גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שאלה של מיליארד וחצי דולר: כל הסתירות בהודעה של בנק ישראל על הפסקת רכישת דולרים

במסגרת תוכנית לבלימת התחזקות השקל כתוצאה מהפקת הגז, בנק ישראל רכש 14 מיליארד דולר • הבנק הודיע על הפסקת הרכישות המט"ח למרות שהפתרון הקבוע למניעת הייסוף - קרן העושר - לא יפעל לפני 2020 • הערכות: להחלטת בנק ישראל תהיה השפעה מזערית על השקל

השקל זינק שלשום (יום ב') לזמן קצר בעקבות הודעה מפתיעה של בנק ישראל על הפסקת רכישות המט"ח במסגרת התוכנית לקיזוז השפעת הפקת גז על שער החליפין. הזינוק בשער השקל ביטא כנראה תגובה ראשונית בלבד של המשקיעים בשווקי המט"ח, משום שלפי כל ההערכות לא תהיה להפסקת רכישות המט"ח במסגרת התוכנית השפעה של ממש על שער החליפין. חשוב להדגיש כי בנק ישראל לא שינה את מדיניות ההתערבות שלו בשוק המט"ח וביכולתו לרכוש מט"ח בחופשיות, שלא במסגרת התוכנית, כפי שעשה לעתים קרובות בשנים האחרונות. "גלובס" עושה סדר ברכישות המט"ח של בנק ישראל.

שיעור רכישות המט"ח הקשורות לגז גם ככה בירידה

מהי תוכנית רכישות המט"ח לקיזוז השפעת הגז?

ד"ר סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל הקודם, יזם את תוכנית הרכישות כמענה לאירוע חריף אך נקודתי שהכניס ללחץ את בנק ישראל. במארס 2013 החל מאגר 'תמר' הישראלי להזרים גז טבעי לישראל. תחנות הכוח של חברת החשמל וצרכנים אחרים עברו לצרוך גז מקומי במקום דלקים מיובאים מחו"ל -סולר, מזוט ופחם - שתמורתם שילמה חברת החשמל במט"ח.

מעבר לכך דיווחים על עסקאות ייצוא גז מ'תמר' העומדות להיחתם עוררו בשווקים ציפיות לשיטפון של הכנסות במט"ח שיזרמו למשק ויחזקו מאוד את שער השקל - אפקט המחולל את מה שמכונה 'המחלה ההולנדית'. השמועות הולידו גל רכישות ספקולטיוויות שהקפיצו את שער השקל מול הדולר בתוך זמן קצר ב-12%.

פישר החליט לבלום את המגמה הזו באמצעות התחייבות של בנק ישראל לרכוש מט"ח בכמות שתקזז את האפקט הריאלי של הפקת הגז על שער החליפין. את התוכנית הזאת מפסיק כעת בנק ישראל בתום חמש שנים ורכישות מט"ח בהיקף מצטבר של כמעט 14 מיליארד דולר.

מדוע הוחלט כעת על סגירת את תוכנית הגז?

עיתוי ההחלטה לא היה מקרי. בכל שנה בסביבות נובמבר מתכנסת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כדי להחליט מה יהיה היקף רכישות הדולרים במסגרת התוכנית לשנה הקרובה. ההחלטה מתקבלת על בסיס אומדן מקצועי שמנסה להעריך בכמה קטנו רכישות המט"ח כתוצאה מכך שהגז מקומי מחליף נפט ופחם מיובאים, שעבורם שילמו במט"ח. בשנים האחרונות הסכום עמד על 1.5 מיליארד דולר ואפשר להניח שגם ב-2019 הסכום יהיה דומה. ואולם, בוועדה הגיעו למסקנה שאין עוד צורך.

איזו השפעה תהיה לסגירת התוכנית?

בהודעה שפרסם בנק ישראל שלשום על סגירת תוכנית הגז נטען כי קיים קשר בין ההחלטה על הפסקת רכישות המט"ח ב-2019 לבין הקמתה הצפויה של קרן העושר בשנה זו. פישר, נזכיר, יזם את תוכנית הרכישות כפתרון זמני בלבד ללחצים לייסוף השקל שמקורם בהפקת הגז. הפתרון הקבוע לבעיה הזו אמור להיות קרן העושר של אזרחי ישראל - קרן שאמורה להשקיע מחוץ לישראל את תקבולי המס שישלמו יצחק תשובה ושותפיו למאגרי הגז על רווחי היתר שיהיו להם ממכירות הגז.

מה שמוזר בסיפור הזה הוא שלפי ההודעה קרן הגז תתחיל להשקיע כספים בחו"ל רק ב-2020. מדוע אם כן לא הוחלט להמשיך את התוכנית שנה נוספת, עד 2020? הסיבה אמיתית היא שמעבר לשמירת האמינות של הבנק לא הייתה לתוכנית שום הצדקה אמיתית. כפי שמסביר אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות מדובר בסכום קטן יחסית והעובדה שהוא פורסם מראש ומומש לאורך השנה כולה גרמה לכך שהשפעתו בפועל על שער החליפין הייתה אפסית. היקף הרכישות השנתי עמד בשנים האחרונות על 1.5 מיליארד דולר - כמחצית המחזור היומי בשוק המט"ח.

ואולי הסיבה היא סיום כהונת הנגידה?

האפשרות שהנגידה היוצאת ד"ר קרנית פלוג מבקשת להשאיר שולחן ריק למחליפה העתידי הועלתה בשווקים כאחד ההסברים האפשריים לסגירת הקרן. בבנק ישראל אומרים בתגובה כי "חילופי הנגידים לא היוו שיקול בשום צורה".

 מה קורה עם קרן העושר?

לא הרבה. החוק להקמת הקרן נחקק ב-2014, רק שהקרן צפויה לקום ב-2019. הסיבה לכך היא שגביית המס המיוחד אמורה להתחיל רק לאחר שהרווח המצטבר של יזמי הגז יעבור תקרה מסוימת - המועד העדכני לכך לפי תחזיות רשות המסים הוא סוף 2019.

בעת ההליכים להקמת הקרן צפה בנק ישראל כי עד לשנת 2040 יצטברו בקופתה כ-72 מיליארד שקל, אך ב-2015 פרסם בנק ישראל תחזית יותר פסימית. בינתיים נראה כי בממשלה לא ממהרים להקים את הקרן. לפי החוק, הקרן אמורה להיות מורכבת ממועצה ומוועדת השקעות. על חברי המועצה צריכה להמליץ וועדת איתור בראשות שופט בדימוס ובהשתתפות מנכ"לי משרדי ראש הממשלה והאוצר והמשנה לנגיד בנק ישראל. עד היום לא מונה למועצה אף חבר. 

עוד כתבות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים