גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלפרין: "התיקון לחוק הפטם הוא הצעת חוק שערורייתית"

התיקון אומר כי ענף הפטם יוחזר למסגרת של תיכנון ומכסות בשליטת מועצת הלול ● יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל: "חייבים למצוא פתרון שישפר את מצב החקלאים ויוריד את המחיר לצרכן" ● ח"כ פולקמן: "הפתרון של ח"כ וקנין להחזרת הפטם למשטר תכנון אינו נכון"

איתן כבל. נקודת איזון / צילום: דוברות הכנסת
איתן כבל. נקודת איזון / צילום: דוברות הכנסת

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום (ד') לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק מועצת הלול, על מנת לאפשר למועצת הלול להסדיר את ויסות הייצור והשיווק של תוצרת הלול בענף הפטם. כבל הודיע שינסה למצוא פשרה בחילוקי הדעות על החוק, והבהיר: "המחיר לא יעלה בשקל אחד, שערה משערות ראשו של הצרכן לא תיפול".

ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת "כולנו", מתנגד לתוואי הצעת החוק הפרטית של ח"כ יצחק וקנין מסיעת ש"ס, שבמרכזה החזרת ענף הפטם למסגרת של תכנון ופיקוח על ידי מועצת הלול. פולקמן אמר בדיון שנערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת כי "הבעיה שמתאר ח"כ וקנין היא אכן בעיה אמתית של הצפת השוק ופערי תיווך קמעונאים. צריך להביא פתרון אבל המתווה הנוכחי לא הגיוני, מחזיר אותנו עשרות שנים לאחור, ויפגע בצרכנים כי מחירי העוף יעלו. יש פה בעיות אמתיות וצריך לסייע לחקלאים אבל לא על חשבון הצרכן. הפתרון שמוצע כאן הוא לא נכון, ואני היום מתנגד בכל מצב לחוק הזה".

כפי שפורסם אתמול (ג') ב"גלובס", הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין מתנגדת להצעת החוק של ח"כ וקנין, והיא טוענת כי היוזמה תביא לעליית מחיר הפטם. לדבריה, הצעתו של וקנין מאפשרת "לעשות הסדרים כובלים מסוג קרטל עם מגדלים ומשווקים של פטם, לשם צמצום כמות התוצרת והעלאת המחיר לצרכן... הפיקוח האמור צפוי להקטין את כמות הפטם ובהתאם להביא לעליה במחיר המוצר לצרכן - כתוצאה מהירידה בהיצע. זאת היא מטרתו המוצהרת של התיקון... בעוד העלאת מחיר כתוצאה מקרטל היא מיידית, חזרה לרמות מחירים לפני קיומו של קרטל עשויה לעתים לארוך שנים רבות".

הלפרין אומרת, כי הסדרים כובלים של מועצת הלול, כפי שמבוקש בהצעת החוק, "אינה הדרך הראויה להגן על חקלאים. הדרך להגן על החקלאים הקטנים היא באמצעות תמיכות ישירות (סובסידיות) על ידי הממשלה. תמיכות ישירות מאפשרות לקיים בקרה שתמיכת הממשלה אכן מגיעה לאותם גורמים עליהם יש להגן, מבטיחות את אספקת הכמות לכל אותם צרכנים המבקשים לרכוש עוף כיום ויימנעו מכך בעקבות עליית המחיר; ואת עלויות התמיכה ממומנות מן הקופה הציבורית, ולא על ידי האוכלוסיות החלשות הצורכות יותר עוף".

לסיכום עמדתה כתבה הלפרין בחוות הדעת: "הצעת החוק עומדת בסתירה חזיתית ובלתי ניתנת ליישוב למדיניות המוצהרת של הממשלה והכנסת ביחס למאבק ביוקר המחייה בכלל, ולהורדת מחירי המזון בפרט, פוגעת פגיעה משמעותית בצרכנים ובייחוד במשפחות בעלות הכנסה נמוכה. נוכח כל האמור, הממונה על ההגבלים העסקיים מתנגדת להצעת החוק וסבורה שאין לקדמה".

"המשבר מפיל חללים"

יוזם הצעת החוק לויסות הענף ח"כ וקנין אמר כי "המשבר בענף מפיל חקלאים אחד אחרי השני ובסוף יהיה קרטל אמיתי של 4-5 גופים - לא ניתן שהמחיר יעלה; הממונה על רשות ההגבלים: אם ההצעה תעבור הצרכן הישראלי יהיה היחיד שיישא במחיר; משרד החקלאות: לא מתנגדים להצעה - גם כשהמחירים לסיטונאים יורדים מאוד המחירים לצרכן יורדים קצת והמחיר לחקלאי נופל.

היו"ר כבל פתח את הישיבה ואמר כי "יש כאן קרב יצרי ואמיתי ואני רוצה שכל אחד יתייחס לכך בצורה עניינית, חלק מהחקלאים לא רואים עין בעין את ההצעה. אני רוצה למחות על ההתקפה הפרועה על חברי יצחק וקנין שהוא מאושיות הבית הזה אדם עם יושרה מהמדרגה העליונה. אפשר להתווכח עם עמדתו אבל מי שירד מתחת לקו לא אאפשר לו להיות כאן". לפי ההצעה יוחזר הסדר הוויסות שהיה נהוג בענף הפטם שהיה נהוג מאוגוסט 2012 ועד ספטמבר 2015, כך שתיקבע כמות הייצור של המגדלים בענף.

ח"כ יצחק וקנין אמר כי בחודש האחרון הוא חוטף מתקפה פרועה, שקרית וחסרת שחר. "נכון אני מייצר ביצים, אבל להבדיל מאלה שקיבלו מכסה מהמדינה אני לא קיבלתי מכסה מהמדינה, קניתי משק במיטב כספי ולא קיבלתי כלום מאף אחד. מי שניסה ללכת על הראש שלי בקו הזה עושה לא רק טעות אלא עוול לעצמו. מעל שנתיים וחצי אני מתנהל עם הצעת החוק הזו ולא גידלתי בחיים פטם ואף אחד ממשפחתי לא גידל פטם. הלוואי שזה יביא מזור ליוקר המחייה, אבל הוכחתי במספרים ב-10 שנים האחרונות שזה לא קורה. אין היום בישראל לול אחד שהוא לא יעיל. היום בשעה הזאת שאני מדבר אתכם 800 אלף עופות נמצאים בלולים מעל 50 יום ואין אפשרות להוציא אותם כי הכל רווי. יתרה מזאת, המחסנים מפוצצים בעופות מוקפאים. איך זה קרה? עד 2011 הייתה מציאות מסוימת ואז נעשה הסדר ראשון לווסת את הענף, בשנים האחרונות נבנו לולים רבים בדרום הארץ ולא של חקלאים. נוצר מצב שיש ייצור עודף שאי אפשר לקלוט במשק. הסיכום היה להוציא את הסעיף הזה מחוק הגליל ולהגיש את הצעת החוק הזו בנפרד ותוך חודשיים לתת מענה לבעיה הזו. החקלאים מתים וירידת המחיר לא מחלחלת לצרכן".

"יש פה משבר שלא מביא מזור לצרכן ומפיל חקלאים אחד אחרי השני ואני מנהל דיונים שנתיים וחצי עם שר האוצר ולצערי לא נעשה כלום. היום המשבר הוא פי 100 יותר. מחיר ממוצע של עוף מחולק הוא בין 28 ל-32 שקלים ומה מקבל החקלאי? 3 שקלים כשעלות הגידול היא 5.5 שקלים. בסוף יישארו פה 4-5 גופים גדולים שיוסתו את הענף הפועל ואף אחד לא יצליח לשלוט בו ואתם תייצרו את הקרטל האמתי של הפטם. ניתן את כל ההגנה שהמחיר לא יעלה".

"להחזיר את השוק לאיזון"

ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, אמר כי הבעיה נוצרה כשישנו את חוק ההגבלים העסקיים, כך שלא אפשר למועצת הלול להמשיך את ההסדר. "היה למשרד סיכום והבנות עם רשות ההגבלים לתקן את חוק המועצה לענף הלול, כדי לאפשר למועצה לעשות את המבוקש. קיימת בעיה בענף והמשרד לא מתנגד לתיקון הזה. צריך למצוא איזון בין הצרכן לחקלאי", אמר.

ח"כ דוד ביטן הוסיף כי האוצר לא עמד בשום הבטחה ולכן הצעת החוק תעבור כמו שהיא וללא הסתייגויות. היו"ר כבל הוסיף כי החקלאים נמצאים בתחתית שרשרת המזון ולא משנה אם יש או אין קרטל ושאל איפה הבעיה. סמנכ"ל משרד החקלאות אורי צוק בר "הסביר כי גם כשהמחירים לסיטונאים יורדים מאוד, המחירים לצרכן יורדים קצת והמחיר לחקלאי נופל, ולכן יש אפשרות בנקודות מסוימות להוריד מהייצור ולהחזיר את השוק לאיזון. זה לא יעלה מחירים".

ח"כ רועי פולקמן אמר כי הבעיה שמתאר ח"כ וקנין היא אמתית ואי אפשר להתעלם ממנה, אך המתווה שמציע וקנין ב-2019 הוא לא הגיוני. אי אפשר לקחת מנגנונים שהיו נהוגים בישראל לפני עשרות שנים, של מכסות, ולהגיד שזו השיטה.

ח"כ יפעת שאשא ביטון אמרה כי גם שר האוצר דרש פתרון עבור החקלאים ובמקביל אסור שהמחיר לצרכן יעלה.

ח"כ איתן ברושי אמר כי "הדיון הזה הוא לא רק על הפטם אלא על החקלאות כולה והענף הבא בתור הוא החלב. אתמול ניהלנו דיון על מזון בריא ואין מזון בריא בלי חקלאות ישראלית. בענף שאין יצוא או יבוא יש שתי אפשרויות, או שיגדלו אותם חוואים בעלי ממון או חקלאים שזה מה שהם יודעים לעשות מול החיזבאללה. זה לא שאלות רק של שקלים אלא גם של ערכים".

הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, אמרה כי "הצעת החוק שמונחת בפני הוועדה היא לא פחות משערורייתית כי היא לא מסתירה את כוונתה - לצמצם את כמות העוף כדי שמחירי העוף יעלו. כולנו מבינים שלווסת משמעותו לצמצם וזה כתוב במפורש בהצעה. רוצים להעלות רווחיות ולהעלות את המחירים של העוף, וזאת הצעה מאוד אפקטיבית. בתקופת הקרטל יש עלייה של 10% במחירי העוף לצרכן והפער בין נקודות השפל והשיא בקרטל הוא של 30% במחיר. שוק הפטם בישראל זה 7 מיליארד שקל וזה הבשר הבסיסי שמשפחה בישראל צורכת ואת זה רוצים לייקר ב-10% ולהטיל עול על הצרכן הישראלי ב-700 מיליון שקל בשנה. מי ייהנה מזה? כל שרשרת הייצור, הקמעונאים, המשווקים, הסיטונאים וגם החקלאי קצת ומי שיישא בעלות זה בעיקר הצרכן העני הישראלי. החקלאי הקטן יראה מעט מאוד מהדבר הזה. במועצת הלול יושבים 15 נציגים למגדלים הגדולים והמשחתות שנגדם אתם יוצאים. למגדלים הקטנים יש הרבה פחות נציגים במועצת הלול. היחיד שיישא במחיר הזה הוא הצרכן הישראלי. אם תצביעו בעד ההצעה הזו אתם מצביעים בעד העלאת יוקר המחייה".

היו"ר כבל אמר: "כל היום מראים לי גרפים אבל בחנות אין גרפים והמחיר לא יורד והמלחמה הכי גדולה של הוועדה הזו היא לטובת הצרכנים ומצד שני מקומו של החקלאי שלא זוכה לראות שכר לפרי עמלו. אנחנו לא מתעלמים מהבעיה של החקלאים אבל היא צריכה להיפתר מול החקלאים בתמיכות ישירות ועזרה לייעל לולים. היו"ר כבל הגיב: "אם זו תהייה התוצאה לא אתן שסעיף אחד יעבור אבל אני רוצה להיות משוכנע שיהיה שינוי כי המצב כפי שהוא עכשיו לא יכול להתקיים, הצרכן לא מקבל מחיר נמוך והחקלאי לא נהנה. קודם כל אני מייצג את הצרכנים והמחיר לא יעלה בשקל אחד, שערה משערות ראשו של הצרכן לא תיפול".

מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, אמר כי למגדלים הקטנים יש רוב במועצת הלול ושר החקלאות הוא הממונה עליה, ואם הוא חושב שהמועצה עשתה הסדר שפוגע בציבור הוא לא ייתן להעביר את זה. לדבריו, "המושבניקים הם גורמי התחרות בענף, יכול להיות שהאוצר רוצה לחסל את המושבניקים ותחרות לטווח קצר תהייה אבל תחרות לטווח ארוך תהייה כמו עם שני בנקים גדולים ועוד 4 קטנים וזו. המגדלים הקטנים הם היעילים ביותר, יש להם רק בעיה קטנה שאין להם גב כלכלי לספוג הפסדים. אי הסדר משמעותו הגנה על הקמעונאים והם הצליחו להעלות את הרווח שלהם מ-7 שקלים ל-8 שקלים ומעלה. מטרת החוק היא לא צמצום כמויות, יש ביקוש יתר לקראת החגים וביקוש חסר בתקופות אחרות וכשאין הסדר יש ייצור בלתי כלכלי שאף אחד לא צריך אותו. כל ההצעות ששמענו מהאוצר זה מתווה פרישה למגדלים, ודבר שני זה סבסוד ישיר שמעוות סחר ויוצר קומבינות לא רצויות. המגדל אלעד רמות מרמת צבי אמר מנגד כי אמנם הענף במצב קשה אבל הוא צריך להתנהל כשוק חופשי ולתת למגדלים לשלוט בענף.

סגנית הממונה על התקציבים באוצר, עדי חכמון, ביקשה להדגיש כי אין ספק בניקיון כפיו של ח"כ וקנין, והוסיפה: "זה נכון שיש בעיה והמשק לא מאוזן ויש מרוץ חימוש של השוק שרוצה לאגור כמויות, הצענו הרבה פתרונות ואנחנו מוכנים להציע פתרונות נוספים, אבל הצעת החוק היא לא נכונה כי קרטל מעלה מחירים ותהייה פגיעה בצרכן".

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר: "חייבת להיות נקודת איזון. אני יודע שהחקלאים במצב רע, וגם המחיר לצרכן חייב לרדת" הוא הוסיף כי יכנס את כל הגורים לדיון בלשכתו, על מנת למצוא פתרונות, ואמר כי אין צדק מוחלט - לא בהצעתו של ח"כ וקנין ולא בהתנגדות האוצר ורשות ההגבלים.

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים