לב לבייב / צילום: תמר מצפי
אילו ראיות מוסר למשטרה בימים אלה קרוב משפחתו של איש העסקים לב לבייב, שנעצר כחשוד בפרשת "היהלום השחור" ושוחרר בסוף השבוע ממעצרו; והאם הוא מסבך את לבייב בעבירות הקשורות לפרשה או בעבירות אחרות/נוספות שאינן קשורות לחקירה הנוכחית? זוהי שאלת מיליון הדולר היום במסגרת החקירה המתנהלת בענף היהלומים בחשד לקיומה של רשת להברחת יהלומים מרוסיה לישראל, כאשר בראש מצעד המבוקשים לחקירה בפרשה נמצא לב לבייב.
לבייב בכלל שוהה בתקופה זו במוסקבה ולא מאותת כאילו בכוונתו להגיע לישראל על-מנת לספק תשובות לחוקרים, אבל האם השהות בבירת רוסיה תאפשר לו לחמוק מהחקירה? התשובה לכך עוברת דרך המהלכים שמקדמים היום במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לשיתוף-פעולה בין ישראל לרוסיה לצורך חקירתו של לבייב במדינה, אבל כנראה גם דרך נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אשר לבייב נחשב לאחד ממקורביו.
אבל נחזור רגע לישראל - פה התחיל בשבוע שעבר מחול השדים המתחולל סביב לב לבייב, עם מעצרם של קרובי משפחתו, בהם בנו, וכן עובדים בחברת LLD שבבעלותו. המעצרים בוצעו במסגרת הפרשה, שבמרכזה שהחשד לקיומה לכאורה של רשת להברחת יהלומים מרוסיה לישראל במסגרת פעילותה של חברת LLD, תוך ביצוע עבירות כלכליות בהיקף של כ-300 מיליון שקל.
בשבוע שעבר נעצרו 9 חשודים בפרשה במסגרת שני גלי מעצרים, ובהם גם בנו של לב לבייב, זבולון, וקרוב משפחה נוסף שלו. בינתיים שוחררו כבר שבעה מהחשודים שנעצרו. הבוקר (ג') ביקשה המשטרה מבית משפט השלום בראשון-לציון להאריך בפעם השלישית את מעצרם של שני החשודים הנותרים - זבולון לבייב, בנו של לב לבייב; וראובן שמואלוב, ששימש כמנהל כספים בחברת LLD, שבאמצעותה חושדת המשטרה כי בוצעו העבירות הנחקרות. שופט השלום גיא אבנון דחה את בקשת המשטרה והורה לשחרר את השניים למעצר-בית בתנאים מגבילים, אולם המשטרה החליטה לערער על כך לבית המשפט המחוזי.
צווים לתפיסת רכוש
ואיך כל זה קשור ללב לבייב שיושב בניכר? לפי החשדות, לבייב עמד בראש הפירמידה הפלילית. לדברי גורם בחקירה, לבייב היה נעצר יחד עם החשודים האחרים, אם היה בארץ. החשדות של החוקרים הם שהשחיתות בחברה מגיעה עד לראש, אך לבייב יכול לטעון מנגד - וכך הוא אכן טוען כיום באמצעות שליחים שונים - כי הוא לא מכיר את הפרשה ואת החשדות ומעולם לא היה מעורב בכל מעשה פלילי.
אולם התשובה שמגיעה ממוסקבה לא מספקת את החוקרים, שבינתיים החלו בפעולות שונות על-מנת להגיע אל לב לבייב ולחקור אותו פנים אל מול פנים. גורמי החקירה כבר קיבלו והוציאו לפועל בישראל צווים לתפיסת רכושו של איש העסקים והיהלומן, בהם צווי תפיסה ברישום לווילה שבבעלותו בסביון. עוד נחשף כי המדינה מתכוונת לפעול לצורך "חיקור דין" של לבייב בחו"ל, ואולי בהמשך לפעול להסגרתו לישראל, אם החשדות נגדו יעמיקו ויתבססו.
