גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלפי שקלים בחודש: תעשיית מטעיני הקורקינטים הגיעה לישראל

בירד, שהחלה לפעול בישראל לפני מספר חודשים, מפזרת קורקינטים חשמליים להשכרה ברחבי העיר • המודל העסקי המיוחד מחייב את בירד לשלם ל"צפרים", אנשים שמשקיעים שעות בכל יום באיסוף קורקינטים, הטענתם והחזרתם לרחוב • התשלום - לעתים 10,000 שקל בחודש - מוביל לתחרות עזה בין הצפרים • עתה, החלת כללי בטיחות חדשים מאיימת לשנות להם את המשחק

אדם רוכב על קורקינט של BIRD / צילום: רויטרס
אדם רוכב על קורקינט של BIRD / צילום: רויטרס

מי שמסתובב בחודשים האחרונים בתל-אביב לא יכול להתעלם ממאות הקורקינטים החשמליים שזרוקים בכל פינה - בשדרה, בפארק, בים ועל מדרכות. מי שעומדת מאחוריהם היא חברת "בירד", שאתמול הודיעה על הרחבת פעילותה גם לרמת-גן. המשתמשים מאתרים קורקינט באמצעות אפליקציה, נוסעים ליעד המבוקש ושם הם נוטשים אותו, ללא צורך בתחנת עגינה. לפי נתוני החברה, קיימים בישראל למעלה מ-25 אלף משתמשים ייחודיים, עם טווח נסיעה ממוצע של 2.4 קילומטר.

איך זה עובד:

לבחירה להפעיל מערך השכרת קורקינטים בלי תחנות עגינה יש מחיר: לא ניתן להטעין את הקורקינטים כשהם לא בשימוש. על הפער הזה מגשרים "צפרים", משתמשים שאחראים לאסוף את הקורקינטים לביתם במהלך הלילה, להטעין אותם ולהחזירם לנקודות מפתח ברחבי העיר בין השעות 4 ל-7 בבוקר. בתל-אביב יש קבוצה של עשרות צפרים, שאמנם מתחרים זה בזה, אבל גם פעילים בקבוצת ווטסאפ משלהם, שם הם חולקים חוויות ומידע ועוזרים זה לזה.

כמו מקורות פרנסה אחרים במה שמכונה "כלכלת החלטורות", הצפרים אינם עובדי החברה אלא "נותני שירות", שלא מובטחת להם הכנסה קבועה, והם אלה שנושאים בהוצאות, אך בתמורה הם מקבלים גמישות. דוגמה אחת ל"כלכלת חלטורה" היא נהגי אובר, שהנתונים מראים שהם עוזבים את החברה אחרי שישה חודשים בממוצע. בניגוד לאובר, נראה שהקורקינטים הם עסקה משתלמת יותר: בישראל קיימים מי שמתפרנסים באופן בלעדי, או מרכזי, מאיסוף, הטענה ופיזור של קורקינטים.

בבירד לא חושפים נתונים אודות הצפרים, אך מבירור שערכנו עולה כי מאות נרשמו להיות צפרים; עשרות עושים זאת באופן קבוע ואוספים קורקינטים מדי יום או מדי שבוע ומרוויחים אלפים בודדים בחודש; וצפרים בודדים מתפרנסים מכך באופן בלעדי או כפרנסה מרכזית, ואוספים עשרות קורקינטים מדי יום, שמכניסים להם למעלה מ-10,000 שקל בחודש.

"זה כמו לקבל כסף על משחק פוקימון גו"

"ההבדל הכי גדול בין צפר מתחיל לצפר מנוסה הוא היקף הזמן שהוא משקיע באיסוף של כל כלי", אומר שלמה גורן (36), בשיחה עם "גלובס". גורן עובד כצפר מאז אוגוסט ואוסף עשרות קורקינטים מדי יום, בהשקעה ממוצעת של 4-5 שעות של איסוף ופיזור. "כשהייתי צפר מתחיל בזבזתי המון שעות על הגעה לקורקינטים רק כדי למצוא שהם נעולים במחסן, למשל. עכשיו אני יודע להבין את המפה טוב יותר, ולהבין איזה קורקינט שווה לצוד ואיזה לא, אז אני מבזבז פחות זמן בחיפוש אחרי כל קורקינט", הוא מספר.

