כנס המתמחים הגדול / צילום: איל יצהר
קייטרינג יוקרתי, מוזיקת פיוז'ן, מחברת ועט עם לוגו של משרד המשפטים, במה מעוצבת עם אורות ותפאורה מתחלפת, סרטוני תדמית מושקעים בכיכובם של עובדי המשרד המצחיקים והמגניבים, סלפי עם גלימות בית משפט, מינגלינג עם מתמחי ועובדי משרד המשפטים המפזרים חיוכים לכל עבר, ונאומים של הבכירים ביותר במשרד. כך מנסה משרד המשפטים למשוך אליו את הטובים שבבוגרי הפקולטות למשפטים מהאוניברסיטאות ומהמכללות השונות.
בשבוע שעבר נערך באוניברסיטת תל-אביב "יריד ההתמחויות" של משרד המשפטים, תחת הכותרת "שותפים לדרך 2018 - אירוע ההתמחויות הגדול של משרד המשפטים". הכנס מהווה עבור משרד המשפטים את נקודת הפתיחה של מה שמכונה בקרב סטודנטים "עונת ההתמחויות" - תקופה שנמשכת מספר חודשים ומסתיימת באמצע חודש מארס, ושבה מראיינים ומתראיינים למשרדי עורכי הדין, בתי המשפט, עמותות ומשרדים ממשלתיים, סטודנטים למשפטים הנמצאים בשנה השלישית ללימודיהם, בתקווה להתקבל להתמחות בתום לימודיהם במשרד יוקרתי ונחשק.
משרד המשפטים - אשר דובריו הדגישו לאורך הכנס כי הוא "משרד עורכי הדין הגדול המדינה" (4,600 עובדים ו-543 מתמחים בשנה) - נכנס לזירת המאבק עם משרדי עורכי הדין הגדולים במשק, הנוהגים באופן דומה בשנים האחרונות. עו"ד אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, המטפלת אישית במאמצי גיוס המתמחים, מאשרת את המגמה: "חד-משמעית, אנחנו מתחרים בשוק הפרטי. הבנו שעלינו להראות לסטודנטים הטובים שאנחנו רוצים אותם. הכנס הוא מפגן כוח, שמדגיש את זה שאנחנו משרד ענק ומגוון, שורה מעולה בקורות-החיים, ובית הספר הכי טוב למשפטים בכלל ולמשפטן הציבורי בפרט".
הכנס שהחל בשעות הצהריים, כלל סדנה שהועברה לסטודנטים בנושא "כיצד להצליח בראיון עבודה", שבה השתתפו יותר מ-500 סטודנטים; הצבת דוכני מידע שביניהם הסתובבו עובדי משרד המשפטים ומתמחיו. הוא הוגדר כ"אירוע המרכזי" במעמד שרת המשפטים, איילת שקד; היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט; פרקליט המדינה, שי ניצן, מנכ"לית המשרד פלמור ועוד.
נדמה כי הסטודנטים שהגיעו לכנס פחות התעניינו בליבת האירוע, ונטו יותר לשיחות בלתי אמצעיות עם מתמחים ועורכי דין ששלחה כל אחת מהמחלקות הרבות של משרד המשפטים - החל ממחלקת ייעוץ וחקיקה, דרך הסנגוריה הציבורית, הכונס-הרשמי, הרשות להגנת הפרטיות, רשות התאגידים ועוד, וכן - נציגים מכל הפרקליטויות השונות (בג"צים, אזרחי ופלילי מכל המחוזות, וכיו"ב), שבהן אמורים להיקלט המספר הרב ביותר של מתמחים (כשני-שלישים מסך תקני ההתמחות הם בפרקליטות).
"לא הכול זה שכר - אצלנו יש יוקרה"
שיטוט בין הדוכנים השונים שהציבה כל אחת מהמחלקות האמורות, העלה כי הסטודנטים התעניינו בעיקר באופי ההתמחות, מידת העצמאות והאחריות שמקבל המתמחה, אופק הקידום המקצועי, ממוצע הציונים הנדרש לקבלה ועוד.
לדברי פלמור "אנחנו, במשרד המשפטים, לא רואים בזה רק קבלה להתמחות, אלא מסתכלים על זה רוחבית. אני אומרת לסטודנטים 'בואו אלינו ל-3 שנים'. אנחנו רוצים לבנות לעצמנו מאגר גדול של אנשים מצוינים, מכיוון שמשרד המשפטים צומח כל הזמן. כיום מועסקים בו 4,600 עובדים, כשבתקופתי בלבד נוספו כמה מאות תקנים".
ב"אירוע המרכזי", שנערך באולם "סמולרש" באוניברסיטת תל-אביב, כשעל הבמה אביזרי תאורה ומכונות עשן, ש"הרגישו" קצת זרים למעמד ושיעשעו את הדוברים, שמעו הסטודנטים את נאומיהם של שקד, מנדלבליט, ניצן ופלמור. בין לבין, צפו הסטודנטים במספר סרטוני תדמית מושקעים במיוחד, שהפיק משרד המשפטים, שנועדו להציג את ההון האנושי המגוון שמאייש את היחידות השונות של המשרד, ולהעניק עצות למועמדים להתמחות. "המציג אינו פרזנטור", התבדחה פלמור, ששימשה גם כמנחת הכנס, "אלה באמת האנשים שעובדים אצלנו".
פלמור מודה, שלפחות בפרמטר אחד ידו של משרד המשפטים תהיה לעד על התחתונה - והוא סוגיית השכר, אך חושבת שזה לא הפרמטר הכי חשוב מבחינת המתמחים לעתיד. "ברור שמבחינת השכר אנחנו לא מתחרים במשרדים הגדולים, ואני לא יכולה להתחרות בהם בפינוקים, למרות שצריך להביא בחשבון גם את התנאים הנלווים, כמו ימי חופשה ומחלה".
ופלמור מוסיפה, "אבל לא הכול זה שכר. אנחנו מציעים תפקידים עם יוקרה. אצלנו אפשר לעשות ליטיגציה ברמה גבוהה, לעסוק בתיקים שאין בשום מקום אחר, ולשבת בישיבות עם היועץ המשפטי ועם שרים. אנחנו מזהים שיש הרבה סטודנטים שאומרים 'אני רוצה להיות בסביבה כזאת'.
"אצלנו אפשר להיות גם אמא צעירה, וגם לקבל כבוד ולהתקדם לתפקידים בכירים. ורק אצלנו אפשר לעשות התמחות בתל-אביב, ולהמשיך את החיים הסטודנטיאליים, ואז לעבור לצפון או לדרום, כי את רוצה ללדת ולהיות ליד ההורים שלך, בלי לוותר על מקום העבודה שלך". כך פלמור, שמוסיפה: "שלא לדבר על זה שמשרד המשפטים הוא המקום היחיד בשוק עורכי הדין שבו קיים ייצוג של 50% לנשים בתפקידים הבכירים".
"לשנות התפיסה שעדיף משרד גדול"
מטרה נוספת של הכנס היא להיאבק בתדמית האפורה של משרד המשפטים בקרב חלק מהמועמדים להתמחות. פלמור מציינת, כי "מי שהיה בכנס, מבין שמשרד המשפטים מציע תפקידים עם יוקרה - אתה לא לוזר אם אתה בא למשרד המשפטים. ממוצע הציונים של המתמחים שלנו הוא 86. חלק גדול מההתמחויות אצלנו הן סופר-אטרקטיביות, ולמעשה הסטודנטים המצטיינים שמבקשים להתמחות במשרדים הגדולים ובבית המשפט העליון הם אותם סטודנטים שמתחרים על התמחות בלשכות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, או במחלקת הבג"צים.
"ברור שמי שמגיע ליחידות המובחרות במשרד המשפטים, זה המאון העליון של הסטודנטים. גם ממוצע המתמחים ממשרד המשפטים שעוברים את בחינות הלשכה גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, באופן עקבי".
זוהי הפעם החמישית שמשרד המשפטים עורך כנס כזה. לדברי פלמור, "הכול התחיל מהצורך לשפר את הגיוס מהחברה הערבית. לפני מספר שנים היו לנו רק 5 סטודנטים מהמגזר שהתמודדו על כל משרה, ולא המצטיינים ביניהם. בדקנו את הסיבות, והבנו שהסטודנטים לא יודעים על היחידות השונות של משרד המשפטים - רובם חושבים רק על הפרקליטות, ורק על הפן הפלילי שבה".
אך כיום, הדביק משרד המשפטים את היעד הממשלתי לשילוב עובדים מהחברה הערבית במשרדי הממשלה (10%), ואף עבר אותו. המשרד מעסיק עובדים ערבים גם מעבר לתקנים המיוחדים שדורש היעד הממשלתי האמור. עוד מדגישה פלמור, כי הרצון לשלב יותר עובדים ערבים במשרד המשפטים, היה בראש מעייניה לא רק בשל החלטת הממשלה בעניין, אלא גם "מבחינה מהותית".
הכנס - שאליו הגיעו מאות סטודנטים מכל הארץ, חלקם באמצעות מערך הסעות מיוחד שארגן משרד המשפטים - היווה מפגן כוח מרשים של המשרד. אולם עדיין לא ברור אם האסטרטגיה שבחר המשרד בהקשר זה תסייע לו להתגבר על החסרונות המובנים שלו, כגוף ממשלתי גדול וביורוקרטי, וככזה שבו מרוויחים פחות מאשר במשרדי עורכי הדין הגדולים.
בהקשר זה, נראה שניתן לסמוך על הסטודנטים עצמם, שהם יידעו לכלכל את צעדיהם בתבונה, ולהביט מבעד למכונות העשן, תרתי משמע. משרד המשפטים נקט צעד חשוב מאוד כדי לחשוף ולהגדיל את המידע של המועמדים להתמחות ליחידותיו השונות ולפעילותו הענפה, ותרם רבות למאגר הידע של הסטודנטים הצריכים להחליט בקרוב. השאלה היא - אם אותו ידע יביא גם לשינוי בתפיסה הרווחת בקרב רבים מהסטודנטים, שלפיה "התמחות במשרד עורכי דין מוביל - עדיפה על התמחות במשרד המשפטים".
סטודנטים: "קיבלנו תחושה שרוצים אותי במשרד המשפטים"
בקרב הסטודנטים שעימם דיברנו השאיר הכנס רושם חיובי באופן כללי. לדברי גאזי ג'לג'ולי, סטודנט בשנה השלישית ללימודיו מאוניברסיטת תל-אביב, "כסטודנט בשיא תקופת ההכנות לראיונות ההתמחות, הכנס של משרד המשפטים פתח עבורי דלתות חדשות שלא הכרתי במגזר הציבורי משפטי". עם זאת, ג'לג'ולי הודה כי גם הפן הכספי משחק תפקיד בהתלבטות היכן להתמחות: "הבעייתיות היחידה היא הפרשי השכר המשמעותיים בין המגזר הציבורי לפרטי".
בעבור ניראל, סטודנטית בסמסטר האחרון ללימודיה ממכללת שערי משפט, היווה הכנס נקודת מפנה של ממש. לדבריה, בעקבות הכנס, הפכה האפשרות להתמחות במשרד המשפטים למובילה מבחינתה. "לכל אורך הכנס הייתה לי תחושה שמדברים אליי בגובה העיניים. אהבתי את זה שהנאומים של הבכירים היו קצרים, ושאפשרו לנו לעשות מינגלינג גם לפני האירוע המרכזי וגם לאחריו. כי ככה אפשר לקבל כמה שיותר אינפורמציה.
"לא ידעתי שיש כל-כך הרבה יחידות במשרד המשפטים, זה היה ממש מאיר עיניים. בתור אמא לשני ילדים גדולים, נתנו לי את התחושה שיש לי הזדמנות שווה כמו לכולם, ובשוק הפרטי זה לא תמיד המצב. קיבלתי תחושה שרוצים אותי במשרד המשפטים, ועכשיו אני יכולה להגיד בפה מלא שאני רוצה להתמחות במשרד, אחרי שכל החיים חשבתי שאני לא רוצה לעבוד במשרד ממשלתי כלשהו. זה מקום שנותן ערך".
וסעיד חאג' יחיא ממכללת שערי משפט, מחזק ומבקר: "הכנס היה מכובד מאוד, עובדי המשרד נתנו אינפורמציה נרחבת, וענו על כל השאלות. הבעיה הייתה, שכמות האנשים הייתה גדולה מדי, המקום היה עמוס ביותר, ולכן רבים לא הצליחו לשמוע או להתרשם כפי שרצו. הייתי רוצה שיתייחסו יותר לתנאי הקבלה והראיונות. עם זאת, היו תחומים שלא ידעתי שאפשר להתמחות בהם במשרד, ודרך הכנס הבנתי שזה אפשרי".