תקיפה ישראלית ברצועת עזה, אוקטובר 2018 / צילום: רויטרס
רובן המוחלט של הפעולות, כמו זאת שהסתבכה ביום ראשון בעומק השטח בעזה והסתיימה בנפילתו של קצין צה"ל סא"ל מ' ובפציעתו של קצין נוסף, נעשות באופן שגרתי ומסתיימות בשלום. ל"חיות הרשת" שלא מורידות את העיניים מהסמארטפונים אין מושג קלוש אם עשו ומה עשו כוחותינו אי-שם.
● אחרי הפעולה שהסתבכה בעזה: הכסף הקטארי מכתיב את הקצב | דני זקן
אלמלא הסתבכה, וכל מיני סיבות יכולות להוביל להסתבכות כזאת, הפעילות מיום ראשון הייתה מסתיימת לקראת אור ראשון כפעולה עלומה נוספת, משיאה עבור צה"ל ערכים ביטחוניים רבים במסגרת הלחימה עם ארגוני הטרור ברצועה. כי זאת המציאות של המערכה שבין המערכות: גם בעזה, גם בסוריה, גם ביהודה ושומרון, גם בלבנון וגם בזירות עניין שונות ומאתגרות שיש לישראל במקומות נוספים בעולם.
את המאמץ המרוכז הזה, שנעשה בצורה מעוררת הערצה, באומץ לב ודבקות במשימה, מובילות יחידות העלית של צה"ל, שבהקשרים אלה נכון ורצוי לסווג ולהגביל פרסום פרטיהן בשיח תקשורתי וציבורי שממילא לא ראויים לציון גבוה בסעיפים הקשורים לאחריות. היחידות האלה, כמו לוחמיהן, לא מחפשות כאן תהילת עולם ויוקרה, זולת הביצוע המושלם והשגת היעד.
בצה"ל מריחים את אדי הדלק
כל פעולה כזאת, במיוחד כמו זאת שהתקיימה ביום ראשון ונחשפה בנסיבות כואבות, נדונה לפני כן בפורומים מקצועיים במסגרת שרשרת האישורים. כל תרחיש נבחן אל מול תגובה. המורכבות והרגישות שבהן מובאות לאישור בדיון 'מבצעים וגיחות' (מו"גים) שבועי שמובילים ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל.
השעון מתחיל לתקתק כשהאישור ניתן: החלטה על העיתוי תתקבל ברגע שיפתח חלון ההזדמנויות המתאים. אין ספור משתנים יכולים להשפיע בכל רגע על ההחלטה ועל הביצוע. לא בכדי דרג בכיר, כמו ראש הממשלה, שר הביטחון או רמטכ"ל עוקבים אחר הביצוע בזמן אמת כשהם שוהים בחפ"ק.
אלא שהרוב המוחלט של הפעולות שאליהן כוחות צה"ל יוצאים במסגרת שגרה מבצעית, לא מובא כלל לדיונים מסווגים הרי חשיבות בקריה ובירושלים. אלה הם מבצעי "כיסוח דשא", כאלה שנועדים לשמר סטטוס קוו ביטחוני בתא שטח מסוים.
בלילה שבין רביעי לחמישי האחרונים שעבר יצאנו עם כוח מגדוד הסיור של חטיבת הצנחנים לעוד פעולה לילית כזאת באזור שכם, לחשיפת מקומות מסתור של אמצעי לחימה ומחרטות לייצור נשק, שמחמשות את ערי וכפרי הגדה, בין השאר לקראת עימות מזוין עתידי עם ישראל.
בצה"ל ובמערכת הביטחון מריחים את אדי הדלק שנישאים באוויר, מבינים שכמו בעזה, גם כאן יש לא מעט נפצים שיכולים להצית תבערה גדולה. לאלה, תוסיפו את הכמויות האדירות של הנשק הבלתי-חוקי שאיש במערכת הביטחון לא יודע להעריך את היקפו - מרובים תקניים שמוברחים לגדה מישראל ומירדן ועד לרובים ואקדחים מאולתרים שמיוצרים בבתי מלאכה מחתרתיים - והרי מסלול התנגשות בלתי-נמנע.
"השטח מבעבע, כמו שהר געש מבעבע לפני שהוא מתפרץ", אומר ראש האגף המדיני ביטחוני לשעבר במשרד הביטחון וכיום ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, האלוף (במיל') עמוס גלעד, "אחד התרחישים הקשים מדבר על ההתפרקות הכללית שתבוא ביום שאחרי אבן מאזן. מתי זה יקרה? אולי היום בערב ואולי בעוד שבע שנים, וזה צריך להטריד ולהדאיג. לאבו מאזן בכלל אין יורש, מה גם שאין שום אופק מדיני ומטרה אסטרטגית. תוסיף לאלה את תוכנית השלום שהאמריקאים מתכוונים להניח, ואני לא רואה שום תוכנית מדינית שתחזיק מעמד אצל הפלסטינים, והרי לך נפץ שהוא מסוג הנפצים שמעירים תהליכים כאלה".
השטח מוצף באמצעי לחימה
"השטח לא רגוע", מסכים סא"ל ישי רוזיליו מפקד גדס"ר צנחנים שאליו ולחייליו התלווינו לסריקות ליליות בכפרים ליד שכם, אחר נשק בלתי-חוקי ואחר חשודים במעורבות בטרור, "אנחנו רואים כל הזמן כוונות להוציא פיגוע. הערב, רק לפני כמה שעות היה ירי על אוטובוס ליד בית אל. הנהג ונוסע נפצעו קל מרסיסים. לפעמים יש ירי על כוחות בתוך הערים. וגם אם כרגע אין למישהו כוונה להוציא פיגוע, אתה לא יודע מתי ולמה הוא יפתח אחת כזאת. כשהאמל"ח מסתובב בשטח בתפוצה כל כך רחבה, ביום שהוא יקבל החלטה הוא ייקח במקום סכין מטבח או רובה ויצא למסע הרג. אני רוצה להקשות על המחבל הפוטנציאלי להשיג את הנשק הזה".
רוזיליו יודע שהפשיטות האלה משולות לניסיון לרוקן את הים עם כפית. אבל מהצד השני, מי בכלל רוצה לרוקן את הים. "אם מישהו יחליט פעם שמרוקנים את כל הנשק שנמצא בשטח, זה אפשרי, לגמרי אפשרי, אבל טעון מבצע רחב היקף ויש לזה משמעויות. זה לא המקרה וזה לא המצב", הוא אומר.
בינתיים, צה"ל מסתפק בתחושת הנרדפות שהפעולות האלה נוטעות בקרב סוחרי האמל"ח בשטחים ופעילי הטרור: הם מגיבים למבצעים האלה בהסתתרות, בהחבאת כלי הנשק בבארות מים, בבורות בעומקים של מטרים, במערות ובמבנים ייעודיים. גם כאן עובדים כללי ההיצע והביקוש, ומחירם של הכלים אלה בשוק הפלסטיני כבר זינק במהלך שנה האחרונה במאות אחוזים.
באשר למורכבות האתגר שעוד יעמוד לפני המג"ד רוזיליו ולפני חייליו ביום שבו כל הנשק הזה יופנה אליהם, הוא אומר שהוא יתגבר: "זה יהיה מורכב, אבל פחות מורכב מההתמודדות שלנו עם הגזרה הדרומית ופחות מורכב מההתמודדות שלנו עם הגזרה הצפונית".