משה כחלון, שר האוצר / צילום: איל יצהר
אם יש גורם אחד שרצונו בהקדמת הבחירות אינו מוטל בספק זהו שר האוצר משה כחלון. לא לחינם פיזר כחלון בשבועות האחרונים לכל עבר אמירות על כך שהבחירות ממש באופק. לא לחינם טרח מישהו להדליף בסוף השבוע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו נסוג בו ברגע האחרון מסיכום עם כחלון על הקדמת הבחירות. כחלון רוצה בחירות במרץ 2019 כי התאריך הזה הוא ההזדמנות הטובה ביותר שתהיה לו בחודשים הקרובים לשיווק הישגי המדיניות הכלכלית שלו. לשם הוא חותר ולשם כוונה מדיניותו בחודשים האחרונים ואולי גם בשנים האחרונות.
המדיניות הכלכלית של כחלון מאז כניסתו לתפקיד שר האוצר ב-2015 הייתה מכוונת להשגת שני יעדי על: האחד, הורדת מחירי הדיור ומציאת פתרונות דיור לזוגות הצעירים והשני, צמצום פערים והורדת יוקר המחיה. הסיכונים שהמדיניות של כחלון הגבירה היו גירעונות גבוהים, הורדות דירוג אשראי ומשבר פיננסי. נכון להיום נראה כי במרץ 2019 יגיעו ההישגים של כחלון לכדי מיצוי. מצד שני מועד הבחירות קרוב מספיק כדי שהסכר יחזיק מעמד ויבלום את התפרצות הסיכונים, שיתנפצו בפנים לממשלה הבאה.
נתחיל במחירי הדיור. אלה עלו לזמן קצר בקיץ ואז שבו לרדת. נכון להיום כל הסימנים מצביעים על כך שמגמת הירידה במחירים תמשיך ואולי אף תתחזק, לפחות בטווח הקצר. הנתונים לחודש ספטמבר שפרסם הבוקר משרד האוצר מעידים על שפל של עשורים במכירת דירות. "אין שוק שיש בו מכירות כל כך חלשות, קיפאון ושפל שהמחירים בו לא ירדו בסופו של דבר", אמר היום ל"גלובס" גורם מקצועי באוצר שעוקב בשנים האחרונות מקרוב אחר מחירי הנדל"ן.
נמשיך ליוקר המחיה. בשלוש וחצי שנותיו בתפקיד עשה כחלון ככל יכולתו כדי להיטיב עם העם. הוא חילק לכולם - זקנים, נשים וטף וגם העשירים ובעלי ההון זכו לקבל ממנו לא מעט בזכות הפחתות מסים וריווח מדרגות מס הכנסה.
במשך שלוש וחצי שנים כחלון הפך כל אבן בתקציב, בדק כל מס קנייה ובחן כל מכס בניסיון לגלות שומנים ורזרבות שאפשר 'להחזיר לציבור' כדבריו. הכלכלנים הזהירו, קראו להעלות מסים אבל כחלון לא שעה להם. הוא נקט במדיניות של 'גם וגם וגם': גם הורדות מסים וגם הגדלת ההוצאות. גם אינפלציה שלילית וגם צמיחה וגם עליית שכר וגם העלאת דירוג האשראי. כחלון טוען שהוכיח שהתאוריה הכלכלית שלו נכונה אבל נדמה שגם הוא מבין שמה שהיה לו זה בעיקר מזל. הכלכלה הייתה חזקה, לא היה אף אירוע ביטחוני חמור, הנגידה שחררה את החבל והוא היה שם כדי לקטוף את הפירות של עשר שנות מדיניות תקציבית אחראית וזהירה. אלא שכחלון יודע היטב שמזל הוא משאב הפכפך שאסור לבנות עליו. המחירים חוזרים לעלות ואיתם גם ריבית בנק ישראל. הגירעון מתנפח, המצב הביטחוני הולך ומחמיר והקיפאון העמוק בשוק הדיור עלול לגרור את המשק כולו להאטה.
כי עם כל הזלזול הפומבי שלו בכלכלנים ובאזהרותיהם, כחלון יודע ומבין ששר האוצר לא יכול להיות האיש הטוב לנצח ושמתישהו עליו להפוך לאיש הרע, זה שמעלה מסים ומקצץ בתקציבים ומטיל גזירות על הציבור. כחלון לא רוצה להיות שם כשזה יקרה.
זה מוביל אותנו לנתוני הגירעון ושאר הסימנים המדאיגים מכיוון המשק. כחלון הקפיד לשמור בכהונתו על מסגרות התקציב אבל לא השאיר לעצמו שוליים. ההוצאה התקציבית נמתחה ממש עד לגבולות הגירעון הסביר ושקל לא פחות מכך. משום כך הירידה הקלה יחסית בהכנסות המדינה והחריגה בהוצאות באה לידי ביטוי מידי בגירעון. אלא שהקדמת הבחירות למרץ הקרוב מאפשרת לכחלון לנקוט בכל מיני צעדים לשיפוץ הגירעון. מדובר בלא יותר מניתוח קוסמטי שרק ידחה את הפיצוץ ולא יפתור את הבעיה - אבל כשזה יקרה כחלון כבר יהיה רחוק משם.