גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלפי שקלים בחודש: תעשיית מטעיני הקורקינטים הגיעה לישראל

בירד, שהחלה לפעול בישראל לפני מספר חודשים, מפזרת קורקינטים חשמליים להשכרה ברחבי העיר • המודל העסקי המיוחד מחייב את בירד לשלם ל"צפרים", אנשים שמשקיעים שעות בכל יום באיסוף קורקינטים, הטענתם והחזרתם לרחוב • התשלום - לעתים 10,000 שקל בחודש - מוביל לתחרות עזה בין הצפרים • עתה, החלת כללי בטיחות חדשים מאיימת לשנות להם את המשחק

אדם רוכב על קורקינט של BIRD / צילום: רויטרס
אדם רוכב על קורקינט של BIRD / צילום: רויטרס

מי שמסתובב בחודשים האחרונים בתל-אביב לא יכול להתעלם ממאות הקורקינטים החשמליים שזרוקים בכל פינה - בשדרה, בפארק, בים ועל מדרכות. מי שעומדת מאחוריהם היא חברת "בירד", שאתמול הודיעה על הרחבת פעילותה גם לרמת-גן. המשתמשים מאתרים קורקינט באמצעות אפליקציה, נוסעים ליעד המבוקש ושם הם נוטשים אותו, ללא צורך בתחנת עגינה. לפי נתוני החברה, קיימים בישראל למעלה מ-25 אלף משתמשים ייחודיים, עם טווח נסיעה ממוצע של 2.4 קילומטר.

איך זה עובד:

לבחירה להפעיל מערך השכרת קורקינטים בלי תחנות עגינה יש מחיר: לא ניתן להטעין את הקורקינטים כשהם לא בשימוש. על הפער הזה מגשרים "צפרים", משתמשים שאחראים לאסוף את הקורקינטים לביתם במהלך הלילה, להטעין אותם ולהחזירם לנקודות מפתח ברחבי העיר בין השעות 4 ל-7 בבוקר. בתל-אביב יש קבוצה של עשרות צפרים, שאמנם מתחרים זה בזה, אבל גם פעילים בקבוצת ווטסאפ משלהם, שם הם חולקים חוויות ומידע ועוזרים זה לזה.

כמו מקורות פרנסה אחרים במה שמכונה "כלכלת החלטורות", הצפרים אינם עובדי החברה אלא "נותני שירות", שלא מובטחת להם הכנסה קבועה, והם אלה שנושאים בהוצאות, אך בתמורה הם מקבלים גמישות. דוגמה אחת ל"כלכלת חלטורה" היא נהגי אובר, שהנתונים מראים שהם עוזבים את החברה אחרי שישה חודשים בממוצע. בניגוד לאובר, נראה שהקורקינטים הם עסקה משתלמת יותר: בישראל קיימים מי שמתפרנסים באופן בלעדי, או מרכזי, מאיסוף, הטענה ופיזור של קורקינטים.

בבירד לא חושפים נתונים אודות הצפרים, אך מבירור שערכנו עולה כי מאות נרשמו להיות צפרים; עשרות עושים זאת באופן קבוע ואוספים קורקינטים מדי יום או מדי שבוע ומרוויחים אלפים בודדים בחודש; וצפרים בודדים מתפרנסים מכך באופן בלעדי או כפרנסה מרכזית, ואוספים עשרות קורקינטים מדי יום, שמכניסים להם למעלה מ-10,000 שקל בחודש.

"זה כמו לקבל כסף על משחק פוקימון גו"

"ההבדל הכי גדול בין צפר מתחיל לצפר מנוסה הוא היקף הזמן שהוא משקיע באיסוף של כל כלי", אומר שלמה גורן (36), בשיחה עם "גלובס". גורן עובד כצפר מאז אוגוסט ואוסף עשרות קורקינטים מדי יום, בהשקעה ממוצעת של 4-5 שעות של איסוף ופיזור. "כשהייתי צפר מתחיל בזבזתי המון שעות על הגעה לקורקינטים רק כדי למצוא שהם נעולים במחסן, למשל. עכשיו אני יודע להבין את המפה טוב יותר, ולהבין איזה קורקינט שווה לצוד ואיזה לא, אז אני מבזבז פחות זמן בחיפוש אחרי כל קורקינט", הוא מספר.

שלמה גורן / צילום: עצמי

גורן, דמות מוכרת בקרב הצפרים, מתגורר ברחוב דיזנגוף בתל-אביב ומנהל חנות משחקי מחשב בשם 'דומינטור', גם היא ממוקמת באותו רחוב. רוב הפעילות של איסוף ופיזור הקורקינטים מתרחשת באזורי הצפון הישן ומרכז תל-אביב, וגורן מתגורר ועובד בלב ההתרחשות. לאחר סגירת החנות ממלא אותה גורן בקורקינטים עד אפס מקום.

איסוף הקורקינטים מתבצע באמצעות אפליקציה ייעודית, כאשר קורקינטים הזקוקים להטענה, או כאלה שאבודים ופגומים, מופיעים במיקומים שונים, עם סימון צבעוני: ירוק לקורקינטים שמחירם הוא הנמוך ביותר, צהוב לתמחור הביניים ואדום לאלה ששווים 50 שקל ומעלה. הצפרים מסתכלים על המפה ומחליטים אילו קורקינטים לאסוף לפי שווי כל כלי, מרחק, והמועד האחרון שבו עודכן מיקומם.

גורן ואני מסתכלים על המפה. "הקורקינט הזה שווה הרבה כסף, ויש לו אחוז נמוך", הוא אומר ומצביע על נקודה במפה. "המיקום האחרון שלו מה-GPS היה לפני 20 דק', והפעם האחרונה שרכבו עליו הייתה לפני 15 שעות. מה הסיכוי שהוא היה ברחוב 15 שעות, ושהוא שווה כל-כך הרבה כסף, ואף צפר אחר לא אסף אותו? הוא כנראה נעול איפשהו. לא הייתי יוצא בשבילו מהבית", הוא פוסק.

אנחנו ממשיכים לבחון את המפה שמתעדכנת כל הזמן. הנקודות מרוכזות בעיקר באיזור הצפון הישן בתל-אביב, אבל מגיעות גם פנימה לתוך ערי גוש דן. לפתע גורן מתמקד בנקודה על המפה, מרחק דקות בודדות מאיתנו. "זה כבר נראה יותר לעניין: אחוז הבטרייה שלו גבולי והמיקום שלו עדכני, אבל לא רכבו עליו מאז אתמול. נראה כמו קורקינט של טכנאים שהיה תקול, טכנאי תיקן אותו והחזיר אותו לרחוב ממש עכשיו".

גורן מגדיר את עצמו כגיימר ומספר שאיתור ואיסוף הקורקינטים "משחק על הצורך לגיימינג". אלא שבניגוד למשחקים בהם הוא יושב על הספה מול המסך, המשחק הזה מתרחש בעיר. "זה כמו לשחק פוקימון גו ולקבל על זה כסף. הקורקינטים הוציאו אותי החוצה וחוויתי את הרחובות של תל-אביב כמו שלא חוויתי אותם בחיים שלי, אני נהנה מהעיר הזו כפי שלא ידעתי שאפשר: לנסוע עם קורקינט בטיילת בשקיעה, או לנסוע בבוקר לפזר קורקינט בגן העצמאות ולראות איך השמש רק מתחילה לעלות".

עמית גרנט (18), סיפר שהוא אוסף כ-15 קורקינטים ביום באופן קבוע, ומכניס מהאיסוף כ-4,000 שקל בחודש. את הקורקינטים הללו הוא מביא לבית הוריו ברמת-אביב, שם הוא מתגורר, ומטעין אותם במשך הלילה. "בהתחלה הם היו נגד הרעיון, אבל אז הם ניסו את השירות בתור לקוחות ונהנו מאוד מהחוויה". בירד מגבילה את גיל הצפרים ל-18 ומעלה, וגרנט הוא אחד מהצעירים שבצפרי תל-אביב.

נציגי בירד מסרו ל"גלובס" כי החברה אינה אוספת סטטיסטיקות אודות זהות הצפרים, אך על בסיס היכרות אישית הם מעריכים כי טווח המקצועות שמאפיינים צפרים רחב מאוד. הם מספרים כי בין הצפרים קיימים בעלי חנויות מובייל, סטודנטים, נהגי מוניות ואף עובדי הייטק.

לפי הערכות הצפרים עצמם, המבוססות על הרכב קבוצת הוואטסאפ והנוכחים במפגשי צפרים שערכה החברה, רובם המוחלט של הצפרים הם גברים בגילאי 20-30, מרביתם סטודנטים. צפרים צעירים נמצאים לרוב ברמת הכנסה של אלפי שקלים בודדים, והצפרים שמגיעים להכנסה של למעלה מ-10,000 שקל הם בני למעלה מ-30, ולרוב נעזרים באדם נוסף, מעין קבלן משנה, לאיסוף הקורקינטים. הם שוכרים מחסנים ומשתמשים בעגלות לצורך איסוף מספרים גדולים של קורקינטים.

כשצפר מזהה קורקינט שהוא מעוניין לאסוף, הוא צריך לנסות להגיע אליו מהר ככל האפשר, לפני שייאסף על-ידי צפר אחר. "זה מאוד תחרותי", מתארת טל קשי (22) את אופי העבודה. קשי השתחררה משירותה הצבאי לפני שנתיים, וכיום היא עובדת ב"חלטורות", לדבריה, ומטיילת בעולם. העבודה בבירד נועדה לממן לה טיול של חודש בויאטנם, במקביל לעבודה נוספת בקייטרינג ועוד אחת כברמנית. איסוף הקורקינטים מכניס לה בין 2,000 ל-3,000 שקל בחודש, ועד היום היא אספה 200 קורקינטים בסך-הכול.

טל קשי / צילום: דרור עדי

בשיחה עם "גלובס" היא מספרת על התסכול שחשה כשרק התחילה לעבוד כצפרית, ולא הצליחה להגיע בזמן לקורקינטים שאיתרה: "בפעם הראשונה שהלכתי לאסוף, הגעתי למקום שאמור היה להיות בו קורקינט, והקורקינט לא נמצא, עוד מקום והוא לא נמצא, באחת הנקודות ראיתי צפר אחר אוסף את הקורקינט שבאתי לקחת. הוא הסתכל עלי ואמר לי 'וולקם טו דה גיים'".

האגרנים: מחביאים קורקינטים לשם רווח כספי

גיא (55), רואה חשבון במקצועו, ביקש להופיע בשמו הפרטי בלבד, וסיפר כי הוא עובד במקביל לאיסוף הקורקינטים במשרה חלקית וגמישה, שמאפשרת לו לפנות זמן גם לצפרות. "אני כבר הרבה שנים לא במקצוע ראיית החשבון, וכמו הרבה אנשים מעל לגיל 40 הייתי לא מועסק, מה שנקרא 'בלתי עסיק'", הוא מספר. הוא מתגורר ברמת החייל ואוסף את הקורקינטים "על הדרך", "כשאני מקפיץ את הבת שלי לבית הספר או יוצא לעבודה".

גיא מספר כי ביום ממוצע, הוא מוצא את עצמו מסביר לא אחת למתעניינים מה הוא עושה: "בירד לא עשו פרסומות כשהם הגיעו לארץ, והכול היה מפה לאוזן. חלק מהמטרה היא שאנחנו אלה שעושים להם יחסי ציבור. אנחנו אנשי השטח, אנחנו מסתובבים ברחוב ופוגשים אנשים ששואלים 'מה זה?' ומסבירים להם. אנשים עוד לא מכירים, כך שישנם אנשים טובי-לב שרואים קורקינט ברחוב ואומרים 'ילדים השאירו אותו' ולוקחים אותו הביתה לשמור עליו, אבל הם לא מבינים שזו המטרה - שהוא יהיה ברחוב".

ההתמודדות עם בעיות לא צפויות היא חלק בלתי נפרד מהעבודה כצפרים, ונראה שהתמיכה שהם נותנים זה לזה, בעיקר בקבוצת הוואטסאפ, הכרחית על-מנת להתמודד עם חלק מהמקרים שקורים בעבודה מסוג זה. "אתמול אספתי קורקינט ולא היה לי איפה להחזיר אותו בזמן", מספרת קשי. כדי להיות זכאי לתשלום, צפר צריך להחזיר את הקורקינט שהטעין לאחד ה"קינים" (כינוי לנקודות הפיזור המיועדות) המסומנים על המפה, עד השעה שבע בבוקר. כשקשי נתקעה עם קורקינט טעון, דקות בודדות לפני שבע בבוקר, בלי אף "קן" פנוי בסביבתה, היא פנתה לעזרת הקבוצה: "כל הקבוצה נחלצה לעזרתי ותפסה את כל הקנים - כשאתה תופס קן אחד, אחר נפתח - וככה נפתח קן ליד הבית שלי והצלחתי להחזיר את הקורקינט בזכותם".

משיחות שקיימנו עם צפרי בירד עולה כי סיבה נוספת לקיום הקבוצה, היא פיצוי על קצרים בתקשורת עם החברה עצמה. "בירד נמצאים בשלב הזה עם מנגנון מצומצם מאוד בארץ ועם מעט מאוד מענה לנו, הצפרים. אני מניח שהפוקוס שלהם זה שיווק ופריסה מול הלקוחות ופחות בקטע התפעולי, אז אנחנו עוזרים אחד לשני", אמר אחד הצפרים שביקש ששמו לא ייחשף. התלונה על מענה לא מספק מצד החברה חזרה בקרב צפרים רבים איתם שוחחנו.

כך למשל, גרנט מספר ש"היה שבוע שבו הפסקתי להטעין, משום שהשירות שלהם לא עבד ולא היו שום תשובות לשום שאלה. אני לא עושה את זה למטרה מסוימת אלא נטו לכיף, כי יש משהו במרדף אחרי הקורקינטים ובהסברה לאנשים שהוא מאוד נחמד, מה גם שהתחבורה הזאת לגמרי יכולה לכבוש את תל-אביב ולפתור הרבה מהבלגאן של כלי רכב שקורה בעיר".

הצפרים משתפים בקבוצה מידע כמו הודעות שהחברה שולחת לצפרים, ומועברות גם בקבוצה כדי לוודא שהגיעו אל כולם, מעבירים מידע שימושי שנצבר מניסיון בשטח, ודנים על מדיניות החברה הנוגעת לתנאי העבודה שלהם.

כך למשל, בבירד מציגים את משימת האיסוף ככזו שמתרחשת בלילה, החל מ-10 בערב, השעה בה כל הקורקינטים נסגרים לשימוש הציבור הרחב ומופיעים על גבי מפת הצפרים. אלא שקורקינטים שהיו בשימוש והסוללה שלהם נגמרה במהלך היום יופיעו על המפה עוד קודם לכן, והם נאספים עוד בשעות הצהריים. הצפרים מספרים שמי שיחכה לשעות הערב, כנראה לא ימצא הרבה קורקינטים זמינים לאיסוף על גבי המפה.

נושא נוסף שעלה בקבוצת הוואטסאפ הוא נושא השינוי בתמחור הקורקינטים, שבירד יזמה בחודש שעבר. מחיר הקורקינט משתנה לפי פרמטרים שונים וככל שכלי נמצא רחוק יותר, בעל אחוזי בטרייה נמוכים יותר, או שלא נעשה בו שימוש זמן רב יותר, בירד מתמחרת אותו באופן אוטומטי במחיר אטרקטיבי שיעודד צפרים לאסוף אותו ולהחזיר אותו לשימוש.

לאחר פיילוט בו החברה תמחרה קורקינטים בטווח שבין 30 ל-60 שקל, התמחור השתנה למחיר מינימום של 20 שקל, והמקסימום עלה ל-75 שקל. כך, צפרים שמתפרנסים מאיסוף של מספרים גדולים של קורקינטים שהם "טרף קל", הרגישו בחודש האחרון פגיעה ברמת ההכנסה שלהם. לעומתם, ישנם צפרים המתמחים באיסוף קורקינטים בעלי ערך גבוה - כאלה הממוקמים בשולי גוש דן, או שלא נעשה בהם שימוש זמן רב כיוון שהיו אבודים, גנובים או פגומים. צפרים אלה דווקא נהנים מהעלייה בתמחור המקסימלי.

אלא שלצד הצפרים ה"איכותיים", יש גם כמה צפרים בודדים שמשחקים מלוכלך, וגם הם נהנים מהשינוי בתמחור. הם מכונים אגרנים, ובמקום לאסוף קורקינטים, להטעין אותם ולהחזיר אותם מיד לרחוב, הם אוגרים - או מחביאים - מספר גדול של קורקינטים למשך ימים שלמים, מבלי לסרוק את הקוד המיועד לכך, ורק כאשר התמחור שלהם עולה כיוון שלא היו בשימוש זמן רב - הם סורקים אותם, מטעינים אותם, ומחזירים לרחוב תמורת התשלום המקסימלי.

ביום רביעי, הצפרים קיבלו מייל מחברת בירד העולמית שהתייחס לנושא ה"אגרנים", שהפך לתופעה בעייתית לא רק בישראל. "כולנו מודעים לכך שישנם כמה מטעינים שלא אוהבים לשחק לפי הכללים", נאמר בפתח ההודעה. "על אף שמדובר במיעוט (...) ככל שקהילת המטעינים גדלה וצומחת, הפתרונות לאתגרים הללו צריכים לצמוח איתה", נכתב בהמשך.

לאורך ההודעה פורטו צעדים שנקטה בירד כדי להילחם בתופעה באופן אוטומטי, כמו זיהוי של איסוף קורקינטים בכמויות חריגות ושל תזוזה של קורקינטים בקנה מידה גדול. בנוסף, החברה קראה לצפרים לדווח על קורקינט שנראה חריג, כדי לעזור "להילחם בהונאות בקהילה", והבטיחה כי היא מתייחסת לדיווחיהם ברצינות.

האיום החדש: רגולציה, בטיחות ותחרות

מעבר לתופעת ה"אגרנים", בירד מתמודדת עם הגבלות רגולטוריות במקומות שונים בעולם וכך גם בישראל. התוכנית להגברת הבטיחות של רוכבי האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים שגיבש לאחרונה משרד התחבורה, אושרה פה אחד וצפויה להיכנס לתוקף כבר ב-1 בינואר. על-פי התוכנית, תיאסר רכיבה על אופניים או קורקינט חשמליים על מי שאין ברשותו רישיון נהיגה או שטרם עבר את מבחן הקורס הייעודי או שלא ניתן לו אישור כשירות. בנוסף, הקנס בגין רכיבה על אופניים חשמליים או קורקינט ממונע ללא קסדה, עלה מ-250 שקל ל-1,000 שקל.

כיום לא מוטלים כמעט קנסות בפועל, ולא ברור באיזו מידה תיושם התכנית. עם זאת, בבירד כבר מתכוננים לשינוי, ועם השקת השירות ברמת-גן החברה ביצעה חלוקה של קסדות בעיר. יניב ריבלין, מנכ"ל בירד ישראל אומר: "כבר חילקנו 50 אלף קסדות ברחבי העולם ונמשיך עם זה בישראל. בדצמבר נחלק קסדות לכל הצפרים".

עם זאת, חלוקת קסדות לצפרים אינה הנושא המרכזי בבטיחות הצפרים, שנוהגים להערים את הקורקינטים זה על גבי זה ולנסוע עליהם ברכבי העיר. "זה מאוד יקשה על הצפרים, כי אנחנו צריכים להסתכן ולנסוע עם 7-8 קורקינטים על הכביש", אומר גרנט. לדבריו, שינוי החקיקה יוביל לכך שיהיה עליו לצאת לאסוף קורקינטים עם רכב, "זה מסובך יותר כי צריך העמסה, ויש מקומות שאי-אפשר לעמוד בהם בתוך העיר, ואני לא בטוח שאוכל להמשיך להרוויח סכומים כאלה, ולא בטוח שאני ארצה".

עוד התמודדות עבור בירד היא התחרות הגוברת, הן מצד חברות השכרת אופניים, והן מצד חברות השכרת קורקינטים מתחרות: חברת ליים, המתחרה בבירד, עתידה להציע את השירות שלה בישראל במהלך השבועות הקרובים.

בבירד מספרים שהם לא מודאגים מהתחרות, אבל רבים מהצפרים איתם שוחחנו סיפרו שהם כבר נרשמו לספק שירותי הטענה דומים גם לליים, ברגע שזו תתחיל להפעיל את השירות שלה בישראל. "הקטע בבירד, כשאתה לוקח קורקינט, אתה צריך להחזיר אותו בין ארבע לשבע בבוקר, זה קשוח", אומרת קשי, שנרשמה גם היא לספק שירות הטענה לליים. "היום אני קמה ב-4 וחוזרת לישון. בליים, ברגע שתגיע ל-100% תוכל להחזיר אותו, שזה הרבה יותר שווה".

עוד כתבות

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

ספגטי ארבייטה / צילום: בנצי ארבל

בלי פוזה ובמחיר משתלם: מסעדה איטלקית תל אביבית ששווה ביקור

ב"טברנה רומאנה" אף אחד לא בא להמציא את הגלגל, רק להציע אוכל טעים ומספק שלפעמים אף עולה על הציפיות ● המחירים הם חלק מהפאן

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"