שינוי מדיניות/ צילום:Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
רשות החדשנות מבצעת שינוי במדיניות ההשקעות שלה ומסיטה את תקציביה לחברות בשלבי צמיחה עם פוטנציאל גדול יותר להישאר חברות עצמאיות ומבוססות. השינוי הוא בתוך תקציבי חברות הצמיחה, והרף ייקבע לפי מכירות וגיוסי הון. במסגרת שינויי המדיניות של הרשות, היא תיתן עדיפות רבה יותר לחדשנות פורצת דרך ולחברות שנוטלות סיכונים - החלטה שהמשמעות שלה היא גם שתקציבי תמיכה יוסטו מחברות הייטק ותיקות וגדולות לחברות צעירות יותר בשלבי פריצה לשוק העולמי. תקציב חברות הצמיחה והמענקים לחברות בינלאומיות עומד על 800 מיליון שקל בשנה.
ברשות החדשנות אומרים כי מדובר במענה לאופי שלובש ענף ההייטק בישראל, שבו חברות הסטארט-אפ עושות מאמץ לגדול ולהגיע לשווקים גלובליים, ולא מנסות להימכר לחברות בינלאומיות בשלבים מוקדמים, ובשביל זה גם זקוקות לסכומים השקעה גדולים יותר. תקציבי התמיכה הממשלתיים בהייטק אזרחי, שהיוו בעבר כ-25% מכלל ההשקעות, ירדו בשנים האחרונות אל מתחת ל-4% מההשקעות. על רקע זה המדיניות החדשה מבקשת לרכז את המאמץ הממשלתי בחברות הצמיחה עם טכנולוגיות נועזות, באמצעות תקציבי תמיכה וכלים נוספים כמו תוכניות פיילוט, העמדת ערבויות לחוב, גיוס כוח אדם ועוד.
"אנחנו רואים תעשייה מתבגרת, שעברה את שלב אוסף הסטארט-אפים שרק מחכים להימכר ב-50 מיליון דולר, והיום הם רוצים להתפתח כחברות גדולות", אומר אורי גבאי, סמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות. "תראה את וויקס, ווקמי, טאבולה, איירון סורס. היזמים כבר יותר מנוסים, המשקיעים יותר מנוסים וזה שלב מאוד נכון ובריא לתעשייה. זה לא שאנחנו מובילים את השוק, אלא אנחנו משקפים את מה שקורה בשוק. ונותנים לזה רוח גבית", הוא מוסיף.
בכנס שקיימה הרשות לאחרונה היא דיווחה על שינוי באיזון בין התקציבים הניתנים לשתי הזירות המרכזיות שלה - זירת ההזנק וזירת חברות הצמיחה. תנאי הסף לקבלת תמיכה מקרן המו"פ, השייכת לזירת הצמיחה, היא שהחברה המבקשת תמיכה צריכה להציג היקף מכירות העולה על 1 מיליון דולר בשנה או לחילופין להראות שגייסה מעל 10 מיליון דולר.
מנהל זירת צמיחה ברשות החדשנות, שגיא דגן, אומר שהרשות לחדשנות מעוניינת לתמוך בהן בלב שלם: "חברות ששורפות הרבה כסף כדי לצמוח מהר, אנחנו תומכים בהן בכמה כסף שהן צריכות. לא עושים התחשבנויות והתקמצנויות. אנחנו רואים מה החברה צריכה ונותנים לה את אחוז התמיכה שלנו. בחלק מהמקרים מדובר במענקים גדולים. אבל אלה חברות טובות, שכולנו רואים אותן מצליחות אחרי כמה שנים". מדובר כיום על 1,100 פרויקטים בשנה ביותר מ-600 חברות, שמקבלות בממוצע כ-1.3 מיליון שקל לפרוייקט. המימון נועד לתמוך בהוצאות על מו"פ, שעיקרן הוצאות שכר. המדינה מעניקה בין 40% ל-50% מהוצאות המו"פ של הפרויקט ואת השאר מביאה החברה ממקורותיה.
התקציב של רשות החדשנות נשחק
השינוי במדיניות הרשות מתבטא גם בבדיקה מחמירה יותר של ההצעות שמוגשות למימון. אם בעבר חברה בינונית הייתה יכולה לצפות למימון בקלות, היום חברות נדרשות להתאמץ יותר. דגן: "אנחנו בודקים היטב את הצוות ואת פוטנציאל השוק, והאם יש לחברה חדשנות, שלא כל סיני יכול לעקוף אותה, והאם החברה הולכת לשוק שיכולה להיכנס אליו ולמכור ולמכור לפחות ב-100 מיליון דולר קשה, שבלי זה קשה להיקרא חברה גלובלית".