שלמה גורן / צילום: עצמי

גורן, דמות מוכרת בקרב הצפרים, מתגורר ברחוב דיזנגוף בתל-אביב ומנהל חנות משחקי מחשב בשם 'דומינטור', גם היא ממוקמת באותו רחוב. רוב הפעילות של איסוף ופיזור הקורקינטים מתרחשת באזורי הצפון הישן ומרכז תל-אביב, וגורן מתגורר ועובד בלב ההתרחשות. לאחר סגירת החנות ממלא אותה גורן בקורקינטים עד אפס מקום.

איסוף הקורקינטים מתבצע באמצעות אפליקציה ייעודית, כאשר קורקינטים הזקוקים להטענה, או כאלה שאבודים ופגומים, מופיעים במיקומים שונים, עם סימון צבעוני: ירוק לקורקינטים שמחירם הוא הנמוך ביותר, צהוב לתמחור הביניים ואדום לאלה ששווים 50 שקל ומעלה. הצפרים מסתכלים על המפה ומחליטים אילו קורקינטים לאסוף לפי שווי כל כלי, מרחק, והמועד האחרון שבו עודכן מיקומם.

גורן ואני מסתכלים על המפה. "הקורקינט הזה שווה הרבה כסף, ויש לו אחוז נמוך", הוא אומר ומצביע על נקודה במפה. "המיקום האחרון שלו מה-GPS היה לפני 20 דק', והפעם האחרונה שרכבו עליו הייתה לפני 15 שעות. מה הסיכוי שהוא היה ברחוב 15 שעות, ושהוא שווה כל-כך הרבה כסף, ואף צפר אחר לא אסף אותו? הוא כנראה נעול איפשהו. לא הייתי יוצא בשבילו מהבית", הוא פוסק.

אנחנו ממשיכים לבחון את המפה שמתעדכנת כל הזמן. הנקודות מרוכזות בעיקר באיזור הצפון הישן בתל-אביב, אבל מגיעות גם פנימה לתוך ערי גוש דן. לפתע גורן מתמקד בנקודה על המפה, מרחק דקות בודדות מאיתנו. "זה כבר נראה יותר לעניין: אחוז הבטרייה שלו גבולי והמיקום שלו עדכני, אבל לא רכבו עליו מאז אתמול. נראה כמו קורקינט של טכנאים שהיה תקול, טכנאי תיקן אותו והחזיר אותו לרחוב ממש עכשיו".

גורן מגדיר את עצמו כגיימר ומספר שאיתור ואיסוף הקורקינטים "משחק על הצורך לגיימינג". אלא שבניגוד למשחקים בהם הוא יושב על הספה מול המסך, המשחק הזה מתרחש בעיר. "זה כמו לשחק פוקימון גו ולקבל על זה כסף. הקורקינטים הוציאו אותי החוצה וחוויתי את הרחובות של תל-אביב כמו שלא חוויתי אותם בחיים שלי, אני נהנה מהעיר הזו כפי שלא ידעתי שאפשר: לנסוע עם קורקינט בטיילת בשקיעה, או לנסוע בבוקר לפזר קורקינט בגן העצמאות ולראות איך השמש רק מתחילה לעלות".

עמית גרנט (18), סיפר שהוא אוסף כ-15 קורקינטים ביום באופן קבוע, ומכניס מהאיסוף כ-4,000 שקל בחודש. את הקורקינטים הללו הוא מביא לבית הוריו ברמת-אביב, שם הוא מתגורר, ומטעין אותם במשך הלילה. "בהתחלה הם היו נגד הרעיון, אבל אז הם ניסו את השירות בתור לקוחות ונהנו מאוד מהחוויה". בירד מגבילה את גיל הצפרים ל-18 ומעלה, וגרנט הוא אחד מהצעירים שבצפרי תל-אביב.

