גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ח"כ יצחק וקנין - ביום מתפרנס מלול מטילות; בערב מקדם הצעת חוק שתיטיב עם בעלי הלולים

ועדת הכלכלה תדון היום בהצעת החוק של חבר סיעת ש"ס ● ההצעה מדברת על הטלת מכסות בענף הפטם, דבר שעלול לגרור צמצום כמות העוף בשוק והעלאת מחירים ● מסמך של הרשות להגבלים עסקיים שהגיע לידי "גלובס": זה מריח כמו קרטל ● ח"כ וקנין: אחי ואני מחזיקים לול לביצים, לא לפטם - אין פה ניגוד עניינים

יצחק וקנין / צילום: איל יצהר
יצחק וקנין / צילום: איל יצהר

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) ואשתו ציפורה מחזיקים במושב יערה בצפון לול של מטילות, לייצור ביצים למאכל. הוא נהנה ממכסת גידול של מועצת הלול ומתפרנס מהעסק הזה במשך שנים ארוכות. גם אחד מאחיו של ח"כ וקנין מחזיק מכסת ביצים, ויש לו קרובי משפחה וחברים במושב ובמושבים סמוכים שמייצרים ביצים ומגדלים עופות לפטם.

אלא שמתברר כי ח"כ וקנין לא ממש מפריד בין ענייניו האישיים לבין פעילותו הפרלמנטרית. ל"גלובס" נודע כי וקנין מיצב את עצמו כמייצג החקלאים, ובהיותו חבר בקואליציה וראש ועדת האתיקה של הכנסת, הוא זוכה לאוזן קשבת בכנסת ובמשרדי הממשלה. היום (ד') הוא יהיה הדמות המרכזית בוועדת הכלכלה של הכנסת בדיון על הצעתו: להחזיר את ענף הפטם למשטר של תכנון ומכסות, והכפפת ענף פטם העופות למועצת הלול. כיום יש רק שני ענפים חקלאיים בהם מתקיים משטר של תכנון ומכסות ייצור: ביצים במועצת הלול וחלב במועצת החלב. וקנין, בעל לול, מציע עוד ענף - הפטם.

ענף הלול בישראל

אגב, שר החקלאות אורי אריאל מנוע מלעסוק בתחום ייצור ביצים בענף הלול. אריאל הוא בן קיבוץ טירת צבי, העוסק בתעשיית הבשר, ויש לו קרובי משפחה בקיבוץ.

ח"כ וקנין הצהיר בעבר כי הוא רוצה להיות שר החקלאות. אם זה יתרחש, הוא לא יוכל לעסוק בענף הביצים, ולמעשה ספק אם יוכל לעסוק בכלל בענייני ענף הלול. אלא שייתכן וכבר עכשיו קיימת בעיה בפעילותו הפרלמנטרית - האם ח"כ וקנין איננו נמצא כבר עכשיו במצב של ניגוד עניינים בהקשר להסדרים בענף הלול ממנו הוא מתפרנס?

ח"כ וקנין, 60, במקצועו מורה למכונאות רכב, היה פעיל במועצה האזורית מעלה יוסף בגליל העליון. הוא שימש בעבר כמזכיר ויו"ר ועד המושב יערה, מזכיר המועצה האזורית ומאוחר יותר ראש המועצה הדתית מעלה יוסף. הוא היה פעיל בכנסת במאבקים על זכויותיהם של יצרני הביצים, ולפני כשנתיים, כח"כ, הוביל את הארכת "חוק הגליל" ב-10 שנים - חוק המבטיח ליצרני הביצים משנת 1988 סבסוד מיוחד של כ-30 אלף שקל לשנה לכל בעל מכסת גידול, לזכר הימים שבהם גבול הצפון היה הסוער מבחינה ביטחונית.

כעת מבקש ח"כ וקנין לפעול גם בתחום הפטם. לאחרונה העביר בקריאה טרומית, בלי דיון בוועדת השרים לחקיקה, הצעת חוק פרטית לפיה גם ענף פטם העופות יוחזר למשטר של תכנון-מכסות. לזה קוראים "שובו של קרטל הפטם". התוצאה, כך צופים בענף, תהיה הקטנת כמות העופות בשוק ועליית מחירים. עם מי תטיב העלאת המחיר הצפויה? בעלי המשקים כמובן, ענף הלול ממנו הוא ומשפחתו מתפרנסים.

למי זה פחות מתאים? לרשות להגבלים עסקיים. הרשות באופן טבעי לא מתעניינת בסוגיית ניגוד העניינים הפוטנציאלי אלא בשלכות על השוק. לפי מסמך שהגיע לידי "גלובס", שצפוי להיות מוצג גם בדיון היום, עמדת הרשות להגבלים היא כי "לעלייה במחיר העוף ולצמצום הכמות נודעת השפעה משמעותית ורבה על משקי הבית בישראל ובייחוד כאשר מדובר במשפחות בעלות הכנסה נמוכה. ברי כי כל בית בישראל יידרש לשלם יותר על צריכת העוף, ואלה שידם אינה משגת לספוג את עליית המחירים, יאלצו לוותר על צריכת העוף בכלל". 

ביום: ח"כ יצחק וקנין מתפרנס מלול מטילות;

וקנין כבר תיפקד בוועדת הכלכלה כממלא מקום היו"ר איתן כבל, שבעצמו מתמצא היטב בסקטור החקלאי. הרקע ליוזמתו של וקנין הוא "הסכם הפטם", שנחתם ב-2014 ל-3 שנים. לפי ההסכם, נאסר על מגדלים לשווק אפרוחים לפיטום מעל המכסה של המדגרה. בעקבות ההסכם צומצם היצור ומחירי הפטם עלו בממוצע ב-10% ויותר. כעבור שנתיים הופסק ההסכם בעקבות לחצים שונים, ומאז מתלוננים המגדלים הפרטיים במושבים על מחירים נמוכים שהם מקבלים עבור הפטם, מתחת לעלות הגידול שלהם.

היקף מכירות הפטם לצרכן עומד על כ-7 מיליארד שקל בשנה, והוא מהווה כ-8% מסך הוצאות המזון שלו על עוף. מחיר העוף משפיע יותר על בעלי הכנסות נמוכות. 

שוק הפטם מורכב משני שחקנים עיקריים: מצד אחד כ-500 מגדלים עצמאיים, בעיקר במושבים, שאותם לכאורה מייצג וקנין. מצד שני פועלים התאגידים המכונים אינטגרציות. אלה הם גופים עסקיים גדולים שהתארגנו בשנים האחרונות, הכוללים את כל שרשרת הייצור במבנה אנכי: הם מייבאים מחו"ל גרעינים ומזון, הם בעלים של מכוני תערובת, לולי רבייה, מדגרות לאפרוחים, חוות גידול לפטם, משחטות, תעשיות בשר ומערכי שיווק. אינטגרציות בולטות כאלה הן למשל תנובה א-ת, מילואות ועוף עוז. האינטגרציות מפעילות חוות גידול גדולות במשקים של חקלאים, והקימו לולי פטם גדולים.

מיכל הלפרין: ריח של קרטל

כאמור, מול וקנין מתייצבת הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין. מסמך עמדה של הלפרין שהגיע לידי "גלובס", שולל בחריפות את המהלך של וקנין. הצעתו של וקנין נתפסת ברשות ההגבלים כמהלך ציני שנועד להפחית כמויות ייצור ולהבטיח העלאת מחירים.

הלפרין טוענת, שהצעתו של וקנין מאפשרת "לעשות הסדרים כובלים מסוג קרטל עם מגדלים ומשווקים של פטם, לשם צמצום כמות התוצרת והעלאת המחיר לצרכן... הפיקוח האמור צפוי להקטין את כמות הפטם ובהתאם להביא לעליה במחיר המוצר לצרכן - כתוצאה מהירידה בהיצע. זאת היא מטרתו המוצהרת של התיקון... בעוד העלאת מחיר כתוצאה מקרטל היא מיידית, חזרה לרמות מחירים לפני קיומו של קרטל עשויה לעתים לארוך שנים רבות".

הלפרין טוענת כי הסדרים כובלים של מועצת הלול כפי שמבוקש בהצעת החוק, "אינה הדרך הראויה להגן על חקלאים. הדרך להגן על החקלאים הקטנים היא באמצעות תמיכות ישירות (סובסידיות) על ידי הממשלה. תמיכות ישירות מאפשרות לקיים בקרה שתמיכת הממשלה אכן מגיעה לאותם גורמים עליהם יש להגן, מבטיחות את אספקת הכמות לכל אותם צרכנים המבקשים לרכוש עוף כיום ויימנעו מכך בעקבות עליית המחיר; ואת עלויות התמיכה שממומנות מן הקופה הציבורית, ולא על ידי האוכלוסיות החלשות הצורכות יותר עוף".

לסיכום כתבה הלפרין בחוות הדעת: "הצעת החוק עומדת בסתירה חזיתית ובלתי ניתנת ליישוב למדיניות המוצהרת של הממשלה והכנסת ביחס למאבק ביוקר המחייה בכלל, ולהורדת מחירי המזון בפרט, פוגעת פגיעה משמעותית בצרכנים ובייחוד במשפחות בעלות הכנסה נמוכה... נוכח כל האמור, הממונה על ההגבלים העסקיים מתנגדת להצעת החוק וסבורה שאין לקדמה".

ח"כ וקנין: מנסים לתקוף אותי

ההערה של הלפרין על אופן הסבסוד של החקלאים עוסקת בנושא קריטי בהסדרי היצוא החקלאי של ישראל. "החזרת ענף הפטם למשטר של תכנון ומכסות הוא הפתרון הגרוע ביותר שיכול להיות", אומר גורם המכיר היטב את ענף הלול, "בעיקר כי תהיה בכך הפרה של הקודים בתחום התמיכה בחקלאות והפרת ההתחייבויות של ישראל מול ארגון הסחר העולמי, WTO. ישראל נתפסת כמי שמסבסדת את החקלאות בדרכים עוקפות הסותרות את כללי ארגון הסחר העולמי, לפיהם יש לסבסד חקלאים באופן ישיר ולא באמצעים עקיפים, כמו למשל סבסוד מחירי מים, הנחות במחיר הקרקע, מנגנוני תכנון ומכסות, קרטלים וחסמי יבוא ומכס".

לול אפרוחים / צילום: תמר מצפי

אותו גורם מציין כי "כבר היום, בגלל התמיכות העקיפות בחלב ובביצים, ישראל מצויה בהפרה של כללי ארגון הסחר בשנים 2017-2018. הכנסת ענף הפטם לתכנון-מכסות תהיה הפרה גסה של ההתחייבויות, וארגון הסחר עלול להפעיל נגדנו סנקציות, כמו העלאת מכסים נגדנו על מוצרים חקלאיים, שיסתום את הגולל על היצוא החקלאי של ישראל. זו תהיה צרה צרורה שלא ברור איך נצא ממנה".

ח"כ וקנין עצמו, בתגובה לפניית "גלובס", שולל את הטענה להעלאת מחירים לצרכן בעקבות הצעת החוק שלו. "אני לא חושש, כי ב-10 מהשנים האחרונות המחיר לצרכן נמצא באותה נורמה של 19 עד 20.4 שקל לק"ג", הוא אומר. "נכון שבמשרד האוצר חושבים כך, אבל זו הערכה לא נכונה, ובמשרד החקלאות שומעים דברים הפוכים. אני מדבר על ויסות ולא על תכנון הייצור. מכיוון שהאינטגרציות והמשחטות נכנסו לייצור של הפטם בחוות גידול ענקיות, הם לוקחים תוצרת קודם כל מהחוות שלהם - ואצל החקלאים הקטנים נוצרים עודפים אדירים. המגדל הקטן מקבל במקרה הטוב 3.5 שקל לק"ג, והעלות שלו היא יותר מ-5 שקל לק"ג. אם המחיר יעלה מעל 3% - מיד אפשר לתקן בהוראת שעה".

 צפוי לחץ של ארגון הסחר העולמי בגלל סבסוד הענף בדרך שאתה מציע.

"אם מייצרים ונאלצים לזרוק לזבל - צריך מנגנון שמווסת את הדבר הזה. אין היום בחקלאות ענף שיכול לעבוד בלי מנגנון תכנון".

הטענה המרכזית נגדך היא שבעצם היותך בעל מכסת ביצים, הפעילות שלך בענף הפטם לפי האינטרס של מועצת הלול הוא בבחינת ניגוד עניינים.

"אף אחד במשפחה שלי לא מגדל פטם, רק אח אחד מגדל ביצים כמוני. אין לי שום ניגודי עניינים. מנסים לתקוף אותי, כי אני מפנה את תשומת לב הציבור לחשש שטייקונים ישתלטו לגמרי על הענף ויהיה קרטל פטם אמיתי".

על העובדה שהרשות להגבלים עסקיים שוללת את ההצעה שלו באופן מוחלט, אומר וקנין: "הם טועים באבחנה שלהם, כי זו לא הצעה לתכנון אלא הצעה לוויסות בלבד ואני לא רואה כאן שום בעיה. הבעיה המרכזית של יוקר המחיה אינה בחקלאי, אלא בכל השרשרת מעל החקלאי, שכיום היא בשליטת טייקונים. אם המדינה רוצה להסתמך על עצמה בתחום המזון, היא צריכה לעזור לחקלאים".

מועצת הלול מסרה: "מטרת הצעת החוק של חבר הכנסת וקנין אינה באה לקבוע מכסות ייצור בפטם, אלא לאפשר תכנון מוקדם בהתאם לביקושים - ייצור גדול יותר לקראת החגים ומצומצם יותר בתקופות שבהן הביקושים נמוכים יותר. עודף יצור ללא ביקושים, כפי שקורה היום כאשר מאות אלפי עופות נמצאים בלולים ללא פיתרון שחיטה, יוצר נזק לענף. מועצת הלול תומכת בהצעת החוק, והניסיון מראה כי בשנים האחרונות, למרות ההפסדים הכבדים של המגדלים והמשווקים הסיטונאיים, הצרכן לא זכה לירידה משמעותית במחירים". 

סוף עידן המשק המשפחתי

הניסיון להוציא את ענף הפטם מייצור חופשי לתוך תכנון באמצעות מכסות גידול, הוא בעייתי. מאז משבר המושבים והקיבוצים באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, ולמרות ההישגים בתחום החקלאות, הכתובת הייתה על קירות בתי האריזה והרפתות: הגיע סופו של עידן המשק המשפחתי. זהו המשק המנוהל כנחלה שאין לפצל אותה ובעליה חייבים לעבד אותה בעצמם. זהו אותו משק שמייסדי החקלאות הקימו "כדי פרנסת משפחה": לול קטן, מטע קטן וחלקת ירקות קטנה, כשכל אחד מהמוצרים הללו מפוקח ונשלט על ידי מועצת ייצור נפרדת.

ב-410 המושבים בישראל יש כ-32 אלף נחלות, בגדלים שונים לפי האיזור הגאוגרפי. ב-260 הקיבוצים יש תקן של כ-30 אלף נחלות. על פי הערכות שונות, רק 20% מבעלי הנחלות במושבים מעבדים בפועל את הנחלות.

עידן הלול הקטן עבר מן העולם, וכיום, בכל אחד מתחומי החקלאות, יש צורך בהיקפים גדולים של קרקע, אמצעי יצור, מים ומבנים. קיימת התעלמות מוחלטת בממשלה מהצורך לארגן מחדש את אופן הקצאת האמצעים לחקלאים במשק המשפחתי, כאשר ברור שיש צורך בהגדלה משמעותית של כל האמצעים המוזכרים כאן.

בקיבוצים השיתופיים המצב פחות בעייתי, כי בניגוד למצב במושבים אין בהם זיקה פרטית של בעל נחלה ספציפי לקרקע ספציפית, כך שעדיין ניתן לעבד שטחים גדולים יחסית ולנצל ביתר יעילות אמצעי ייצור ומבנים.

במושבים, בהם יש זיקה אישית לקרקע ספציפית וללול ספציפי, מתרחשת בעיקר בתחום הלול תופעה רחבת היקף של השכרת שטחים, מבנים, מכסות ייצור ואמצעי ייצור. זאת, תוך כדי ספסרות בקרקע ובמכסות שנמסרו לחקלאים למטרת עבודה עצמית בלבד, ואם החקלאי מפסיק לעבוד עליו להחזיר את המכסות למשרד החקלאות.

את תופעת הספסרות הזו מכנים בשם "גידול משותף", בניסיון לעקוף את האיסורים בחוק על ספסרות באמצעי ייצור. בכך מבצע המושבניק עבירות על חוק ההתיישבות וכללי רשות מקרקעי ישראל, כשהוא משכיר בהשכרת משנה אסורה את אמצעי הייצור שלו לתאגיד, כמו למשל לתאגיד אינטגרציה בתחום העוף או לאיש עסקים פרטי. לול הטלה לביצים מושכר בגליל בכ-8,000 שקל לחודש, ולול לגידול פטם מושכר בכ-4,000 שקל.

"יש בעיה קשה במצב הזה", אומר חקלאי ממושב בצפון, "שחקלאים משכירים את מכסות הביצים שלהם ואת הלולים שלהם לאינטגרציות ולאנשי עסקים, ואחר כך חיים מרנטה שהושגה באופן המנוגד לכללים ולחוק. היוזמה של חבר הכנסת וקנין (קביעת מכסות גידול לפטם) מחזירה אותנו לחשכת ימי הביניים - ואנחנו האחרונים בעולם עם מכסות גידול". 

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא