אביחי מנדלבליט נואם באירוע לכבוד פירשתו של השופט יורם דנציגר / צילום: שלומי יוסף
"חשוב לי להעיר בהקשרים מעט אקטואליים, שאמנם אפשר לדון בפרוצדורה הנכונה ולערוך בה תיקונים כאלה ואחרים, אבל המהות נשארת אותה מהות: משפט מתנהל בבית המשפט, ולא בכיכר העיר או בכיכר העיר המודרנית - הרשתות החברתיות" - כך אמר היום (ג') היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בנאום שנשא באירוע שהתקיים בבית הספר למשפטים במכללה למינהל לכבוד פרישתו של שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר.
היועמ"ש התריע כי "עלינו להיזהר במצב שבו לחץ ציבורי או התלהמות ברשתות החברתיות יצרו את הרושם המוטעה כאילו החלטה שלנו כתביעה כללית או של בית המשפט מתקבלות משיקולים שאינם ענייניים".
משכך ציין היועמ"ש כי "על כולנו לכבד הכרעות שיפוטיות, וככל שלמאן דהוא יש טענה לגבי התוצאה - המקום לברר אותה הוא בבית המשפט, בדרכים המקובלות".
מנדלבליט הזכיר כי כבר אמר בעבר ש"גם כאשר הדיון הציבורי ביחס לתיק כזה או אחר מתלהט, ומתרבות הקריאות בעד העמדה לדין של פלוני או דווקא בעד זיכויו של אלמוני, פרקליטי המדינה פועלים אך ורק משיקולים מקצועיים של חקר האמת וקידום שלטון החוק והאינטרס הציבורי, וכל דבר אחר שנטען בהקשר הזה - הוא שקר וכזב".
"בית המשפט העליון הוא כיפת ברזל משפטית"
בהקשר למצב הביטחוני והמאבק בטרור, ביקש היועמ"ש להזכיר את פסיקותיו של השופט דנציגר, "המבטאות את ההכרה בצורך בהתאמת דיני העימות המזוין למאפיינים המיוחדים של המאבק בטרור, על-מנת להקנות למדינה כלים אפקטיביים להיאבק באיומי הטרור; ובו-בזמן מזכירות כי גם כאשר התותחים יורים, המוזות אינן שותקות, והמשפט ממלא תפקיד משמעותי בשמירת ערכינו כמדינה יהודית ודמוקרטית".
לדבריו של מנדלבליט, בית המשפט העליון הוא "מגן הדמוקרטיה הישראלית (ו)משמש גם 'כיפת ברזל' משפטית מול מאמצי דה-לגיטימציה אותם אנו חווים כל העת, ואשר עתידים להתחדש לאחר סבב הלחימה הנוכחי, בדומה למקרים אחרים בעבר".
מנדלבליט שלח חיזוק לתושבי הדרום ושיתף את באי הכנס, בכך שבשעות האחרונות הוא נכח בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, יחד עם ראשי גופי הביטחון, והוסיף כי "אנחנו בייעוץ המשפטי לממשלה פועלים ללא לאות על-מנת לסייע לדרג המדיני ולדרג הצבאי להשיג את מטרות הלחימה ואת הכרעת האויב בגדרי הדין".
בקשר לפועלו של השופט בדימוס ותחומי ההתמחות שלו, הזכיר היועמ"ש כי השופט דנציגר "הרחיב את 'כלל שיקול-הדעת העסקי' המקנה הגנה לנושאי משרה בתאגיד. בפסק הדין, המשקף הבנה עמוקה של 'כוחות השוק' והאורגנים בחברה המסחרית, קבע השופט דנציגר כי כלל זה חל גם על החלטה של דירקטוריון אם 'להפעיל או לא להפעיל את כוח התביעה של החברה על רקע בקשה של בעל מניות'. זאת תוך שהוא קובע כי ההחלטה האם להגיש תביעה נגזרת כאמור היא החלטה עסקית לכל דבר ועניין".
על-ידי כך, ציין מנדלביט, "ביקש השופט דנציגר למנוע הליכי-סרק בבתי המשפט ולמנוע הגשת תביעות בנושאים שלא נכון לברר בהליך שיפוטי".
היועמ"ש הוסיף כי גם בתחום המשפט הפלילי נודע השופט דנציגר כשופט מעמיק ויצירתי. בין יתר פסיקותיו מציין היועמ"ש כי דנציגר "בחן את התנהגות הנידונים שבפניו מתוך הבנה עמוקה של חשיבות 'ההליך ההוגן' אשר הוגדר על-ידו כהליך: המבטיח קיומן של זכויות שהוקנו לחשוד ולנאשם, באמצעותן מושג איזון בין כוחן של רשויות אכיפת החוק שעה שהחשוד ניצב לבדו אל מול מערכת מקצועית, מנוסה ובעלת משאבים... ברי, כי הרשות החוקרת אמונה על חשיפת האמת, אך זו צריכה להתבצע במגבלות החוק ומבלי לנקוט בתחבולות נפסדות שיש בהן משום פגיעה בזכויות יסוד". על-ידי כך קידם השופט דנציגר את מגילת זכויות האדם הישראלית, ותרומתו בולטת במיוחד בתחום דיני המעצרים ודיני הראיות.
בהקשר זה של ההליך ההוגן, הזכיר היועמ"ש כי לאחרונה מינתה שרת המשפטים איילת שקד את השופט דנציגר לעמוד בראש ועדה שתבחן את הדרכים להימנע מהרשעות-שווא.
את האירוע אירגן בית הספר למשפטים במכללה למינהל, אשר פרופ' דנציגר נמנה עם חברי סגל המרצים שלו.