גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלפי שקלים בחודש: תעשיית מטעיני הקורקינטים הגיעה לישראל

בירד, שהחלה לפעול בישראל לפני מספר חודשים, מפזרת קורקינטים חשמליים להשכרה ברחבי העיר • המודל העסקי המיוחד מחייב את בירד לשלם ל"צפרים", אנשים שמשקיעים שעות בכל יום באיסוף קורקינטים, הטענתם והחזרתם לרחוב • התשלום - לעתים 10,000 שקל בחודש - מוביל לתחרות עזה בין הצפרים • עתה, החלת כללי בטיחות חדשים מאיימת לשנות להם את המשחק

אדם רוכב על קורקינט של BIRD / צילום: רויטרס
אדם רוכב על קורקינט של BIRD / צילום: רויטרס

מי שמסתובב בחודשים האחרונים בתל-אביב לא יכול להתעלם ממאות הקורקינטים החשמליים שזרוקים בכל פינה - בשדרה, בפארק, בים ועל מדרכות. מי שעומדת מאחוריהם היא חברת "בירד", שאתמול הודיעה על הרחבת פעילותה גם לרמת-גן. המשתמשים מאתרים קורקינט באמצעות אפליקציה, נוסעים ליעד המבוקש ושם הם נוטשים אותו, ללא צורך בתחנת עגינה. לפי נתוני החברה, קיימים בישראל למעלה מ-25 אלף משתמשים ייחודיים, עם טווח נסיעה ממוצע של 2.4 קילומטר.

איך זה עובד:

לבחירה להפעיל מערך השכרת קורקינטים בלי תחנות עגינה יש מחיר: לא ניתן להטעין את הקורקינטים כשהם לא בשימוש. על הפער הזה מגשרים "צפרים", משתמשים שאחראים לאסוף את הקורקינטים לביתם במהלך הלילה, להטעין אותם ולהחזירם לנקודות מפתח ברחבי העיר בין השעות 4 ל-7 בבוקר. בתל-אביב יש קבוצה של עשרות צפרים, שאמנם מתחרים זה בזה, אבל גם פעילים בקבוצת ווטסאפ משלהם, שם הם חולקים חוויות ומידע ועוזרים זה לזה.

כמו מקורות פרנסה אחרים במה שמכונה "כלכלת החלטורות", הצפרים אינם עובדי החברה אלא "נותני שירות", שלא מובטחת להם הכנסה קבועה, והם אלה שנושאים בהוצאות, אך בתמורה הם מקבלים גמישות. דוגמה אחת ל"כלכלת חלטורה" היא נהגי אובר, שהנתונים מראים שהם עוזבים את החברה אחרי שישה חודשים בממוצע. בניגוד לאובר, נראה שהקורקינטים הם עסקה משתלמת יותר: בישראל קיימים מי שמתפרנסים באופן בלעדי, או מרכזי, מאיסוף, הטענה ופיזור של קורקינטים.

בבירד לא חושפים נתונים אודות הצפרים, אך מבירור שערכנו עולה כי מאות נרשמו להיות צפרים; עשרות עושים זאת באופן קבוע ואוספים קורקינטים מדי יום או מדי שבוע ומרוויחים אלפים בודדים בחודש; וצפרים בודדים מתפרנסים מכך באופן בלעדי או כפרנסה מרכזית, ואוספים עשרות קורקינטים מדי יום, שמכניסים להם למעלה מ-10,000 שקל בחודש.

"זה כמו לקבל כסף על משחק פוקימון גו"

"ההבדל הכי גדול בין צפר מתחיל לצפר מנוסה הוא היקף הזמן שהוא משקיע באיסוף של כל כלי", אומר שלמה גורן (36), בשיחה עם "גלובס". גורן עובד כצפר מאז אוגוסט ואוסף עשרות קורקינטים מדי יום, בהשקעה ממוצעת של 4-5 שעות של איסוף ופיזור. "כשהייתי צפר מתחיל בזבזתי המון שעות על הגעה לקורקינטים רק כדי למצוא שהם נעולים במחסן, למשל. עכשיו אני יודע להבין את המפה טוב יותר, ולהבין איזה קורקינט שווה לצוד ואיזה לא, אז אני מבזבז פחות זמן בחיפוש אחרי כל קורקינט", הוא מספר.

שלמה גורן / צילום: עצמי

גורן, דמות מוכרת בקרב הצפרים, מתגורר ברחוב דיזנגוף בתל-אביב ומנהל חנות משחקי מחשב בשם 'דומינטור', גם היא ממוקמת באותו רחוב. רוב הפעילות של איסוף ופיזור הקורקינטים מתרחשת באזורי הצפון הישן ומרכז תל-אביב, וגורן מתגורר ועובד בלב ההתרחשות. לאחר סגירת החנות ממלא אותה גורן בקורקינטים עד אפס מקום.

איסוף הקורקינטים מתבצע באמצעות אפליקציה ייעודית, כאשר קורקינטים הזקוקים להטענה, או כאלה שאבודים ופגומים, מופיעים במיקומים שונים, עם סימון צבעוני: ירוק לקורקינטים שמחירם הוא הנמוך ביותר, צהוב לתמחור הביניים ואדום לאלה ששווים 50 שקל ומעלה. הצפרים מסתכלים על המפה ומחליטים אילו קורקינטים לאסוף לפי שווי כל כלי, מרחק, והמועד האחרון שבו עודכן מיקומם.

גורן ואני מסתכלים על המפה. "הקורקינט הזה שווה הרבה כסף, ויש לו אחוז נמוך", הוא אומר ומצביע על נקודה במפה. "המיקום האחרון שלו מה-GPS היה לפני 20 דק', והפעם האחרונה שרכבו עליו הייתה לפני 15 שעות. מה הסיכוי שהוא היה ברחוב 15 שעות, ושהוא שווה כל-כך הרבה כסף, ואף צפר אחר לא אסף אותו? הוא כנראה נעול איפשהו. לא הייתי יוצא בשבילו מהבית", הוא פוסק.

אנחנו ממשיכים לבחון את המפה שמתעדכנת כל הזמן. הנקודות מרוכזות בעיקר באיזור הצפון הישן בתל-אביב, אבל מגיעות גם פנימה לתוך ערי גוש דן. לפתע גורן מתמקד בנקודה על המפה, מרחק דקות בודדות מאיתנו. "זה כבר נראה יותר לעניין: אחוז הבטרייה שלו גבולי והמיקום שלו עדכני, אבל לא רכבו עליו מאז אתמול. נראה כמו קורקינט של טכנאים שהיה תקול, טכנאי תיקן אותו והחזיר אותו לרחוב ממש עכשיו".

גורן מגדיר את עצמו כגיימר ומספר שאיתור ואיסוף הקורקינטים "משחק על הצורך לגיימינג". אלא שבניגוד למשחקים בהם הוא יושב על הספה מול המסך, המשחק הזה מתרחש בעיר. "זה כמו לשחק פוקימון גו ולקבל על זה כסף. הקורקינטים הוציאו אותי החוצה וחוויתי את הרחובות של תל-אביב כמו שלא חוויתי אותם בחיים שלי, אני נהנה מהעיר הזו כפי שלא ידעתי שאפשר: לנסוע עם קורקינט בטיילת בשקיעה, או לנסוע בבוקר לפזר קורקינט בגן העצמאות ולראות איך השמש רק מתחילה לעלות".

עמית גרנט (18), סיפר שהוא אוסף כ-15 קורקינטים ביום באופן קבוע, ומכניס מהאיסוף כ-4,000 שקל בחודש. את הקורקינטים הללו הוא מביא לבית הוריו ברמת-אביב, שם הוא מתגורר, ומטעין אותם במשך הלילה. "בהתחלה הם היו נגד הרעיון, אבל אז הם ניסו את השירות בתור לקוחות ונהנו מאוד מהחוויה". בירד מגבילה את גיל הצפרים ל-18 ומעלה, וגרנט הוא אחד מהצעירים שבצפרי תל-אביב.

נציגי בירד מסרו ל"גלובס" כי החברה אינה אוספת סטטיסטיקות אודות זהות הצפרים, אך על בסיס היכרות אישית הם מעריכים כי טווח המקצועות שמאפיינים צפרים רחב מאוד. הם מספרים כי בין הצפרים קיימים בעלי חנויות מובייל, סטודנטים, נהגי מוניות ואף עובדי הייטק.

לפי הערכות הצפרים עצמם, המבוססות על הרכב קבוצת הוואטסאפ והנוכחים במפגשי צפרים שערכה החברה, רובם המוחלט של הצפרים הם גברים בגילאי 20-30, מרביתם סטודנטים. צפרים צעירים נמצאים לרוב ברמת הכנסה של אלפי שקלים בודדים, והצפרים שמגיעים להכנסה של למעלה מ-10,000 שקל הם בני למעלה מ-30, ולרוב נעזרים באדם נוסף, מעין קבלן משנה, לאיסוף הקורקינטים. הם שוכרים מחסנים ומשתמשים בעגלות לצורך איסוף מספרים גדולים של קורקינטים.

כשצפר מזהה קורקינט שהוא מעוניין לאסוף, הוא צריך לנסות להגיע אליו מהר ככל האפשר, לפני שייאסף על-ידי צפר אחר. "זה מאוד תחרותי", מתארת טל קשי (22) את אופי העבודה. קשי השתחררה משירותה הצבאי לפני שנתיים, וכיום היא עובדת ב"חלטורות", לדבריה, ומטיילת בעולם. העבודה בבירד נועדה לממן לה טיול של חודש בויאטנם, במקביל לעבודה נוספת בקייטרינג ועוד אחת כברמנית. איסוף הקורקינטים מכניס לה בין 2,000 ל-3,000 שקל בחודש, ועד היום היא אספה 200 קורקינטים בסך-הכול.

טל קשי / צילום: דרור עדי

בשיחה עם "גלובס" היא מספרת על התסכול שחשה כשרק התחילה לעבוד כצפרית, ולא הצליחה להגיע בזמן לקורקינטים שאיתרה: "בפעם הראשונה שהלכתי לאסוף, הגעתי למקום שאמור היה להיות בו קורקינט, והקורקינט לא נמצא, עוד מקום והוא לא נמצא, באחת הנקודות ראיתי צפר אחר אוסף את הקורקינט שבאתי לקחת. הוא הסתכל עלי ואמר לי 'וולקם טו דה גיים'".

האגרנים: מחביאים קורקינטים לשם רווח כספי

גיא (55), רואה חשבון במקצועו, ביקש להופיע בשמו הפרטי בלבד, וסיפר כי הוא עובד במקביל לאיסוף הקורקינטים במשרה חלקית וגמישה, שמאפשרת לו לפנות זמן גם לצפרות. "אני כבר הרבה שנים לא במקצוע ראיית החשבון, וכמו הרבה אנשים מעל לגיל 40 הייתי לא מועסק, מה שנקרא 'בלתי עסיק'", הוא מספר. הוא מתגורר ברמת החייל ואוסף את הקורקינטים "על הדרך", "כשאני מקפיץ את הבת שלי לבית הספר או יוצא לעבודה".

גיא מספר כי ביום ממוצע, הוא מוצא את עצמו מסביר לא אחת למתעניינים מה הוא עושה: "בירד לא עשו פרסומות כשהם הגיעו לארץ, והכול היה מפה לאוזן. חלק מהמטרה היא שאנחנו אלה שעושים להם יחסי ציבור. אנחנו אנשי השטח, אנחנו מסתובבים ברחוב ופוגשים אנשים ששואלים 'מה זה?' ומסבירים להם. אנשים עוד לא מכירים, כך שישנם אנשים טובי-לב שרואים קורקינט ברחוב ואומרים 'ילדים השאירו אותו' ולוקחים אותו הביתה לשמור עליו, אבל הם לא מבינים שזו המטרה - שהוא יהיה ברחוב".

ההתמודדות עם בעיות לא צפויות היא חלק בלתי נפרד מהעבודה כצפרים, ונראה שהתמיכה שהם נותנים זה לזה, בעיקר בקבוצת הוואטסאפ, הכרחית על-מנת להתמודד עם חלק מהמקרים שקורים בעבודה מסוג זה. "אתמול אספתי קורקינט ולא היה לי איפה להחזיר אותו בזמן", מספרת קשי. כדי להיות זכאי לתשלום, צפר צריך להחזיר את הקורקינט שהטעין לאחד ה"קינים" (כינוי לנקודות הפיזור המיועדות) המסומנים על המפה, עד השעה שבע בבוקר. כשקשי נתקעה עם קורקינט טעון, דקות בודדות לפני שבע בבוקר, בלי אף "קן" פנוי בסביבתה, היא פנתה לעזרת הקבוצה: "כל הקבוצה נחלצה לעזרתי ותפסה את כל הקנים - כשאתה תופס קן אחד, אחר נפתח - וככה נפתח קן ליד הבית שלי והצלחתי להחזיר את הקורקינט בזכותם".

משיחות שקיימנו עם צפרי בירד עולה כי סיבה נוספת לקיום הקבוצה, היא פיצוי על קצרים בתקשורת עם החברה עצמה. "בירד נמצאים בשלב הזה עם מנגנון מצומצם מאוד בארץ ועם מעט מאוד מענה לנו, הצפרים. אני מניח שהפוקוס שלהם זה שיווק ופריסה מול הלקוחות ופחות בקטע התפעולי, אז אנחנו עוזרים אחד לשני", אמר אחד הצפרים שביקש ששמו לא ייחשף. התלונה על מענה לא מספק מצד החברה חזרה בקרב צפרים רבים איתם שוחחנו.

כך למשל, גרנט מספר ש"היה שבוע שבו הפסקתי להטעין, משום שהשירות שלהם לא עבד ולא היו שום תשובות לשום שאלה. אני לא עושה את זה למטרה מסוימת אלא נטו לכיף, כי יש משהו במרדף אחרי הקורקינטים ובהסברה לאנשים שהוא מאוד נחמד, מה גם שהתחבורה הזאת לגמרי יכולה לכבוש את תל-אביב ולפתור הרבה מהבלגאן של כלי רכב שקורה בעיר".

הצפרים משתפים בקבוצה מידע כמו הודעות שהחברה שולחת לצפרים, ומועברות גם בקבוצה כדי לוודא שהגיעו אל כולם, מעבירים מידע שימושי שנצבר מניסיון בשטח, ודנים על מדיניות החברה הנוגעת לתנאי העבודה שלהם.

כך למשל, בבירד מציגים את משימת האיסוף ככזו שמתרחשת בלילה, החל מ-10 בערב, השעה בה כל הקורקינטים נסגרים לשימוש הציבור הרחב ומופיעים על גבי מפת הצפרים. אלא שקורקינטים שהיו בשימוש והסוללה שלהם נגמרה במהלך היום יופיעו על המפה עוד קודם לכן, והם נאספים עוד בשעות הצהריים. הצפרים מספרים שמי שיחכה לשעות הערב, כנראה לא ימצא הרבה קורקינטים זמינים לאיסוף על גבי המפה.

נושא נוסף שעלה בקבוצת הוואטסאפ הוא נושא השינוי בתמחור הקורקינטים, שבירד יזמה בחודש שעבר. מחיר הקורקינט משתנה לפי פרמטרים שונים וככל שכלי נמצא רחוק יותר, בעל אחוזי בטרייה נמוכים יותר, או שלא נעשה בו שימוש זמן רב יותר, בירד מתמחרת אותו באופן אוטומטי במחיר אטרקטיבי שיעודד צפרים לאסוף אותו ולהחזיר אותו לשימוש.

לאחר פיילוט בו החברה תמחרה קורקינטים בטווח שבין 30 ל-60 שקל, התמחור השתנה למחיר מינימום של 20 שקל, והמקסימום עלה ל-75 שקל. כך, צפרים שמתפרנסים מאיסוף של מספרים גדולים של קורקינטים שהם "טרף קל", הרגישו בחודש האחרון פגיעה ברמת ההכנסה שלהם. לעומתם, ישנם צפרים המתמחים באיסוף קורקינטים בעלי ערך גבוה - כאלה הממוקמים בשולי גוש דן, או שלא נעשה בהם שימוש זמן רב כיוון שהיו אבודים, גנובים או פגומים. צפרים אלה דווקא נהנים מהעלייה בתמחור המקסימלי.

אלא שלצד הצפרים ה"איכותיים", יש גם כמה צפרים בודדים שמשחקים מלוכלך, וגם הם נהנים מהשינוי בתמחור. הם מכונים אגרנים, ובמקום לאסוף קורקינטים, להטעין אותם ולהחזיר אותם מיד לרחוב, הם אוגרים - או מחביאים - מספר גדול של קורקינטים למשך ימים שלמים, מבלי לסרוק את הקוד המיועד לכך, ורק כאשר התמחור שלהם עולה כיוון שלא היו בשימוש זמן רב - הם סורקים אותם, מטעינים אותם, ומחזירים לרחוב תמורת התשלום המקסימלי.

ביום רביעי, הצפרים קיבלו מייל מחברת בירד העולמית שהתייחס לנושא ה"אגרנים", שהפך לתופעה בעייתית לא רק בישראל. "כולנו מודעים לכך שישנם כמה מטעינים שלא אוהבים לשחק לפי הכללים", נאמר בפתח ההודעה. "על אף שמדובר במיעוט (...) ככל שקהילת המטעינים גדלה וצומחת, הפתרונות לאתגרים הללו צריכים לצמוח איתה", נכתב בהמשך.

לאורך ההודעה פורטו צעדים שנקטה בירד כדי להילחם בתופעה באופן אוטומטי, כמו זיהוי של איסוף קורקינטים בכמויות חריגות ושל תזוזה של קורקינטים בקנה מידה גדול. בנוסף, החברה קראה לצפרים לדווח על קורקינט שנראה חריג, כדי לעזור "להילחם בהונאות בקהילה", והבטיחה כי היא מתייחסת לדיווחיהם ברצינות.

האיום החדש: רגולציה, בטיחות ותחרות

מעבר לתופעת ה"אגרנים", בירד מתמודדת עם הגבלות רגולטוריות במקומות שונים בעולם וכך גם בישראל. התוכנית להגברת הבטיחות של רוכבי האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים שגיבש לאחרונה משרד התחבורה, אושרה פה אחד וצפויה להיכנס לתוקף כבר ב-1 בינואר. על-פי התוכנית, תיאסר רכיבה על אופניים או קורקינט חשמליים על מי שאין ברשותו רישיון נהיגה או שטרם עבר את מבחן הקורס הייעודי או שלא ניתן לו אישור כשירות. בנוסף, הקנס בגין רכיבה על אופניים חשמליים או קורקינט ממונע ללא קסדה, עלה מ-250 שקל ל-1,000 שקל.

כיום לא מוטלים כמעט קנסות בפועל, ולא ברור באיזו מידה תיושם התכנית. עם זאת, בבירד כבר מתכוננים לשינוי, ועם השקת השירות ברמת-גן החברה ביצעה חלוקה של קסדות בעיר. יניב ריבלין, מנכ"ל בירד ישראל אומר: "כבר חילקנו 50 אלף קסדות ברחבי העולם ונמשיך עם זה בישראל. בדצמבר נחלק קסדות לכל הצפרים".

עם זאת, חלוקת קסדות לצפרים אינה הנושא המרכזי בבטיחות הצפרים, שנוהגים להערים את הקורקינטים זה על גבי זה ולנסוע עליהם ברכבי העיר. "זה מאוד יקשה על הצפרים, כי אנחנו צריכים להסתכן ולנסוע עם 7-8 קורקינטים על הכביש", אומר גרנט. לדבריו, שינוי החקיקה יוביל לכך שיהיה עליו לצאת לאסוף קורקינטים עם רכב, "זה מסובך יותר כי צריך העמסה, ויש מקומות שאי-אפשר לעמוד בהם בתוך העיר, ואני לא בטוח שאוכל להמשיך להרוויח סכומים כאלה, ולא בטוח שאני ארצה".

עוד התמודדות עבור בירד היא התחרות הגוברת, הן מצד חברות השכרת אופניים, והן מצד חברות השכרת קורקינטים מתחרות: חברת ליים, המתחרה בבירד, עתידה להציע את השירות שלה בישראל במהלך השבועות הקרובים.

בבירד מספרים שהם לא מודאגים מהתחרות, אבל רבים מהצפרים איתם שוחחנו סיפרו שהם כבר נרשמו לספק שירותי הטענה דומים גם לליים, ברגע שזו תתחיל להפעיל את השירות שלה בישראל. "הקטע בבירד, כשאתה לוקח קורקינט, אתה צריך להחזיר אותו בין ארבע לשבע בבוקר, זה קשוח", אומרת קשי, שנרשמה גם היא לספק שירות הטענה לליים. "היום אני קמה ב-4 וחוזרת לישון. בליים, ברגע שתגיע ל-100% תוכל להחזיר אותו, שזה הרבה יותר שווה".

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

פטריית עשן כתצואה מהפצצות בטהרן, אתמול / צילום: Reuters, רויטרס

אזעקות במרכז; איראן מודיעה רשמית - חמינאי חוסל: "המנהיג העליון מת"

דיווחים על פיצוצים עזים גם בדובאי ● זוהו שיגורים מאיראן: אזעקות במרכז, בירושלים והסביבה, בשרון ובשומרון ● נקבע מותה של הפצועה אנוש בפגיעה הישירה בתל אביב ● ארגון זכויות אדם: כוחות ביטחון באיראן ירו על אזרחים שחגגו ● באיראן הודיעו על 40 ימי אבל בשל מותו, שדרן טלוויזיה פרץ בבכי ● משמרות המהפכה איימו: "בעוד רגעים תחל הפעולה ההרסנית בהיסטוריה" ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%