פגיעת הרקטה באשקלון/ צילום : רויטרס
הלחימה בדרום שהחלה אתמול אחר הצהריים, עם מטח כבד של רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ולעבר ערי לכיש ומרכז הנגב, הורגשה היום (שלישי) היטב במפעלי התעשייה באזור. הפגיעות הובילו לשיבושים קשים בשגרת הפעילות של המפעלים, ועובדים רבים נשארו בבתיהם. חלק גדול מהעובדים קיבלו הודעה במהלך הלילה והבוקר שלא להגיע לעבודה.
בחלק גדול מהעסקים התקבלו כבר הבוקר ביקורים של נציגי מס רכוש, במטרה לפעול מהר ככל האפשר על מנת לקבוע את סכום הפיצוי לעסקים ולבעלי העסקים שניזוקו.
אלא שסוגיית הפיצוי אינה פשוטה ולא תואמת את רוח התקופה הנוכחית, כך עולה משיחות עם גורמים בענפי התעשייה והמסחר.
בטווח שבין 0 ל-7 קילומטר מרצועת עזה נמצאים כ-160 מפעלים. רבים מהם נותרו היום סגורים בעקבות הנחיות פיקוד העורף שניתנו אמש. מדיניות ההתגוננות של הפיקוד השתנתה במהלך הבוקר, כך שהותרה היציאה לעבודה גם במקומות שאינם נחשבים חיוניים למשק - בתנאי שהם נמצאים בקרבת מרחבים מוגנים.
לפי נתוני התאחדות התעשיינים, בכל אזור הדרום כ-400 מפעלים שמעסיקים כ-80 אלף עובדים - רובם לא נמצאים בטווח (0-7 ק"מ) שלגביו פיקוד העורף הפעיל את הנחיות ההתגוננות אמש. רק במהלך שעות הצהריים חזרו באופן מדורג לפעילות רגילה - אחרי שלא נרשמה הסלמה נוספת בלחימה ובירי לעבר יישובי העוטף.
גורם בהתאחדות התעשיינים אמר היום כי הנחיית ההתגוננות של פיקוד העורף מאמש, על סגירת המפעלים בסמוך לרצועה נחשבת חריגה, שכן מדובר בצעד שלא ננקט גם במבצע צוק איתן מקיץ 2014. "רק כשבוע לאחר שהחל מבצע צוק איתן, הוכרז על מצב מיוחד בעורף, וגם אז ההכרזה זו לא באה לצד מהלך של השבתת חלק מהפעילות העסקית בדרום", אומר אותו גורם. "כעת, מפעלים מפסידים בגלל הירידה שנכפתה עליהם בהיקף הפעילות, ומכך שעובדים רבים לא מגיעים למקומות העבודה. המעסיקים יידרשו לשלם להם שכר, ואין מסגרת חוקית שמסדירה את הנושא. יש הרבה מאוד סימני שאלה בנוגע לשיפויים ולפיצויים על ידי המדינה במצב כזה, שכן הפעם לא הוכרז על מצב מיוחד בעורף".
"החקלאים סופגים את עיקר הנזק"
ביישובי עוטף עזה סובלים זה יותר משבעה חודשים מטרור הבלונים והעפיפונים, שגרם להשמדת גידולי חקלאיים רבים ולפגיעה קשה בתיירות: "יתכן שהתעשיינים סובלים פה ושם מפגיעה במכירות בהתלקחויות כמו אלה, אך במשך חודשים רבים החקלאים ששדותיהם עולים באש והעוסקים בענף התיירות סופגים את עיקר הנזק", אמר היום בעל עסק בעוטף עזה.
רשות המסים הודיעה היום כי בעקבות האירועים בדרום סיכם מנהל הרשות, ערן יעקב, עם שר האוצר משה כחלון על התקנת תקנות רטרואטיביות החל מ-1 במאי ועד סוף השנה. מדובר בתקנות שיתנו מענה להורים שנשארו בבתיהם והפסידו ימי עבודה, בעקבות הנחיות של פיקוד העורף שאסרו פתיחת מוסדות חינוך בטווחים של עד 40 קילומטר מהרצועה; תיירות ביישובי עוטף עזה שנפגעה; ודבוראים, ששטחי הכוורות שלהם שנמצאים בעוטף נפגעו בעקבות בלוני התבערה.
רשות המסים ומשרד האוצר מסרו עוד כי הם יקיימו מעקב אחר ההתפתחויות האחרונות ברצועה, כדי לבחון התאמה של מענה נוסף - וזאת בהתאם למשך סבב הלחימה הנוכחי והיקפו.