נציגי בירד מסרו ל"גלובס" כי החברה אינה אוספת סטטיסטיקות אודות זהות הצפרים, אך על בסיס היכרות אישית הם מעריכים כי טווח המקצועות שמאפיינים צפרים רחב מאוד. הם מספרים כי בין הצפרים קיימים בעלי חנויות מובייל, סטודנטים, נהגי מוניות ואף עובדי הייטק.

לפי הערכות הצפרים עצמם, המבוססות על הרכב קבוצת הוואטסאפ והנוכחים במפגשי צפרים שערכה החברה, רובם המוחלט של הצפרים הם גברים בגילאי 20-30, מרביתם סטודנטים. צפרים צעירים נמצאים לרוב ברמת הכנסה של אלפי שקלים בודדים, והצפרים שמגיעים להכנסה של למעלה מ-10,000 שקל הם בני למעלה מ-30, ולרוב נעזרים באדם נוסף, מעין קבלן משנה, לאיסוף הקורקינטים. הם שוכרים מחסנים ומשתמשים בעגלות לצורך איסוף מספרים גדולים של קורקינטים.

כשצפר מזהה קורקינט שהוא מעוניין לאסוף, הוא צריך לנסות להגיע אליו מהר ככל האפשר, לפני שייאסף על-ידי צפר אחר. "זה מאוד תחרותי", מתארת טל קשי (22) את אופי העבודה. קשי השתחררה משירותה הצבאי לפני שנתיים, וכיום היא עובדת ב"חלטורות", לדבריה, ומטיילת בעולם. העבודה בבירד נועדה לממן לה טיול של חודש בויאטנם, במקביל לעבודה נוספת בקייטרינג ועוד אחת כברמנית. איסוף הקורקינטים מכניס לה בין 2,000 ל-3,000 שקל בחודש, ועד היום היא אספה 200 קורקינטים בסך-הכול.

טל קשי / צילום: דרור עדי

בשיחה עם "גלובס" היא מספרת על התסכול שחשה כשרק התחילה לעבוד כצפרית, ולא הצליחה להגיע בזמן לקורקינטים שאיתרה: "בפעם הראשונה שהלכתי לאסוף, הגעתי למקום שאמור היה להיות בו קורקינט, והקורקינט לא נמצא, עוד מקום והוא לא נמצא, באחת הנקודות ראיתי צפר אחר אוסף את הקורקינט שבאתי לקחת. הוא הסתכל עלי ואמר לי 'וולקם טו דה גיים'".

האגרנים: מחביאים קורקינטים לשם רווח כספי

גיא (55), רואה חשבון במקצועו, ביקש להופיע בשמו הפרטי בלבד, וסיפר כי הוא עובד במקביל לאיסוף הקורקינטים במשרה חלקית וגמישה, שמאפשרת לו לפנות זמן גם לצפרות. "אני כבר הרבה שנים לא במקצוע ראיית החשבון, וכמו הרבה אנשים מעל לגיל 40 הייתי לא מועסק, מה שנקרא 'בלתי עסיק'", הוא מספר. הוא מתגורר ברמת החייל ואוסף את הקורקינטים "על הדרך", "כשאני מקפיץ את הבת שלי לבית הספר או יוצא לעבודה".

גיא מספר כי ביום ממוצע, הוא מוצא את עצמו מסביר לא אחת למתעניינים מה הוא עושה: "בירד לא עשו פרסומות כשהם הגיעו לארץ, והכול היה מפה לאוזן. חלק מהמטרה היא שאנחנו אלה שעושים להם יחסי ציבור. אנחנו אנשי השטח, אנחנו מסתובבים ברחוב ופוגשים אנשים ששואלים 'מה זה?' ומסבירים להם. אנשים עוד לא מכירים, כך שישנם אנשים טובי-לב שרואים קורקינט ברחוב ואומרים 'ילדים השאירו אותו' ולוקחים אותו הביתה לשמור עליו, אבל הם לא מבינים שזו המטרה - שהוא יהיה ברחוב".

ההתמודדות עם בעיות לא צפויות היא חלק בלתי נפרד מהעבודה כצפרים, ונראה שהתמיכה שהם נותנים זה לזה, בעיקר בקבוצת הוואטסאפ, הכרחית על-מנת להתמודד עם חלק מהמקרים שקורים בעבודה מסוג זה. "אתמול אספתי קורקינט ולא היה לי איפה להחזיר אותו בזמן", מספרת קשי. כדי להיות זכאי לתשלום, צפר צריך להחזיר את הקורקינט שהטעין לאחד ה"קינים" (כינוי לנקודות הפיזור המיועדות) המסומנים על המפה, עד השעה שבע בבוקר. כשקשי נתקעה עם קורקינט טעון, דקות בודדות לפני שבע בבוקר, בלי אף "קן" פנוי בסביבתה, היא פנתה לעזרת הקבוצה: "כל הקבוצה נחלצה לעזרתי ותפסה את כל הקנים - כשאתה תופס קן אחד, אחר נפתח - וככה נפתח קן ליד הבית שלי והצלחתי להחזיר את הקורקינט בזכותם".

משיחות שקיימנו עם צפרי בירד עולה כי סיבה נוספת לקיום הקבוצה, היא פיצוי על קצרים בתקשורת עם החברה עצמה. "בירד נמצאים בשלב הזה עם מנגנון מצומצם מאוד בארץ ועם מעט מאוד מענה לנו, הצפרים. אני מניח שהפוקוס שלהם זה שיווק ופריסה מול הלקוחות ופחות בקטע התפעולי, אז אנחנו עוזרים אחד לשני", אמר אחד הצפרים שביקש ששמו לא ייחשף. התלונה על מענה לא מספק מצד החברה חזרה בקרב צפרים רבים איתם שוחחנו.

כך למשל, גרנט מספר ש"היה שבוע שבו הפסקתי להטעין, משום שהשירות שלהם לא עבד ולא היו שום תשובות לשום שאלה. אני לא עושה את זה למטרה מסוימת אלא נטו לכיף, כי יש משהו במרדף אחרי הקורקינטים ובהסברה לאנשים שהוא מאוד נחמד, מה גם שהתחבורה הזאת לגמרי יכולה לכבוש את תל-אביב ולפתור הרבה מהבלגאן של כלי רכב שקורה בעיר".

הצפרים משתפים בקבוצה מידע כמו הודעות שהחברה שולחת לצפרים, ומועברות גם בקבוצה כדי לוודא שהגיעו אל כולם, מעבירים מידע שימושי שנצבר מניסיון בשטח, ודנים על מדיניות החברה הנוגעת לתנאי העבודה שלהם.

כך למשל, בבירד מציגים את משימת האיסוף ככזו שמתרחשת בלילה, החל מ-10 בערב, השעה בה כל הקורקינטים נסגרים לשימוש הציבור הרחב ומופיעים על גבי מפת הצפרים. אלא שקורקינטים שהיו בשימוש והסוללה שלהם נגמרה במהלך היום יופיעו על המפה עוד קודם לכן, והם נאספים עוד בשעות הצהריים. הצפרים מספרים שמי שיחכה לשעות הערב, כנראה לא ימצא הרבה קורקינטים זמינים לאיסוף על גבי המפה.

נושא נוסף שעלה בקבוצת הוואטסאפ הוא נושא השינוי בתמחור הקורקינטים, שבירד יזמה בחודש שעבר. מחיר הקורקינט משתנה לפי פרמטרים שונים וככל שכלי נמצא רחוק יותר, בעל אחוזי בטרייה נמוכים יותר, או שלא נעשה בו שימוש זמן רב יותר, בירד מתמחרת אותו באופן אוטומטי במחיר אטרקטיבי שיעודד צפרים לאסוף אותו ולהחזיר אותו לשימוש.

לאחר פיילוט בו החברה תמחרה קורקינטים בטווח שבין 30 ל-60 שקל, התמחור השתנה למחיר מינימום של 20 שקל, והמקסימום עלה ל-75 שקל. כך, צפרים שמתפרנסים מאיסוף של מספרים גדולים של קורקינטים שהם "טרף קל", הרגישו בחודש האחרון פגיעה ברמת ההכנסה שלהם. לעומתם, ישנם צפרים המתמחים באיסוף קורקינטים בעלי ערך גבוה - כאלה הממוקמים בשולי גוש דן, או שלא נעשה בהם שימוש זמן רב כיוון שהיו אבודים, גנובים או פגומים. צפרים אלה דווקא נהנים מהעלייה בתמחור המקסימלי.

אלא שלצד הצפרים ה"איכותיים", יש גם כמה צפרים בודדים שמשחקים מלוכלך, וגם הם נהנים מהשינוי בתמחור. הם מכונים אגרנים, ובמקום לאסוף קורקינטים, להטעין אותם ולהחזיר אותם מיד לרחוב, הם אוגרים - או מחביאים - מספר גדול של קורקינטים למשך ימים שלמים, מבלי לסרוק את הקוד המיועד לכך, ורק כאשר התמחור שלהם עולה כיוון שלא היו בשימוש זמן רב - הם סורקים אותם, מטעינים אותם, ומחזירים לרחוב תמורת התשלום המקסימלי.

ביום רביעי, הצפרים קיבלו מייל מחברת בירד העולמית שהתייחס לנושא ה"אגרנים", שהפך לתופעה בעייתית לא רק בישראל. "כולנו מודעים לכך שישנם כמה מטעינים שלא אוהבים לשחק לפי הכללים", נאמר בפתח ההודעה. "על אף שמדובר במיעוט (...) ככל שקהילת המטעינים גדלה וצומחת, הפתרונות לאתגרים הללו צריכים לצמוח איתה", נכתב בהמשך.

לאורך ההודעה פורטו צעדים שנקטה בירד כדי להילחם בתופעה באופן אוטומטי, כמו זיהוי של איסוף קורקינטים בכמויות חריגות ושל תזוזה של קורקינטים בקנה מידה גדול. בנוסף, החברה קראה לצפרים לדווח על קורקינט שנראה חריג, כדי לעזור "להילחם בהונאות בקהילה", והבטיחה כי היא מתייחסת לדיווחיהם ברצינות.

האיום החדש: רגולציה, בטיחות ותחרות

מעבר לתופעת ה"אגרנים", בירד מתמודדת עם הגבלות רגולטוריות במקומות שונים בעולם וכך גם בישראל. התוכנית להגברת הבטיחות של רוכבי האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים שגיבש לאחרונה משרד התחבורה, אושרה פה אחד וצפויה להיכנס לתוקף כבר ב-1 בינואר. על-פי התוכנית, תיאסר רכיבה על אופניים או קורקינט חשמליים על מי שאין ברשותו רישיון נהיגה או שטרם עבר את מבחן הקורס הייעודי או שלא ניתן לו אישור כשירות. בנוסף, הקנס בגין רכיבה על אופניים חשמליים או קורקינט ממונע ללא קסדה, עלה מ-250 שקל ל-1,000 שקל.

כיום לא מוטלים כמעט קנסות בפועל, ולא ברור באיזו מידה תיושם התכנית. עם זאת, בבירד כבר מתכוננים לשינוי, ועם השקת השירות ברמת-גן החברה ביצעה חלוקה של קסדות בעיר. יניב ריבלין, מנכ"ל בירד ישראל אומר: "כבר חילקנו 50 אלף קסדות ברחבי העולם ונמשיך עם זה בישראל. בדצמבר נחלק קסדות לכל הצפרים".

עם זאת, חלוקת קסדות לצפרים אינה הנושא המרכזי בבטיחות הצפרים, שנוהגים להערים את הקורקינטים זה על גבי זה ולנסוע עליהם ברכבי העיר. "זה מאוד יקשה על הצפרים, כי אנחנו צריכים להסתכן ולנסוע עם 7-8 קורקינטים על הכביש", אומר גרנט. לדבריו, שינוי החקיקה יוביל לכך שיהיה עליו לצאת לאסוף קורקינטים עם רכב, "זה מסובך יותר כי צריך העמסה, ויש מקומות שאי-אפשר לעמוד בהם בתוך העיר, ואני לא בטוח שאוכל להמשיך להרוויח סכומים כאלה, ולא בטוח שאני ארצה".

עוד התמודדות עבור בירד היא התחרות הגוברת, הן מצד חברות השכרת אופניים, והן מצד חברות השכרת קורקינטים מתחרות: חברת ליים, המתחרה בבירד, עתידה להציע את השירות שלה בישראל במהלך השבועות הקרובים.

בבירד מספרים שהם לא מודאגים מהתחרות, אבל רבים מהצפרים איתם שוחחנו סיפרו שהם כבר נרשמו לספק שירותי הטענה דומים גם לליים, ברגע שזו תתחיל להפעיל את השירות שלה בישראל. "הקטע בבירד, כשאתה לוקח קורקינט, אתה צריך להחזיר אותו בין ארבע לשבע בבוקר, זה קשוח", אומרת קשי, שנרשמה גם היא לספק שירות הטענה לליים. "היום אני קמה ב-4 וחוזרת לישון. בליים, ברגע שתגיע ל-100% תוכל להחזיר אותו, שזה הרבה יותר שווה".

עוד כתבות

פריז / צילום: Shutterstock

אלפי ביטולים של טיסות בצרפת - שביתת עובדי התחבורה הגיעה לנמלי התעופה

לפי אתר מעקב הטיסות FlightAware לאורך היום הזה בוטלו 13% מהטיסות המתוכננות בנמל התעופה הגדול של פריז, שארל דה גול ו-30% מהטיסות בנמל התעופה אורלי בפריז

צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

"הדתה? אין פה שום הדתה". או שאולי יש? תלוי את מי שואלים

האם ישראל מצויה בעיצומו של תהליך הדתה מפר איזון, שמשתולל במערכת החינוך ובצבא, או אולי בכלל מדובר בהתפתחות חברתית טבעית של מדינה שמספר הדתיים, החרדים והמסורתיים בה מצוי בעלייה מתמדת? ● ובכן: תלוי (מאוד) את מי שואלים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

ניחושים פיננסיים ועונשם: על הטעות ישלם הציבור הרחב

תופעות רבות שלא היו מוכרות בעבר, כמו ריבית שלילית, מחייבות ניחושים כדי להעריך את השפעותיהן ● ואולם, כשהמנחשים לא נדרשים לשלם מחיר על הניחוש, את מחיר הטעות עוד ישלם הציבור הרחב ● בשנת 2020 כדאי לעקוב באופן שוטף אחרי הפוליטיקה, כי היא זו שתקבע את כיוון השווקים

מחאה על תוכנית לצמצם הפנסיה של עובדי חברות ממשלתיות בצרפת / צילום: Jean-Paul Pelissier, רויטרס

צרפת משותקת: שביתה נרחבת נגד רפורמת הפנסיות שמוביל מקרון

ביומה הראשון של שביתה במחאה על תוכנית לצמצם הפנסיה של עובדי חברות ממשלתיות, שותקה 90% מתנועת הרכבות ובוטלו 30% מהטיסות הפנימיות ● מחר מאיימים "האפודים הזוהרים" להצטרף למחאה

רוחאני. מסר פייסני לארה"ב  / צילום: רויטרס

החרם הכלכלי מעיק, אז מדוע ההנהגה באיראן אופטימית

בממשל טהראן הצליחו לדכא את המהומות במדינה, ונהנים גם מהצטרפותן של שש מדינות אירופיות למנגנון עקיפת הסנקציות האמריקאיות