לדבריו, יש הבדל משמעותי בין התמיכה הממשלתית לבין ההון שמעניק השוק הפרטי: "אנחנו רוצים לראות סיכון גבוה. למשל אם החברה הולכת לשוק שיש בו טלטלה משמעותית, והיא עלולה לקרוס ולהתרסק כי הגיעה מאוחר מדי או מוקדם מדי, מבחינתנו זה פלוס. זה סיכון שלמשקיע פרטי קשה יותר להשקיע מולו. אותו הדבר עם פיתוח מורכב, עם הרבה אתגרים טכנולוגיים קליניים תפעוליים ומבחינתנו זה פלוס, זו סיבה לתמוך. זה המקום בו כסף ממשלתי יודע להוריד את הסיכון לשוק הפרטי ולאפשר לחברות עדיין לקבל גב פרטי כשהשוק הפרטי רואה רמת סיכון יותר נמוכה".
המדיניות הזו גורמת לכך שחברות הייטק ותיקות, שפרופיל החדשנות והסיכונים שלהן כיום נמוך יותר, מוצאות את בקשותיהן נדחות יותר מאשר בעבר. גבאי אומר: "הקריטריון של החדשנות יהיה תמיד מרכזי. חברות שלוקחות יותר סיכון מקבלות יותר, זה תפקידנו - לעודד חברות לקחת סיכונים טכנולוגיים ולהיכנס לעולמות חדשניים. מה שאנחנו רואים זה שיש תעשייה שרצה קדימה לוקחת יותר סיכונים וחלקה, וזה טבעי והגיוני, מבוססת יותר ולוקחת פחות סיכונים. התקציב שלנו מוגבל, ולכן הוא מאוד תחרותי".
מאחורי הדברים מסתתרת אמיתה כואבת: במדינת הסטארט-אפ, כפי שאוהבים להתגאות בה בעולם, התקציבים לתמיכה בחדשנות - יורדים. אחת הבעיות המרכזיות שאיתה מתמודדת רשות החדשנות היא הצמצום בתקציבי התמיכה בהייטק, שהגיעו בעבר לכ-1.8 מיליארד שקלים בשנה ובשנים האחרונות פחתו לכ-1.6 מיליארד שקלים בשנה. זאת, למרות הגידול בתעשיית ההייטק בישראל ובצרכים שלה, כשמרבית התקציבים מיועדים לתמיכה במשכורות הולכות ומאמירות של אנשי מחקר ופיתוח.
תמונת המצב נכון להיום: מספר הבקשות לקבלת מימון נמצאת בעלייה, התקציב בקיפאון. התוצאה: הרשות לחדשנות מממנת רק את החברות הטובות ביותר ואת הטכנולוגיות המבטיחות ביותר. גבאי אומר כי "אם זה אותו תקציב, אז פעם כיסית איתו 90% מהפעילות והיום רק 70% מהפעילות. ובינתיים הגדלנו את המיקוד בתחומים חדשים והכל על אותו תקציב. צריך להבין שבסוף השמיכה קצרה, ואם אני מכסה צד אחד, חשפתי צד שני. אנחנו לא שמחים שהתמיכה בחלק מהחברות שכבר נתמכו אצלנו בעבר הצטמטמה, אבל זו המציאות. זה שובר לפעמים את הלב לראות אנשים עם חלום, שיש להם פרויקט טוב, שלפני שלוש-ארבע שנים היה מקבל תמיכה, ואילו היום צריך להשיב את פניהם בשלילה, כי בתחרות על הכסף עכשיו, יש פרויקטים שהם קצת יותר טובים מהם, כך שאתה שולח את הסטארט-אפים האלה הביתה".
הפתרון: תמיכה באמצעים עקיפים
על רקע זה התגבשה ברשות מדיניות של העמדת דרכי תמיכה נוספות לסטארט-אפים, "פתרונות יצירתיים" שאינם מתבטאים רק בהקצאת תמיכה כספית. אחת הדרכים החדשות לסיוע לחברות צמיחה היא באמצעות אישור לביצוע תוכניות ההרצה - פיילוטים - שנחשף ב"גלובס" במאי. רשות החדשנות השיקה לפני מספר חודשים פרוייקט משותף עם משרדי ממשלה בהיקף של 100 מיליון שקלים ומתכננת להרחיבו בשנה הבאה. בשבועות הקרובים יגיעו החברות המתמודדות לקו הגמר. כבר השבוע יוחלט מי הן חברות הסטארט-אפ בתחום התחבורה שיתחלקו בתקציב של 20 מיליון שקלים לביצוע פיילוטים עם משרד התחבורה. לאחר מכן יחולקו תקציבי הסביבה, החקלאות, הסייבר, האנרגיה. בסך הכל מדובר ב-60 מיליון שקלים שהממשלה תזרים לקידום פיילוטים כבר בתקופה הקרובה.