כבר עכשיו ברור כי מנגנון הפיצוי לא תואם את רוח התקופה. גורם בהתאחדות התעשיינים טען היום, כי המציאות הביטחוניות שהתהוותה באזור הדרום במהלך השנים האחרונות ומתאפיינת בסבבי לחימה שחלקם קצרים מאוד, מחייבת עדכון והתאמת החוקים שעל פיהם ניתן הפיצוי לנפגעים. "החוקים שעל פיהם המדינה משפה ומפצה בעלי עסקים ותעשיינים על פגיעה במכירות ועל עובדים שלא מגיעים לעבודה - צריך להתעדכן לרוח הזמנים. כשהמדינה לא מכריזה על מצב מיוחד בעורף, כמו בימים אלה, אי אפשר לצפות לקבלת פיצוי כזה", אמר תעשיין שפועל בדרום. "התקנות הקיימות לא מאפשרות מענה אפקטיבי למצבי לחימה שאנחנו רואים בשנים האחרונות, וכל סיבוב הוא פתח לכאב ראש ביורוקרטי חדש".
הגורמים שאחראים על פיצוי טוענים, כמובן, אחרת. גורם בכיר בענף המסים טוען כי "התעשיינים לא סובלים מפגיעה חריגה בהיקפי המכירות שלהם, לא צריכה למהר ולגעת סכומי הכסף שנצברו בקרן הפיצויים, שמוערכים בכ-14 מיליארד שקל. זאת קופה שצריכה להבטיח את היכולת של המדינה להעמיד פיצויים ביום סגריר במיוחד. האם זה היום הסגריר הזה? אני לא חושב".
"אסור לתת לסכר הזה להיפרץ"
קרן הפיצויים מורכבת מהפרשות של 25% ממסי הרכישה שמשלם הציבור ולעתים, מהזרמות של האוצר: "אם המדינה תתחיל לשלם על כל מצב שהוא אינו נוח, החל מהשקל הראשון, נגיע מהר מאוד למשבר שאנחנו לא רוצים להיות בו, כי לא יישאר כסף בקופה", טוען אותו גורם בכיר בענף המסים.
גורמים מקצועיים הזהירו מפני ניסיונות להחיל תיקוני חקיקה כדי הרחיב את היכולת לפצות מגזרים שונים שרואים עצמם נפגעים מהמצב הביטחוני, ואמרו "מוטב להיזהר מתיקוני חקיקה כאלה ועוד בתקופת בחירות. אנחנו נכניס את עצמנו למצב שלא נדע לצאת ממנו, אסור לתת לסכר הזה להיפרץ".
ובכל זאת, מגזרים שנאנקים במשך זמן מהשלכות המצב הביטחוני, כמו החקלאים והתיירנים באזור הדרום, ראויים לדעת גורמים בכירים בענף לפיצוי תוך תיקון תקנה ייעודית שמאושרת בכנסת, או הקצאת תקציב ייעודי, שיאפשר הקמת מסלולי סיוע שונים שיטיבו את מצבם: "החקיקה הראשית קובעת שיש פיצוי שנגרם במקרה של נזק עקיף ובמקרה של נזק ישיר - וזו תקנה שצריך לעדכן אותה בכל אירוע. אי אפשר לתת את הכל לכולם, והפלטפורמה החוקית הקיימת מספקת מענה מאוזן ואחראי לתרחישים השונים".
בהתייחס לתקנות שפרסמה היום רשות המיסים אמרה הערב עו"ד סיגל פעיל, המתמחה בדיני עבודה: "התקנות שפורסמו מוגבלות בזמן רק עד סוף דצמבר, ראוי היה שהתקנות יהיו בתוקף לכל הפחות לשנה, וזה כבר קרה בעבר. בנוסף, יש לקחת בחשבון את ההפסד של המעסיק לא רק בגין הפסד הפריון, אלא גם בגין הפסד ימי העבודה. לא מספיק לעשות את זה רק באמצעות פיצוי העובדים והמעסיקים בדיעבד שיתקבל רק חודשים רבים לאחר שכבר נוצר חסרון כיס. אני מציעה כבר עכשיו לחוקק חוק או להתקין תקנות, שבדומה להעדרות בגין ימי מילואים, לאפשר לביטוח הלאומי לשלם מיד עכשיו כבר במשכורת שבה נעדרו ולא לתת לאותם עובדים ומעסיקים לתבוע פיצויים ולכתת רגליהם בוועדות השונות. הנזק נגרם עכשיו ובחלוף מספר חודשים חלק גדול מהנזק כבר לא יהיה בר פיצוי".