רכבת ישראל / צילום: דוברות רכבת ישראל

בקשה לדיון נוסף בפסק-הדין שעורר את "סערת אפרופים"

חברת "ביבי כבישים ועפר" הגישה בקשה לקיים דיון נוסף בפסק-הדין של ביהמ"ש העליון שהכריע לרעתה בסכסוך על עשרות מיליוני שקלים עם רכבת ישראל. לטענתה, מדובר בפסק-דין המהווה "שינוי דרמטי" ● בכתבה שפורסמה ב"גלובס" מוקדם יותר השבוע טענו משפטנים בכירים אחרת

שר התיירות יריב לוין / צילום: יהודה עשור, יח"צ

במידה ולא תוקם ממשלה, מענקי משרד התיירות לחברות תעופה נמצאים בסכנה

האם תקציב המענקים לחברות התעופה (250 אלף אירו לקו בשנה) יסתיים כבר בחודש הבא? ● לפי שר התיירות: "אם לא תקום ממשלה זה אוי ואבוי. התנופה בענף התיירות נמצאת בסכנה ענקית אם ניכנס ל-2020 בלי תקציב התוצאה המיידית תהיה שתקציב השיווק ייעלם"

בניין ימק"א עוטה חג / צילום: יותם יעקבסון

כמעט כמו באירופה: מרי כריסמס, ג’רוזלם

בימק"א ירושלים חוגגים חג מולד כמעט כמו באירופה - עם עץ, סנטה, יין חם וערמונים, אבל בטאץ' מקומי של אוכל מזרחי ומכונת שלג מלאכותי

לוגו הבנק הלאומי של אוסטרליה / צילום: רויטרס

בנק באוסטרליה לא יספק הלוואות לעסקים הפוגעים ברווחת בעלי החיים; האם ישראל הבאה בתור

הבנק האוסטרלי הלאומי (NAB) הודיע כי לא יספק הלוואות לעסקים המפרים סטנדרטים של רווחת בעלי חיים ● עמותת 'אנימלס': "יש לקוות שגם בישראל המגזר העסקי יפנים שיש לו אחריות כלפי בעלי החיים ויותר תאגידים יאמצו מדיניות הכוללת התחייבות לשיפור הגנת בעלי-חיים"

מורן שוחט שניר

הקוד הגנטי שלנו, האקזיט ב-50 מיליון דולר שלה: ראיון עם מייסדת קליר ג'נטיקס מורן שוחט שניר

מורן שוחט שניר הבינה שאפשר לפתח טכנולוגיה שתיתן לציבור הרחב תמונת מצב גנטית מיידית ● יחד עם בן זוגה היא הקימה את 'קליר ג'נטיקס', פלטפורמה אינטרנטית שמנגישה למטופלים את המידע האישי ● החודש נמכרה החברה ב-50 מיליון דולר ● ראיון בלעדי לליידי גלובס

צדיק אליקים/ צילום: צדיק אליקים אדריכלים

"עירוב שימושים נהיה מנטרה, סוג של קלישאה"

האדריכל צדיק אליקים מתקומם נגד התכנון של השכונות החדשות שנראות כולן אותו דבר, וחסרות זהות מקומית • בראיון ל"גלובס" הוא מסביר איך נוצר ההבדל בין השכונות מעוז אביב ונווה עופר ואיך מתכננים סביבת חיים טובה

שאול אלוביץ' / צילום: שלומי יוסף

תיק ניירות הערך שחולט הוליד תביעת מיליונים: שאול אלוביץ' ואחיו תובעים את המדינה

אלוביץ, בעל השליטה בבזק לשעבר ואחיו יוסי תובעים מהמדינה 20 מיליון שקל על חילוט תיק ניירות ערך שהחזיקו במשותף ● נגד אלוביץ תלוי ועומד כתב אישום על מתן שוחד בתיק 4000, אחיו יוסי שגם כספו חולט אינו חשוד או נאשם בפרשה

פרשת הצוללות/  צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

"גלובס" מאמ;לק: כל מה שצריך לדעת על פרשת הצוללות ב-5 שלבים

האם שיקולים זרים גברו על שיקולי הביטחון? כיצד מיקי גנור הפך מעד מדינה לנאשם המרכזי? ומה יקרה הלאה? ● "גלובס" מאמ;לק

אהרון ברק/ צילום: איל יצהר

דעה: "פרשת אפרופים" - לא מחלוקת פרשנות, מלחמה על הנרטיב

הוויכוח בפרשת אפרופים לא היה מחלוקת על פרשנות חוזים אלא מלחמה על נרטיב פוליטי ושבטי • לא במקרה רוב הימין תמך בניתוח שלי, ולא באורח פלא השמאל התנגד לו

השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

נתוני מאקרו חזקים הקפיצו את וול סטריט עם פתיחת המסחר

בחודש נובמבר, כלכלת ארה"ב הוסיפה 266 אלף מקומות עבודה וזאת מעל לתחזיות האנליסטים שצפו תוספת של 186 אלף מקומות עבודה בלבד ● שיעור האבטלה ממשיך לשבור שיאים ויורד ל-3.5% ● כעת יורדת הסבירות שהפד יוריד את הריבית בישיבת הריבית הבאה ● מחיר הנפט יורד בכ-0.6% ● תשואות האג"ח הממשלתיות קופצות בהתאם

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

זהירות, האטה לפניך: אם לא יקרה שינוי גם החגיגה בשווקים תיגמר

קצב הצמיחה בכלכלות החזקות מאט, אך הביצועים של השווקים השנה היו בין הטובים בשנים האחרונות ● אם לא יקרה שינוי, גם החגיגה בשווקים תיגמר ● כדי שיקרה השינוי שיאפשר את המשך הביצועים הטובים, צריך להבין מה היו הסיבות להאטה בצמיחה בשנתיים האחרונות

הדס שטייף / צילום: יונתן בלום

החסינות להדס שטייף: פגיעה מוצדקת בפרטיות או התנהלות מפחידה של הפרקליטות

האם הפרקליטות צדקה בכך שהעניקה חסינות להדס שטייף ולנוספים שהיו מעורבים בפריצת הטלפון של אפי נוה בפרשת "מין תמורת מינוי"? ● שתי דעות על הפרשה

נתן דטנר / צילום: כפיר זיו

זורבה מחכה לצ'ק - נתן דטנר עובד ללא הפסקה ורודף אחר הכסף

תיאטרון הבימה חייב לנתן דטנר 200 אלף שקל והוא הפסיק לעבוד איתו, עד שהציעו לו לביים את "זורבה היווני" ● הוא הסכים בתנאי שהתשלום יגיע מתיאטרון ב"ש, השותף לקו־פרודוקציה, וכך היה. וזה רק אחד מהפרויקטים שהוא ממשיך לעבוד בהם בלי הפסקה

דינה זילבר / צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

"הם ישסעו ואנחנו נאחד": המשנה ליועמ"ש דינה זילבר בנאום תקיף כנגד הביקורת על מערכת המשפט

בנאום בכנס העמותה למשפט ציבורי בישראל, זילבר השיבה אש ואמרה כי ההסתה נגדם בנויה על "מיתוסים , מיסקונספציות, פייק ניוז", אותם היא ביקשה להפריך

מנהלת ועדת הבחירות אורלי עדס / צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי, יח"צ

ועדת הבחירות: לא נוכל לקיים בחירות תוך 45 יום מהחלטת הכנסת

במסיבת עיתונאים בכנסת אמרה עדס כי במאמץ רב ניתן אולי לקצר את תהליך ההכנה ל-75 ימים: "יהיה קשה וגבולי מאוד אבל אפשרי"