אומר דגן: "הפעלנו השנה שש תוכניות פיילוט עם שבעה משרדי ממשלה, מתוך מחשבה שחברות הצמיחה הולכות לשלבים יותר מתקדמים של ניסוי והטמעה של הטכנולוגיות. בחצי השנה האחרונה קיבלנו קרוב ל-200 פרויקטים עם עשרות אתרי הרצה שהפרויקטים רצים בהם. מעל 20 ארגוני בריאות השתלבו בתוכנית, עשרות תשתיות ציבוריות פרטיות בגופי שלטון מקומי וחברות ממשלתיות. בשנה הבאה אנחנו ממשיכים ונרחיב את הפרויקטים עם היקפים יותר גדולים ועם עשרה משרדי ממשלה".
לדברי דגן, הרשות גם מסייעת לחברות בצמיחה בתחום גיוס החוב: "בתחילת שלבי הצמיחה הנגישות לחוב יותר קשה ולכן אנחנו מגדילים את השימוש בכלים של ערבויות להלוואות, שהן חלק מתוכנית המסגרת האירופית. אנחנו רואים גידול במיצוי של הערבויות. בשלב צמיחה של חברה, היא צריכה לעבור לתמהיל מימוני של הון וחוב. החיזוק של שוק החוב מאפשר לחברה לגייס מימון בצורה יותר נכונה, וכמה שהיא מתחילה בשלב יותר מוקדם, היא נבנית באופן יותר חזק להמשך הצמיחה". לדבריו בנק לאומי כבר נכנס לעסקת מימון של חברת הייטק באמצעות התוכנית וגופים בנקאיים נוספים נמצאים כעת בשלבים שונים של משא ומתן בנושא זה. היקף הערבויות שיועמד לרשות חברות הצמיחה צפוי להגיע בשנה הבאה לכ-500 מיליון אירו.
בתחום כוח האדם מציעה הרשות לחדשנות כלי שעד כה לא זכה לחשיפה: תחת שם הקוד "ויזות מומחים" מציעה הרשות סיוע בהבאת מומחים בתחומם, "טאלנטים", כדי לסייע לחברת הייטק לקדם תחום פיתוח חדש מבחינתה. אומר דגן: "בחברות הצמיחה יש נישות ייחודיות, לפעמים כאלה שגם בעולם אין בהן ידע רב, כמו בחברות פייבר או פיוניר. חברות כאלה נתקלות בקושי להביא טאלנטים לישראל ולכן פיתחנו את תוכנית ויזות המומחים, שמאפשרת להביא אנשים מיוחדים, למשל מנהל מוצר פיננסי בטרנזקציות מניו יורק, שסביבו יכולה החברה להקים את כל מחלקת הפיתוח". כדי למנוע שימוש לרעה בכלי החדש, למשל הבאת מאות עובדים מהודו על תקן מומחים, נקבע סף שכר למומחים - לפחות 20 אלף שקל בחודש.
סיוע נוסף בתחום כוח האדם מהווה משקל נגד לנטייה של חברות הייטק לגייס עובדים בהודו או במזרח אירופה. גבאי אומר כי אחת היוזמות שנותנת כבר פירות היא פרויקט סיירות התכנות, במסגרתו מקבלים גופי הדרכה תמיכה בהסבת בוגרי אוניברסיטאות לתוכנה, שכוללת גם השמה בחברת הייטק. "לפני עשר שנים לא היה צורך בדבר הזה כי לא היה מחסור בהון אנושי," אומר גבאי, "היום יש צורך במסלולי הכשרה אלטרנטיביים במקום האקדמיה ולכן הקמנו שבע סיירות תכנות ובעקבות זאת הוקמו עוד שבעה פרויקטים דומים בלי תמיכה שלנו. במסגרות האלה מכשירים עשרות ומאות אנשים שהתעשייה צמאה להם. אנחנו גם פועלים לעודד כניסה לתעסוקה של אוכלוסיות עם תת ייצוג בהייטק - אוכלוסייה חרדית, אוכלוסייה ערבית, נשים. לשיטתנו מכאן יבוא המענה לצורך בהון אנושי, לא מהצפת השוק בעשרת אלפים מהנדסים הודיים."