גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח ישלם 11.5 מיליון שקל לקופת הפירוק של קבוצת ענבל אור

כך הותר היום לפרסום ● שטיינמץ-עמינח, ממשרדי רואי החשבון המובילים בארץ, שימש כמשרד רואי החשבון המבקר של קבוצת ענבל אור שקרסה ● ההסדר נחשף לראשונה ב"גלובס" בספטמבר השנה

ענבל אור / צילום: איל יצהר
ענבל אור / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח, ממשרדי רואי החשבון המובילים בארץ, ישלם 11.5 מיליון שקל לקופת הפירוק של קבוצת ענבל אור שקרסה, וזאת כנגד מתן "צו גודר" מבית המשפט ביחס למשרד רואי החשבון המבקר וכן ביחס לחברת הביטוח של המשרד, אשר יחסום כל תביעה אפשרית נגדם.

ההסדר נחשף לראשונה ב"גלובס" בספטמבר השנה, אז הוצגו פרטיו לנושי החברה באסיפת נושים סודית, שהכניסה אליה הייתה אסורה לגורמים שאינם נמנים עם נושי קבוצת החברות של ענבל אור. במסגרת האסיפה אישרו הנושים את הסכם הפשרה עם משרד רואי החשבון המבקר של הקבוצה וכן עם חברת הביטוח של משרד רואי החשבון - ופרטי ההסדר כאמור נחשפו ב"גלובס".

בהמשך אושר ההסדר על-ידי בית המשפט, ואולם את פרטיו של משרד רואי החשבון לא ניתן היה לפרסם עד היום, היות ועל זהות המשרד הוטל צו איסור פרסום. צו זה בוטל היום (ב') בצהריים בהחלטת נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין.

הצו ניתן לבקשת משרד רואי החשבון במהלך שלבי המשא-ומתן לקראת ההסדר, לאחר שטען כי פרסום שמו עלול לגרום לו נזק רב תוך פגיעה במוניטין הטוב שיצא לו. ואולם לאחר שההסדר אושר על-ידי בית המשפט, והוגשו בקשות מכלי תקשורת שונים להסרת צו איסור הפרסום, דחה הנשיא אורנשטיין את בקשת המשרד להותיר את הצו על כנו, תוך שהוא קובע כי "לא ניתן להתעלם מהעובדה שעסקינן בתיק רחב-היקף, שזוכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת, לרבות באשר למשרד המבקר תוך ציון שמו. גם על ההסדר נכתב כבר בתקשורת, אמנם מבלי לציין את שמו לאור צו איסור הפרסום, אך... אין קושי להצליב את המידע ולדעת בנקל במי עסקינן, כך שאיסור הפרסום אינו מעשי".

עוד ציין השופט כי מאות הנושים של קבוצת החברות ענבל אור, שנדרשו לאשר את ההסדר, מודעים לזהות משרד המבקר, "כך שממילא כבר קיימת חשיפה משמעותית של פרטיו לציבור".

משרד רואי החשבון שטיינמץ-עמינח שימש כמשרד המבקר בקבוצת ענבל אור משנת 2012 ועד קריסת הקבוצה בשנת 2016. ההסדר בין המשרד למפרק החברות בקבוצה הושג במסגרת הליך גישור, לאחר שהמפרק העלה טענות כנגד משרד רואי החשבון וחברת הביטוח, בקשר עם הדוחות הכספיים שערכו עבור קבוצת החברות וענבל אור בשנים 2013 ו-2014.

ביולי השנה הגישו המפרק, עו"ד איתן ארז, ומשרד שטיינמץ-עמינח, באמצעות עו"ד אמיר טיטונוביץ', בקשה חסויה לבית המשפט, אשר במסגרתה ביקשו להתיר למפרק לכנס אסיפות נושים לשם הצבעה על ההסדר. בנוסף התבקש מתן צו שאוסר על פרסום כלל הפרטים שנוגעים להסדר, לרבות שם משרד המבקר.

בהחלטה הראשונה בעניין קבע השופט אורנשטיין כי אין מקום לתת צו איסור פרסום גורף על ההסדר, זאת בין היתר היות שממילא יש צורך לפרסם לציבור הנושים את דבר ההסדר, כך שלא ניתן לחסות את ההסדר. עם זאת, השופט הורה על איסור פרסום שמו של משרד המבקר.

בהמשך לכך, בספטמבר, כאמור, התכנסה אסיפת נושי קבוצת החברות, ואלה אישרו ברוב ניכר, הן מבחינת ערך נשיה והן מבחינת מספר הנושים, את ההסדר. בהמשך הגיש המפרק בקשה לאישור ההסדר וחלוקת התמורות שלפיו בין הנושים.

לא לפרוץ את סכר החריגים לפומביות הדיון

ימים ספורים לאחר הגשת הבקשה לאישור ההסדר וחלוקת הכספים, הוגשה על-ידי שני כלי תקשורת - "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" - בקשה להסיר את החיסיון על שם המשרד המבקר. זאת, בשל העניין הציבורי שיש בפרסום שם המשרד המבקר, שכן אין מדובר בעניין מצומצם של הצדדים להסדר אלא כזה שנוגע לציבור בכללו.

בתגובה לבקשה טען המפרק, עו"ד ארז, כי אחד מהשיקולים שהנחו את משרד המבקר לסיים את המחלוקות בפשרה, ללא קיום הליך משפטי, היה הרצון להימנע מפרסומים נוספים שעלולים לפגוע בשמו הטוב ובמוניטין של משרד המבקר. עם זאת, המפרק הדגיש כי ההסדר אינו מותנה באיסור פרסום שם המשרד.

משרד שטיינמץ-עמינח התנגד נחרצות להסרת הצו מעל פרסום שמו וטען כי השיקול העיקרי שעמד לנגד עיניו בעת חתימת ההסדר, עוד טרם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, היה הרצון להימנע מפרסום כתבות נוספות באשר למעורבותו בפרשת פירוק קבוצת החברות. עוד נטען כי יש להביא בחשבון את הסכמת המשרד לתשלום סכום בלתי מבוטל לקופת הפירוק, דבר שעלול להצטייר בעיני הציבור כהודאת משרד המבקר באחריות, הגם שבפועל נקבע בהסדר שאין בו כדי להודות בטענה כלשהי שמיוחסת למשרד המבקר.

השופט אורנשטיין דחה כאמור את טענות משרד שטיינמץ-עמינח, תוך שהוא מציין כי אינו שולל את עמדת בא-כוח משרד שטיינמץ-עמינח, עו"ד טיטונוביץ', לפיה פרסום שמו של משרד המבקר עלול להסב לו פגיעה תדמיתית ולגרום לנזק. "עם זאת, אין בכך כדי טעם להגיע למסקנה שונה", קבע.

השופט ציין כי על-פי החוק והפסיקה, אין מקום ככלל לחסות את הדיונים וההליכים, ככל שאלה לא נופלים בחריגים הסטטוטוריים או כאלה שהוכרו בפסיקה. "משעה שהמחוקק הדגיש את עקרון פומביות הדיון והגביל את החריגים לו, שומה על בית המשפט לפעול בהתאם לכך ולא לפרוץ את סכר החריגים לעיקרון פומביות הדיון", ציין אורנשטיין. לגישתו, לא עלה בידי משרד שטיינמץ-עמינח להצביע על חריג שקבוע בחוק או שהוכר בפסיקה ככזה שמבסס את עמדתו שלפיה יש לחסות את שמו.

באשר לטענה לפגיעה במוניטין ובפרטיות משרד שטיינמץ-עמינח, צוין בהחלטה כי לא מדובר בפגיעה חריגה וחמורה עד שיש בה כדי להצדיק סטייה מעיקרון פומביות הדיון. "פגיעה בפרטיות היא תוצר לוואי רגיל של כל ניהול הליך משפטי שהצדדים לו ולמצער חלקם חשופים לאפשרות שייגרם להם נזק כתוצאה מפרסום שמם כצד להליך", נכתב בהחלטה.

תיקי פירוק מחייבים שקיפות

עוד ציין השופט אורנשטיין כי "הנזק הפוטנציאלי למשרד המבקר אינו נזק חריג בנוף ההליכים המשפטים".

השופט התייחס גם לטענת משרד שטיינמץ-עמינח, שלפיה מדובר בהסדר ללא שקדם לו הליך משפטי, משמע מבלי שהוגשו כתבי טענות ונשמעו עמדות הצדדים לגופן, ועל כך כתב: "אין בכך כדי נפקא מינה לצורך ההכרעה בבקשה, שכן שעה שמובא הסדר לאישור בית משפט, גם אם לא עבר כור היתוך משפטי, אין מקום לחסות את שמות הצדדים לו הגם שיהיה מקום לציין שההסדר הוא פרי הסכמה בטרם הליך משפטי".

עוד הוסיף השופט אורנשטיין כי יש מקום להדגיש את המיוחדות של ההליך שלפניו: "עסקינן בהסדר במסגרת תיק חדלות פירעון שהוא הליך קולקטיבי שמאות נושים הם צד לו, שעניינם מיוצג על-ידי בעל התפקיד. זאת בהבדל מתיק אזרחי שהוא רק בין הצדדים לו. משכך, בתיקי חדלות פירעון יש מקום לשקיפות של הנעשה, למעט נסיבות מיוחדות".

"העבודה בוצעה במקצועיות"

שטיינמץ-עמינח הוא אחד ממשרדי רואי החשבון המוכרים ביותר בארץ. המשרד מדורג שישי בגודלו בישראל, ומועסקים בו מעל 120 רואי חשבון המעניקים שירותים לחברות מהגדולות במשק. בראש המשרד עמד עד לאחרונה רו"ח ראם עמינח (הנשוי לאחת הנשים החזקות במשק, מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח), אך הוא פרש לפני כשנה וחצי מהפירמה לטובת העולם העסקי.

מאז התפוצצה פרשת קריסתה של יזמת הנדל"ן ענבל אור וקבוצת החברות שהקימה, חיפשו כל הגורמים המעורבים בה - בית המשפט, המפרק, רוכשי הדירות והנושים של הקבוצה - אל מי להפנות את האצבע המאשימה. בין היתר, הוגשו מספר תביעות נושים נגד עורכי דין שליוו את קבוצת אור סיטי נדל"ן. ואולם, את הביקורת הקשה ביותר בסיפור קריסתה של אור סיטי, ספג משרד רואי החשבון של הקבוצה, שטיינמץ-עמינח .

כך, השופט איתן אורנשטיין קבע בהחלטת הפירוק של החברה כי הדוח הכספי של אור סיטי לשנת 2014, שיצא תחת ידיו של שטיינמץ-עמינח כרואה חשבון מבקר, הוא כזה ש"לא ניתן להסתמך עליו"; ומפרק החברה, עו"ד איתן ארז, טען כי לו הייתה נערכת ביקורת כראוי, היו הדוחות של הקבוצה לשנת 2014 כוללים הערת "עסק חי".

מנהלי הפירמה הגיבו לטענות והבהירו כי הפירמה אינה אחראית לכשל בחברה . בין היתר, במסגרת מכתב ששיגרה הנהלת משרד שטיינמץ-עמינח לעובדי הפירמה, כתבו שותפי המשרד לעובדים כי לדעתם לא נפל רבב בביקורת שהם ביצעו לדוחות הכספיים של החברה של ענבל אור, וכי בניגוד לדברי מפרק אור סיטי, "העבודה נעשתה במקצועיות, באחריות, במסירות ועל-פי חוק ".

הגם שהמשרד הבהיר לאורך תקופה ארוכה כי אין לו כל אחריות לקריסה של קבוצת החברות, הוחלט לנהל הליך גישור מול מפרק הקבוצה על-מנת לסיים את הפרשה ללא צורך בהגשת תביעה נגדו. 

"רצון להימנע מהליך משפטי ארוך וסבוך"

עו"ד אמיר טיטונוביץ', המייצג את משרד שטיינמץ-עמינח, מסר בתגובה: "משרד שטיינמץ-עמינח מברך על הפשרה, שאושרה בבית המשפט, בעניין החברות של ענבל אור. בתקופה האחרונה השקיע המשרד מאמצים רבים להביא לסיום הפרשה.

"ראוי לציין את דברי בית המשפט, כפי שפורסמו במדויק בהחלטתו בעניין הסכם הפשרה בתיק זה: 'מצופה שהפרסום בעיתונות יהיה מדויק, תוך ציון כי מדובר בהסדר כספי שהושג בפשרה בין הצדדים, ללא ניהול הליך משפטי, ומבלי להודות בטענות מי מהצדדים'.

"משרד שטיינמץ-עמינח החליט לכרות את הסדר הפשרה על אף ספק רב בנוגע לקשר הסיבתי, ובעיקר נוכח רצונו להימנע מהליך משפטי ארוך וסבוך, שבאופן טבעי היה כרוך בפרסומים בלתי מוצדקים אודותיו.

"המשרד מפיק לקחים מקצועיים באופן מתמיד במהלך העבודה השוטפת, כפי שעשה במקרה הנוכחי וכפי שימשיך לעשות בעתיד. זה מה שהופך את משרד שטיינמץ-עמינח למקצועי ולאחד המובילים בתחומו.

"המשרד משקיע מאמצים רבים להעניק ללקוחותיו שירות ברמה הגבוהה והמקצועית ביותר, והדבר ניכר בקצב הצמיחה ובשביעות הרצון הגבוהה של לקוחותיו". 

עוד כתבות

אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,

לפני ההנפקה: אדם נוימן מימש מניות ווי וורק ב-700 מיליון דולר לפני ההנפקה

היקף ועיתוי המימוש נחשב יוצא דופן בהתחשב בכך שהמייסדים מחכים בדרך כלל עד לאחר ההנפקה הציבורית כדי לממש אחזקות ● על פי הדיווח, נוימן כבר הקים פמילי אופיס כדי להשקיע את ההכנסות

אהוד ברק באירוע של ישראל דמוקרטית בתל אביב / צילום: אמיר מאירי

ברק: איחוד עמיר פרץ ואורלי לוי עלול לסגור את הגולל על מפלגת העבודה

ברק שב וקרא לאיחוד הכוחות בשמאל: "טובת הגוש הייתה ונותרה איחוד רחב של כל הכוחות שבו. ניצחון זה לא הדבר הכי חשוב, זה היחיד שחשוב" ● על האיחוד של עמיר פרץ ואורלי לוי: "אני מקווה שזה עדיין לא בלתי הפיך"

יאיר לפיד/  צילום: איל יצהר

ברק חייב לפרוש, היחסים עם בוגי תקינים ונתניהו יהיה חייב להעלות מסים: יאיר לפיד בראיון

יאיר לפיד, מס' 2 בכחול לבן, לא מאמין בתיאוריית הגושים וחושב שרק המפלגה הגדולה תנצח בבחירות ● בראיון ל"גלובס" הוא מבקר בחריפות את ההתנהלות הכלכלית של הממשלה ("יצאה מדעתה") ● מסביר שנתניהו לא יכול לטפל בגירעון כראוי ("הוא זקוק לליצמן וסמוטריץ, כדי שיגנו עליו בנושא החסינות. והוא ישלם להם הרבה יותר") ● ולא, הוא לא רוצה לחזור לתפקיד שר האוצר: "אני הולך להיות שר החוץ ואחר כך ראש ממשלה”

עורך דין עמית חדד/  צילום: יונתן בלום

"המציאות המשפטית והפסיקה אמורות להביא לסגירת תיקי רה"מ"

עו"ד עמית חדד, הסנגור שמייצג כיום לבדו את בנימין נתניהו, כפי שלא היכרתם: על הילדות באשקלון ("לא תמיד התנהגתי כמו שציפו") ● על הבחירה בלימודי משפטים (בשיעור הראשון הבנתי שבחרתי נכון") ● ועל החשדות כי הלקוח מספר 1 קיבל שוחד בדמות סיקור תקשורתי חיובי: "מי שהדמוקרטיה בישראל חשובה לו, היה צריך להתנגד לחקירה"

נפתלי בנט ואיילת שקד / צילום: אמיר מאירי

"יוותר על האגו": החלה הפגישה בין נפתלי בנט לאיילת שקד

צפוי כי ההכרעה תתקבל הערב או לכל המאוחר בתוך יום יומיים ● כחלק מהאפשרויות לקראת הריצה לבחירות, בנט מוכן להתחבר עם מפלגות הימין לרבות עוצמה יהודית בבלוק טכני שייפרד לאחר הבחירות. במקרה כזה הוא יוצב במקום הרביעי אחרי סמוטריץ' ורפי פרץ ● וגם, רע"מ בחרה הערב את מועמדיה לבחירות הקרבות

מיקרוסופט / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מיקרוסופט היכתה את התחזיות: גם ברווח וגם בהכנסות - המניה קפצה

ההכנסות הסתכמו ב-33.72 מיליארד דולר, מעל לתחזיות להכנסות של 32.77 מיליארד דולר ● החברה רשמה רווח למניה של 1.37 דולרים - מעל לתחזיות לרווח של 1.21 דולרים

יאיר גרבוז / צילום: כפיר זיו

יאיר גרבוז: "חוץ מפעם אחת, בחיים לא מכרתי עבודה מחוץ לתל אביב"

האמן יאיר גרבוז עדיין בטראומה מהלינץ' שחווה אחרי “נאום הקומץ" לפני ארבע שנים ● עכשיו הוא מציג עבודות ב"זומו", מוזיאון נייד לאמנות, ויש לו כמה תובנות לא נעימות לאוזן על הפריפריה ● ריאיון

נדל"ן בת"א/צילום:אייל יצהר

עסקת ענק בהרצליה והקרב על נתוני מכירת הדירות. כותרות הנדל"ן

כמה שילמה קבוצת יזמים בראשות איציק תשובה, פרשקובסקי וטריגו במסגרת התמחרות על חטיבת קרקע מבוקשת בהרצליה? מה קרה כש"גלובס" הפגיש ארבעה שמאי מקרקעין בכירים? מדוע מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שלח מכתב חריף לסטטיסטיקן הראשי בלמ"ס ואיזה תשובה הוא קיבל? אלה כותרות הנדל"ן שלנו מהשבוע החולף

רונאל פישר ועו"ד רות דוד/ צילום: ליאור מזרחי

קריסה ב-10 צעדים: כך השתבש תיק הדגל נגד רונאל פישר ורות דוד

החקירה נפתחה בקול רעש וצלצולים, הראיות שהצטברו היו מטלטלות • אבל אז נקלעו החקירה והמשפט לרצף של טעויות ומחדלים • מה יעלה בגורל תיק הדגל של מח"ש והפרקליטות? • האזינו לפודקאסט "הצוללת"

הפגנות יוצאי אתיופיה/ צילום:  רויטרס Corinna Kern

איזה מקום לבחור והאם להימנע משיוך פוליטי? מחקרים מגלים – להפגין זה מדעי

איפה למקם את ההפגנה, האם צריך להיזהר מזיהוי פוליטי, ואיך משפיעה הפעלת אלימות ● שורה של ותיקי הפגנות ואנשי אקדמיה מנסחים כללי עשה ואל תעשה עבור הישראלים ששוב יוצאים לרחובות

אאודי E-TRON

החשמלית של אאודי היא קרוס-אובר למופת שתהפוך בשנה הבאה לקורבן מס

ה-SUV החשמלי הראשון של אאודי הוא רכב פאר מפנק, שימושי ונמרץ, שיכול להקטין משמעותית את ההוצאות השוטפות, לטפח את המצפון הסביבתי ועל הדרך לעקוף את טסלה ● רק חבל שהשינוי במדיניות המס בשנה הבאה עשוי להפוך אותו בישראל לאפיזודה חולפת

יאיר לפיד, פודקאסט לשבת / עיבוד תמונה: אפרת לוי

עם הגב לים: הפודקאסטים הטובים ביותר לסוף השבוע

כמה חם היה השבוע? ● מספיק חם כדי לקפוץ לטבילה בים, שלמרבה הצער מלא במדוזות  ● זאת הזדמנות נהדרת לשבת על הספה עם מזגן ולהינות מפודקאסטים שעשו לנו את השבוע ● פודקאסט לשבת ● האזינו

 המגדלור של Davaar, ליד קמפבלטאון / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

סקוטלנד למתקדמים, או לכל מי שמוכן להתמסר לאיטיות ולערפל

הטיול בדרום-מערב סקוטלנד, בחצי האי קינטייר, אינו מסע לכל אדם ● הוא מתאים למי שמחפשים שקט אמיתי ומוכנים להתמסר לאיטיות, לגשם, לערפל וליופיים של צוקים, מגדלורים, כפרי דייגים, איים קטנים ומזקקות וויסקי לרוב

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

אני ילד ירח: כל צעד קטן לאדם, גם הצעד הזה שלי, הוא קפיצה ענקית למין האנושי

50 שנה לנחיתה על הירח וגם בהווה יש מה לחגוג - אם אתם מהטיפוסים שדומעים מול פוטונים מתנשקים

מפל ג'ילבון/ צילום: אורלי גנוסר

אל הג’ילבון ובחזרה: טיול קצר, בינוני או ארוך עם הרבה צל ושכשוכים

זו העונה לטיולי מים, טבילות, שכשוכים ואם אפשר, עם הרבה צל ולא יותר מדי הליכה בחום. נחל ג’ילבון בגולן, למשל

השקעות אלטרנטיביות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

במוצרים אלטרנטיביים לא כל המנהלים שווים

התחום הצומח של השקעות בנכסים אלטרנטיביים בחו"ל מצריך מיומנות גבוהה והיכרות עמוקה עם הנכסים ● מנהלי השקעות ישראלים בעלי מומחיות עשויים להניב למשקיעים ערך מוסף ואפילו תשואות עודפות, אם ינצלו את היתרונות היחסיים שלהם ● מנגד ניצבים מנהלים שהערך המוסף העיקרי שהם מעניקים הוא עצם הגישה לנכסים אלטרנטיביים בחו"ל ● כתבה שנייה משתיים

פרופ’ גרגור ריד /צילום: יחצ

חיידקים טובים, מוצרים רעים: חלוץ המחקר בפרוביוטיקה יוצא נגד השרלטנים

פרופ' גרגור ריד, שגילה שיוגורט עשוי להועיל יותר מאנטיביוטיקה בדלקות שתן חוזרות, כועס על מחקר של מכון ויצמן שיצא נגד מוצרים פרוביוטיים, אבל מודה: "רק 10% מהמוצרים היום ראויים לתואר הזה"

הירח / צילום: shutterstock

מה המרחק וכמה זכו לצעוד עליו - כמה אתם שולטים במסע לירח?

מה שם הטיל, היכן נחתה אפולו 11 ואת מי הותירו ארמסטרונג ואולדרין מאחור בחללית? 11 שאלות על תוכנית אפולו

פרופסור ענת אדמתי/ צילום: ענבל מרמרי צולם במלון NYX בהרצליה מרשת פתאל

"צוקרברג יותר חזק מרוב המנהיגים": פרופ' ענת אדמתי הקדישה חייה לקרב נגד הבנקים, עכשיו היא נלחמת בענקיות הטק

"אמזון, גוגל ופייסבוק לוקחות נתח שוק גדול מדי" ● "חברות הטכנולוגיה מעמידות במבחן את הדמוקרטיה" ● "למארק צוקרברג יש יותר כוח משיש לרוב ראשי המדינות" ● בראיון מיוחד ל–G פרופ' ענת אדמתי מסבירה איך תאגידי הענק הצליחו לבלבל את כולנו, מה המחיר שהציבור משלם, ומאיפה יכול להגיע השינוי

עד הירח ובחזרה / צילום: שאטרסטוק

כל מה שצריך לדעת לרגל 50 שנים לנחיתה על הירח

מדוע הירח מתרחק מכדור הארץ, אילו יסודות מיוחדים נמצאים בו, מדוע כריית חומרים ממנו מדאיגה את המערב ומה הקשר בינו לבין פייק ניוז