם איך עשיתם סקי בממלכת מורדור, גנדולף, פרודו, סם וכל ההוביטים ולראות איך העיניים של כל החברים נוצצות מקנאה.
מידע מעשי
אתרים: ניו זילנד נחלקת כידוע לשני איים, הצפוני והדרומי. באי הדרומי יש חמישה אתרים מרכזיים לגלישת סקי. ארבעה מהם -Peak Coronet ,Treble Cone , Cardrona, The Remarkbles - נמצאים בחלקו הדרומי של האי, בסביבות הערים וואנקה וקווינסטאון וניתן להגיע אליהם בקלות מערים אלה. החמישי, צפוני יותר, Mt Hutt, שהנוף הנשקף ממנו הוא הים - האוקיינוס השקט, והוא כשעה נסיעה מהעיר הגדולה קרייסצ'רץ' (Christchurch).
הטרבל-קון הוא מעין שתי קעריות ענק שבכל אחת יש מסלול שיורד עד למטה, וחוץ מזה, אזור מגוון שבו גם מסלולים צרים ותלולים לגולשים סופר-מתקדמים, וגם מדרונות רחבים וקלים יותר. הרימרקבל נחשב בעיני רבים מצוין כי הוא לא כל-כך גדול, אבל יש בו מסלולים מהירים, סנואו-פארקים ומנהרת גלישה שנחצבה בתוך השלג. הקורונט-פיק הוא הקרוב ביותר (25 דקות) לקווינסטאון, אתר מהנה ומסודר מאוד, עם מסלולים רחבים מעל אגם קווינסטאון, והקרדרונה נמצא בין שתי הערים והוא אתר פופולרי ונוח מאוד למתחילים.
באי הצפוני יש בעצם רק אתר סקי אחד של הר רואפהו (Ruapehu), שיש לו שני חלקים - Whakapapa ו-Turoa. ביחד הם נחשבים לאתר הסקי הגדול בניו זילנד. המקום מרהיב ביופיו, אך בוואקפאפה המסלולים צרים ויש סלעים. בטורואה המסלולים רחבים יותר ויש יותר הזדמנויות ל"אוף-פיסט". יש להביא בחשבון רוחות שעלולות לגרום לעיתים להשבתה של המעליות, ועובי השלג פחות מאשר באתרי האי הדרומי, שם מזג האוויר קר יותר.
מחירים: ניו זילנד לא זולה ומחירי החבילות הם במאות דולרים (ניו זילנדיים, פחות מהדולר האמריקאי), אבל מומלץ לבדוק מבצעים וחבילות באתר י האינטרנט של כל אחד מהאתרים.
