משה ליאון / צילום: איל יצהר
אחרי כשעתיים של כסיסת אצבעות ומה שהיה נראה בתחילה כהובלה של עופר ברקוביץ, ניצח רו״ח משה ליאון את מערכת הבחירות בירושלים וזכה למסיבת תמיכה במטה שלו בעיר. שר הפנים אריה דרעי מיהר להתקשר לברך, והחרדים-הליטאים מסיעתו של ח״כ משה גפני (דגל התורה) רקדו ושרו. ליאון השיג כ-51.46% מן הקולות וברקוביץ השיג 48.54%.
עם זאת, מערכת הבחירות בירושלים חשפה את הקרע הגדול בתוך הציבור החרדי. הפלגים הירושלמים השונים, בראשם החסידים (המסונפים לסיעת אגודת ישראל של ח״כ ליצמן) לא הגיעו בהמוניהם לקלפיות, דבר שהעלה חשש במחנה ליאון במשך כל יום הבחירות כי הוא עלול להפסיד.
ליאון, לשעבר מנכ״ל משרד ראש הממשלה ובעליו של משרד רואי חשבון גדול ברמת-גן, התמודד ב-2013 לראשות עירית ירושלים והפסיד לניר ברקת. אז הוא התמודד עם דוד אמסלם כמספר 2 ברשימתו, אך הכניס רק חבר מועצה אחד (הוא עצמו) ודרכי השניים נפרדו, ולא בטוב.
במערכת הבחירות הנוכחית, העדיף ראש הממשלה נתניהו לתמוך בשר להגנת הסביבה זאב אלקין וכך גם ראש העיר היוצא ניר ברקת. אולם אחרי ההפסד של אלקין בסיבוב ראשון, הצטרף ברקת למחנה של ליאון וזאת על אף שאמר עליו דברים קשים כל התקופה.
החגיגות במטה של ליאון, שבהן ניתן היה לראות אלפי חרדים רוקדים ושמחים מבלי שניתן אישה אחת מקרב הפעילים, מספרות חלק מן הסיפור הפוליטי של ירושלים. ערב קודם, קראו רבני דגל התורה וש״ס לעצרת תפילה המונית בכותל המערבי, במהלך שהוא ערבוב בוטה בין קדושת המקום לבין המטרות הפוליטיות של הנעת בוחרים. עיתונאית שהגיעה למקום כדי לסקר את האירוע הפוליטי-דתי, לא הורשתה להתקרב.
ליאון נכנס למועצת העיר, מבלי שיש לו אפילו חבר מועצה אחד. הוא אמנם שיבץ נשים ברשימתו הפוליטית, אך אף אחת מהן לא תכהן כחברת מועצת עירית ירושלים.
ליאון הוא סיעת יחיד (מקבל את קולו מתפקיד ראש העיר, אך מבלי שיש לו אף חבר מועצה) והוא יצטרך להקים קואליציה עירונית הנשנעת על סיעות אחרות של ש״ס ודגל התורה. הסיעה הגדולה ביותר בעיר היא של עופר ברקוביץ, תנועת התעוררות עם 7 חברי מועצה.
ברקוביץ ניהל קמפיין לתפארת, אך הקושי להביס את הציבור החרדי והדתי בעיר נותר בעינו. החילונים והמסורתיים תמכו בו בשיעורים גדולים וברקוביץ נשען על תנועת שטח אמתית.
בנאום הפסד של ברקוביץ בשעה 1:30 בלילה הוא אמר ״התוצאות לא טובות אבל הנחנו יסודות לתקווה ישראלית חדשה. אנחנו יוצאים מפה עם מחשבה עעל איך להוביל את המדינה קדימה".
תוצאות נוספות ברחבי הארץ
בקדימה צורן ניצחה קרן גרין ותהיה לראשת עיר חדשה, ה-12 במספר בישראל. הגר פרי יגור היא ראשת העיר החדשה של פרדס חנה כרכור.
בראשון-לציון הפסיד ראש העיר דב צור לרז קינסטליך. צור התמודד במערכת בחירות כאשר מעל לראשו חשדות פליליים קשים. אתמול בלילה אמר צור ״איחלתי לרז בהצלחה, חשוב לי שהוא יצליח. הגעתי להתמודדות הזו עם ידיים קשורות בגלל החקירה הפלילית. אני מניח שבנסיבות אחרות הייתי מצליח״.
בבת ים, ניצח צביקה ברוט במערכת בחירות סוערת והדיח את ראש העיר המכהן יוסי בכר. בסיבוב הראשון לפני שבועיים שיגר ראש הממשלה נתניהו ברכה מצולמת לבכר ביום הבחירות וזאת למרות התייצבות כל צמרת הליכוד לצידו של ברוט. ברוט, עיתונאי ידיעות אחרונות לשעבר וגם דובר קמפיין טראמפ בישראל בשנת 2016, יהיה לאחד מראשי הערים הצעירים במדינה, כשהוא בן 38 בלבד. נתניהו מיהר להתקשר ולברך את ברוט עם היוודע על הניצחון שלו. בנאום הניצחון שלו אמר ברוט: ״זו הפעם הראשונה מזה זמן רב שהליכוד מנצח את הבחירות בבת ים. אני אקבע פגישה עם ראש הממשלה בשבוע הבא״.
בקרית שמונה הפסיד ראש העיר המכהן ניסים מלכה לעו״ד צעיר ופעיל מקומי, אביחי שטרן.
ברמת-גן ניצח חבר הכנסת לשעבר ושגריר ישראל לשעבר ב-OECD כרמל שאמה הכהן, והדיח את ראש העיר המכהן ישראל זינגר, אחרי קמפיין מכוער ורצוף השמצות ושקרים.
במעלות-תרשיחא הודח ראש העיר המכהן מעל ל-40 שנה, שלמה בוחבוט. בוחבוט ותיק בפוליטיקה העירונית ואף כיהן כיו״ר השלטון המקומי. ראש העיר החדש הוא ארקדי פומרנץ.
בהוד השרון ניצח מועמד מפלגת מרצ, שנתמך גם על ידי יש עתיד, אמיר כוכבי. מפלגת העבודה הסירה את תמיכתה מח״כ לשעבר יפעת קריב, כמה ימים לפני הבחירות וזאת בשל הניסיון שלה לכווון את השיח הפוליטי בעיר נגד היותו של כוכבי שמאלני ואיש מרצ.
ברמת השרון, ניצח ראש העיר המכהן, אבי גרובר את רוני בלקין. כך גם בראש-העין, ראש העיר שלום בן משה ימשיך לקדנציה שנייה. בטירת כרמל ניצח אריה טל עם 53.5%.
באום אל-פאחם ניצח ד״ר סמיר מחאמיד, איש חינוך ומנהל בי״ס תיכון אשר הדיח את ראש העיר המכהן, שייח׳ ח׳אלד חמדאן. מחאמיד הוא ראש העירייה הראשון שלא מזוהה רשמית עם התנועה האסלאמית מזה 30 שנה.
בדיר אל אסד ניצח חבר הכנסת לשעבר מטעם קדימה, אחמד דבאח.
ומילה של סיכום: הדבר המרכזי המאפיין את מערכת הבחירות של 2018 ברשויות המקומיות הוא התעוררות גדולה של ציבורים בישראל, באמצעות שיעורי השתתפות גדולים בהרבה מאשר בעבר (בזכות יום השבתון) וכתוצאה מכך, במספר רב של ערים במיוחד בצפון הארץ, הדיחו התושבים ראשי ערים ותיקים. הדבר חזר על עצמו בסיבוב השני עם הדחת ראש עיר קרית שמונה ניסים מלכה והדחת ראש עירית מעלות-תרשיחא שלמה בוחבוט. כך גם באום אל פאחם ובסיבוב הראשון בנהריה, חיפה, טבריה.
גם בבת-ים, ראשון-לציון, רעננה, אשקלון, פתח-תקווה ומקומות רבים ברחבי הארץ החליפו התושבים את ראשי הערים המכהנים.