המונחים הללו - "הסגרה" ו"חיקור דין" - לא ברורים לכל, ומעלים בעצמם עוד סימני שאלה בנוגע להתקדמות של החקירה וחוזק החשדות נגד לבייב. כך, למשל, עולה השאלה האם מדינת ישראל יכולה כבר עתה להגיש לבקש מהשלטונות הרוסים את הסגרתו של לב לבייב? מה ההבדל בין בקשה ל"חיקור דין" ובקשה ל"הסגרה"? וכיצד צפויות הרשויות ברוסיה להגיב לבקשות כאלה, ככל שאלה אכן יוגשו?
הדרך להסגרה עוד ארוכה
הליך ההסגרה יכול לשמש לאחת משתי תכליות בלבד - העברת אדם למדינה המבקשת את הסגרתו לצורך העמדתו לדין או העברת אדם לריצוי עונשו לאחר שזה הורשע. כלומר, בענייננו, הסגרתו של לב לבייב תהפוך להיות רלוונטית, ככל שייאספו ראיות מוצקות המצדיקות את העמדתו לדין.
הטיפול בהליך ההסגרה אינו מצוי בסמכותה של משטרת ישראל ויתר גופי החקירה, אלא הוא מנוהל באמצעות הדרגים המשפטיים של המדינות המעורבות. אמנם הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות נוהגים ללוות את מרבית החקירות המתבצעות ביחידת להב 443 של המשטרה, אך ברור כי הם נכנסים לעובי הקורה רק לאחר שנגמר שלב איסוף הראיות ומתגבשת המלצת גורמי החקירה בנוגע להעמדתם לדין של החשודים. במקרה של ישראל ורוסיה, מדובר במחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים הרוסי.
עו"ד גל לברטוב, מי שעמד בראש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות בשנים 2013-2005, וחתום על לא מעט הליכי הסגרה, מסביר כי על-מנת שניתן יהיה להסגיר את לב לבייב לישראל, צריכה החקירה בפרשה לעבור עוד כברת דרך ארוכה. לברטוב היה האחראי על סוגיית ההסגרות בפרקליטות במשך שנים, ובין היתר טיפל באופן אישי בהסגרתם לארה"ב של זאב רוזנשטיין והאחים יצחק ומאיר אברג'יל; בהסגרתו מאיטליה לישראל של בועז יונה, בעליה של חברת חפציבה שברח לאחר שהחברה שלו קרסה; ובהסגרתו מפרו של השופט לשעבר, דן כהן, שהיה מעורב בפרשת השוחד בחברת סימנס וחברת החשמל.
עו"ד לברטוב מבהיר תחילה מדוע ישראל לא הגישה עדיין בקשה להסגרתו של לבייב, ומציין כי "אין דבר כזה הסגרה לצורך חקירה. הכלי הזה לא קיים לצורך חקירה. כתנאי להסגרה לשם העמדה לדין, צריך שיצטברו מספיק ראיות לכאורה להגשת כתב אישום. המדינה לא חייבת להגיש כתב אישום כתנאי להסגרה, אבל היא חייבת להצהיר שמטרת ההסגרה היא לשם העמדה דין, ושיש לה די ראיות לשם כך. הפעלת אמנת ההסגרה האירופית לצורך חקירה היא הפעלה של האמנה שלא כדין".
רוסיה אינה נוהגת להסגיר
בנוסף לחוזק הראיות שתידרש ישראל להציג בפני רוסיה אם תבקש את הסגרתו של לבייב, יהיה עליה להתמודד עם משוכה נוספת הנוגעת להיותו של לבייב אזרח רוסיה. בהקשר זה מבקש עו"ד לברטוב להפנות את הזרקור לקשיים שנוהגת רוסיה להערים במקרים שבהם התבקשה הסגרתו של אחד מאזרחיה.
"רוסיה אינה מסגירה את אזרחיה", קובע לברטוב. "יותר מכך, רוסיה לא מכירה באזרחות כפולה. ברגע שיש אזרח רוסי, אז גם אם יש לו אזרחות נוספת זה לא ממש מעניין את רוסיה, ומבחינתה הוא רק אזרח רוסיה". לכך יש להוסיף את העובדה שלבייב נחשב למקורב לפוטין, ואז "הקשה" עלול להפוך לבלתי אפשרי.
עם זאת, גם אם רוסיה תתנגד להסגרתו של לבייב, אין זה אומר כי הוא לא יועמד לדין על אדמת רוסיה בגין העבירות שעבר לכאורה, לאור העיקרון המקובל במשפט הבינלאומי של "הסגרה או העמדה לדין". משמעות עיקרון זה היא שאדם שעבר עבירה לא יכול להימלט בלי עונש. "רוסיה חייבת להקפיד על הכלל של 'שפוט או הסגר'", אומר לברטוב, ומסביר כי "מדינות כמו רוסיה, שלא נוהגות להסגיר את אזרחיהן, צריכות להעמיד לדין את מי שהצטברו די ראיות נגדם שעברו עבירה. אם ישראל תבקש את הסגרתו של לבייב, והרוסים ייענו לכך בשלילה למרות שיצטברו די ראיות לצורך העמדתו לדין - תוכל ישראל לבקש את העמדתו לדין ברוסיה".
בהקשר זה יוזכר כי משטרת ישראל סבורה שלבייב בצע עבירות גם על אדמת רוסיה. "עבירת הברחת יהלומים היא עבירה שמאוד מציקה לרוסיה. רוסיה היא מדינת חומר גלם של יהלומים, וזו תופעה מאוד מטרידה מבחינת השלטונות הרוסיים", מציין לברטוב. בכך גם מבהיר לברטוב שהעבירות שמיוחסות לכאורה ללבייב עוברות את משוכת "הפליליות הכפולה" (היינו הן נחשבות לעבירות פליליות הן בישראל והן ברוסיה), שאותה יש לצלוח על-מנת לבקש את הסגרתו או העמדתו לדין ברוסיה.
בנוגע לאופן בו יכולים להשפיע יחסיו הקרובים של לבייב עם ממשל פוטין על השאלה האם יוסגר או יועמד לדין ברוסיה, כמובן שרב הנסתר על הגלוי. באופן עקרוני, הדרג המדיני והדרג השיפוטי ברוסיה כלל לא אמורים להיות מעורבים בטיפול בבקשות הסגרה.
בעוד שבישראל מעורבים בכל בקשת הסגרה גם הדרגים המדיניים וגם הדרגים השיפוטיים, ונדרשת החלטה שיפוטית פוזיטיבית שתאשר את בקשת ההסגרה, ברוסיה מטפל בבקשת הסגרה הדרג המינהלי בלבד, אלא אם האדם הנדרש להסגרה מבקש את התערבותו של בית המשפט. "היה ועוצמת הראיות תצדיק, לשיטת גורמי החקירה בארץ, לבקש את הסגרתו של לבייב מרוסיה", אומר לברטוב, "ההסגרה תתבצע ללא כל מעורבות של בית המשפט ברוסיה - אלא אם לבייב יבקש באופן מפורש את התערבותו".
חיקור דין: רף מקל יותר
נראה כי בשלב זה גורמי החקירה זקוקים לאסוף ראיות, כולל מלבייב עצמו, על-מנת לקדם את החקירה בפרשה. לשם כך, על ישראל לפנות לרוסיה בבקשה לביצוע חיקור דין. כול חקירה של גורמים ישראלים על אדמת רוסיה דורש כמובן תיאום בין המדינות ואישור מרשויותיהן, שכן אחרת מדובר בהפרה חמורה של הריבונות הרוסית על-ידי ישראל.
המשטרה הודיעה כבר בשבוע שעבר, במהלך דיון הארכת מעצרו של בנו של לבייב וחשודים נוספים בפרשה, כי היא ביצעה פעולות חקירה גם מעבר לאדמת ישראל. עם זאת, טרם בוצעה חקירה ללבייב עצמו ברוסיה, ולפי הידוע גורמי החקירה בליווי גורמים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה רק החלו לפעול לקידומו של הליך חיקור דין מול שלטונות רוסיה.
על-מנת שרוסיה תיעתר לבקשה לבצע חיקור דין בשטחה, נדרשים גורמי החקירה בישראל לעמוד ברף מקל הרבה יותר מזה הדרוש לצורך בקשת הסגרה. ישראל ורוסיה חתומות על האמנה האירופית לעזרה משפטית, הקובעת כי על מי שמבקש לבצע חיקור דין להראות שקיים "חשד סביר" לביצוע עבירה על-ידי מי שחיקורו מתבקש.
