מורן גנוסר / צילום: תמר מצפי
בכל שלב בסבך החקירות וההליכים המשפטיים בפרשת השוחד שקונצרן סימנס הרעיף על בכירי חברת החשמל מסוף שנות ה-90', נחשפים עוד ועוד מסמכים ונודעים עוד ועוד פרטים, אבל נותר עניין פתוח: מה יהיה בסופה של פרשת מורן גנוסר, עובד החברה לשעבר שהתריע על מה שהתרחש במערכת ה-DMS, מערכת השליטה והבקרה המרכזית של הולכת המתח הגבוה. חברת החשמל רכשה את מערכת ה-DMS מסימנס ב-2002 ב-80 מיליון אירו, תוך שבעלי תפקידים בחברת החשמל מקבלים שוחד.
המחלוקת העיקרית בין גנוסר לחברת החשמל נוגעת לשאלה, אם במועד שפוטר מהחברה גנוסר כבר התריע על חשד לשחיתות של גורמים בחברה בקשר לרכישת מערכת ה-DMS מחברת סימנס. בעוד שגנוסר טוען כי הוא התריע על כך לפני פיטוריו, טוענת החברה כי גנוסר התריע לפני פיטוריו רק על תקלות חמורות במערכת ה-DMS ולא על חשדות לשחיתות בקשר לרכישתה. לדברי החברה, נודע לה על החשדות לשחיתות רק לאחר פיטוריו של גנוסר, ולכן אין קשר בין הדברים.
"גלובס" חושף לראשונה מסמכים של חברת החשמל, הסותרים את טענתה. המסמכים נחשפו במסגרת התביעה האזרחית שהגישה החברה נגד מקבלי השוחד ונותניו.
חשיפת תקלות ושחיתות
גנוסר התחיל לעבוד בחברת החשמל במאי 2003 והיה מנתח מערכות מידע בפרויקט ה-DMS, שהוכנסה לתפעול ב-2010. ב-2 באפריל 2013 קיבל גנוסר את ההודעה על ההחלטה שלא לחדש את חוזה ההעסקה שלו. באפריל 2014 הגיש גנוסר - באמצעות עו"ד ניר בן-חמו - תביעה נגד חברת החשמל לבית הדין האזורי לענייני עבודה בתל-אביב, שבמסגרתה הוא דורש פיצוי של כ-700 אלף שקל, על-פי חוק ההגנה על עובדים, חושפי שחיתות.
גנוסר טוען כי פוטר בגלל חשיפת תקלות חמורות, מינהל לא תקין ובעיות בטיחות במערכת ה-DMS. אולם גנוסר טוען גם כי הצביע על חשדות לשחיתות של מנהלים בדרג הבינוני שהיו במגעים עם סימנס סביב פרויקט ה-DMS (לא היה בידיו מידע על בכירי חברת החשמל, שהורשעו מאוחר יותר בשוחד בפרשת ה-DMS).
שלושה שבועות לפני שהופסקה עבודתו מסר גנוסר עדות אצל מבקר המדינה, שם תיאר מסכת איומים כלפיו בעקבות התלונות שלו. גנוסר גם מציג מסמכים, שלפיהם לפני ההודעה על הפסקת עבודתו, הוא מסר לביקורת הפנימית בחברת החשמל חשדות לשחיתות של מנהלים בדרגי הביניים בפרשת ה-DMS, למשל זיוף מסמכים והסתרת פרטים בחוזה עם סימנס.
תאריך המפתח בתביעת גנוסר הוא ה-2 באפריל 2013 - היום שבו גנוסר קיבל את ההודעה על ההחלטה לא לחדש את חוזה ההעסקה שלו. חברת החשמל אינה מכחישה שגנוסר התריע על בעיות בטיחות ותפקוד של מערכת ה-DMS החל משנת 2010. אולם החברה הכחישה ומכחישה קשר כלשהו בין טענותיו של גנוסר לחשדות לשחיתות בפרשת ה-DMS, לבין הפסקת עבודתו בחברה ב-2 באפריל 2013.
גרסה מתפתחת של חברת החשמל
כשבוחנים את דברי נציגי חברת החשמל בהליכים משפטיים שונים בנוגע לשאלה מתי נודע לה על פרשת ה-DMS ובנוגע למועד שבו גנוסר התריע על חשדות לשחיתות בפרשה, מתגלה מעין "גרסה מתפתחת". במרכזה של הגרסה הטענה כי אין קשר בין הפסקת עבודתו של גנוסר באפריל 2013 לבין המועד שבו נודע לחברת החשמל לראשונה על חשדות לשוחד בפרויקט ה-DMS.
במסגרת הליכים משפטיים מסרה חברת החשמל שלוש גרסאות על המועד שבו נודע לה לראשונה על החשדות לשוחד בפרויקט ה-DMS - פעם אחת טענה החברה כי נודע לה לראשונה על כך ב-2015; פעם אחרת היא נקבה בשנת 2014; ופעם שלישית נקבה חברת החשמל בתאריך: אוגוסט 2013.
אולם גרסתה של חברת החשמל בנוגד למועד שבו נחשפה לחשדות לשוחד בפרויקטה-DMS, ספגה מהלומה מפתיעה במסגרת התביעה האזרחית שהגישה החברה להחזרת כספי שוחד בגובה של כ-7 מיליון אירו. התביעה הוגשה נגד דן כהן וחמישה בכירים נוספים שהודו והורשעו ב-2017 בקבלת השוחד, ונגד המשחדים, נציג סימנס, אורן אהרונסון, וגיסו, שלמה דניאל, ששימש כצינור להעברת כספי השוחד.
במסגרת התביעה האזרחית התגלתה עובדה מעניינת, שאינה מתיישבת עם טענת חברת החשמל, כאילו רק באוגוסט 2013 הייתה לה "ידיעה כלשהי, ולו כללית ביותר", על חשד לשוחד בנוגע ל-DMS - כלומר כארבעה חודשים אחרי פיטוריו של גנוסר (ב-2 באפריל 2013) - ולכן לא ייתכן שהחברה פיטרה את גנוסר, מכיוון שחשף חשד לשחיתות בפרויקט.
מסמך המפתח בעניין זה שנחשף במסגרת התביעה האזרחית ומובא לראשונה ב"גלובס", נכתב בסוף 2015 על-ידי המבקרת הפנימית בחברת החשמל, רו"ח ניצה רוגוזינסקי, ונאמר בו כך: "בשנת 2013 העלה מר גנוסר לראשונה טענות לפלילים מצד גורמים שונים בחברת החשמל. לאור מהות הטענות שהעלה, הופנה מר גנוסר להגשת תלונה במשטרת ישראל בתיאום עם יחידת הביטחון של חברת החשמל.
"ביום ה-20 במארס 2013 הוגשה התלונה בדבר לקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה וזיוף בכוונה לקבל דבר. לאחרונה נודע לנו כי תיק החקירה עבר ממפלג הונאות תל-אביב ללהב 433, שם נסגר ביוני 2015. טענותיו של מר גנוסר בנוגע להיבטים תפעוליים ובטיחותיים של מערכת ה-DMS נמצאות עדיין בבדיקת הביקורת הפנימית, ונבדקות באופן יסודי ומעמיק".
על-פי המסמך הזה, חברת החשמל מאשרת, שגנוסר לא רק הצביע על בעיות תפקוד ובטיחות בפרויקט ה-DMS לפני הפסקת עבודתו, אלא שאכן התריע על חשדות לשחיתות עוד לפני ה-2 באפריל 2013, המועד שבו קיבל מחברת החשמל את ההודעה על הפסקת עבודתו.
"עדויות מבכירי החברה"
עוד הסתבר במסגרת התביעה האזרחית שאהרונסון, המשחד מטעם סימנס, סיפר כבר בסוף 2005 בחקירה ברשות ניירות ערך, שנתן שוחד לדן כהן (אז דירקטור בחברת החשמל) לא רק בעניין הטורבינות אלא גם עבור פרויקט ה-DMS.
כן נודע במסגרת התביעה האזרחית כי ב-2006 גבתה רשות ניירות ערך עדויות מ-12 בכירים בחברת החשמל בעניין ה-DMS - בהם היועץ המשפטי דודו יהב, המנכ"ל יעקב רזון ז"ל והיו"ר אלי לנדאו - על חשדות למתן שוחד מחברת סימנס לדן כהן. המשמעות היא שהחשד לשחיתות בפרשה זו כבר היה ידוע לצמרת חברת החשמל מ-2006.
גנוסר, כאמור, לא היה מודע לעובדה זו. בהליך בבית הדין לעבודה, בתצהיר ובסיכומים, טען גנוסר כי התריע על הליקויים ועל החשד לשחיתות בפרשת ה-DMS עוד לפני שעבודתו הופסקה באפריל 2013. הוא אף נחקר על כך על-ידי פרקליט חברת החשמל, עו"ד חגי ורד.
למרות התביעה: שיתוף-פעולה
לזכותה של חברת החשמל, יש לומר, שבעקבות הטראומה של פרשת סימנס, היא מקפידה להדגיש את מחויבותה לשמירה על טוהר המידות ומצהירה על אפס סבלנות כלפי שחיתות וחשדות לשחיתות. אלוף (מיל.) יפתח רון טל מונה ליו"ר חברת החשמל בסוף 2010, הוא זה שעמד מול הפרסומים המביכים בפרשה, והוא שהחליט על המדיניות הזו.
מי שמצוי בפרשת השוחד מסימנס יודע, שגנוסר, אחרי פיטוריו, היה אחד מספקי המידע של רשות ניירות ערך שפיצחה את הפרשה, של יחידת להב 433 במשטרה, וגם למבקר המדינה מסר עדות. הוא המשיך לספק מידע גם לאגף הביקורת הפנימית של חברת החשמל. זוהי עוד נקודה לזכותו של היו"ר רון טל: אפילו במצב של יריבות מול גנוסר בשאלת הטענה לחשיפת בעיות בטיחות ושחיתות ב-DMS, ואחרי שעבודתו של גנוסר בחברת החשמל הופסקה, רון-טל אישר שיתוף-פעולה של הביקורת הפנימית בחברת החשמל עם גנוסר בשאלת הכשלים במערכת בתחום התיפקוד והבטיחות.
חברת החשמל: "ניסיון להשפיע באמצעות פרסום לא מדויק על ההליך"
בתגובה לשאלה על משמעות המסמך של הביקורת הפנימית בעניין החשדות לפלילים בפרויקט ה-DMS, נמסר מחברת החשמל: "בניגוד לנטען, הטענה שלפיה פיטורי מורן גנוסר באו בעקבות הגשת תלונה למשטרה על-ידו כלל לא הועלתה בכתב התביעה שהגיש התובע ובתצהירו. מכל מקום, ההליך נמצא בעיצומו של שלב הסיכומים ובית הדין לעבודה אמור לתת את פסק דינו בקרוב. כל ניסיון להשפיע על פסק הדין באמצעות פרסומים לא מדויקים אינו ראו".
פרקליטיו של מורן גנוסר, עורכי הדין ניר בן חמו וערן לאופמן, אומרים: "כיום ברור, ולא יכולה להיות מחלוקת על כך, כי גנוסר התלונן על בעיות בתפעול ובטיחות המערכת עוד משנת 2010. הוא היה הראשון להתלונן ב-2013 על חשד לקבלת שוחד מחברת סימנס לעובדי חברת החשמל, והתראותיו נמסרו לפני מועד פיטוריו מחברת החשמל. ההגנה הניתנת לחושפי שחיתות כיום לפי החוקים הרלוונטיים, היא חלקית ביותר ורחוקה מלספק. מורן גנוסר הוא קורבן של האידיאלים שאותם ביקש ליישם בחברה ממשלתית".
5 בכירים לשעבר בחברת החשמל נשלחו לכלא; החברה שילמה קנס של 63 מיליון שקל
פרשת השוחד בחברת החשמל בקשר לחברת סימנס קשורה לפרשת השוחד הבינלאומית בחברת סימנס העולמית. במסגרת הפרשה הבינלאומית שנחקרה בעיקר על-ידי הרשויות בארה"ב ובגרמניה, הודתה סימנס העולמית במתן שוחד בתמורה לזכייה במכרזים במדינות שונות בעולם, מסוף שנות ה-90 ועד תחילת שנות ה-2000, בהיקף עצום של 1.4 מיליארד דולר. סימנס הודתה גם בתשלום שוחד בגובה של כ-20 מיליון דולר לחברת החשמל הישראלית, שבזכותם זכתה סימנס בחוזים עצומים של חברת החשמל לאספקת ציוד בהיקף של כ-3 מיליארד שקל.
בשנת 2009, ובעקבות הגילויים בחקירה בארה"ב ובגרמניה, חידשה רשות ניירות ערך הישראלית את החקירה בישראל. בבסיס פרשת סימנס-חברת החשמל יחסי "תן וקח" שנרקמו בין נציגי סימנס בישראל לעובדים בכירים בחברת החשמל, שבמסגרתם נטלו הבכירים תשלומי שוחד מסימנס. זאת, בתמורה לקידום ענייניה של סימנס בחברת החשמל בקשר למכרזים והתקשרויות של החברה בשנים 2005-1999. מערכת יחסים זו הוסתרה על-ידי הבכירים ממוסדותיה של חברת החשמל.
המשך חקירת הרשות וגיוס עדי מדינה הניבו ראיות חמורות נגד שורת חשודים, עובדי חברת החשמל לשעבר, שהבשילו לכדי כתבי אישום וגזרי דין מרשיעים נגדם. ב-2013 הורשע שופט המחוזי לשעבר, דן כהן, שהיה דירקטור בחברת החשמל, בקבלת שוחד בגובה מיליון אירו מסימנס ונידון ל-6 שנות מאסר (כהן נמלט לפרו בעקבות החשדות נגדו ובהמשך הוסגר לישראל).
ב-2017, גזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב את דינם של חמישה בכירים לשעבר בחברת החשמל, שהודו והורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון. במורשעים: דוד קון, לשעבר סמנכ"ל ייצור והולכה ומשנה למנכ"ל - נידון ל-45 חודשי מאסר; יונה שוויצר, שכיהן כמנהל האגף לתכנון הנדסי - נידון ל-29 חודשי מאסר; יעקב חאין, לשעבר המשנה למנכ"ל - נידון ל-24 חודשי מאסר; צבי אייל, ששימש כמנהל מחלקת תכנון מערכות מכניות באגף לתכנון הנדסי - נידון ל-28 חודשי מאסר; וחיים ברנר, ששימש כסגן מנהל באגף לתכנון הנדסי, נידון ל-33 חודשי מאסר.
בנובמבר אשתקד גזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב את דינה של סימנס ישראל שבשליטת קונצרן סימנס הבינלאומי, שהודתה במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע בפרשת השחיתות, והשית עליה קנס בגובה 63 מיליון שקל.