כסף ובניה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
"לונג-שורט" היא אסטרטגיית השקעה נפוצה, בעיקר בקרב קרנות גידור, שמייצרת סוג של עסקה סגורה - קניית מניה ספציפית, מול מכירה בו-זמנית של עמיתתה. אחת הדרכים לגדר סיכונים, היא לצמצם את דרגות החופש והרעשים, ולכן לא לחינם כתבתי "עמיתתה", שכן חשוב מאוד שרמת המתאם בין שתי המניות תהיה גבוהה.
ההיגיון שבבסיס האסטרטגיה פשוט, שכן הפעולה המקבילה - של קנייה מול מכירה - מנטרלת לחלוטין את הסיכון הענפי, וגם מייתרת את הצורך לנבא אם כיוון השוק יהיה חיובי או שלילי. בהתאם, נותר משתנה אחד שיש לאמוד - הפער היחסי בין החברות. מובן שלצד רמת הסיכון שהצטמצמה, גם תוחלת הרווח הפוטנציאלי נמוכה יותר, אבל זו בדיוק הציפייה מסוג כזה של השקעה.
השקעה דומה, מבחינת קו המחשבה: לא מזמן, לפני פחות מחצי שנה, הצגתי כאן דוגמה מאפיינת לאסטרטגיה של קנייה מול מכירה (מגדל מול כלל ביטוח). חשוב להבהיר כבר עתה, הפוזיציה שאני רוצה לדבר עליה כיום אינה עונה על הדרישות הבסיסיות מאסטרטגיה כזו של השקעה, שכן היא מהודקת פחות והרבה יותר רחבה, אבל היא נשענת על לוגיקה דומה.
להשקיע בפיננסים, למכור את הנדל"ן: בואו נתחיל מרמת המתאם. אין לי יומרה לזהות בדיוק את הסיבה, אולי זה משום הקשר העסקי ההדוק בין התחומים, אבל העובדה היא שהקורלציה בין מדד הנדל"ן לסקטור הפיננסי הייתה בשנים האחרונות גבוהה. אז זו בדיוק הנקודה, שלמרות המתאם הגבוה, אני סבור שמניות הפיננסים יניבו בתקופה הקרובה תשואה עדיפה.
לריבית השפעה דו-כיוונית: יכולתי לציין את הירידה בהתחלות הבנייה ובמכירה של דירות חדשות, כמו גם את הסיכון המוחשי מתחרות אינטרנטית לנדל"ן המסחרי, אבל אם יש קונצנזוס לגבי חברות הנדל"ן בכללותן, והיא שעלייה בריבית היא התפתחות שלילית.
לא מדובר רק בעלויות המימון שיגדלו; גם רווחי ההון שנרשמו במשך שנים ארוכות ייעלמו. במילים אחרות, קשה לי לראות מהיכן תגיע הצמיחה של חברות הנדל"ן בשנים הקרובות.
אבל לא כולם יסבלו מעלייתה של הריבית, שכן החברות הפיננסיות דווקא ייהנו משינוי המגמה. מי הם בדיוק אותם עסקים? בעיקר חברות ביטוח ובנקים מקומיים. בכל מה שנוגע לאחרונים, המציאות מוכרת וידועה; ככל שהריבית במשק גבוהה יותר, כך מתרחב המרווח הפיננסי - הפרמטר עם מידת ההשפעה הגדולה ביותר על השורה התחתונה.
לגבי עסקי הביטוחים, לתרחיש של עליית הריבית יש השפעה חיובית כפולה, שכן לא רק שהרווחים השוטפים מתיקי הנוסטרו יעלו מדרגה, גם ערכן של ההתחייבויות הביטוחיות יפחת. נכון, הקטנת עתודות הביטוח היא בגדר אירוע חד-פעמי, אבל במקרה הזה ההיקף הכספי משמעותי.
התחזית שונה, רמת התמחור דומה - זו סיטואציה משונה: מכפיל הרווח הנקי של מניות הפיננסים נע לאורך השנים בתוך רצועה יחסית צרה, והמכפיל המקביל של מניות הנדל"ן התנהג בצורה דומה, אם כי הרמה הממוצעת שלו הייתה מעט יותר נמוכה.
כיום, שני הסקטורים מתומחרים בצורה זהה - בממוצע. זה מעורר תהייה, משום שלא רק שהמכפיל של סקטור הנדל"ן סגר את הפער הקטן שהיה, התחזית של מניות הפיננסים נראית כיום ורודה יותר, אז מדוע הן לא מתומחרות ביד יותר נדיבה? ניתן לחפש הסברים מאולצים לתופעה, אבל לטעמי מדובר פשוט בעיוות נקודתי - כלומר בהזדמנות השקעה.
שורה תחתונה: זו איננה אסטרטגיית לונג-שורט טהורה, אפילו לא קרובה, אבל ההחלטה להשקיע בסקטור הפיננסי על חשבון מניות הנדל"ן נשענת על הגיון בריא ועל בסיס איתן.
הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר מניות בלאומי שוקי הון, עובד בנק לאומי. הסקירה בוצעה על בסיס מידע ונתונים ציבוריים, המפורסמים לכלל המשקיעים, ועליהם בלבד