אמנם מדובר בחשד סביר לביצוע עבירה ולא ברף הראייתי המחמיר יותר הנדרש בעניינה של בקשת הסגרה (הדורשת, כאמור, די ראיות על-מנת להעמיד לדין), אך עדיין נדרשים גורמי החקירה לבסס את בקשתם על חשדות די מבוססים. "אי-אפשר לבוא לרוסים רק על סמך מידע חלקי ואנונימי ולבקש לחקור את לבייב. צריך בסיס לפתוח את החקירה", מציין בהקשר זה עו"ד לברטוב.
במסגרת בקשה לחיקור דין בחו"ל נוהגים גורמי החקירה של המדינה שמבקשת את החיקור להעביר לגורמי החקירה של המדינה שבה נמצא האדם שחיקורו מתבקש, הוראות בדבר צווי חיפוש ותפיסה, וככל שהדבר נדרש גם בקשה לחקירה באזהרה. בהקשר זה מציין עו"ד לברטוב כי "אפשר לבקש מהרוסים שחוקרים מישראל יצטרפו לחקירה. הם יכולים להיות מעורבים בחקירה, אבל בשום מקרה הם לא ינהלו את החקירה לבדם".
תהליך סבוך, מורכב וממושך
גורמי החקירה, בליווי הפרקליטות, כבר מכינים את הקרקע לקראת הגשת בקשה לבצע חיקור דין נגד לבייב, ומכאן ניתן להסיק כי לשיטתם, ככל הנראה, הצטברו די ראיות המקימות חשד סביר שלבייב עבר עבירה. לכך יש להוסיף את ההערכות כי מקורבו של לבייב ששוחרר בסוף השבוע ממעצרו, מספק ראיות למעורבות של לבייב במעשים פליליים - ואולי ראיות אלה יעבו את התיק הקיים.
עם זאת, תהליך של חיקור דין נחשב לסבוך ומורכב וממושך. הוא עלול להימשך זמן רב, מה גם שלא בטוח שגורמי החקירה יבקשו לבצעו באופן מיידי. "פעמים רבות מבוצעים הליכי חיקור דין זמן רב מאוד אחרי שכבר נאספו הראיות, משיקולי חקירה כאלה ואחרים. כמובן שאין בכך כדי ללמד משהו על עוצמת החשדות כלפי הנחקר", מציין עו"ד לברטוב.
ככל שאכן תוגש בקשה לחיקור דין בעניינו של לבייב, לא תהיה זו הפעם הראשונה שבקשה מסוג זה מוגשת מישראל לרוסיה. לדברי עו"ד לברטוב, ישראל יכולה "לסמוך" על רוסיה שתתייחס ברצינות ובכובד-ראש לבקשה לאור ניסיון העבר בין המדינות. "הניסיון של חיקורי דין בין ישראל לרוסיה הוא ניסיון טוב מאוד", מציין עו"ד לברטוב.
באשר לקשיים שבהם צפויים גורמי החקירה להיתקל ככל שיבקשו לבצע חיקור דין על אדמת רוסיה, מציין עו"ד ברטוב כי הוא מעדיף שלא לפרט, "על-מנת שלא לפגוע במאמצים המבצעיים"; אולם הוא מספק התייחסות מרומזת לקשיים העלולים להיווצר בכל הנוגע להתייצבותו של לבייב לחקירה, אם יידרש לכך. "ברור ששטח גדול של מדינה כמו רוסיה המתפרשת על שטח עצום, יכול להקשות מאוד על גורמי החקירה", הוא מציין.
לבייב, כאמור, מכחיש כל מעורבות, או אף ידיעה, על הפרשה הנחקרת. פנייתנו לקבל את תגובתו דרך נציגו בארץ, נענתה בשליחת אותה תגובה ששוגרה לתקשורת מאז שנחשפה הפרשה בשבוע שעבר. וכך לשונה: "מטעמה של חברת LLD שבבעלות לב לבייב נמסר כי החברה אינה מכירה כלל את האירוע המדווח בתקשורת. מר לבייב והחברות שבשליטתו פועלים בהתאם לנורמות הראויות ותוך הקפדה על ציות לחוק. אנו מקווים כי הנושא יתברר במהרה והחשדות יתבררו כמשוללות בסיס".
החשדות: מנגנון משומן של הברחת יהלומים במשך 15 שנים
במסגרת פרשת "היהלום השחור" נחקר החשד לקיומה של רשת להברחת יהלומים וביצוע עבירות כלכליות בהיקף כ-300 מיליון שקל. במרכז הפרשה חברת LLD שבבעלות לב לבייב ובני משפחה נוספים שלו, ואשר בבעלותה מפעלים ברוסיה. החשד המרכזי הוא לקיומו של מנגנון משומן היטב של הברחות יהלומים מרוסיה לישראל ומחוץ לישראל, במשך 15 שנים, מבלי לדווח על כך לרשויות ותוך ביצוע עבירות הלבנת הון, עבירות מס ועבירות נוספות.
בסוף השבוע שוחררו חמישה מתוך תשעת החשודים שנעצרו בפרשה בשני גלי מעצרים בשבוע שעבר. אחד החשודים ששוחררו הוא קרוב משפחה של לב לבייב, ששמו עדיין אסור בפרסום. סנגוריהם של החשודים האחרים בפרשה מעריכים, כי אותו קרוב משפחה, שהיה קשור בעבר לחברת LLD, מספק למשטרה בימים אלה חומרים, הקלטות ומסמכים המסבכים את לבייב בביצוע עבירות שונות, אך לאו דווקא כאלה הקשורות בפרשה הנחקרת.
בדיוני הארכת המעצר של החשודים שלשום בבית משפט השלום בראשון-לציון אמר נציג המשטרה כי "חברת LLD מתנהלת כארגון פשע, תוך שימוש בבלדרי יהלומים שמבריחים יהלומים כמו אחרוני בלדרי הסמים. החברה משבשת ומשמידה ראיות".
הסגרה - מילון מונחים
הסכם הסגרה
שיתוף-פעולה בין שתי מדינות או יותר המוסדר לרוב באמנה, שבמסגרתו מסכימות המדינות השותפות להסכם, כי מדינה אחת יכולה לבקש ממדינה אחרת את הסגרתו של מי שהורשע בפלילים, או שיש נגדו די ראיות להעמדה לדין.
האמנה האירופית בדבר הסגרה
הסכם הסגרה רב-לאומי, שעליו חתומות גם ישראל ורוסיה, המחייב את כל המדינות החתומות עליו, להסגיר מבוקשים לבקשת כל אחת מהמדינות החתומות על ההסכם. זאת, בכפוף להתקיימותם של התנאים להסגרה ובכפוף לסייגים.
פליליות כפולה
אחד מהתנאים להסגרה הוא שהעבירה שבגינה מתבקשת ההסגרה נחשבת לכזו (עבירה) גם לפי המדינה שאליה פונים בבקשת ההסגרה.
חיקור דין בחו"ל
איסוף ראיות במדינה זרה בנוגע לחקירה המתנהלת בישראל, לרבות חקירה באזהרה של חשודים.
האמנה האירופית בדבר עזרה הדדית בעניינים פליליים
הסכם רב-לאומי, שעליו חתומות גם ישראל ורוסיה, שבמסגרתו מתחייבות המדינות החתומות לסייע זו לזו במתן עזרה משפטית, כולל חיקורי דין.
חשד סביר לביצוע עבירה
זהו הרף הראייתי הנדרש לצורך ביצוע חקירת אדם באזהרה. חשד זה חייב להיות מבוסס על ראיות, להבדיל, למשל, משמועות, מתחושות או מסברות אשר אינן מתלוות אליהן ראיות כלשהן.
סיכוי סביר להרשעה
הרף הראייתי הנדרש לצורך הגשת כתב אישום והעמדה לדין. מדובר ברף ראייתי גבוה יותר מ"חשד סביר לביצוע עבירה". כלומר, לא די בראיות כלשהן לביצוע העבירה, אלא נדרש שהן יעמדו ברף מחמיר יותר, שמשמעותו כי קיים סיכוי טוב להרשעת הנאשם.
*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת הברחת היהלומים, ובהם זבולון לבייב וראובן שמואלוב, הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ולכן החשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.