נדל"ן / צילום: שאטרסטוק
בנובמבר 2011 קרסה ברעש גדול חברת "אולימפיה החזקות נדל"ן", שעסקה באיתור ובייזום פרויקטים של נדל"ן למגורים למשרדים ולמסחר בארץ ובמזרח אירופה. עומק הבור שהתברר הדהים את בעלי המניות והנושים של החברה - כמעט רבע מיליארד שקל, שירדו לטמיון על רקע השקעות כושלות במזרח אירופה, בעיקר באוקראינה ובפולין. לחברה מונה מפרק שפעל על-מנת להשיג החזרים כלשהם לנושים השונים של החברה, אך גם בחלוף שנים לאחר הקריסה הדרמטית נראה כי הרוחות לא נרגעו.
היום (ד'), בדיוק 7 שנים לאחר הקריסה, הגישו נאמני מחזיקי האג"ח בחברה - משרד "שיף הזנפרץ נאמנים", הנאמן לאג"ח (סדרה ב') של אולימפיה ו"רזניק פז נבו נאמנויות", הנאמן לאג"ח (סדרה ג') של החברה - תביעת עתק בסך כ-234 מיליון שקל נגד מנכ"ל החברה לשעבר, יוסי בר, נושאי משרה בה והדירקטורים שכיהנו בה בתקופה שקדמה לקריסה. זאת, בטענה כי הם השתמשו באופן שאינו הוגן, שאינו כשורה ושלא כדין בכספיה ובנכסיה של החברה והסבו נזקים כספיים לחברה והביאו לפירוקה.
"קריסת החברה ואובדן כספי הנושים, הם תולדה של ניהול במחדל, היעדר הבנה והפנמה של גודל האחריות המוטלת על דירקטורים ונושאי משרה בכירה והיעדר קיום תהליך מסודר של קבלת החלטות והיעדר הפעלת שיקול-דעת עצמאי. באופן זה, האינטרס של החברה המיוצגת על-ידי הדירקטורים ונושאי המשרה לא נשמר ולא נבדק בשום שלב", נכתב בתביעה.
התובעים - באמצעות עו"ד אמיר פלמר וד"ר קובי קפלנסקי - מבקשים מבית המשפט לחייב את הנתבעים לשאת בנזקים שגמרו לטענתם, ולכפות עליהם ביחד ולחוד תשלום לקופות הפירוק של החברה בסך של כ-234 מיליון שקל. סכום זה משקף את היקף תביעות החוב של נושי החברה שאושרו על-ידי המפרק, בניכוי דיבידנד שחולק לנושים אלה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
"ללא עריכת תוכנית עסקית"
התביעה עוסקת ברכישת שתי חטיבות קרקע באוקראינה בשנת 2007 - פרויקט פרוטסוב יאר (Protsov Yar) ופרויקט ליסה גורה (OSNOVA C) - במאות מיליוני שקלים.
בתביעה נטען כי "עסקינן בחברה אשר התנהלה ללא משטר תאגידי נדרש ומהחומר המצוי בידי התובעות עולה, ללא כל ספק, כי הדירקטורים ונושאי המשרה בה הפקירו את תפקידם וחובתם לדאוג לטובת החברה, כאשר פעלו וקיבלו החלטות על ביצוע השקעות בסך מאות מיליוני שקל ללא עריכת תוכנית עסקית, ללא קיום ישיבות דירקטוריון בנושאים מהותיים, ללא דרישת חוות-דעת מתאימות ומקצועיות על-מנת לשמור על כספי וטובת החברה, ללא בחינת נתונים, מסמכים ושיקולים רלוונטיים וקיבלו החלטות בעלות השלכה ניכרת על מצבה הכלכלי של החברה ללא תהליך מסודר של קבלת החלטות מושכלות".
לטענת נאמני האג"ח, לצד הניהול הרשלני גייסו נושאי המשרה והדירקטורים כספים ממחזיקי האג"ח, כאשר את כל ההון שגויס השקיעו בפרויקטים באוקראינה. זאת, ללא שגילו על כך לנושי החברה בטרם גיוס ההון וללא שקיימו ישיבות דירקטוריון על כך, בהן נותחו היתרונות והסיכונים. בנוסף, נטען, הנתבעים החליטו על ביצוע ההשקעות כאשר באמתחתם חוות-דעת שמאית אחת, של שמאי מקומי שמידת מקצועיותו אינה ידועה ולא הייתה ידועה.
"היה חייב לעורר תמיהה"
מעבר לכך, תוקפים התובעים החלטות שהתקבלו על חלוקת דיבידנדים בחברה, על רקע חוות-דעת בעייתיות. "בשנים 2007 ו-2008 התקבלו החלטות על חלוקת דיבידנדים בסך 2.2 מיליון שקל ו-31.1 מיליון שקל בהתאמה, וזאת על-סמך הערכות שווי של ההשקעות על-ידי אותו שמאי מקומי, שדיווח על עליות בשיעורים גבוהים של שווי הקרקע, באופן שהיה חייב לעורר תמיהה ולמצער להוות סיבה לבדיקה חוזרת על-ידי שמאי נוסף", נטען בתביעה.
בכל אלה, נטען, זנחו נושאי המשרה והדירקטורים את תפקידם ואת חובת הזהירות המוטלת עליהם מתוקף תפקידם, כאשר בהתאם לחוות-דעת מומחה כלכלי שצורפה לתביעה, המבוססת על ניתוח דוחותיה הכספיים של החברה, הגירעון המצטבר, ההפסד הכולל המשמעותי של החברה, דילול המזומנים, הוצאות המימון הכבדות, היעדר היכולת לגייס הון, היוו גורם משמעותי לקריסת החברה.