גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלפי שקלים בחודש: תעשיית מטעיני הקורקינטים הגיעה לישראל

בירד, שהחלה לפעול בישראל לפני מספר חודשים, מפזרת קורקינטים חשמליים להשכרה ברחבי העיר • המודל העסקי המיוחד מחייב את בירד לשלם ל"צפרים", אנשים שמשקיעים שעות בכל יום באיסוף קורקינטים, הטענתם והחזרתם לרחוב • התשלום - לעתים 10,000 שקל בחודש - מוביל לתחרות עזה בין הצפרים • עתה, החלת כללי בטיחות חדשים מאיימת לשנות להם את המשחק

אדם רוכב על קורקינט של BIRD / צילום: רויטרס
אדם רוכב על קורקינט של BIRD / צילום: רויטרס

מי שמסתובב בחודשים האחרונים בתל-אביב לא יכול להתעלם ממאות הקורקינטים החשמליים שזרוקים בכל פינה - בשדרה, בפארק, בים ועל מדרכות. מי שעומדת מאחוריהם היא חברת "בירד", שאתמול הודיעה על הרחבת פעילותה גם לרמת-גן. המשתמשים מאתרים קורקינט באמצעות אפליקציה, נוסעים ליעד המבוקש ושם הם נוטשים אותו, ללא צורך בתחנת עגינה. לפי נתוני החברה, קיימים בישראל למעלה מ-25 אלף משתמשים ייחודיים, עם טווח נסיעה ממוצע של 2.4 קילומטר.

איך זה עובד:

לבחירה להפעיל מערך השכרת קורקינטים בלי תחנות עגינה יש מחיר: לא ניתן להטעין את הקורקינטים כשהם לא בשימוש. על הפער הזה מגשרים "צפרים", משתמשים שאחראים לאסוף את הקורקינטים לביתם במהלך הלילה, להטעין אותם ולהחזירם לנקודות מפתח ברחבי העיר בין השעות 4 ל-7 בבוקר. בתל-אביב יש קבוצה של עשרות צפרים, שאמנם מתחרים זה בזה, אבל גם פעילים בקבוצת ווטסאפ משלהם, שם הם חולקים חוויות ומידע ועוזרים זה לזה.

כמו מקורות פרנסה אחרים במה שמכונה "כלכלת החלטורות", הצפרים אינם עובדי החברה אלא "נותני שירות", שלא מובטחת להם הכנסה קבועה, והם אלה שנושאים בהוצאות, אך בתמורה הם מקבלים גמישות. דוגמה אחת ל"כלכלת חלטורה" היא נהגי אובר, שהנתונים מראים שהם עוזבים את החברה אחרי שישה חודשים בממוצע. בניגוד לאובר, נראה שהקורקינטים הם עסקה משתלמת יותר: בישראל קיימים מי שמתפרנסים באופן בלעדי, או מרכזי, מאיסוף, הטענה ופיזור של קורקינטים.

בבירד לא חושפים נתונים אודות הצפרים, אך מבירור שערכנו עולה כי מאות נרשמו להיות צפרים; עשרות עושים זאת באופן קבוע ואוספים קורקינטים מדי יום או מדי שבוע ומרוויחים אלפים בודדים בחודש; וצפרים בודדים מתפרנסים מכך באופן בלעדי או כפרנסה מרכזית, ואוספים עשרות קורקינטים מדי יום, שמכניסים להם למעלה מ-10,000 שקל בחודש.

"זה כמו לקבל כסף על משחק פוקימון גו"

"ההבדל הכי גדול בין צפר מתחיל לצפר מנוסה הוא היקף הזמן שהוא משקיע באיסוף של כל כלי", אומר שלמה גורן (36), בשיחה עם "גלובס". גורן עובד כצפר מאז אוגוסט ואוסף עשרות קורקינטים מדי יום, בהשקעה ממוצעת של 4-5 שעות של איסוף ופיזור. "כשהייתי צפר מתחיל בזבזתי המון שעות על הגעה לקורקינטים רק כדי למצוא שהם נעולים במחסן, למשל. עכשיו אני יודע להבין את המפה טוב יותר, ולהבין איזה קורקינט שווה לצוד ואיזה לא, אז אני מבזבז פחות זמן בחיפוש אחרי כל קורקינט", הוא מספר.

שלמה גורן / צילום: עצמי

גורן, דמות מוכרת בקרב הצפרים, מתגורר ברחוב דיזנגוף בתל-אביב ומנהל חנות משחקי מחשב בשם 'דומינטור', גם היא ממוקמת באותו רחוב. רוב הפעילות של איסוף ופיזור הקורקינטים מתרחשת באזורי הצפון הישן ומרכז תל-אביב, וגורן מתגורר ועובד בלב ההתרחשות. לאחר סגירת החנות ממלא אותה גורן בקורקינטים עד אפס מקום.

איסוף הקורקינטים מתבצע באמצעות אפליקציה ייעודית, כאשר קורקינטים הזקוקים להטענה, או כאלה שאבודים ופגומים, מופיעים במיקומים שונים, עם סימון צבעוני: ירוק לקורקינטים שמחירם הוא הנמוך ביותר, צהוב לתמחור הביניים ואדום לאלה ששווים 50 שקל ומעלה. הצפרים מסתכלים על המפה ומחליטים אילו קורקינטים לאסוף לפי שווי כל כלי, מרחק, והמועד האחרון שבו עודכן מיקומם.

גורן ואני מסתכלים על המפה. "הקורקינט הזה שווה הרבה כסף, ויש לו אחוז נמוך", הוא אומר ומצביע על נקודה במפה. "המיקום האחרון שלו מה-GPS היה לפני 20 דק', והפעם האחרונה שרכבו עליו הייתה לפני 15 שעות. מה הסיכוי שהוא היה ברחוב 15 שעות, ושהוא שווה כל-כך הרבה כסף, ואף צפר אחר לא אסף אותו? הוא כנראה נעול איפשהו. לא הייתי יוצא בשבילו מהבית", הוא פוסק.

אנחנו ממשיכים לבחון את המפה שמתעדכנת כל הזמן. הנקודות מרוכזות בעיקר באיזור הצפון הישן בתל-אביב, אבל מגיעות גם פנימה לתוך ערי גוש דן. לפתע גורן מתמקד בנקודה על המפה, מרחק דקות בודדות מאיתנו. "זה כבר נראה יותר לעניין: אחוז הבטרייה שלו גבולי והמיקום שלו עדכני, אבל לא רכבו עליו מאז אתמול. נראה כמו קורקינט של טכנאים שהיה תקול, טכנאי תיקן אותו והחזיר אותו לרחוב ממש עכשיו".

גורן מגדיר את עצמו כגיימר ומספר שאיתור ואיסוף הקורקינטים "משחק על הצורך לגיימינג". אלא שבניגוד למשחקים בהם הוא יושב על הספה מול המסך, המשחק הזה מתרחש בעיר. "זה כמו לשחק פוקימון גו ולקבל על זה כסף. הקורקינטים הוציאו אותי החוצה וחוויתי את הרחובות של תל-אביב כמו שלא חוויתי אותם בחיים שלי, אני נהנה מהעיר הזו כפי שלא ידעתי שאפשר: לנסוע עם קורקינט בטיילת בשקיעה, או לנסוע בבוקר לפזר קורקינט בגן העצמאות ולראות איך השמש רק מתחילה לעלות".

עמית גרנט (18), סיפר שהוא אוסף כ-15 קורקינטים ביום באופן קבוע, ומכניס מהאיסוף כ-4,000 שקל בחודש. את הקורקינטים הללו הוא מביא לבית הוריו ברמת-אביב, שם הוא מתגורר, ומטעין אותם במשך הלילה. "בהתחלה הם היו נגד הרעיון, אבל אז הם ניסו את השירות בתור לקוחות ונהנו מאוד מהחוויה". בירד מגבילה את גיל הצפרים ל-18 ומעלה, וגרנט הוא אחד מהצעירים שבצפרי תל-אביב.

נציגי בירד מסרו ל"גלובס" כי החברה אינה אוספת סטטיסטיקות אודות זהות הצפרים, אך על בסיס היכרות אישית הם מעריכים כי טווח המקצועות שמאפיינים צפרים רחב מאוד. הם מספרים כי בין הצפרים קיימים בעלי חנויות מובייל, סטודנטים, נהגי מוניות ואף עובדי הייטק.

לפי הערכות הצפרים עצמם, המבוססות על הרכב קבוצת הוואטסאפ והנוכחים במפגשי צפרים שערכה החברה, רובם המוחלט של הצפרים הם גברים בגילאי 20-30, מרביתם סטודנטים. צפרים צעירים נמצאים לרוב ברמת הכנסה של אלפי שקלים בודדים, והצפרים שמגיעים להכנסה של למעלה מ-10,000 שקל הם בני למעלה מ-30, ולרוב נעזרים באדם נוסף, מעין קבלן משנה, לאיסוף הקורקינטים. הם שוכרים מחסנים ומשתמשים בעגלות לצורך איסוף מספרים גדולים של קורקינטים.

כשצפר מזהה קורקינט שהוא מעוניין לאסוף, הוא צריך לנסות להגיע אליו מהר ככל האפשר, לפני שייאסף על-ידי צפר אחר. "זה מאוד תחרותי", מתארת טל קשי (22) את אופי העבודה. קשי השתחררה משירותה הצבאי לפני שנתיים, וכיום היא עובדת ב"חלטורות", לדבריה, ומטיילת בעולם. העבודה בבירד נועדה לממן לה טיול של חודש בויאטנם, במקביל לעבודה נוספת בקייטרינג ועוד אחת כברמנית. איסוף הקורקינטים מכניס לה בין 2,000 ל-3,000 שקל בחודש, ועד היום היא אספה 200 קורקינטים בסך-הכול.

טל קשי / צילום: דרור עדי

בשיחה עם "גלובס" היא מספרת על התסכול שחשה כשרק התחילה לעבוד כצפרית, ולא הצליחה להגיע בזמן לקורקינטים שאיתרה: "בפעם הראשונה שהלכתי לאסוף, הגעתי למקום שאמור היה להיות בו קורקינט, והקורקינט לא נמצא, עוד מקום והוא לא נמצא, באחת הנקודות ראיתי צפר אחר אוסף את הקורקינט שבאתי לקחת. הוא הסתכל עלי ואמר לי 'וולקם טו דה גיים'".

האגרנים: מחביאים קורקינטים לשם רווח כספי

גיא (55), רואה חשבון במקצועו, ביקש להופיע בשמו הפרטי בלבד, וסיפר כי הוא עובד במקביל לאיסוף הקורקינטים במשרה חלקית וגמישה, שמאפשרת לו לפנות זמן גם לצפרות. "אני כבר הרבה שנים לא במקצוע ראיית החשבון, וכמו הרבה אנשים מעל לגיל 40 הייתי לא מועסק, מה שנקרא 'בלתי עסיק'", הוא מספר. הוא מתגורר ברמת החייל ואוסף את הקורקינטים "על הדרך", "כשאני מקפיץ את הבת שלי לבית הספר או יוצא לעבודה".

גיא מספר כי ביום ממוצע, הוא מוצא את עצמו מסביר לא אחת למתעניינים מה הוא עושה: "בירד לא עשו פרסומות כשהם הגיעו לארץ, והכול היה מפה לאוזן. חלק מהמטרה היא שאנחנו אלה שעושים להם יחסי ציבור. אנחנו אנשי השטח, אנחנו מסתובבים ברחוב ופוגשים אנשים ששואלים 'מה זה?' ומסבירים להם. אנשים עוד לא מכירים, כך שישנם אנשים טובי-לב שרואים קורקינט ברחוב ואומרים 'ילדים השאירו אותו' ולוקחים אותו הביתה לשמור עליו, אבל הם לא מבינים שזו המטרה - שהוא יהיה ברחוב".

ההתמודדות עם בעיות לא צפויות היא חלק בלתי נפרד מהעבודה כצפרים, ונראה שהתמיכה שהם נותנים זה לזה, בעיקר בקבוצת הוואטסאפ, הכרחית על-מנת להתמודד עם חלק מהמקרים שקורים בעבודה מסוג זה. "אתמול אספתי קורקינט ולא היה לי איפה להחזיר אותו בזמן", מספרת קשי. כדי להיות זכאי לתשלום, צפר צריך להחזיר את הקורקינט שהטעין לאחד ה"קינים" (כינוי לנקודות הפיזור המיועדות) המסומנים על המפה, עד השעה שבע בבוקר. כשקשי נתקעה עם קורקינט טעון, דקות בודדות לפני שבע בבוקר, בלי אף "קן" פנוי בסביבתה, היא פנתה לעזרת הקבוצה: "כל הקבוצה נחלצה לעזרתי ותפסה את כל הקנים - כשאתה תופס קן אחד, אחר נפתח - וככה נפתח קן ליד הבית שלי והצלחתי להחזיר את הקורקינט בזכותם".

משיחות שקיימנו עם צפרי בירד עולה כי סיבה נוספת לקיום הקבוצה, היא פיצוי על קצרים בתקשורת עם החברה עצמה. "בירד נמצאים בשלב הזה עם מנגנון מצומצם מאוד בארץ ועם מעט מאוד מענה לנו, הצפרים. אני מניח שהפוקוס שלהם זה שיווק ופריסה מול הלקוחות ופחות בקטע התפעולי, אז אנחנו עוזרים אחד לשני", אמר אחד הצפרים שביקש ששמו לא ייחשף. התלונה על מענה לא מספק מצד החברה חזרה בקרב צפרים רבים איתם שוחחנו.

כך למשל, גרנט מספר ש"היה שבוע שבו הפסקתי להטעין, משום שהשירות שלהם לא עבד ולא היו שום תשובות לשום שאלה. אני לא עושה את זה למטרה מסוימת אלא נטו לכיף, כי יש משהו במרדף אחרי הקורקינטים ובהסברה לאנשים שהוא מאוד נחמד, מה גם שהתחבורה הזאת לגמרי יכולה לכבוש את תל-אביב ולפתור הרבה מהבלגאן של כלי רכב שקורה בעיר".

הצפרים משתפים בקבוצה מידע כמו הודעות שהחברה שולחת לצפרים, ומועברות גם בקבוצה כדי לוודא שהגיעו אל כולם, מעבירים מידע שימושי שנצבר מניסיון בשטח, ודנים על מדיניות החברה הנוגעת לתנאי העבודה שלהם.

כך למשל, בבירד מציגים את משימת האיסוף ככזו שמתרחשת בלילה, החל מ-10 בערב, השעה בה כל הקורקינטים נסגרים לשימוש הציבור הרחב ומופיעים על גבי מפת הצפרים. אלא שקורקינטים שהיו בשימוש והסוללה שלהם נגמרה במהלך היום יופיעו על המפה עוד קודם לכן, והם נאספים עוד בשעות הצהריים. הצפרים מספרים שמי שיחכה לשעות הערב, כנראה לא ימצא הרבה קורקינטים זמינים לאיסוף על גבי המפה.

נושא נוסף שעלה בקבוצת הוואטסאפ הוא נושא השינוי בתמחור הקורקינטים, שבירד יזמה בחודש שעבר. מחיר הקורקינט משתנה לפי פרמטרים שונים וככל שכלי נמצא רחוק יותר, בעל אחוזי בטרייה נמוכים יותר, או שלא נעשה בו שימוש זמן רב יותר, בירד מתמחרת אותו באופן אוטומטי במחיר אטרקטיבי שיעודד צפרים לאסוף אותו ולהחזיר אותו לשימוש.

לאחר פיילוט בו החברה תמחרה קורקינטים בטווח שבין 30 ל-60 שקל, התמחור השתנה למחיר מינימום של 20 שקל, והמקסימום עלה ל-75 שקל. כך, צפרים שמתפרנסים מאיסוף של מספרים גדולים של קורקינטים שהם "טרף קל", הרגישו בחודש האחרון פגיעה ברמת ההכנסה שלהם. לעומתם, ישנם צפרים המתמחים באיסוף קורקינטים בעלי ערך גבוה - כאלה הממוקמים בשולי גוש דן, או שלא נעשה בהם שימוש זמן רב כיוון שהיו אבודים, גנובים או פגומים. צפרים אלה דווקא נהנים מהעלייה בתמחור המקסימלי.

אלא שלצד הצפרים ה"איכותיים", יש גם כמה צפרים בודדים שמשחקים מלוכלך, וגם הם נהנים מהשינוי בתמחור. הם מכונים אגרנים, ובמקום לאסוף קורקינטים, להטעין אותם ולהחזיר אותם מיד לרחוב, הם אוגרים - או מחביאים - מספר גדול של קורקינטים למשך ימים שלמים, מבלי לסרוק את הקוד המיועד לכך, ורק כאשר התמחור שלהם עולה כיוון שלא היו בשימוש זמן רב - הם סורקים אותם, מטעינים אותם, ומחזירים לרחוב תמורת התשלום המקסימלי.

ביום רביעי, הצפרים קיבלו מייל מחברת בירד העולמית שהתייחס לנושא ה"אגרנים", שהפך לתופעה בעייתית לא רק בישראל. "כולנו מודעים לכך שישנם כמה מטעינים שלא אוהבים לשחק לפי הכללים", נאמר בפתח ההודעה. "על אף שמדובר במיעוט (...) ככל שקהילת המטעינים גדלה וצומחת, הפתרונות לאתגרים הללו צריכים לצמוח איתה", נכתב בהמשך.

לאורך ההודעה פורטו צעדים שנקטה בירד כדי להילחם בתופעה באופן אוטומטי, כמו זיהוי של איסוף קורקינטים בכמויות חריגות ושל תזוזה של קורקינטים בקנה מידה גדול. בנוסף, החברה קראה לצפרים לדווח על קורקינט שנראה חריג, כדי לעזור "להילחם בהונאות בקהילה", והבטיחה כי היא מתייחסת לדיווחיהם ברצינות.

האיום החדש: רגולציה, בטיחות ותחרות

מעבר לתופעת ה"אגרנים", בירד מתמודדת עם הגבלות רגולטוריות במקומות שונים בעולם וכך גם בישראל. התוכנית להגברת הבטיחות של רוכבי האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים שגיבש לאחרונה משרד התחבורה, אושרה פה אחד וצפויה להיכנס לתוקף כבר ב-1 בינואר. על-פי התוכנית, תיאסר רכיבה על אופניים או קורקינט חשמליים על מי שאין ברשותו רישיון נהיגה או שטרם עבר את מבחן הקורס הייעודי או שלא ניתן לו אישור כשירות. בנוסף, הקנס בגין רכיבה על אופניים חשמליים או קורקינט ממונע ללא קסדה, עלה מ-250 שקל ל-1,000 שקל.

כיום לא מוטלים כמעט קנסות בפועל, ולא ברור באיזו מידה תיושם התכנית. עם זאת, בבירד כבר מתכוננים לשינוי, ועם השקת השירות ברמת-גן החברה ביצעה חלוקה של קסדות בעיר. יניב ריבלין, מנכ"ל בירד ישראל אומר: "כבר חילקנו 50 אלף קסדות ברחבי העולם ונמשיך עם זה בישראל. בדצמבר נחלק קסדות לכל הצפרים".

עם זאת, חלוקת קסדות לצפרים אינה הנושא המרכזי בבטיחות הצפרים, שנוהגים להערים את הקורקינטים זה על גבי זה ולנסוע עליהם ברכבי העיר. "זה מאוד יקשה על הצפרים, כי אנחנו צריכים להסתכן ולנסוע עם 7-8 קורקינטים על הכביש", אומר גרנט. לדבריו, שינוי החקיקה יוביל לכך שיהיה עליו לצאת לאסוף קורקינטים עם רכב, "זה מסובך יותר כי צריך העמסה, ויש מקומות שאי-אפשר לעמוד בהם בתוך העיר, ואני לא בטוח שאוכל להמשיך להרוויח סכומים כאלה, ולא בטוח שאני ארצה".

עוד התמודדות עבור בירד היא התחרות הגוברת, הן מצד חברות השכרת אופניים, והן מצד חברות השכרת קורקינטים מתחרות: חברת ליים, המתחרה בבירד, עתידה להציע את השירות שלה בישראל במהלך השבועות הקרובים.

בבירד מספרים שהם לא מודאגים מהתחרות, אבל רבים מהצפרים איתם שוחחנו סיפרו שהם כבר נרשמו לספק שירותי הטענה דומים גם לליים, ברגע שזו תתחיל להפעיל את השירות שלה בישראל. "הקטע בבירד, כשאתה לוקח קורקינט, אתה צריך להחזיר אותו בין ארבע לשבע בבוקר, זה קשוח", אומרת קשי, שנרשמה גם היא לספק שירות הטענה לליים. "היום אני קמה ב-4 וחוזרת לישון. בליים, ברגע שתגיע ל-100% תוכל להחזיר אותו, שזה הרבה יותר שווה".

עוד כתבות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג