גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ח"כ יצחק וקנין - ביום מתפרנס מלול מטילות; בערב מקדם הצעת חוק שתיטיב עם בעלי הלולים

ועדת הכלכלה תדון היום בהצעת החוק של חבר סיעת ש"ס ● ההצעה מדברת על הטלת מכסות בענף הפטם, דבר שעלול לגרור צמצום כמות העוף בשוק והעלאת מחירים ● מסמך של הרשות להגבלים עסקיים שהגיע לידי "גלובס": זה מריח כמו קרטל ● ח"כ וקנין: אחי ואני מחזיקים לול לביצים, לא לפטם - אין פה ניגוד עניינים

יצחק וקנין / צילום: איל יצהר
יצחק וקנין / צילום: איל יצהר

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) ואשתו ציפורה מחזיקים במושב יערה בצפון לול של מטילות, לייצור ביצים למאכל. הוא נהנה ממכסת גידול של מועצת הלול ומתפרנס מהעסק הזה במשך שנים ארוכות. גם אחד מאחיו של ח"כ וקנין מחזיק מכסת ביצים, ויש לו קרובי משפחה וחברים במושב ובמושבים סמוכים שמייצרים ביצים ומגדלים עופות לפטם.

אלא שמתברר כי ח"כ וקנין לא ממש מפריד בין ענייניו האישיים לבין פעילותו הפרלמנטרית. ל"גלובס" נודע כי וקנין מיצב את עצמו כמייצג החקלאים, ובהיותו חבר בקואליציה וראש ועדת האתיקה של הכנסת, הוא זוכה לאוזן קשבת בכנסת ובמשרדי הממשלה. היום (ד') הוא יהיה הדמות המרכזית בוועדת הכלכלה של הכנסת בדיון על הצעתו: להחזיר את ענף הפטם למשטר של תכנון ומכסות, והכפפת ענף פטם העופות למועצת הלול. כיום יש רק שני ענפים חקלאיים בהם מתקיים משטר של תכנון ומכסות ייצור: ביצים במועצת הלול וחלב במועצת החלב. וקנין, בעל לול, מציע עוד ענף - הפטם.

ענף הלול בישראל

אגב, שר החקלאות אורי אריאל מנוע מלעסוק בתחום ייצור ביצים בענף הלול. אריאל הוא בן קיבוץ טירת צבי, העוסק בתעשיית הבשר, ויש לו קרובי משפחה בקיבוץ.

ח"כ וקנין הצהיר בעבר כי הוא רוצה להיות שר החקלאות. אם זה יתרחש, הוא לא יוכל לעסוק בענף הביצים, ולמעשה ספק אם יוכל לעסוק בכלל בענייני ענף הלול. אלא שייתכן וכבר עכשיו קיימת בעיה בפעילותו הפרלמנטרית - האם ח"כ וקנין איננו נמצא כבר עכשיו במצב של ניגוד עניינים בהקשר להסדרים בענף הלול ממנו הוא מתפרנס?

ח"כ וקנין, 60, במקצועו מורה למכונאות רכב, היה פעיל במועצה האזורית מעלה יוסף בגליל העליון. הוא שימש בעבר כמזכיר ויו"ר ועד המושב יערה, מזכיר המועצה האזורית ומאוחר יותר ראש המועצה הדתית מעלה יוסף. הוא היה פעיל בכנסת במאבקים על זכויותיהם של יצרני הביצים, ולפני כשנתיים, כח"כ, הוביל את הארכת "חוק הגליל" ב-10 שנים - חוק המבטיח ליצרני הביצים משנת 1988 סבסוד מיוחד של כ-30 אלף שקל לשנה לכל בעל מכסת גידול, לזכר הימים שבהם גבול הצפון היה הסוער מבחינה ביטחונית.

כעת מבקש ח"כ וקנין לפעול גם בתחום הפטם. לאחרונה העביר בקריאה טרומית, בלי דיון בוועדת השרים לחקיקה, הצעת חוק פרטית לפיה גם ענף פטם העופות יוחזר למשטר של תכנון-מכסות. לזה קוראים "שובו של קרטל הפטם". התוצאה, כך צופים בענף, תהיה הקטנת כמות העופות בשוק ועליית מחירים. עם מי תטיב העלאת המחיר הצפויה? בעלי המשקים כמובן, ענף הלול ממנו הוא ומשפחתו מתפרנסים.

למי זה פחות מתאים? לרשות להגבלים עסקיים. הרשות באופן טבעי לא מתעניינת בסוגיית ניגוד העניינים הפוטנציאלי אלא בשלכות על השוק. לפי מסמך שהגיע לידי "גלובס", שצפוי להיות מוצג גם בדיון היום, עמדת הרשות להגבלים היא כי "לעלייה במחיר העוף ולצמצום הכמות נודעת השפעה משמעותית ורבה על משקי הבית בישראל ובייחוד כאשר מדובר במשפחות בעלות הכנסה נמוכה. ברי כי כל בית בישראל יידרש לשלם יותר על צריכת העוף, ואלה שידם אינה משגת לספוג את עליית המחירים, יאלצו לוותר על צריכת העוף בכלל". 

ביום: ח”כ יצחק וקנין מתפרנס מלול מטילות;

וקנין כבר תיפקד בוועדת הכלכלה כממלא מקום היו"ר איתן כבל, שבעצמו מתמצא היטב בסקטור החקלאי. הרקע ליוזמתו של וקנין הוא "הסכם הפטם", שנחתם ב-2014 ל-3 שנים. לפי ההסכם, נאסר על מגדלים לשווק אפרוחים לפיטום מעל המכסה של המדגרה. בעקבות ההסכם צומצם היצור ומחירי הפטם עלו בממוצע ב-10% ויותר. כעבור שנתיים הופסק ההסכם בעקבות לחצים שונים, ומאז מתלוננים המגדלים הפרטיים במושבים על מחירים נמוכים שהם מקבלים עבור הפטם, מתחת לעלות הגידול שלהם.

היקף מכירות הפטם לצרכן עומד על כ-7 מיליארד שקל בשנה, והוא מהווה כ-8% מסך הוצאות המזון שלו על עוף. מחיר העוף משפיע יותר על בעלי הכנסות נמוכות. 

שוק הפטם מורכב משני שחקנים עיקריים: מצד אחד כ-500 מגדלים עצמאיים, בעיקר במושבים, שאותם לכאורה מייצג וקנין. מצד שני פועלים התאגידים המכונים אינטגרציות. אלה הם גופים עסקיים גדולים שהתארגנו בשנים האחרונות, הכוללים את כל שרשרת הייצור במבנה אנכי: הם מייבאים מחו"ל גרעינים ומזון, הם בעלים של מכוני תערובת, לולי רבייה, מדגרות לאפרוחים, חוות גידול לפטם, משחטות, תעשיות בשר ומערכי שיווק. אינטגרציות בולטות כאלה הן למשל תנובה א-ת, מילואות ועוף עוז. האינטגרציות מפעילות חוות גידול גדולות במשקים של חקלאים, והקימו לולי פטם גדולים.

מיכל הלפרין: ריח של קרטל

כאמור, מול וקנין מתייצבת הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין. מסמך עמדה של הלפרין שהגיע לידי "גלובס", שולל בחריפות את המהלך של וקנין. הצעתו של וקנין נתפסת ברשות ההגבלים כמהלך ציני שנועד להפחית כמויות ייצור ולהבטיח העלאת מחירים.

הלפרין טוענת, שהצעתו של וקנין מאפשרת "לעשות הסדרים כובלים מסוג קרטל עם מגדלים ומשווקים של פטם, לשם צמצום כמות התוצרת והעלאת המחיר לצרכן... הפיקוח האמור צפוי להקטין את כמות הפטם ובהתאם להביא לעליה במחיר המוצר לצרכן - כתוצאה מהירידה בהיצע. זאת היא מטרתו המוצהרת של התיקון... בעוד העלאת מחיר כתוצאה מקרטל היא מיידית, חזרה לרמות מחירים לפני קיומו של קרטל עשויה לעתים לארוך שנים רבות".

הלפרין טוענת כי הסדרים כובלים של מועצת הלול כפי שמבוקש בהצעת החוק, "אינה הדרך הראויה להגן על חקלאים. הדרך להגן על החקלאים הקטנים היא באמצעות תמיכות ישירות (סובסידיות) על ידי הממשלה. תמיכות ישירות מאפשרות לקיים בקרה שתמיכת הממשלה אכן מגיעה לאותם גורמים עליהם יש להגן, מבטיחות את אספקת הכמות לכל אותם צרכנים המבקשים לרכוש עוף כיום ויימנעו מכך בעקבות עליית המחיר; ואת עלויות התמיכה שממומנות מן הקופה הציבורית, ולא על ידי האוכלוסיות החלשות הצורכות יותר עוף".

לסיכום כתבה הלפרין בחוות הדעת: "הצעת החוק עומדת בסתירה חזיתית ובלתי ניתנת ליישוב למדיניות המוצהרת של הממשלה והכנסת ביחס למאבק ביוקר המחייה בכלל, ולהורדת מחירי המזון בפרט, פוגעת פגיעה משמעותית בצרכנים ובייחוד במשפחות בעלות הכנסה נמוכה... נוכח כל האמור, הממונה על ההגבלים העסקיים מתנגדת להצעת החוק וסבורה שאין לקדמה".

ח"כ וקנין: מנסים לתקוף אותי

ההערה של הלפרין על אופן הסבסוד של החקלאים עוסקת בנושא קריטי בהסדרי היצוא החקלאי של ישראל. "החזרת ענף הפטם למשטר של תכנון ומכסות הוא הפתרון הגרוע ביותר שיכול להיות", אומר גורם המכיר היטב את ענף הלול, "בעיקר כי תהיה בכך הפרה של הקודים בתחום התמיכה בחקלאות והפרת ההתחייבויות של ישראל מול ארגון הסחר העולמי, WTO. ישראל נתפסת כמי שמסבסדת את החקלאות בדרכים עוקפות הסותרות את כללי ארגון הסחר העולמי, לפיהם יש לסבסד חקלאים באופן ישיר ולא באמצעים עקיפים, כמו למשל סבסוד מחירי מים, הנחות במחיר הקרקע, מנגנוני תכנון ומכסות, קרטלים וחסמי יבוא ומכס".

לול אפרוחים / צילום: תמר מצפי

אותו גורם מציין כי "כבר היום, בגלל התמיכות העקיפות בחלב ובביצים, ישראל מצויה בהפרה של כללי ארגון הסחר בשנים 2017-2018. הכנסת ענף הפטם לתכנון-מכסות תהיה הפרה גסה של ההתחייבויות, וארגון הסחר עלול להפעיל נגדנו סנקציות, כמו העלאת מכסים נגדנו על מוצרים חקלאיים, שיסתום את הגולל על היצוא החקלאי של ישראל. זו תהיה צרה צרורה שלא ברור איך נצא ממנה".

ח"כ וקנין עצמו, בתגובה לפניית "גלובס", שולל את הטענה להעלאת מחירים לצרכן בעקבות הצעת החוק שלו. "אני לא חושש, כי ב-10 מהשנים האחרונות המחיר לצרכן נמצא באותה נורמה של 19 עד 20.4 שקל לק"ג", הוא אומר. "נכון שבמשרד האוצר חושבים כך, אבל זו הערכה לא נכונה, ובמשרד החקלאות שומעים דברים הפוכים. אני מדבר על ויסות ולא על תכנון הייצור. מכיוון שהאינטגרציות והמשחטות נכנסו לייצור של הפטם בחוות גידול ענקיות, הם לוקחים תוצרת קודם כל מהחוות שלהם - ואצל החקלאים הקטנים נוצרים עודפים אדירים. המגדל הקטן מקבל במקרה הטוב 3.5 שקל לק"ג, והעלות שלו היא יותר מ-5 שקל לק"ג. אם המחיר יעלה מעל 3% - מיד אפשר לתקן בהוראת שעה".

 צפוי לחץ של ארגון הסחר העולמי בגלל סבסוד הענף בדרך שאתה מציע.

"אם מייצרים ונאלצים לזרוק לזבל - צריך מנגנון שמווסת את הדבר הזה. אין היום בחקלאות ענף שיכול לעבוד בלי מנגנון תכנון".

הטענה המרכזית נגדך היא שבעצם היותך בעל מכסת ביצים, הפעילות שלך בענף הפטם לפי האינטרס של מועצת הלול הוא בבחינת ניגוד עניינים.

"אף אחד במשפחה שלי לא מגדל פטם, רק אח אחד מגדל ביצים כמוני. אין לי שום ניגודי עניינים. מנסים לתקוף אותי, כי אני מפנה את תשומת לב הציבור לחשש שטייקונים ישתלטו לגמרי על הענף ויהיה קרטל פטם אמיתי".

על העובדה שהרשות להגבלים עסקיים שוללת את ההצעה שלו באופן מוחלט, אומר וקנין: "הם טועים באבחנה שלהם, כי זו לא הצעה לתכנון אלא הצעה לוויסות בלבד ואני לא רואה כאן שום בעיה. הבעיה המרכזית של יוקר המחיה אינה בחקלאי, אלא בכל השרשרת מעל החקלאי, שכיום היא בשליטת טייקונים. אם המדינה רוצה להסתמך על עצמה בתחום המזון, היא צריכה לעזור לחקלאים".

מועצת הלול מסרה: "מטרת הצעת החוק של חבר הכנסת וקנין אינה באה לקבוע מכסות ייצור בפטם, אלא לאפשר תכנון מוקדם בהתאם לביקושים - ייצור גדול יותר לקראת החגים ומצומצם יותר בתקופות שבהן הביקושים נמוכים יותר. עודף יצור ללא ביקושים, כפי שקורה היום כאשר מאות אלפי עופות נמצאים בלולים ללא פיתרון שחיטה, יוצר נזק לענף. מועצת הלול תומכת בהצעת החוק, והניסיון מראה כי בשנים האחרונות, למרות ההפסדים הכבדים של המגדלים והמשווקים הסיטונאיים, הצרכן לא זכה לירידה משמעותית במחירים". 

סוף עידן המשק המשפחתי

הניסיון להוציא את ענף הפטם מייצור חופשי לתוך תכנון באמצעות מכסות גידול, הוא בעייתי. מאז משבר המושבים והקיבוצים באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, ולמרות ההישגים בתחום החקלאות, הכתובת הייתה על קירות בתי האריזה והרפתות: הגיע סופו של עידן המשק המשפחתי. זהו המשק המנוהל כנחלה שאין לפצל אותה ובעליה חייבים לעבד אותה בעצמם. זהו אותו משק שמייסדי החקלאות הקימו "כדי פרנסת משפחה": לול קטן, מטע קטן וחלקת ירקות קטנה, כשכל אחד מהמוצרים הללו מפוקח ונשלט על ידי מועצת ייצור נפרדת.

ב-410 המושבים בישראל יש כ-32 אלף נחלות, בגדלים שונים לפי האיזור הגאוגרפי. ב-260 הקיבוצים יש תקן של כ-30 אלף נחלות. על פי הערכות שונות, רק 20% מבעלי הנחלות במושבים מעבדים בפועל את הנחלות.

עידן הלול הקטן עבר מן העולם, וכיום, בכל אחד מתחומי החקלאות, יש צורך בהיקפים גדולים של קרקע, אמצעי יצור, מים ומבנים. קיימת התעלמות מוחלטת בממשלה מהצורך לארגן מחדש את אופן הקצאת האמצעים לחקלאים במשק המשפחתי, כאשר ברור שיש צורך בהגדלה משמעותית של כל האמצעים המוזכרים כאן.

בקיבוצים השיתופיים המצב פחות בעייתי, כי בניגוד למצב במושבים אין בהם זיקה פרטית של בעל נחלה ספציפי לקרקע ספציפית, כך שעדיין ניתן לעבד שטחים גדולים יחסית ולנצל ביתר יעילות אמצעי ייצור ומבנים.

במושבים, בהם יש זיקה אישית לקרקע ספציפית וללול ספציפי, מתרחשת בעיקר בתחום הלול תופעה רחבת היקף של השכרת שטחים, מבנים, מכסות ייצור ואמצעי ייצור. זאת, תוך כדי ספסרות בקרקע ובמכסות שנמסרו לחקלאים למטרת עבודה עצמית בלבד, ואם החקלאי מפסיק לעבוד עליו להחזיר את המכסות למשרד החקלאות.

את תופעת הספסרות הזו מכנים בשם "גידול משותף", בניסיון לעקוף את האיסורים בחוק על ספסרות באמצעי ייצור. בכך מבצע המושבניק עבירות על חוק ההתיישבות וכללי רשות מקרקעי ישראל, כשהוא משכיר בהשכרת משנה אסורה את אמצעי הייצור שלו לתאגיד, כמו למשל לתאגיד אינטגרציה בתחום העוף או לאיש עסקים פרטי. לול הטלה לביצים מושכר בגליל בכ-8,000 שקל לחודש, ולול לגידול פטם מושכר בכ-4,000 שקל.

"יש בעיה קשה במצב הזה", אומר חקלאי ממושב בצפון, "שחקלאים משכירים את מכסות הביצים שלהם ואת הלולים שלהם לאינטגרציות ולאנשי עסקים, ואחר כך חיים מרנטה שהושגה באופן המנוגד לכללים ולחוק. היוזמה של חבר הכנסת וקנין (קביעת מכסות גידול לפטם) מחזירה אותנו לחשכת ימי הביניים - ואנחנו האחרונים בעולם עם מכסות גידול". 

עוד כתבות

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

סלקום קיבלה רישיון הפעלה לדור החמישי ומתחילה בשיווק תוכניות

החברה מצטרפת להוט מובייל ותמנע מלקוחות שלא הצטרפו לתוכנית ייעודית לגלוש ברשת החדשה ● התוכנית המובילה שתשווק: 49.9 שקל לחודש עם 500 גיגה גלישה

רח' אבן גבירול בתל אביב ריק בעקבות הסגר השני. הירידה במשרות הפנויות החלה בעקבות הסגר הראשון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הלמ"ס: צניחה חדה במספר המשרות הפנויות ברבעון השני של 2020

לפי נתוני הלמ"ס, ברבעון השני של 2020 היו בממוצע 47 אלף משרות פנויות בחודש לעומת 74 אלף ברבעון המקביל של 2019 ● היחס בין היצע מחפשי העבודה למשרות הפנויות עלה ל-7.5 לעומת 4.4 ברבעון הקודם, והיה גבוה מ-1 בכל משלחי היד

מתחם "המבריא" בכפ"ס / צילום: באדיבות בית בלב המבריא

מתחם "המבריא" בכפר סבא נמכר לרשת "בית בלב" ב-66 מיליון שקל

המוכרת היא חברת פלינר שמפעילה במקום מתחם דיור מוגן ● לדברי הנהלת הרשת בכוונתם הרשת להשקיע במקום כ-40 מיליון שקל בשדרוג המתחם

פאב סגור בדבלין בעקבות סגר / צילום: שאטרסטוק

הראשונה באירופה: אירלנד הכריזה על סגר חלקי - חנויות סגורות, בתי ספר פתוחים

אף שמספר מקרי הקורונה באירלנד ביממה האחרונה עמד על כ-1,500 בלבד, הממשלה הודיעה על הגבלות חדשות ומחמירות על החיים הציבוריים ● לפי ממשלת אירלנד הסגר החלקי יעלה כ-1.5 מיליארד אירו ויהיה כרוך באובדן של 150 אלף עבודות

ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

סיבה לאופטימיות זהירה? המומחה שסבור שמצבה של ישראל בקורונה הולך ומשתפר

ניר קלקשטיין, מומחה לניתוח מידע שמנתח את דפוסי התחלואה בישראל ובעולם במחלת הקורונה מתחילתה, מספק היום נתונים מעודדים, ואומר כי זה הזמן לפתוח את המשק ● קלקשטיין מסביר איך ייתכן כי אותם צעדים שננקטו ביציאה מהסגר הקודם יובילו הפעם לתוצאה שונה, למה כמות מפיצי העל הפוטנציאליים יורדת ואיך נוכל למנוע גל שלישי

מפגש בכירים מישראל ואיחוד האמירויות באבו דאבי לפני חודש בתיווך ג'ארד קושנר. רוצים ללמוד / צילום: רויטרס

קרן השקעות בשווי 3 מיליארד דולר תוקם בשיתוף איחוד האמירויות, ארה"ב וישראל

באמצעות הקרן, האגף לשיתוף פעולה פיננסי אמריקאי יוקצו הסכומים להשקעות במגזר הפרטי ולקידום יוזמות לטיפוח שיתופי פעולה אזוריים, במזרח התיכון

מטוס Emirates של איחוד האמירויות. הנוסעים הישראלים ייחשפו למוצרי תעופה מהטובים בעולם / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הסכם התעופה עם האמירויות יאפשר 112 טיסות שבועיות לכל כיוון

הסכם התעופה שנחתם בין ישראל לאמירויות יאפשר בפועל 112 טיסות שבועיות של כל החברות שיפעלו בקו, ולא רק 28 כפי שדווח בתחילה ● ל"גלובס" נודע כי לאור פניות של שתי חברות התעופה הגדולות, איתיחאד ואמירייטס, ההיקף המסתמן של הטיסות הוא כ-28 לגים (כיוון טיסה) לכל יעד, כלומר, אבו דאבי ודובאי

סונדאר פיצ'אי מעיד בועדת השיפוט של הקונגרס האמריקאי בנושא שימוש בנתוני משתמשים בגוגל / צילום: Jim Young, רויטרס

מהגדולות בהיסטוריה: משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעת הגבלים עסקיים נגד גוגל

במסגרת תביעת ההגבלים העסקיים, משרד המשפטים טוען כי גוגל משלמת מיליארדי דולרים ליצרני מכשירים סלולריים, מפעילים סלולריים ולמפתחי דפדפנים, כדי להישאר מנוע החיפוש המוביל

מחכים בתור בדואר ישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

שר התקשורת קיבל המלצות ועדת רוזן לקידום התחרות בשוק הדואר

הנדל הורה לחברת הדואר לגבש תוכנית לשיפור השירות בתוך 40 יום ● משרד התקשורת יסייע לחברה ביישום המלצות הדוח, לרבות הפיכת בנק הדואר לבנק הנותן שירותים פיננסים נוספים כבנק חברתי הנגיש לכל האוכלוסייה

מתמחים נבחנים בבחינת ההסמכה בחודש שעבר. זמן החיפוש אחר כל משרה ארוך יותר  / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

ועדת החוקה: להעניק פקטור בבחינת ההסמכה לעריכת דין

ח"כ יעקב אשר קרא לוועדת הבחינה של הלשכה להעניק פקטור על רקע משבר הקורנה לאחר שיעור נכשלים גבוה במיוחד בבחינה לפני חודש

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

בין הרחבה כמותית להורדת ריבית: איזה כרטיס ישלוף השבוע נגיד בנק ישראל?

בצל נתוני שוק התעסוקה והצמיחה הקשים, הציפיות בשווקים מגלמות הסתברות של כ-50% להורדה לאפס של הריבית • הוועדה המוניטרית של הבנק אף עשויה לנקוט בצעדים אחרים של הרחבה מוניטרית כגון הגדלת היקף רכישות האג"ח הממשלתיות

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

הסגר נפתח וקרוב ל-6,000 עובדים חזרו לעבודה

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה"

ועדת חוקה על הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

סערה בוועדת חוקה בדיון על הצעת החוק הממשלתית למניעת אלימות כלכלית: "טרלול משפטי"

על פי הצעת החוק בית המשפט יהיה רשאי לתת צו למניעת אלימות כלכלית וכן ניתן יהיה לתבוע בגינה בנזיקין ● ניסנקורן: "החוק למניעת אלימות כלכלית הוא נדבך חשוב במאבק באלימות נגד נשים ונגד קשישים" ● סמוטריץ': "בית המשפט יקבע מה נכון ומה נאור ובכל פעם שיענישו ילד בדמי כיס כי לא למד, זה יפרק משפחות"

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

המפקחים תובעים את רשות המסים והאוצר: השוו את תנאי השכר

מפקחי רשות המסים תובעים 42 מיליון שקל ממשרד האוצר והרשות בטענה על השכר נמוך למפקחים ואפלייתם אל מול כלכלנים בשירות המדינה המועסקים בחוזה כלכלנים בו תנאי השכר גבוהים משמעותית

פועלי בניין עובדים באשקלון / צילום: שאטרסטוק

משרד השיכון מתריע בסקירה חדשה: "מחירי הדירות יעלו בטווח הקצר"

במסגרת סקירת השפעת הקורונה על ענף הבנייה ושוק הדירות בישראל מתריעים במשרד הבינוי והשיכון על כך ש"ככל שתמונת המצב בדבר צמצום הפעילות בענף הבנייה למגורים תימשך, ומאידך תימשך העלייה בביקוש לדירות מגורים, עלול להיווצר עודף ביקוש שעשוי להוביל לעליית מחירים"

וורן באפט / צילום: Rick Wilking, רויטרס

ברקשייר הת'אווי תשלם 4.14 מיליון דולר כדי ליישב טענות להפרת הסנקציות על איראן

לפי משרד האוצר של ארה"ב, החברה הבת ישקר טורקיה מכרה משלוחים לשני מפיצים טורקים בשנים 2012-2016 - בידיעה שהם יישלחו למפיץ באיראן למכירה מחדש, כולל לממשלה האיראנית

סונדאר פיצ'אי / צילום: Virginia Mayo, AP

"המשתמשים בוחרים בנו": התגובה המופרכת של גוגל לתביעת הענק נגדה

במשרד המשפטים האמריקאי טוענים כי גוגל הצליחה להשיג נתח שוק של 80%-90% במנועי החיפוש באמצעות פרקטיקות אנטי-תחרותיות, ולכן הם החליטו להגיש נגדה את אחת מהתביעות הגדולות בהיסטוריה ● בגוגל החליטו להיתמם

כנסיית סאן פרנסיסקו בורחה בוערת בסנטיאגו, בירת צ'ילה / צילום: Esteban Felix, Associated Press

מפגינים בצ'ילה שורפים כנסיות ובוזזים חנויות לפני משאל עם חוקתי

אלפי מפגינים התכנסו בסנטיאגו ביום השנה למחאות האנטי-ממשלתיות לפני שנה

קו הרקיע של דובאי / צילום: שאטרסטוק

בגלל הקורונה: הבנק הגדול בדובאי הכפיל את ההפרשה לחובות בלתי מסופקים, הרווח צנח

סכום ההפרשה של "אמירייטס NBD" עומד כעת על 1.7 מיליארד דולר ושיעור החובות הבלתי מסופקים עלה מ-3.7% בחודש אפריל לקרוב ל-6% בספטמבר ● הרווח הנקי של הבנק צנח ב-69% ברבעון השלישי, ביחס לאשתקד

אסדת קידוח נפט / צילום: חסן ג'מאל, AP

השותפה האמירתית בצינור הנפט: חלק מתאגיד של מאות מיליארדי דולרים

הכירו את נשיונל הולדינג, קונצרן אחזקות והשקעות פרטי שהוקם באמירויות ב-1993 ● היקף האחזקות של הקונצרן מוערך במאות מיליארדי דולרים והוא פעיל בתחומים רבים בהם תעשייה, פודטק, נדל"ן וכמובן משק האנרגיה